ומה הדין בפתח שבין בית לחצר? האם יש הבדל בין חצר קדמית או חצר אחורית?
בשאלה של פתח שבין בית לגינה ציינת שיש שתי דלתות, והדלת העיקרית נפתחת לתוך הבית, אם כן לפי מנהג חב"ד במקרה כזה, לעולם פתח זה תתחייב במזוזה בצד ימין של הכניסה לבית, מכיון שהדלת שייכת ונפתחת לתוך הבית.
אך אם היתה הדלת נפתחת החוצה לצד החצר, כך שהיכר ציר של הפתח היה לתוך החצר, כאן יש הבדל מהותי בין חצר לגינה.
גינה אינה חייבת מצד עצמה במזוזה כי אינה מקום דיור, ולעולם פתח שבין גינה לבית תהא חייבת רק לצד הבית, כי כל פתח שבין מקום פטור [גינה] למקום חיוב [בית] הולכים אחר צד החיוב.
אבל חצר היא עצמה מקום חיוב. ההגדרה של חצר, הוא מקום שמשתמשים בו צרכי דיור האדם [דוגמאות מקום משחקי ילדים, הכנת אוכל, כביסה ותליית כבסים וכדומה] אבל חצר שאינה משמשת שום צרכי דיור, דינה כגינה שהיא פטורה מצד עצמה, ותהא דינה כפתח שבין הגינה לבית שתמיד הולכים בפתח לפי צד ימין של כניסה לבית.
וחצר שמשתמשים בה לצרכי דיור, אם כן יש בה חיוב מצד עצמה, אם החצר סגורה ואין מוצא לרחוב ממנה, אזי הולכים בפתח שבינה לבית אחר היכר ציר, כלומר לאן שהדלת נפתחת היא הכניסה וימין כניסה זו יש לקבוע שם המזוזה.
אבל אם החצר פתוחה לרחוב, החצר שלפני הבית נחשבת כמבוא לבית, ואפילו היתה הדלת נפתחת לתוך החצר, היות שהיא כניסה ראשית, הבית עיקר, וקובעים המזוזה בימין כניסה לבית [גם בניגוד להיכר ציר. זוהי הוראת הרבי בספר המנהגים - חב"ד] אבל בחצר צדדית כלומר שאינה עיקר הכניסה לבית אע"פ שיש יציאה לחצר לרחוב [כמו בארצות הברית שיש חצרות אחוריות שאפשר לצאת מהן לסמטה (alley) אבל אינה כניסה ויציאה ראשית לבית] בזה יש לילך אחר היכר ציר הדלת, אם הדלת נפתחת לתוך הבית [כפי שבדרך כלל קובעים דלת במצב כזה] יש לקבעה על ימין הכניסה לבית, ואם הדלת נפתחת החוצה לחצר אזי יש לקבוע המזוזה בימין היציאה מהבית שהוא ימין הכניסה לחצר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה