הרב דוד יהודה לייב גרינפעלד
יו"ר ומייסד ועד משמרת סת"ם ארה"ב
חשש חטוטרות דקים באות חי"ת
בשו"ע
הרב כתב באות חי"ת וז"ל: "וקו החטוטרות שעל רגל הימין יהיה עב
ושעל רגל השמאל יהיה דק" עכ"ל. דבריו אלו הועתקו בספר קסת הסופר (סימן
ה' אות ח).
והנה חוץ
מהענין שעפ"י סוד הגברת סטרא דימינא על סטרא דשמאלא, יש בזה גם ענין הלכתי
מובהק. כי לצערנו הרב, סופרים רבים עושים את החטוטרות דקים כחוט השערה, ע"י
"חוד הקולמוס", ולפעמים דקותם כמעט כמו "קורי עכביש" שעל זה הזהיר
רבינו המהרי"ק בתשובותיו החדשות, וזה לשונו: "אמנם אודיעך כי הפרשיות
אשר שלחת אלי, לא ישרו בעיני מפני חטוטרת החיתי"ן אשר עשית דקה מן הדקה כמלא
נימא, ופשיטא דלשנויי דקאמר דחטריה לגגיה דחי"ת לא משמע שבא למעט האות כלל
וכו', מ"מ פשיטא שאותה חטוטרת לכל הפחות צריך לעשותה כפי עובי שאר
אותיות, ולא לעשותה כעין קורי עכביש כאשר עשית, עכ"ל.
ואפילו אם
חטוטרות החית"ין של סופרי זמנינו אינם דקים כקורי עכביש ממש, מ"מ עדיין צ"ע,
הואיל וסוף סוף הם נכתבים ע"י "חוד הקולמוס", וכדיתבאר חסרונו
בהלכה.
דהנה הורה
הגאון "בני יונה" (בהל' ס"ת סי' ער"ה סעיף ו) וז"ל "יזהרו
הסופרים שעושין האותיות המשונות שלא ישנו האות מצורתו עי"ז רק
יעשו תגין העקומים ההם בחוד הקולמוס שיהו דקים כחוט השערה", עכ"ל.
והובא להלכה בקסה"ס ט"ז-ד, ובמלאכת שמים כלל י"ג
ס"ג.
ולדוגמא שינוי
צורה כזו חזינן בשו"ת חת"ס (סימן רס"ה) בציור אות וי"ו לפופה
השניה, שכתב בשלהי תשובתו (ד"ה אך) תמונת הוי"ו השניה שהיא ממש כמו
פ' פשוטה", והבן.
משא"כ
אם הסופר כותב את האותיות הלפופות בדקות - ע"י חוד הקולמוס, לא נשתנה
האות מצורתה.
ב. ו"ידיעת ההפכים אחת", דמכלל לאו אתה
שומע הן, שאם חטוטרות החי"ת הם דקים כמו הלפופות, איך ישתנו
ויתקיימו שתי הזייני"ן מצורתן ויתהפכו לאות חי"ת? הלא עפ"י פסק הגאון
בני יונה עדיין הם נשארים שתי זייני"ן מחמת נגיעתם זה לזה בדקות ע"י חוד
הקולמוס.
אשר על כן,
סופרים המקפידים לקיים את ההלכה הנזכרת בשוע"ה ובקסה"ס וז"ל:
"וקו החטוטרת שעל רגל הימין יהיה עב" הרי בעובי זה ינצלו מחשש
פסול הנ"ל. ואף שהמקדש מעט (ס"ק ה) כתב דטעם עוביו הוא עפ"י
הסוד, אין זו סתירה, כי סוף סוף היא מסייעת להכיר את צורתה לחי"ת גם
עפ"י הנגלה.
ג. ואכן כן בקודש חזינו בכתבי סופרים הקודמים
וכ"ש מגדולי הסופרים המפורסמים, אותיות חי"ת לא נראו חטוטרות דקים כמצויים
בימינו.
אך לצערינו
ראינו זאת בכתבי הלבלרים הפסולים מערי ליט"א מסלונים, מיר, ז'טל ועוד, שהעיד
עליהם הגאון מנובהרדוק (בספרו ערוך השלחן יו"ד הל' ס"ת סימן רפ"א
סעיף ט' וז"ל) "שבעוה"ר האמונה נתרופפה, והסופרים רבו כארבה, ובעיר
אחת ידענו לדאבון לבבינו למאות סופרים, ורובם אינם יראי שמים כלל, ומשם פשתה
המספחת בכל ערי מדינתנו, מזלזלים במקח מאד ולוקחים ללמוד נערים ריקים שאין בהם
לחלוחית יראת שמים... ובבירור שאינם מקדשים שמות ומעשיהם חול ולא קודש"
ר"ל. וכאמור עוד בזה בספר 'אות חיים ושלום' (סימן ל"ט) להגה"ק בעל
מנחת אלעזר זי"ע.
וב"ה
אכשור דרא כי ב"ה נתוספים סופרים חשובים המקפידים כהלכה על כל קוץ ותג, ומהם
יראו וכן יעשו, לזכות אחב"י בסת"ם כשרים מהודרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה