נו"ן עם עוקץ קטן יוצא מהמושב

יש לשאול תינוק, אם יקראנו נו"ן הוא כשר [וראוי למחוק את העוקץ הקטן].

סגירת בתים לשמה, אם לא אמר בפיו

שאלה:  מה הדין אם סוגר בתים סגר תפילין ורק חשב "לשם קדושת תפילין", אבל לא אמר בפיו כלום במהלך הסגירה. מה דין התפילין?

והאם חייב לפותחם ולסוגרם מחדש ולומר בפה "לשם קדושת תפילין"?

תשובה:  נראה לי שבדיעבד כשר, ואין צריך לפתוח שוב על מנת לסגור לשמה בדיבור.

כי מבואר בשוע"ר סי' לב סעי' לא בנוגע לעיבוד העור דהואיל ויש מכשירים בלא לשמה עכ"פ סמכינן על זה לענין שסגי במחשבה. וא"כ יש לומר כמו כן בהכנסת הפרשיות לבתים - הרי דעת הרמב"ם שגוף עשיית הבית אינו צריך להיות מעובד לשמו כמבואר בשוע"ר סי' לב סעי' נז, וכל שכן הכנסת הפרשיות לבית וסגירת הבית ואפילו תפירתו - אינו צריך לשמה לדעת הרמב"ם, וממילא דסמכינן על שיטתו בדיעבד אם חשב בלבד ולא הוציא בפיו [עיין ביאור הלכה סי' לג סעי' ד ד"ה אפילו, דמשמע שמיקל בדיעבד אפילו לא חשב, אלא הכניסן סתם. פשיטא דיסכים בדיעבד להקל בחשב לשמה].

ראה גם: פורום לנושאי סת"ם: עשיית תפלין ותפירת ס"ת ע"י פסולים

צד"י פשוטה

הצד"י פסולה, נמחק כל הרגל. וללא רגל כלל [בשיעור מלוא אות קטנה] אין זה צורת צד"י פשוטה.

פשוט - היות שזה האות האחרון בתפלין, אפשר לתקנה, ואין בתיקון שלא כסדרן.

ריוח בתוך תיבה

הריוח בתיבה 'מזוזות' פוסל, היא נראית מחולקת לשתי תיבות.

אפשר לתקן פסול זה ע"י הוספת עובי לו' עד שתתקרב מעט לזיי"ן. [צריך לעשות את הדבר בזהירות, כדי שלא יפסל הו' אם יוסיף דיו בראשו וידמה לז'. ולכן יש לעבותו מעט מעט מלמטה כלפי מעלה, כדי שלא ידמה לעולם לז'].

נגיעה של יו"ד לכ"ף פשוטה

יש פוסלים דבר זה משום שנעשה מעין צד"י פשוטה. לענ"ד זה כשר, ומותר להפריד.

כמובן ראוי לשאול תינוק, וכאשר תינוק יקראם כדין - בודאי כשרות.

שאלה בדין נמצא הפסק בגג אות בספר תורה בעת הקריאה

שאלה:  רי"ש שגגה רחבה מאוד, ויש באמצע גגה הפסק הניכר, שצד שמאל של הגג נפרד מעיקר גוף הרי"ש, ואמנם נשאר שיעור הכשר לאות רי"ש מצד ימין של ההפסק [כך שאין שאלה על צורת האות].

אמנם יתכן בעיה אחרת הפוסלת את הספר - האם נחשב הדיו המופסק כריוח בקלף, ונוצר ריוח באמצע התיבה, או אם הר' בסוף התיבה אך עומדת בסוף השיטה ונשתייר שיעור ט' יודי"ן - האם נאמר שדיו זה ייחשב כקלף ריק ונותר שיעור פרשה פתוחה [או כה"ג באמצע השיטה וישתייר ט' יודי"ן שיעור פ' סתומה], או שמא מועיל הדיו שהוא המשך גג הר' ליחשב כסתימת הריוח, ולא נפסלה הספר משום ריוח במקום שאינה צריכה?

ומה הדין אם אירע זה באמצע קריאת התורה, האם צריך להחזיר את הספר ולהוציא ספר אחר כשר? או שמא אע"פ שזה פוסל, אבל מ"מ אין זה מהפסולים שחייב עבורן להוציא ספר אחר?

תשובה:  אמנם נראה שכל שנפסק הדיו מהאות אינו בכלל האות, ולכן אם מחמת הפסק זה ישאר ריוח בתוך התיבה, או ריוח שיעור פרשה צריכה לפסול הספר, משום תיבה מופסקת לשתים, או ריוח פרשה במקום שאינה צריכה.
מ"מ לענין הוצאת ספר אחר באמצע קריאה נראה להקל, דרק הפסק ניכר שהדיו הנפסק כעין גוף אחר, מעכב ויש להוציא ספר אחר - אם נשתייר שיעור הפוסל כנ"ל. אך אם ההפסק אינו ניכר כל כך, ואדרבה נראה כל האות גוף אחד - יש להקל ולומר שלעינים אין נראה כאן ריוח בתוך תיבה, וכן לא ריוח פרשה, ואין צריך להחזיר הספר מחמת זה. 

זיי"ן קטנה כשיעור מלוא אות קטנה ועוד

הז' קצרה - היא כשרה, שהרי נשאר בירך שיעור מלוא אות קטנה (כמלוא יו"ד) ועוד. אבל אם היה נשאר בה רק בדיוק שיעור עובי יו"ד [כמלוא אות קטנה] בלבד, לא היתה כשרה, כמו שביארתי במקום אחר (החילוק בין האותיות ו' ז' לאותיות ד' ור').

מ"ם סתומה עגולה בפינותיה למטה

המ"ם גופה מרובעת אך פינותיה שלמטה עגולות. לדעת שו"ע אדמו"ר בודאי מועיל שאלת תינוק, ואם יקראנה מ"ם [מסתמא כך יהא] יש לתקן זויותיה ותהא כשרה.

אך לדעת הדרכי נעם המובא במקדש מעט [וכך נראה דעת המקדש מעט עצמו להלכה] פסולה, כי זויותיה עגולות.

מחלוקתם נתבארה במאמרים: פורום לנושאי סת"ם: החליפו שיטתם?!, פורום לנושאי סת"ם: פסול משום שאינה כתיבה תמה

מ"ם זו שאלת תינוק, אם לא יטעה בה כסמ"ך.

למ"ד נכנס לחלל דלי"ת

אמנם אסור שראש הלמ"ד יכנס לכתחילה בחלל של שום אות אחרת, ובודאי לא לחללה של ד'. מכל מקום בדיעבד, כאן הד' כשרה, כי ראש הל' נמצא בצד ימין של הד' רבתי ובודאי אינו משתנה כלל לה"א בכך.

כאן עוקץ הל' נכנס לגמרי בחלל הד' עד שנשתנית לה' ופסולה. בתפלין ומזוזה אי אפשר לתקנה, ותיגנז, כי נשתנית האות ד' לצורה חדשה.

כאן עוקץ הל' נכנס מעט לחלל ד' רבתי. יש לשאול תינוק, ע"י כיסוי מתחת לסיום רגל ימין של הד' - אם יקראנה ה"א הרי זה פסול, ואם יקראנה ד' כשרה.

בספר תורה שמועיל תיקון - עוקץ הל' נכנס לד'. יש לשאול תינוק בכיסוי כנ"ל, אם יכירנה כד' יש להכשיר (וראוי לכתחילה למחוק מעט מאורך רגל ימין של הד'. הרגל בלאו הכי דהויה וצריכה תיקון). ואם יקראנה ה' אז פסולה וחייבת תיקון, ויש למחוק כל רגל ימין של הד' ולחזור ולכתבה קצרה מעט כדי שהראש לא יהא בחללה (כל כך).

פשוט שא"א למחוק מראש הל' - כי הוא שייך לשם קדוש. אמנם מכיון שצואר הל' דהוי יש להוסיף עליו דיו, ואפשר בכך להרחיב מעט את ראש הצואר בצד שלמטה, כדי שעיקרו לא יהא כלל בחלל הד'.

ראה דוגמאות נוספות והסברים בכתבות שתחת התוית - למ"ד לחלל אות - התוית נמצאת בסוף העמוד ועל ידי הקשה תפתח

גולם פסול

לענ"ד יו"ד העליונה של האל"ף הוא גולם, כי רובו המכריע מדובק לגוף, והמעט הטפל שבולט אינו גוף ועיקר היו"ד.

סופי שורות קובה וזנב

פסול זה נהוג גם בתפלין.