‏הצגת רשומות עם תוויות בדיקה על פי סקן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בדיקה על פי סקן. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 26 באוגוסט 2015

יש דברים שאי אפשר לקבוע על פי תמונת סקן

הזיי"ן הראשונה עגולה מאוד ודומה לוי"ו, ויתכן שהיא פסולה. האם יש משהו מהראש עובר על הירך לתת לו מקום להקרא זיי"ן?
אינני יכול להחליט ע"פ הסקן, אלא צריך לראות את זה במציאות ממש.
האם ירך הה"א נוגעת לגגה?
זה תלוי בראיית העין במציאות אמיתית. אם לעין נראית נוגעת [אע"פ שבהגדלה נראית פרודה] היא פסולה, ואין לה תיקון. אם לעין רגילה במציאות נראית מופרדת, כשרה.
רי"ש זה מחקו ממנו מעט מהגב. האם נשתנית לדלי"ת?
איני יכול להחליט ע"פ הסקן, זה תלוי בראיית המציאות. [השאלה היא: האם הרושם הזה יש בו מעט מראית דיו, וא"כ נראה שיועיל שאלת תינוק להכשירו. אבל אם אין שם דיו כלל - יותר קרוב שזה פסול כעין דלי"ת].

יום שישי, 8 בנובמבר 2013

שאלה על נו"ן פשוטה

זו הנו"ן פשוטה עם הגג שנתעבה מצד התגין, שהיה על הפורום לפני כמה ימים:
המגיה מחק את התגין ובטעות מחק גם חלק מהראש - כעת השאלה האם נו"ן זו מותרת בתיקון או לא?

הדין הוא: אם ברור לנו שנשתנתה לצד"י פשוטה [כלומר לצורת צד"י, ולאו דוקא לצד"י פשוטה כשרה!!] אסור לתקנה והמזוזה פסולה, ואם ספק תינוק יקבע.
אני חושב שלא ניתן לקבוע על פי הסקן - דקות שכזו, האם זו נו"ן או צד"י. וזה תלוי רק במראה עיני הרואה במציאות בקלף, האם זו ודאי צד"י ופסולה, או ספק נו"ן ספק צד"י ומועיל שאלת תינוק.

יום שישי, 28 ביוני 2013

טי"ת נראית כסמ"ך

הטי"ת ראשיה קרובים ביותר עד שנראית כסמ"ך.
תמונה זו כפי שנראית בסקן פסולה, משום שנשתנה לסמ"ך. למעשה צריך לראות את האות במציאות ולא דרך סקן ולהחליט, כי כל שינוי קטן עלול לשנות את התמונה בפועל.

יום חמישי, 6 ביוני 2013

קרוב לנגיעה

הוי"ו ונו"ן קרובים מאוד זה לזה. בסקן אפשר לראות פירוד מה ביניהם. זה מסוג הדברים שא"א בשום אופן לקבוע על פי סקן, אלא תלוי אך ורק בראיית העין במציאות, ולא בזכוכית מגדלת.
אם לעין רגילה היא נראית נוגעת אזי דינה שאינה מוקפת גויל וחייבים להפריד ביניהם, ואם לעין רגילה היא נראית שאינה נוגעת אזי כשר.
היום הלבישו על זה שם חדש "קרוב לנגיעה" שהוא מושג חדש, ואינו לקוח מההלכה. אין דבר כזה "קרוב לנגיעה" - או שזה נוגע ואינו מוקף גויל ופסול, או שאינו נוגע וכשר.

תודתי לרב דוד ברסמן שיחי' ששלח לי תמונה זו, ועוד תמונות רבות שבאוסף בפורום.

יום שלישי, 31 בינואר 2012

שאלה אחת ותגובות שקיבלתי מפורום השלוחים

שאלה אחת ותגובות שקיבלתי מפורום השלוחים (הערות שלי בצהוב)

שאלתי את משמרת סת"ם והם אמרו לי שאסור לבדוק מזוזה בלי לראות אותה, זאת אומרת לסרוק ולשלוח לבודק במייל. תאמין לי שאם זה היה מותר גם אני הייתי שמח....

הם צודקים, סריקה וראיה בסקן אינו בדיוק כפי מה שנראה לעינים. הרבה פעמים רואים במציאות דבר שנראה אחרת/לא נראה בסקן.


בנוגע למאמרי היכר ציר בדלת ממ"ד / היכר ציר בדלת הזזה קיבלתי מספר תגובות:

תגובה 1

קטונתי מלפסוק בענין, אבל נראה שההיכר ציר ה"חב"די", הוא משהו שלא כ"כ נוגע ההגיון והחשיבות של כיוון הפתיחה.

וראיה לדבר מהכניסה הראשית לזאל ב- 770. שם יש דלת חיצונית לרחוב ששם אין הולכים אחר היכר ציר, כידוע. אבל בדלתות הפנימיות כן הולכים לפי היכר ציר, למרות שבוודאי החשיבות שם זה בית הכנסת וכו' וכיוון פתיחת הדלתות החוצה זה אך ורק צורך ביטחוני/בטיחותי.
גם אני בתחילה נתקשיתי בזה, למה קבעו את המזוזות בכניסות לבית מדרש של 770 ביציאה מהביכ"נ לחדר הכניסה (מקום שתולים את המעילים וכו') דהרי זה בית שער לבד ובבית שער לא שייך לילך אחר היכר ציר. (אני מניח שגם על המשפט האחרון אקבל בעזרת ה' תגובות !!)
אבל אחר כך נתיישבתי שיש שם קפה ומאכל והבחורים יושבים שם ועושים כל מיני דברים, ממילא חדר זה אינו פחות מצד חיוב מזוזה, מהבית כנסת עצמו.
וידועה התשובה (נראה לי מהרבי רש"ב) על השאלה איך יכנסו לחדר עם דלת אחת והתשובה, שיש שם חלון... שהרי זה לפחות, קצת מעל הגיון ב"ו.

אשמח לשמוע עוד בענין, ונראה לי שהרב אשכנזי כתב על זה משהו באריכות.

באותו ענין, בדלת הזזה שמעתי שיש ההולכים לפי כיוון המנעולים (לדוגמא במרפסת שהמנעול רק בצד אחד.

תגובה 2

בדלת הזזה מובא מר׳ יעקב עמדין שהולכים גם ע״פ היכר ציר. 
קרי איפוא שמסילות הדלת מקובעות בצד הפנימי של הפתח תמיד המזוזה נקבעת לימין לפני המסילות. כ״ז בתוך חדרי הבית ולא בדלתות הפונות לחוץ הבית.
זה ממש כמו שכתבתי  

תגובה 3

1. יצאתי מהפרוזדור ונכנסתי לממ״ד. 2. יצאתי מהממ״ד ונכנסתי לפרוזדור. 
כלפי מה הדברים אמורים, 
בקצור שו״ע הלכות מזוזה י״א ה״ג ״צריך לקובעה בימין הנכנס ואם קבעה בשמאל פסולה״.
מנהגינו לקבוע ע״פ היכר ציר מכיון שההיכר ציר קובע לאיזה חדר אני נכנס, לכן צריך לקבוע בדלת הממ״ד לצד הנכנס לפרוזדור כדי שהמזוזה תקבע מימין הנכנס ולא משמאלה, הפרוזדור חייב במזוזה והממ״ד עצמו פטור ממזוזה בכגון דא מכיון שאין לו פתח עם דלת שהצירים נכנסים אליו אלא יוצאים ממנו ואם נקבע את המזוזה מצד השני שנכנסים אל הממ״ד מהפרוזדור אז המציאות שקבענו את המזוזה מצד שמאל ואז פסולה, לכן לא שייך העניין של הבטיחות שלשמה הדלת נפתחת לחוץ הממ״ד כאמור לעיל שפתיחת הדלת קובעת ולא התוצאה.
כ״ז כמובן וגם פשוט שהממ״ד ממוקם בתוך הבית ולא במבנה בפני עצמו שאז תמיד קובעים מימין הנכנס כמו בדלת ראשית

תגובה 4

פסיקתו של ידידי היקר הרב משה ויינר שליט"א, בענין הממ"ד לקבוע את המזוזה מימין הנכנס, גורמת לי לאי נוחות בלשון המעטה...
שנים רבות אני קובע מזוזות בחדרי ממ"ד משמאל הנכנס לפי ה'היכר ציר החב"די' המפורסם, וההנחה הפשוטה הזו מקבלת כאן זעזוע לא פשוט...

גם לא הבנתי את סברתו של הרב ויינר שהדלת הכבדה "נועדה לצרכי בטחון ולא למטרת הדיור". הרי הדלת נועדה לשמור על הנכנסים לממ"ד שיוכלו לצאת משם בשלום אל הדירה.
על אחת כמה וכמה ש(כמדומני) בכל ממ"ד מחייבים שיהיה חלון (גדול) שאפשר להכנס (ולצאת) דרכו אל החדר.

הפסיקה הנ"ל היא חידוש עצום עבורי ויש ללבנה היטב.

אני שמח בפורום להביא גם דיעות שהם לא כדעתי, ואשתדל גם להבא להתנהג כך.
ובהחלט יש מקום לדיון האם שייך היכר ציר בממ"ד.

אני אבהיר שוב את דעתי בענין: הממ"ד עצמו במתכונתו החוקית פטור ממזוזה, ככל חדר ביטחון שאינו לדירת קבע אלא לשעת מלחמה. אבל משום שבני הבית משתמשים בחדר הממ"ד, לכן החדר חייב במזוזה ככל חדר דיור.
אבל הדלת של הממ"ד אינו נחשב כלל כחלק מהדיור, כי הוא לא נתלה לצורך דיור כלל. וכשם שמזוזות השער שלא נקבעו לשם דיור אלא לקישוט או חיזוק התקרה אינם בני חיוב, ולא משנה מה שהחליטו בכל זאת להשתמש במקום זה לדיור, כי צורת הפתח הוא צורה של פטור. כך הדלת עצמו שלא נתלה לשם דיור אינו כלל בחיוב. בלית ברירה [מצד החוק המגביל את תנאי הקביעה של חדר הממ"ד] מוכרח להשאיר דלת זה תלוי היפך הרצון הטבעי של בני הבית שיפתח לתוך החדר, או להורידו לגמרי מציריו. נמצא שדלת זה אינו כלל חלק מהדיור, לא של החדר הממ"ד עצמו, וגם לא הפרוזדור שאליו יוצאים מהחדר [והוא פשוט מפריע!]
ומה שכתבו שהרי הוא משמש ליציאה לפרוזדור, זה אינו, כי מכיון שהדלת נתלה בפיטור ולא נשתנה מצבו כלום, הרי הוא נשאר פטור. לכן כאשר החליטו בני הבית לדור בחדר זה הרי זה כחדר שאין בו דלת, וממילא אינו שייך כל הנושא של היכר ציר בפתח שאין בו דלת. זו דעתי.