יום שלישי, 31 במרץ 2015

נגיעת שתי זייני"ן בתחתית גגותיהן

ידוע שנגיעת תגי הזיי"ן שמעל הופכות אותן לצורת חי"ת. במה דברים אמורים תגי הזיי"ן ממעל שנעשית חי"ת של חטוטרת, אבל פינות הגגות שלמטה או עוקצין היוצאין מהגגות, אינן נעשית חטוטרת של חי"ת ולא צורת חי"ת כלל, ולכן כאן מותר לגרר ביניהם כשאר נגיעות שבין שני אותיות.

יום ראשון, 29 במרץ 2015

דיבוק דק בין תגי זיי"ן לנו"ן פשוטה

יש כאן חשש מחמת דיבוקם שנשתנו למעין חי"ת - אם תינוק יכיר את שתי האותיות, ודאי מותר להפרידן.
יש להוסיף שלפי דעת שו"ע רבינו אין זה אפשרות של צורת חי"ת כלל, דאין צורת חי"ת אלא משתי זייני"ן [או ווי"ן] אבל שתי נוני"ן פשוטין מחוברין בחטוטרת - אינן חי"ת כלל, וכל שכן זיי"ן מחוברת לנו"ן פשוטה.

יום שישי, 27 במרץ 2015

שאלות: קו"ף, תי"ו

הקו"ף למראית העין - נראה נוגע לגגה.
דבר זה תלוי במראית העין הרגילה, אם הקו"ף [או ה"א] נראים נוגעים, אזי דינן כנוגעין ופסולים [וכן הדין בנוגע ל"קרוב לנגיעה" שמחוסר היקף גויל, אם נראה לעין האותיות נוגעות הרי הן פסולות משום שאינן מוקפות גויל, ואם למראית העין אינן נראות נוגעות אזי כשרות וחשובות מוקפות גויל].
הבי"ת יורד ממנה עוקץ, ועדיין היא כשרה. אבל אם תרד קצת יותר אזי רוב חללה נסתמה, ונפסלה [משום שנעשית כמ"ם סתומה].
****
התי"ו הזו עדיין כשרה. השוה ל פורום לנושאי סת"ם: תי"ו נפסלה

יום חמישי, 26 במרץ 2015

יום שלישי, 24 במרץ 2015

עמודי החצר פטורים ממזוזה

אין זה נחשב לצורות פתחים כלל.

כ"ף פשוטה קצרה

שאלת תינוק, כי היא קצרה מאוד.

הדבךים

לי פשוט שזה פסול, משום שהרי"ש יורדת מהשיטה. וגם אם תינוק היה מכיר הרי"ש לבדו ע"י כיסוי שאר האותיות, מ"מ אינו מצטרף לתיבה לקריאה אחת (וע"ד מה שביארו הרבנים ב'פן' שהנו"ן נקראת לעצמה, אך לא ליד הפ"א, כי אינה יורדת למטה ממנה ונקראת 'פז').
ומ"מ חברי אומרים שלפי זה, יהא מותר לתקנה כמו שהכריעו האחרונים בנוגע ל'פן', שיכול להאריך הנו"ן. אך לגרור אורך הרגל, אני חושש לח"ת. אלא שאפשר לתקן ע"י הוספת דיו לשאר אותיות התיבה [פרט ליו"ד] במושבן, שיהא כל התיבה שוה בגבהה בשיטה.
אני לעצמי אומר שזה פסול כעת, והנח אותה בפיסולה. גם אם ע"פ הדין מותר לתקן כנ"ל, אינני צריך ללמד היתר תיקון בכתב כזה .... כי מי יודע ...

יום שני, 23 במרץ 2015

ספק בי"ת ספק כ"ף

 
הגדל
הבי"ת הזו אינה ברורה ועיקר גופה צורת כ"ף

נגיעת כ"ף פשוטה לגג תחתיה

 
הכ"ף פשוטה נוגעת לגג שתחתיה. יש סוברים שהכ"ף נהפכה לרגע לכ"ף כפופה או לבי"ת, ומה שנעשה אחר כך הוא חק תוכות, ויש מקילים בדבר.
במקרה שלפנינו, יש ספיקות היאך נעשה הדבר. ולכן בשעת הדחק ולצורך יש להקל לתקנה בגרירה, אבל לכתחילה [אם אין דחק וצורך] יש מקום להחמיר.

יום ראשון, 22 במרץ 2015

אכסדרה

חדר שפתוח כולו למרפסת [בתמונה השניה צד שמאל של הפתח]. פתח זה פטור ממזוזה, וזו נקראת "אכסדרה" שאין לה צורת פתח ברוח רביעי, אלא כולו פתוח, והעמודים בקצה הם רק תמיכה לגג ולא נעשו לשם פצימין [סיפין] לפתח ושער.

מזוזת סף - חציו מכוסה באריחים

שאלה:  האם נחשיב את כל גובה הסף מקום לקבוע מזוזה - בשליש העליון של כל גובה השער, או נחשיב רק את חלק האריחים, כי חלק זה הוא בולט מעט משטח הקיר-הסף?

תשובה:  אם חלק האריחים אינו בולט ג' טפחים מקיר הסף, נחשב הכל כקיר וסף אחד, ויש לקבוע בשליש העליון של כל גובה השער. אבל אם היה [תוספת האריחים] בולט ג' טפחים [והיה גובהו י' טפחים מהרצפה] היה נחשב סף לעצמו, והיה צריך לקבוע את המזוזה בגובה של שטח האריחים, ולא בשליש העליון הכללי.

יום שישי, 20 במרץ 2015

עמוד לנוי באמצע הפתח

פתח רחב ובאמצעו מצד שמאל עמוד [למטה תמונה המראה את קצה הפתח מצד שמאל].
פשוט שעמוד זה פטור ממזוזה, כי אינו שער נפרד לעצמו כלל, אלא נוי באמצע חלל הפתח, ולכן המזוזה הקבועה מצד ימין פוטרת את כל הפתח. וכן פשוט בשו"ע יו"ד סימן רפו סעיף כא.

קביעת מזוזה בטפח החיצון, או סמוך לשער עצמו

א.  קביעת המזוזה צריכה להיות בשער, והשער בתמונה הראשונה היא המסגרת הצרה שעליה תלויה הדלת, ואילו עובי הפתח שלפני השער אינו השער עצמו. ולכן יש לקבוע את המזוזה באיזור המסומן בחץ.
אם אי אפשר לקבעה בתוך חלל הפתח, יש לקבעה על המסגרת הצרה בצד שפונה כלפי חוץ.
ואם גם זה אי אפשר, מותר לקבעה [בזקיפה עומדת] בקיר הפתח בטפח הסמוך לחלל, אבל לא רחוק משיעור זה.

ב.  בשתי התמונות האחרונות המזוזה קבועה בטפח החיצון של השער [ולא ליד הדלת].
החילוק בין שתי המצבים, הוא: במצב זה [שתי תמונות האחרונות] הדלת מחוברת לשער הרחב, וההוספה [מסגרת הצרה] היא רק לחזוק ואיטום הדלת, אבל אינה שער כלל, כי הדלת אינה תלויה בה אלא בשער העבה [הרחב]. ולכן חיוב המזוזה [לכתחלה] היא בטפח החיצון של השער הרחב.
משא"כ במצב הראשון המסגרת היא מחזיקה את הדלת, ועל כן היא השער [הצר, ולא הפתח הרחב], ולכן יש לקבוע את המזוזה בשער עצמה. 

יו"די האל"ף משוכים ביותר

יו"ד התחתונה היא צריכה להיות כנקודה ולא קו משוך לרוחב, ולכן בודאי אין זה כתיבה תמה לכתחילה.
כאן נקודה העליונה משוכה הרבה יותר מדי.
ראה עוד מה שכתבתי תחת התוית: נקודה וקו שיעורן.

יום חמישי, 19 במרץ 2015

שאלות על בי"ת וכ"ף

נראה לי שהבי"ת פסולה, כי אין לה שיעור מושב (כלומר לא שיעור בקולמוסים, אלא המושב קצר מדי ביחס לגגה).
גם הכ"ף הזו, אני חושב שאין בה מושב מספיק ארוך.
יש להסתפק על הבי"ת השני, האם זה חשוב שינוי צורת האות.

בי"ת משונה

נראה לי שינוי צורה ופסולה.

דלי"ת משונה

רגלי הדלתי"ן עבות ומשונות מעט [ראה הגדלה] - דבר הגורם לשאלה על כללות צורת הדל"ת.
לכן, יש לשאול תינוק עליהן.

יום שני, 16 במרץ 2015

קוצו של יו"ד בשם והוסיף עוד קוץ

היו"ד יש בה כפיפה כלשהו כלפי מטה [עוד לפני שתיקן]. וכל המוסיף גורע, ועשה את העוקץ הנוסף לא בזוית היו"ד, אלא הוא יוצא מאמצעו.
נראה לי שמותר למחוק את התוספת [שלא נתקדש, משום קידושי טעות, שאין בה צורך].

רגל של יו"ד

כתב גרוע ביותר. הכ"ף פשוטה שלמטה ספק רי"ש.
אבל פירסמתי צילום זה בגלל היו"ד של "היום". אמנם היא אינה עשויה כדינה לכתחילה, כי רגל ימין שבה קצרה ביותר, מ"מ אינה פסולה כי אין שיעור לירך היו"ד [ופשוט שיש לתקנה לצורתה הנכונה לכתחלה].
אין שיעור לירך היו"ד [ודלא כסברת בעל המקדש מעט בזה, ששיעורה כמלוא או"ק].

זייני"ן משוכין כדלי"ת

 
פסולים.
הזיי"ן השניה של "מזזות" משוכה מדי כעין דלי"ת הפוכה.

יום חמישי, 12 במרץ 2015

עוד שאלות על ווי"ן

הוי"ו [הראשונה של ובקומך] היא בעיה גדולה. הראש עבה ובמדידה נראה ששיעור עובי הראש כאורך הרגל, וא"כ הוא שיעור יו"ד ולא שיעור וי"ו.
נראה לי לדין בדיעבד, שמאחר שתינוק יקראנו וי"ו - מותר לתקנו בהוספת דיו מעט לאורך רגלו, ואח"כ למחוק מעט מעובי הראש, ויוכשר.
אבל כמו שהוא - לעניות דעתי הוא פסול.
הוי"ו של מזוזות בעיה - צריך לשאול תינוק.
המ"ם סתומה [של לכם] יש בו בליטה מעט כלפי מטה [ראה הגדלה] - הוא כשר.

וי"ו עם קרן יוצא לימין

מהוי"ו [של ובכל] יוצא קוץ לצד ימין.
נראה לי לדין, שכאשר תינוק יקרא את זה וי"ו, הוא וי"ו, וכשר. וממילא מותר לגרר הקוץ הזה, ואין כאן חשש זיי"ן.

יום רביעי, 11 במרץ 2015

פ"א כמעט סתומה

הפ"א כמעט סתומה. יש בכמה ספרים אחרונים שאם נסתמה נפסלה הפ"א משום שינוי צורתה.
כאן שאינה נוגעת - נראה שמועיל שאלת תינוק, ואם קוראה - מותר לתקן צורתה.

שתי שאלות יפות מהפורום באנגלית

הסופר טעה והתחיל לעשות במקום העיי"ן - זיי"ן ארוכה או נו"ן פשוטה, ואחר כך נמלך לעשות העיי"ן. מה דינה?
היא פסולה משום שינוי צורתה של העיי"ן.
ובכדי לתקנה, צריך למחוק צד ימין כולו [הנו"ן כפופה] שנכתב בפיסול, ולכאורה גם את כל ירך הנו"ן שנעשה בפיסול. רק ראש שמאל שנעשה תחילה בכשרות, אין צריך למחוק.
וי"ו ונו"ן נוגעים בתגיהן. יש סוברים שזו צורת תי"ו כשרה, וממילא נפסלו שתי האותיות הללו שנהפכו לצורה אחרת [תי"ו].
נראה לענ"ד העיקר, שאין להכשיר כלל תי"ו כזה, ואין מי שעושה תי"ו כזה. ועל כן מאחר שתינוק יכירם ויקראם לוי"ו ונו"ן, מותר לגרר ולהפריד ביניהם. כן נראה לי נכון הלכה למעשה.

יום שלישי, 10 במרץ 2015

גרירת דיבוק התגין זה לזה

מותר לגרר הדיבוק שבין התגין, ואין בזה חשש של פסול חק תוכות. כי לא נאמר דין "כתיבה [ולא חקיקה]" בתגין.

ראה מה שכתבתי פורום לנושאי סת"ם: תגי שעטנזג"ץ - תגי בדקחי"ה, ולכאורה יש להחמיר שלא לגרור משום חק תוכות כמבואר שם. מ"מ לא עדיף נגיעת תגין זה לזה, מנגיעת אותיות זה לזה, שנוהגים היתר לגרור הדיבוק, כל שכן נגיעת התגין זה לזה כאשר כל אחד ניכר לעצמו, ודאי מותר לגרר ביניהם.

בי"ת פסולה

יום שני, 9 במרץ 2015

תי"ו - שינוי צורה

נראה לי שאין לתי"ו הזו צורה ברגל שמאל [ופסולה].

רי"ש פסולה

הרי"ש פסולה - אין לה רגל [או שיעור רגל].
הממי"ן הסתומות מעוגלות מדי בצד ימין דומות לחצי סמ"ך !!

אל"ף וזיי"ן פסולים

האל"ף פסולה, כי היו"ד התחתונה נדבקה כולה לגוף [קו משוך בשוה].
הזיי"ן הראשונה - אני מסתפק האם נשתנה צורתה [או שעדיין מועיל בה שאלת תינוק].

יום שלישי, 3 במרץ 2015

גימ"ל ודלי"ת פסולים

 
הגימ"ל פסולה.
הזיי"ן כשרה בדיעבד, וצריך לתקן ראשה. 
הדלי"ת פסולה.
התי"ו [ואספת] ???? מועיל קריאת תינוק.

נו"ן ווי"ו סמוכים - נעשו מ"ם

 
הרבה מכשירים כל זמן שאין האותיות נוגעות. ולעניות דעתי אם נראית לעינינו מ"ם ממש, או שתינוק קוראם מ"ם - הרי זו פסולה - כי נהפכו למ"ם (כמבואר בשוע"ר [סימן לב סעיף ל] בדין נפסק יו"ד הצד"י מגוף הצד"י, ונדמו לשתי אותיות נו"ן ויו"ד. דכל שתי אותיות דבוקות או סמוכות ביותר או פרודות מעט, נידון בראיה רגילה של הקורא או התינוק, האם הם שתי אותיות או אות אחת).

יום ראשון, 1 במרץ 2015

קופסת שמירה זמנית לפרשיות רש"י ורבינו תם

נשאלתי:  סופר שמניח פרשיות רש"י ור"ת לתוך קופסא פלסטית קטנה, כדי לשמרה זמנית עד שימכרנה, או למסרה להגהה. האם יש איסור הורדה בקופסא שהונח בה רש"י לר"ת, ולהיפך.

נראה פשוט שאין איסור הורדה בכך, דלא נתקדש כלל קופסא זו, שהרי אף פעם לא הוזמנה להניח בה פרשיות לעולם, אלא כל הנחה היא זמנית בלבד, וממילא אין עליה שם תשמיש קדושה. וכן פשוט בשו"ע אורח חיים סימן מב, דהזמנה לתשמיש קדושה מהני - רק כאשר מזמינה לעולם להיות תשמיש קדושה, ולא כאשר מזמינה ארעי בלבד.

ספק שינוי צורת אות

יש נגיעה בין הבי"ת לשי"ן  בתיבה "בשבתך".
נראה לי שמותר לגרר הנגיעה, ואין צורך לחשוש שמא נעשה כאן שינוי בצורת אות [הבי"ת, ועל כן תיחשב הגרירה חק תוכות].
כבר כתבתי דבר זה לעיל. ראה פורום לנושאי סת"ם: ספק שינוי צורת האות, ומה שכתבתי במאמרים תחת התוית: ספק שינוי צורת האות.