‏הצגת רשומות עם תוויות פתח שימאי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פתח שימאי. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 5 בפברואר 2021

שלוש שאלות בדיני מזוזה

 א.  האם סגירת תריסים [המתגלגלים מלמעלה כלפי מטה] נחשבת דלת, לשיטת הרמב"ם שאין פתח חייב במזוזה אלא אם יש בו דלת? ונפקא מינה [לדידן] לברך על קביעת מזוזה בפתח זו, או לא?

תשובה: נראה פשוט שהוא דלת ושער גמור לרמב"ם, כי סוגר הפתח (ראה רמב"ם הל' שבת פרק כו הלכה ח). ולכן חייב בברכה.

והגם שלכאורה אין לו משקוף גמור, מ"מ נראה שהחסרון בפתח שאין לו משקוף, מטעם שהוא "פתח שימאי" כלומר פתח מקולקל. אבל פתח הנסגר בתריס יש מעליו בית קופסת התריס והפתח סגור מלמעלה, וזה דרכו של פתח וסגירה זו, וע"כ ראוי להחשיבו כפתח גמור. ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2015/06/blog-post_57.html 

ב.  פתח מעבר בין בית לחצר. ובעובי הפתח משני צידיו שני סוגרים. כלפי הבית דלת בטחון רגילה, וכלפי החצר סגירת תריסים, והדלת נפתחת לתוך הבית ואילו התריסים קבועים בצד השני [בסיום] עובי הפתח לצד החצר. לאיזה צד יש לקבוע את המזוזה (בהתחשב בשיטת חב"ד בדין היכר ציר)?

תשובה: נראה לי ששתי הסגירות שוות, ואין אחת מהן עדיפה על השניה. וא"כ הוי כפתח שיש בו שני דלתות לשתי כיוונים והיכר ציר לכל צד, דאזלינן בתר דרך הכניסה (כי אין מעלה בהיכר ציר של צד אחד על פני צד השני).

ג.  פתח שהורידו את הדלת ואת המשקופים [סיפי השער], וקבעו בו משקופים חדשים ודלת חדשה, או קבעו את המשקופים החדשים על גבי הישנים - כאשר מחזירים את המזוזה למקומה על המשקוף החדש - האם צריך לברך על קביעתה או לא?

תשובה: נראה שהיות שהמשקוף [סף המזוזה] הוא חדש יש לקבוע בברכה, כי היא קביעה חדשה.

יום שישי, 11 בספטמבר 2020

שער ללא משקוף

שער עם דלת, אבל אין לו משקוף. הגדר שלמעלה אינו נחשב למשקוף (כי לא נעשה לשם משקוף כלל).

יש לקבוע מזוזה בלי ברכה. כי יש אומרים שכל צורת פתח שיש בה דלת חייבת במזוזה, אפילו בלי משקוף.

יום שבת, 25 במאי 2019

שאלה בדין משקוף לשער חצר

שער ברזל כניסה לחצר של בית, ומתחילה לא היה לו משקוף. אך בגלל שהשער נקבע בקרקע קצת בעיקום, ושתי פצימי השער היו לוחצים על הדלת, באופן שהוא אינו נפתח כראוי, על כן קבע בעל הבית על השער (בין הברזלים המחוברים לפצימים) חתיכת עץ כדי להדחיק את הפצימים קצת לצדדים, כדי ליצור רווח לדלת.

שאלה:  האם חתיכת עץ זו נחשבת למשקוף במסגרת השער, ומתחייב במזוזה, או שלא תיחשב למשקוף היות שמטרתה היתה לשם דבר אחר לגמרי. נוסף לכך - העץ אינו נמצא בדיוק מעל לשתי הפצימים, אלא קצת מרוחק מהם.

תשובה:  אם המשקוף מרוחק טפח מן השער, אין זה משקוף כלל. אך אם הוא בתוך טפח לשער, יחשב לחומרא כעומד מעל השער (יש דיון באחרונים האם זה נקרא "משקוף מן הצד" שאינו משקוף לענין שבת [ראה שו"ע או"ח סי' שסב] והו"ה לענין מזוזה, או לא) ולכן יש לקבוע מזוזה לחומרא בשער זה בלי ברכה.
אמנם פשט דעת הרמב"ם וכסף משנה בדין אכסדרה, שכל פרט בפתח שלא נעשה לשם פתח, אינו חשוב צורת פתח, וממילא אין כאן משקוף כלל, כי לא נעשה כחלק מהשער. (או נאמר שהיות שהשער עצמו מתחילה נעשה באופן של פטור, וכבר לא ייחשב לעולם כשער. אמנם אפשר לומר לאידך, היות שלאחר מכן בעה"ב תיקן את השער בהוספת משקוף זה, הוי כתיקן פתח חדש, וצ"ע בסברא זו).
אך הדעת קדושים [בסי' רפו סעיף ז] מחמיר שאף שהוסיף דלת אחר כן, חשוב חיוב לפתח, ונראה כמו כן לענין משקוף.
ויש להוסיף שיש דיעות באחרונים [ראה חובת הדר פרק ז, סעיף ד] שפתח שרגילים לעשות לחצרות עם דלת, אך ללא משקוף מלמעלה, חייבת במזוזה מעיקר הדין. וטעמם דפטור פתח ללא משקוף מדין "פתחי שימאי" פירוש שהוא אינו רגיל, כי אין רגילות לעשות פתח ללא משקוף. אך פתחים הללו לחצרות שרגילין כן, הוי פתח גמור ואינו "שימאי".
לכן יש לקבוע כאן מזוזה בלי ברכה [אם הקרש המשרת כמשקוף, תוך טפח למסגרת השער כנ"ל].

יום חמישי, 9 בנובמבר 2017

משקוף אינו מכוון לשער

שתי תמונות של אותו שער. דלת סורגי ברזל תלויה בקירות אבן, אבל המשקוף אינו מכוון מעל הדלת [השער] אלא עומדת לפני השער מופרדת ממנה, בשיעור טפח או יותר.
פתח זה פטור ממזוזה. ונקרא בלשון הגמרא "פיתחי שימאי" פתח ללא תקרה ומשקוף מתוקן מעל.
יתכן שגם פס הברזל מעל השער, לא נעשה כלל לשם משקוף, אלא להחזיק את צינורות החשמל, ואז אין לו דין משקוף כלל. [הוספה זה הוא רק לרווחא דמילתא בלבד, ועיקר הפטור מטעם הראשון].

יום רביעי, 27 בינואר 2016

משקוף מדורג

פתח מעבר מחדר לחדר. השאלה שהמשקוף משונה ואינו מיושר, האם זה פטור ממזוזה?
אמנם מבואר בטור [יו"ד סי' רפז, ועוד פוסקים] שאבן נכנס ואבן יוצא היינו פתחי שימאי ופטור ממזוזה. אבל יש לומר שזה דוקא כאשר הקיר הרוס, ומחמת ההרס אבן נכנס ואבן יוצא כו' אבל כאשר הפתח מתוכנן ובנוי מלכתחילה באופן כזה אינו נקרא 'שימאי'. זכור לי שיש מי מהפוסקים האחרונים המבאר כן, אע"פ שיש מקום בסברא להתווכח על זה.
ואמנם יש מקום לפטור מצד ס"ס, לדעת הרמב"ם פטור בלאו הכי כי אין בו דלת, ויש אומרים שאין זה משקוף [סברת הטור הנ"ל, וגם סברת נמוק"י או ריטב"א דהמשקוף צ"ל ישר דוקא].
בכל זאת לדינא ראוי להחמיר ולקבוע כאן מזוזה בלי ברכה.
ראה גם פורום לנושאי סת"ם: משקוף שאינו שוה
צורות פתח הנ"ל כעמודים באמצע חדר פטורים ממזוזה, כי אינם פתח כלל, אלא עמודי תמיכה וקישוט, כנתבאר כמה פעמים.
ראה עוד דוגמאות - תחת התוית "עמודים פטורים ממזוזה"

יום שישי, 7 בדצמבר 2012

משקוף שאינו שוה

מה הדין בפתח שהמשקוף אינו שוה, אלא צד אחד גבוה וצד אחד נמוך?

לכאורה יש לפטור ע"פ המבואר בטור (יו"ד סי' רפז) פתח שהמשקוף אבן נכנס ואבן יוצא פטור, כי הוא פתח מקולקל. אמנם יש לחלק, דהתם הקלקול הוא בגלל שאינו רגיל (בלשון הגמרא "שימאי" מקולקל) אבל פתח זה שבנוהו מלכתחילה כך כחלק מהבניה, שמא נחשב לפתח רגיל. ודוחק (ראה כעין זה בס' מזוזות מלכים אות קה, דנוטה לפטור כל שאין המשקוף ישר ממש).
אמנם סברא זו שבטור הוא דעת קצת ראשונים (תוספות, רא"ש), אך יש מבארים את הגמרא "פתחי שימאי" אחרת, שאין לו תקרה ומשקוף כלל (רש"י). ולפי זה לכאורה כל שיש כיסוי לפתח חשיב משקוף ותקרה לחייב. והרי בשו"ע לא הזכיר פטור אבן נכנס ואבן יוצא. (ומשמע בבית יוסף שדעת הרמב"ם כרש"י בענין זה).

ולדינא אם יש בפתח זה דלת, צ"ע אם יברך או לא. אבל בכל אופן [גם באין בה דלת] נראה שיש לקבוע שם מזוזה. ואם אפשר שיברך על מזוזה בפתח אחר, ויכוון לפטור גם מזוזה שבפתח זה, עדיף. (ראה גם במזוזות מלכים אות קיא).

יום רביעי, 25 באפריל 2012

פתח משונה לענין מזוזה


בכניסה זו [החיצונית] לבנין אין בה מזוזה, וצ"ע האם פטורה לגמרי מן הדין?
לכאורה אין לה משקוף ראוי שהרי חלק העליון של הפתח, ללא משקוף. אבל יש מעליה סתימה, האם זו לא תיחשב משקוף? ואולי האלכסונים שמהצד נחשבים למשקוף, ומה שחסר באמצעה מעט אינו מקלקל?
או שמא החסרון שבאמצע מפריד שתי חלקי הצורה שלא ישלימו לצורת פתח אחד, וכן הסתימה שמעליה אינו נחשב למשקוף הגם שסותם את הצד שמעל הפתח, אבל לא נעשה לשם משקוף כלל.

ואפשר שזה בכלל "פיתחי שימאי" [פתחים מקולקלים] שהוזכרו בתלמוד [מנחות לג,ב] שפטורים מן המזוזה. כלומר צורת פתח לוקה. וכן כאן יש חסרון בצורה זו, ואינה נקראת פתח גמור החייב במזוזה.
שוב מצאתי במזוזות מלכים אות קה שכתב בשם כמה פוסקים דמשקוף משופע [כלומר שאינו מאוזן ושוה ביחס לב' המזוזות העומדות מהצד] הוי שימאי ופטור. ולכאורה יסבור גם כן בנידון דידן דהוי שימאי.