זהירות למגיהים - לא לעשות סימן עפרון בתוך חלל האות

על המגיהים ליזהר לא לעשות סימון עפרון בתוך חלל האותיות. כאן יש סימון בתוך הך', ואמנם בדיעבד הכ"ף לא נפסלה [וצריך למחוק הסימון מתוך חללה], אך יש ליזהר לכתחילה שלא לעשות כן, כי לפעמים עלולה לגרום פיסול בצורת אותיות מסויימות.

האל"ף מסומנת כי הנקודה העליונה גדולה מדי - בדיעבד כשרה.

אלפי"ן עקומות

נראה לי שהאלפי"ן הללו פסולות משום שינוי גדול בצורתן.

בתמונה השניה נראה [בסקן] רגל החי"ת דהויה לגמרי עד שהיא פסולה.

קשקוש קו העפרון בתוך חלל הרי"ש אינו פוסל, אלא אם כן קו העפרון כהה כל כך שתינוק יטעה בה לקרותה ה"א.

לעומת האלפי"ן הקודמים. בתמונה האחרונה נראה אלפי"ן כשרות, אע"פ שגגן מעוקם מעט יתר על המידה.

מזוזה פסולה בגלל רווחים

כל החצים האדומים [פרט לתחתון ביותר] מורים על בעיות בריוח שבין האותיות או בין המילים.

הריבועים - ממי"ן שיש בהם שאלה של התדמות לסמ"ך - כי אין ריבוע של הגוף והזויות נכון.

למטה נרשם פסול ונכתב בכתב עפרון על גבי השם תוך הה"א, ונשאלתי האם היה מותר למחוק את קו העפרון, או שיש בזה פיסול של חק תוכות. והשבתי, שהיה מותר למחוק קו העפרון כי ניכר שאינו דיו.

קו עפרון בחללו של דלי"ת

     

לפנינו קו עפרון בחלל הדלי"ת, זוהי שאלה לא פשוטה משום שבעיקרון שינוי צורת האות אינה חייבת להיות רק באמצעות דיו, אלא כל צבע וסימון שיגרום לשינוי צורת האות תפסול.

לכן יש ליזהר הרבה בשאלות מסוג זה, ולהתבונן היטב מה דינם.

במקרה שלפנינו נראה לי להקל ע"י שאלת תינוק, משום שהקו אינו חזק כל כך וניכר לעין שהוא זר לגבי הדלי"ת, ולכן יש לשאול תינוק ואם תינוק יקראנו דלי"ת יש להתיר למחוק את סימון העפרון.

אני חייב להוסיף קשה לראות תמונה מדוייקת מהסקן

רי"ש שנפל בתוכה עט סופר, ויצר רשימה דקה של דיו באות

שאלה מעניינת בענין דומה על אות ר' שנפל בשגגת הסופר העט שהסופר היה מתקן ועשה קו דק מבפנים כזה, והיה בזה חשש של שינוי צורה לסמך.

השאלה הזאת נשאלה במשמרת סת"ם באמריקה להרב דוד ליב גרינפעלד - ואחרי עיון של כמה ימים נטו להכשיר.

והנני מציג לכם את תשובתו:

ע"ד שאלת פליטת קו דק שנוצר על אות רי"ש שנגרם ע"י נפילת עטו בשעת תיקון פרשיות תפילין, הריני נוטה דבנידון כזה לא חל הכלל ד"אין שיעור לעובי האות"

ואפשר להכשירו לאחר הבחנת תינוק.

הנימוקים:  א) קו דק זה אינו גרוע משאלת "געפלאסין" שהתיר הנוב"י  אם האות ניכרת מתוך הדיו הדיהה שמקיפו, ועי' בשו"ת אבנ"ז (סי' י"ב או"ק ה) דלדעתו הכשר הנוב"י תליא בהבחנת התינוק.

ב)  הכלל דאין שיעור לעובי האות, היינו בכללותו של כל חלקי האות, דאפשר לכותבו כuלו עב או כולו דק, אבל לא כשאבר האות מחציתו עב ומחציתו דק, דאז לא חזי לאצטרופי. זאת למדתי מדברי ה"בני יונה" להגאון רבי יונה לאנדסופר בעל מעיל צדקה, שהזהיר דהאותיות (המשונות שבתורה) כגון החי"תין הלפופות, צריכין לעשותן בדקות ע"י "חוד הקולמוס" כחוט השערה, שעי"כ לא ישתנה האות מצורתו. דבריו הובאו להלכה בקסת הסופר (סי' ט"ז בלשכה ס"ק ט"ז).

ולאור הנ"ל, ברור דאות רי"ש לפנינו, והקו הדק הזר אינו שייך לאות כלל, ובפשטות התינוק יכירנה ויקראנה רי"ש, וע"כ מותר לגוררה ואין בזה חשש ח"ת, וה' יאיר עינינו בתוה"ק ולא נכשל בדבר הלכה.

עכשיו דיברתי עם הרה"ג רבי אברהם צבי ואזנער שליט"א, והסכים עמי בזה.