בתמונה חדר ארון בגדים Built in closet והשאלה האם חייב במזוזה, ולאיזה צד יקבעו המזוזה.
א. ראה בספר חובת הדר [פרק ד סעיף ז, בהערה טז, בדף לח] בשם המנחת יצחק (חלק ד סימן
צב) "ומכל מקום פשוט בארון קיר שלא נעשה כלל לכניסה ויציאה אלא להניח שם חפצים, אין
בו חיוב מזוזה אע"פ שיש בו ד' אמות על ד' אמות". וא"כ אם החדר ארון פטור מצ"ע, יש לקבוע את המזוזה לכיוון כניסה לחדר הגדול, כמבואר ברבי עקיבא איגר (על גליון השו"ע יו"ד רפו סעיף יג) בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור: דהיינו מצד עצמותו פטור ממזוזה, אבל חדר שלפנים מחדר שיוצאים מחדר גדול לחדר קטן, הפתח ההוא חייב במזוזה מצד הגדול וכו'. עכ"ל. וכמו"כ חדר ארון בגדים זה אם הוא פטור מצ"ע, שוב יהא החיוב לכיוון הגדול משום פתח הגדול.
ב. אמנם נלע"ד דחדר הנ"ל ארון בגדים אם יש בו דע"ד אמות, נידון כחדר אוצרות שבביתו וחייב
מצד עצמו במזוזה, ולכן ראוי לקבוע על צד ימין של הבא אליו לפי מנהג כל העולם שקובעים מזוזה בחדרים הפנימיים ע"פ ימין כניסה של הבא מבחוץ.
ולמנהג חב"ד שהולכים לעולם בכל החדרים הפנימיים אחר היכר ציר - בתמונה זו יקבעו על
היציאה לחדר הגדול משום שהיכר ציר הדלתות הן החוצה לכיוון חדר הגדול.
ג. והעיקר נראה שכל דברי המנחת יצחק וחובת הדר הנ"ל, היינו כאשר אין בו כניסה כלל, כמדוייק בלשונם "שלא נעשה כלל לכניסה ויציאה", אלא הארון בנוי בקיר ויש בו דלת, והאנשים עומדים מחוץ לדלת [בחדר הגדול] או בחלל הפתח לבד ומשם נוטלים חפצים מהארון, על כן אינו נידון כלל כפתח. אך חדר ארון שנכנסים לפנים מהדלת לתוך החדר הזה, ממילא הוא פתח העשוי לכניסה ויציאה לתוך חדר זה, דינו ככל שאר חדרי הבית, אע"פ שמשתמשים בהם כאוצרות לבד.
וא"כ בחדר שהפתח שלו אינו משמש כלל לכניסה ויציאה ולא חשיב פתח, א"כ לא שייך סברת רעק"א הנ"ל, דרעק"א לא דיבר אלא כאשר הפתח משמש כניסה ויציאה, אלא דהחדר הקטן פטור מצד עצמותו ולכן חיוב פתח זה משום הגדול הוא. אך בחדר ארון שאינו פתח כלל פטור.
אבל אם החדר הוא ממש כחדר שנכנסים ויוצאים ממנו, א"כ חיובו כנ"ל לפי מנהג העולם בדרך כניסה אליו מן החוץ.
