‏הצגת רשומות עם תוויות חיבור אותיות התיבה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חיבור אותיות התיבה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 7 בדצמבר 2017

יו"ד גדולה מדי

היו"ד אמנם כשרה ביחס לעצמה, אבל היא גדולה מדי ביחס לתיבה שבתוכה היא נמצאת - ויש כאן בעיה של "כתיבה תמה" של יחס האותיות בתיבה זו לזו, כמבואר בדברי האחרונים בבעיה של "פן" כאשר הנו"ן פשוטה אמנם כשרה, אך ליד הפ"א היא נראית כזיי"ן.

ונראה שכאן מותר לתקנה בגרירה, למעט את עביה, כי אין חק תוכות אלא בעשיית צורת האות, וצורת היו"ד הזו עליה.

ראה דוגמא נוספת:  פורום לנושאי סת"ם: יו"ד גדולה מדי

יום שלישי, 21 בנובמבר 2017

יו"ד גדולה מדי

היו"ד אמנם יש בה צורת אות, אבל היא אינה משתווה כלל לשאר הכתב, והרי אינה נקראת עם הלמ"ד, כדי להיות תיבה אחת. ולענ"ד הרי זה בעיה של "כתיבה תמה" כלומר אינה כתיבה תמה וברורה.
על דרך מה שחששו האחרונים בתיבת "פן" שהנו"ן היתה ארוכה כשיעורה, אך ליד הפ"א היא דומה לזיי"ן, ואינה נקראת עמו.
ראה עוד דוגמאות תחת התוית [למטה] כתיבה תמה - אות שאינה נקראת בגלל שאר אותיות התיבה

יום שלישי, 2 באוגוסט 2016

וי"ו קטנה - צירופה לקריאת התיבה

בתיבת 'ואהבת' הוי"ו היא קטנה ביחס לשאר התיבה. אמנם בפני עצמה היא בודאי וי"ו כשרה, אמנם ביחד עם שאר התיבה כאשר נראית ליד שאר הואתיות - יש להסתפק מה קריאתה.
והרי זה דומה לנידון שדנו האחרונים בתיבה 'פן' שהנו"ן פשוטה ארוכה כשיעור, אך אינה יורדת מהפ"א - ודנו בה קריאת התינוק, שאם תינוק לא יוכל לקרוא התיבה, אזי אין להכשירה עד שיתקן צורת הנו"ן.
כמו כן כאן, יש להראות לתינוק את כל התיבה, אם יקראנה כוי"ו ליד שאר האותיות, אזי היא כשרה [אבל אינה מהודרת], ואם לא יקראנה אזי אין להכשיר אלא א"כ נמצא דרך לתקנה.

תודתי להרב שמחה פרנקל שיחי' שהעלה שאלה זו לפורום.

יום שישי, 31 באוקטובר 2014

שאלה על צד"י פשוטה

הצד"י בעיה גדולה ואני נוטה לפסלה - היות שהירך מדובק למטה, היא מתדמה לטי"ת. ועוד שהרי הרגל צריך לירד למטה מדיבוק הראשים, ופירשו הפרי מגדים ומשנת סופרים כדי שיעור מלוא אות קטנה למטה מהדיבוק.
יתכן להקל כאן על ידי שאלת תינוק ואם יקראנה צד"י נוכל להכשיר, וכן סביר להניח שיש שיעור בירידה אחר הדיבוק כמלוא אות קטנה. (וגם אם אין שיעור זה, אחר קריאת התינוק נראה העיקר שמותר לתקנה).
ובכל זאת אני נוטה לפסלה משום שינוי כללות צורתה - כי הצד"י צריכה שתהא הנו"ן שבה ניכרת, ולכן הרגל צריכה לירד למטה מדיבוק הראשים כנ"ל, ואילו צד ימין-היו"ד צריכה להיות קטנה ביחס לנו"ן זו. כאן נראה ששתי החלקים שוים והיא כמין טי"ת.
הבוחר יבחר ...

בשדך - היות שהסופר לא דקדק לכתוב על השירטוט, הכ"ף נופלת מהתיבה וספק האם נקראת ביחד עם שאר התיבה כמילה אחת (בעיה זו אפשר לפתרה - או להכשיר ע"י קריאת התינוק אם יקראנה כתיבה אחת, או תיקון הכ"ף בהוספת דיו).

יום ראשון, 26 באוקטובר 2014

שיעור אורך האותיות

כבר הסברתי את הנושא הזה כמה פעמים, אבל היות שנזדמן שתי שאלות יפות לאחרונה, אני מעלה אותן ואת הנושא שוב:
הוי"ו ארוכה ויש בה שיעור של נו"ן פשוטה. רוב העולם מיקל וסובר היות שיש כאן שאלה על תמונתה, קריאת התינוק יוכיח. ואני סבור שכיון שהאות חורגת משיעורה ונכנסה לגדר שיעור של אות אחרת [הוי"ו או זיי"ן נכנסו לשיעור נו"ן פשוטה] פסולה [ולא מועיל בזה היכר תינוק].
השאלה כאן מעניינת, בגלל שאמנם הוי"ו כשהוא עומד בפני עצמו נראה כוי"ו, אבל בגלל סמיכותה לתיבה נראית ארוכה משאר האותיות ולכן נראית כנו"ן. מה דינה?
עניתי: שלדעת המקילים מותר לגרר אריכותה, כי מכיון שהאות עצמה כשרה (אחר היכר תינוק), מה שהיא לא מסתדרת עם שאר האותיות שבתיבה, אין תיקון זה בגדר חק תוכות. ואעפ"כ כל זמן שלא תיקנוה המזוזה פסולה, כי התיבה אינה נקראת יחד.
בתיבה "פן" מקרה הפוך מהנ"ל - הנו"ן לכאורה נראית נכונה כי היא ארוכה ביחס לשאר האותיות הסובבות. אבל במדידה נראה שהיות שראשה עבה כפול [עוביה ב' קולמוסים], ויריכה אינה פי שלוש מראשה כשיעור נו"ן, אלא פי שתים בלבד כשיעור זיי"ן - היא בעצם זיי"ן גדולה ולא נו"ן פשוטה ופסולה !!
למטה תמונה מוגדלת עם קוי רשת למדידה:
שאר הסימונים בתמונה דלעיל:
תי"ו - כפיפת רגל שמאל לא ברורה, צריך שאלת תינוק ותיקון.
בי"ת - גגה עבה במיוחד בקושי נשאר בה חלל. נראה פסק האחרונים שאין שיעור כלל לעובי חללה, וכל זמן שתינוק מכירה כשרה, ומותר לגרר מחללה.
ממי"ן - שאלות קשות של שינוי לסמ"ך. 

יום רביעי, 21 במאי 2014

שאלה קשה על חיבור האותיות לתיבה אחת


קשה מאוד להכשיר את התיבה הזאת, כי הוי"ו תלויה למטה משיטת שאר הכתב. ואי אפשר גם לתקן הדבר שלא כסדרן.

יום חמישי, 6 בדצמבר 2012

יו"ד ארוכה

המלה "כי" פסולה כי היו"ד ארוכה מאוד, ואינה נקראת יחד עם הכ"ף כמלה "כי".