שאלות על נו"ן, יו"ד

הנו"ן פסולה - היא ממש בי"ת. (ואמנם אם היתה צריכה להיות ב' - היה צ"ל קריאת התינוק האם היא ב' או נ', אבל לנו"ן בודאי שהיא פסולה).

היו"ד פסולה - שתי קוצותיה [רגל ימין ועוקץ שמאל] ארוכות יותר מגוף היו"ד. הטפל נהפך לעיקר, והעיקר לטפל !!

(אולי אם תינוק מכירה מותר לתקנה בדחק. אבל כמו שהיא בודאי פסולה).

כ"ף ונו"ן עם עקב

הכ"ף יש מגבה בליטה - שאלת תינוק, אם יטעה בה כבי"ת. 

הנוני"ן יש להן עקב - שאלות תינוק אם לא יטעה בהם כבי"ת.

שאלות תינוק

 הד' שאלת תינוק, כי יש בה עקב אך אינו ברור דיו, שמא תינוק יטעה בה לקראה רי"ש. 

הנו"ן מושבה רחב ויש בה כעין עקב ועלולה להידמות לתינוק כבי"ת - יש לשאול תינוק מה היא? - נו"ן או בי"ת.

שאלות בצורות אותיות

שאלת תינוק האם זו נו"ן או בי"ת?

שתי התמונות אותה מזוזה:

ה"א הנקודה ממלאת כמעט כל החלל (לענ"ד שאלה חמורה) העולם נוהג להכשיר.

בי"ת יש לה זוית חדה עם עוקץ בולט ימינה, אך אין לה עקב. כבר נתבאר כמה פעמים שצריכים לתקן דבר זה להוסיף לה עקב.

כפי"ן [בשתי התמונות) הגג קצר מעט מהמושב - שאלת תינוק, ולאחר שיקראנה כ"ף לתקן הגג.

חי"ת מוזרה קצת, אולי מתדמה למעין תי"ו - יש לשאול תינוק.

תי"ו לרגל ימין כפיפה, כשר בדיעבד.

קו"ף ראש הירך שמאל רחב, נראה שעדיין כשר. אך פשוט שאי אפשר למשוך ראש זה יותר מדי, ולא היה ראוי לסופר למשכו כל כך.

תי"ו רגל ימין נמחק מעט בארכו, צריך שישאר בארכו שיעור מלוא אות קטנה, שהוא עובי הקולמוס כשיעור גגו.

אחר מדידה מדוייקת נראה שהוא קצר מעט מעובי הגג, ולכן חובה לתקנו (עד התיקון יש שאלה חמורה בכשרותו).

בי"ת שאלת תינוק

הבי"ת גגה קצר, ואילולא העקב הברור היתה נראית כנו"ן. נראה שמועיל שאלת תינוק ואם תינוק יקראנה [מסתמא שכן] הרי זו כשרה.

היה מצוה לתקן את הגג, אך אין מקום להמשיך את הגג.

שאלות על מזוזה

הדלי"ת הרבתי ירכה ארוכה מעט מהרגיל, כי צריכה להיות הירך הזו ארוכה כשיעור עובי הראש בלבד, דהיינו כעובי ד' קולמוסים, בראש ובירך. ואם היא ארוכה היא מתחילה להדמות לכ"ף פשוטה. אעפ"כ הדלי"ת הזו כשרה, כי אין ספק שתינוק יקראנה דלי"ת, ולא כ"ף.

אבל הנוני"ם פסולים משום שהם כעין ביתי"ן.

נו"ן פסולה

הנו"ן הזה הוא יותר בי"ת מנו"ן, רק שחסר לו קצת רוחב הגג של הבי"ת.

יו"ד ארוכה פסולה



ניתן להגדיל התמונות

חלק מהיו"דין מסומנים כי הם ארוכים מדי, רגליהם יותר ארוכות מעובי [גובה] הראש. פסלתי בודאות את היו"ד הראשונה של עיניכם, הוא ממש וי"ו קטן!!

גם הנו"ן המסומנת שאלת בי"ת או נו"ן (ראוי לשאול תינוק).

שאלות בצורות אות

הנו"ן רחב מאוד, שאלת תינוק אם לא אבדה צורתה.

המ"ם עגולה מאוד בצד ימין, שאלת תינוק אם לא יקראנה סמ"ך.

 

הנו"ן ראשה בולט רק לימין ולא לשמאל, יש פוסלים נו"ן זה משום שהראש הפוך. נראה שכאן אפשר לתקנה.

הגדרת ההבדל בין נו"ן לבי"ת

לשון שו"ע רבינו באות נו"ן "ומושבה התחתון משוך לצד שמאל היטב יותר מן הראש שלא תדמה לבי"ת".

נשאלתי: למה הנו"ן תדמה לבי"ת, אם כבר היא תדמה לכ"ף, כי שניהם עגולים למטה?

א.  הנה מקור הדבר בבית יוסף, בא"ב שהביא [על שם הברוך שאמר, אך באמת אינו לברוך שאמר אלא לרבי יום טוב ליפמן כמפורסם, והוא הנקרא 'אלפא ביתא'].

ושם בב"י מבואר שלנו"ן יש עקב קטן, אלא שהיא גם כן עגולה היטב בכפיפתה. וכן [מבואר בב"י ובשו"ע רבינו] צוארה ארוך כי מושבה בולטת היטב שמאלה. ואם כן תמונתה כך [ציור 1] על כן אם ימשוך את ראשה בשוה למושבה היא תדמה לבי"ת [ציור 2]. אבל אם יקצר מושבה שתשתוה לראש, לא נזכר בבירור שיש כאן פסול של התדמות לבי"ת.

[והטעם שדומה לבי"ת, כי הבי"ת גופה מרובעת היטב בפינות למעלה ולמטה, והרי נו"ן זו שראשה מרובע ועובר על הצואר ולמטה יש לה פינת עקב, נמצא שגופה מרובעת ודומה לבי"ת].

אך גם לדידן שאין אנו נוהגים לעשות לה עקב אלא עגולה היטב בכפיפת הצואר למושב, אם ימשוך כל גופה ותדמה לכ"ף ודאי שהיא פסולה, דכל שנשתנית הנו"ן מחמת משיכתה בין לצורת בי"ת בין לצורת כ"ף הרי זו פסולה. וכן פשוט במשנת סופרים [סי' לו אות נו"ן עיי"ש].

נמצא דעת האלפא ביתא בב"י, כי ההבדל בין נו"ן לבי"ת, שהבי"ת כל גופה רחבה והנו"ן ראשה קצר. על כן אם ימשוך את ראשה הרבה [כאשר מושבה עשויה כתיקנה] היא נדמית לבי"ת. ואם משך ראשה הרבה וקיצר מושבה [ששינה ב' דברים בצורת הנו"ן שבבית יוסף] הרי אמנם אינה דומה לבי"ת, אך פסולה משום שנשתנית צורתה הרבה.

ב.  אמנם בתקון תפלין של הברוך שאמר (קובץ ספרי סת"ם עמ' קלו) "נו"ן כפופה .. והמושב ארוך שלא תדמה לבי"ת" (וכן העתיק הב"י מהאגור). הרי סברת התקון תפלין שחייב להאריך המושב כדי להוציאו מצורת בי"ת, ואם המושב קצר כשיעור משך הראש, הרי זו דומה לבי"ת [ומשמע שפסול], וכן ברור בהגהת ברוך שאמר שם "פוסלין מלאכתן מחמת שמקצרין המושב של הנו"ן כמו הראש, או שעושים הראש כל כך עב וארוך כמו המושב ויהיה נראה כמו בי"ת". הרי שבשני האופנים הנו"ן מתדמה לבי"ת, בין שהמושב והראש קצרים או שניהם משוכים.
סברת הברוך שאמר והאגור שההבדל בין בי"ת לנו"ן הוא, הבי"ת גגה ומושבה שוים, ואילו הנו"ן מושבה משוך היטב לפניה לשמאל ואינו שוה לראש.
אך דעת הבית יוסף [בא"ב] שעיקר ההבדל מה שגג הנו"ן קצר. וכן אנו נוהגים, שהרי אנו מקצרים המושב של הנו"ן ואין אנו מאריכים הצואר כדי שתרד המושב למטה מן השיטה, וכן אין מושכים המושב היטב לפניה אלא רק מעט לימין ולשמאל, הרי שאין חוששים בצורת הנו"ן לסברת התקון תפלין וברוך שאמר ואגור הנ"ל שבזה מתדמה לבי"ת. ואנו סוברים שעיקר ההבדל בין נו"ן לבי"ת וכ"ף, שהן ארוכות והנו"ן קצרה, אבל אם המושב שוה לראש הנו"ן, אין אנו חושבים זה כלל לשינוי בצורתה.
על כן תמונות הללו [שלמטה] פסולות לפי הברוך שאמר, ולדידן כשר. הנוני"ן של ונתנה רחבים מעט. אמנם בהתחשב בכללות צורת הכתב ניכר הבדל ברור בין הבי"ת וכ"ף, לנו"ן, על כן יש להכשיר. 

ג.  העולה לדין: בין שמשך הראש וגם המושב עד שנתדמה לבי"ת או לכ"ף, הרי זה פסול. ובין שמשך ראשה לבד מעבר למושב הרי זה פסול אע"פ שגם אינה דומה לבי"ת או לכ"ף, הרי זה שינוי גמור בצורתה. אבל קיצר המושב עד ששוה לראשה אינה נפסלת.

נו"ן עם עקב

נו"ן עם עקב אינו שינוי צורה לפסול, עקב זה מבואר בבית יוסף באלפא ביתא השניה עיין שם.   אני כותב את זה, כי היה לי סיפור לפני הרבה שנים על תפלין של סופר ירא שמים עם כתב יד מהודר ביותר שעשה נו"ן עם עקב [הרבה יותר יפה ועדין מהתמונה כאן] ולשכת הגהה מפורסמת החזירה אותם בטענה שלנו"ן יש עקב והיא שאלה של שינוי צורת האות.

לכן חובתי להודיע שהנו"ן הזו כשרה.

אמנם מבואר בשו"ת לבושי מרדכי בס"ת שהיו בו נוני"ם עם עקב שפסלם משום שדומים לבי"ת, על כרחך המדובר במקרה שלפניו היו בנוני"ם רחבים קצת שבצירוף העקב היו נראים לבי"ת, אך נו"ן שצורתה טובתה ולא חסר בצורתה מאומה פרט לזה שיש בה עקב אין בשום פנים לפסול.  שוב מצאתי את הדברים מפורשים בילקוט הסופר (משנת הסופר עמ' נו, ד"ה עשה לה עקב כשר).

ולמטה תמונה של נו"ן עם עקב שהיא בעיה שמתדמה לבי"ת.

מזוזה - נו"ן כמו בי"ת

אפשר להגדיל
מזוזה בעייתית, סימנתי כמה מהבעיות שיש בה (יתכן שיש עוד). פסלתי את הנו"ן של ושננתם.

להלן אותה מזוזה עם סימונים.

בי"ת בעייתית

הבי"ת של ירבו -

האם זו בי"ת או נו"ן?

נראה לי שמועיל שאלת תינוק.