‏הצגת רשומות עם תוויות שליש העליון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שליש העליון. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 16 באוגוסט 2015

בדיקת מזוזות באלול, הידור מצוה

מנהג ישראל קדושים שבודקים את המזוזות ואת התפלין בחודש אלול.
בכלל הבדיקה הוא לא רק כשרות קלף המזוזות, אלא גם האם כל הפתחים החייבים במזוזה, אכן יש בהם מזוזות, והן קבועות כדין.
***
שאלה:  מזוזה שקבועה בשליש העליון של הפתח, אך לא ממש בתחילתה של השליש, אלא באמצעה. האם צריך להורידה ולקבעה במקומה - בתחילת השליש העליון, כאשר יש קושי בדבר?
 
תשובה:  על פי הדין תחילת שליש העליון, הוא הידור בלבד, ואם יש קושי בדבר, כל שליש העליון [פרט לטפח הסמוך למשקוף] הוא מקומה לכתחילה. ואין צורך לטרוח להורידה לתחילת השליש, אם יש קושי בדבר.

יום רביעי, 3 בספטמבר 2014

קביעת מזוזה - מקומה בפתח

המקום הנכון לקבוע את המזוזה הוא בשליש העליון של הפתח, בסף [האפור] שעליו סוגר הדלת [חץ האדום], ולא בקיר האבן של הפתח [חץ הירוק].
שליש העליון הוא נמדד רק בשער עצמו שהדלת נסגר בו עד המשקוף שמעליו. ולא מתחשבים בחלונות שמעל השער, כי הם אינם בכלל מזוזות ומשקוף השער.

יום שישי, 24 במאי 2013

מזוזה בשער גבוה קצת בשליש העליון

שאלה:  מה עדיף בשער גבוה [3 מטר], לקבוע מזוזה בתחילת שליש העליון שהוא למעלה מגובה הכתפיים, או בגובה הכתפיים של האדם אע"פ שהוא נמוך משליש העליון?

תשובה:  נראה מדברי הפוסקים שכל זמן שהמזוזה נראית היטב לאדם צריך לקבעה בתחילת שליש העליון של גובה הפתח. ורק בשער גבוה ביותר ששליש העליון של הפתח אינו נראה לאדם [כלומר אינו נראה מיד, אע"פ שנראית לאחר הסתכלות וחיפוש] אז יקבענה בגובה כתפיו של האדם.

הלכה רווחת [שו"ע יו"ד סי' רפט] שצריך לקבעה בשליש העליון, ויש אומרים שדבר זה מעכב ואם הניח למטה משיעור זה פסול, כמו שכ' הש"ך [שם] בשם הב"י, אלא שיש מקילים בזה בדיעבד דכשר, כי כן דעת הטור ורמ"א [שם]. אמנם בירושלמי [מובא בב"י ופוסקים] מבואר שבשער גבוה יניחנה כנגד כתפיו, אבל בש"ך וט"ז [שם] משמע דוקא בשער שגבוה ביותר שאז המזוזה לא תהא מורגשת. ומה שכתבו ט"ז וש"ך "לא יראנה" אין הפירוש שלא יוכל לראותה כלל בעיניו, אלא שבראיה רגילה של האדם העובר בפתח לא ישים לב אליה.

ולכן בפתח זה צריך לקבעה בתחילת שליש העליון כי שם תהא ניכרת ונרגשת לכל עובר בפתח [וגם יוכל לנשקה בידו כנהוג]. וכן דעת שו"ת אבני נזר [יו"ד סי' שעט וסי' שפד], ומשמעות דברי בעל מסגרת השלחן [על הערות לחם הפנים, בקיצור שו"ע סי' יא סעיף ה. הדיעות בכל זה קובצו בספר מזוזות מלכים אות נג, ויש מנהגים שונים בענין זה].

יום רביעי, 25 בינואר 2012

מקום המזוזה בשליש העליון

מבואר בשו"ע יו"ד סי' רפט שמקום קביעת המזוזה הוא בשליש העליון של הפתח, כלומר מתחילת שליש העליון עד טפח מהמשקוף. ונראה דעת הב"י שם שאם המזוזה מחוץ לשיעורים הללו היא פסולה.
והנה פשוט שהמדובר הוא על קלף המזוזה, דצריך להקפיד שהקלף כולו יהא בתוך השיעור הזה, אבל בית המזוזה [נרתיק] פשוט שעל פי הדין אינו משנה אם הבית [נרתיק] בולט מתחת או מעל שיעור זה. ואעפ"כ מסברא נראה שראוי להקפיד גם על בית המזוזה שתהא דוקא בתוך השיעור, משום מראית העין ושלא יטעו אנשים ללמוד לקבעה מחוץ לשיעור.
ויש אומרים שדעת האריז"ל להקפיד שיהא תחילת המזוזה [כלומר קצה התחתון] דוקא מתחיל בתחילת השליש בדיוק. ונראה שאצל חסידי חב"ד אין מקפידים קפידא זו, אלא העיקר שהמזוזה הוא בתוך כללות שליש העליון של הפתח.
אולם לפי קפידא זו נמצא שהנרתיק בולטת קצת למטה משליש העליון.