דיני תפירת הבית, תיתורא עליונה, הגדרת בית תפלין

שו"ע אדמו"ר סימן לב סעיף עז

קבלה ביד הגאונים לתפור י"ב תפירות כנגד י"ב שבטים ג' תפירות בכל צד וחוט התפירה יהיה סובב מב' רוחות בכל תפירה ותפירה ואם פיחת מי"ב תפירות או הוסיף לא פסל וא"צ שתהיה התפירה בתוך הבית אלא סמוך לבית ומכל מקום צריך שיהיה עור הבית מתפשט ונכפל בין ב' הכפלים של התיתורא במקום התפירה כדי שתהיה התפירה גם בעור המתפשט מהבית (שהוא נחשב מגוף הבית) ונמצא גוף הבית תפור בתיתורא ואם לאו פסול שהרי הלכה למשה מסיני שתפילין יהיו תפורין והבתים הם הנקראים תפילין ולא התיתורא שמפני זה צריך לרבע גם גוף הבתים ולא די בריבוע התיתורא מפני שאמרו תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני והבתים הם הנקראים תפילין והתיתורא נקראת תיתורא של תפילין:

פירוש:

קבלה ביד הגאונים לתפור (את הבתים של התפלין כדי לסוגרן ב)י"ב תפירות, כנגד י"ב שבטים, ג' תפירות בכל צד (של הבית), וחוט התפירה יהיה סובב מב' רוחות (מצד מעלה של התיתורא ומצד מטה) בכל תפירה ותפירה, ואם פיחת מי"ב תפירות או הוסיף לא פסל. ואין צריך שתהיה התפירה בתוך (גוף) הבית (עצמה) אלא (יכול לתפור) סמוך לבית (בכפלי התיתורא), ומכל מקום צריך שיהיה עור הבית מתפשט (למטה ולצדדים) ונכפל (לצידי הקציצה כעין כנפים) בין ב' הכפלים של התיתורא במקום התפירה, כדי שתהיה התפירה גם בעור (זה) המתפשט מהבית (שהוא נחשב מגוף הבית), ונמצא גוף הבית תפור בתיתורא, ואם לאו פסול, שהרי הלכה למשה מסיני שתפילין יהיו תפורין, והבתים הם הנקראים תפילין, ולא התיתורא (ואם התפירה תהא רק בתוך התיתורות, אזי התפלין גופן לא נתפרו, ופסולין). שמפני זה צריך לרבע גם גוף הבתים ולא די בריבוע התיתורא, מפני שאמרו תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני, והבתים הם הנקראים תפילין, ו(אילו) התיתורא נקראת 'תיתורא של תפילין' (ולא 'תפלין' עצמם):

חידוש וביאור:

א)  קבלה ביד הגאונים לתפור .. וחוט התפירה יהיה סובב מב' רוחות .. ואם פיחת או הוסיף לא פסל. לא נתבאר בפוסקים הראשונים, האם תפירה זו מלמעלה ומלמטה [סובב מב' רוחות] מעכבת.

אמנם פשוט דהתפירה מרובעת מהלכה למשה מסיני, וסתם ריבוע הוא בעל ד' צלעות, כלומר מהלל"מ שתהא התפירה מד' רוחות סובב כל צידי הבית לד' רוחותיה. אך האם תפירה זו מעכבת מב' רוחות שלמעלה ולמטה, לא נתבאר. עי' במשנה ברורה (ס"ק קעד) דלא מוכח מדין תורה והלל"מ דתפירה מרובעת גם מלמעלה וגם מלמטה, דו"ק בדבריו שלומד מדין תיתורא שמסתפק אף בה (בס"ק קעז ושער הציון שם) האם תיתורא עליונה מעכבת. ולפי זה פשיטא דתפירה התחתונה מעכבת ריבועה (והסתפק רק על תפירה שלמעלה האם ריבועה מעכבת). ובערוך השלחן (סעיפים עה, עו) סתם דתיתורא ותפירה בעינן מרובעות גם מלמעלה וגם מלמטה. ונראה סתמות דבריו דזהו הלל"מ. (ואין דבריו נראים לי כפי שיבואר).

וקצת משמע בדברי רבינו כאן, דרק מספר התפירות [י"ב, אם פיחת או הוסיף] אינו מעכב, אך תפירה מב' רוחות כלומר מרובעת מלמעלה ומלמטה מעכבת. (ואין זה תלוי בדין תיתורא העליונה, וכפי שיבואר בהמשך דעת רבינו דאין הלל"מ לענין תיתורא העליונה).

ב)  ואין צריך שתהיה התפירה בתוך הבית אלא סמוך לבית. זה לשון הרא"ש (הל' תפלין סי' ז, הובא בב"י ומג"א), ומפרש רבינו דאין הכוונה שלא צריך להיות התפירה בעור הבית כלל, אלא דסגי שהתפירה תהא בעור המתפשט למטה בין הכפלים [וזה נחשב שהתפירה היא בתפלין עצמן], אבל תפירת התיתורות לבדן, אם לא נתפר גם עור הבית עמם, פסול מטעם שמבאר.

אמנם מוכח מלשון הרא"ש ורבינו דגם תפירה בגוף הבית עצמה כשרה, רק דאינה צריכה לכך, ולכן אם תפר גוף הבית בקצותיו לתיתורא התחתונה [כשיטת רש"י ורמב"ם] כשרה.

ג)  ומכל מקום צריך שיהיה עור הבית מתפשט ונכפל בין ב' הכפלים של התיתורא במקום התפירה. מבואר במשנה ברורה (ס"ק רכח) דצריך להיות כנפי עור הבית והתפירה בהן, בכל ד' רוחות המתפשטות תחת תיתורא העליונה, דהתפירה צ"ל מכל ד' רוחות התפלין, ואם הכנפים הן רק בב' או ג' צדדים אינה כשרה, דבצדדים האחרים לא נתפרו התפלין. ותפירת גוף התפלין חייב להיות מד' רוחות.

נראה לענ"ד לדייק מדברי רבינו "צריך שיהיה עור הבית מתפשט ונכפל בין ב' הכפלים של התיתורא במקום התפירה", דצריך רק שיתפשט העור תחת התפירות מד' רוחות [כסברת המ"ב הנ"ל] אך לא בעינן שהתפשטות עור זה תהא מרובעת, דלא הזכיר רבינו דבר זה [דאחרת רבותא הול"ל, דבעי שכפלי העור שהן המשך הבית יהיו מרובעים תחת תיתורא העליונה, אלא ודאי דלא בעינן ריבוע שם].

ד)  ב' הכפלים של התיתורא.

במשנה ברורה (ס"ק קעז, ובשער הציון אות קפא) מסתפק האם תיתורא עליונה ותחתונה שתיהן הלל"מ. ולשונו קליל, דמשמע ספקו שמא סגי אפילו תיתורא אחת לבדה, רק העליונה. אבל פשוט בראשונים (רש"י ותוס' מנחות לה, רמב"ם טוש"ע) דעיקר התיתורא היא התחתונה הסוגרת פי הבתים, ואם כן עיקר ספקו על העליון לבד. וראה בשו"ת מנחת יצחק (חלק ו סי' א) דאין שום הכרח לומר דתיתורא העליונה הלל"מ.

ויש לומר דדברי רבינו [ע"פ דברי רא"ש הנ"ל] הן בתפלין שהתיתורא מעור אחר שאינו עור אחד עם עור הבתים, ולכן חייב להיות תיתורא עליונה, כדי לתפור הבית בתוך התיתורות. אבל אם עשו את חלק העליון של מושב התפלין מהתפשטות עור הבתים עצמן [כדעת רש"י, וכפי שעושים היום בכל התפלין המהודרות, שעור העליון של התיתורא הוא בעצם המשך עור הבית, הנקרא בפי כל "תפלין מקשה" שכל הבית והתיתורא כולו מעור א'] אזי התפירה אינה בין כפלי התיתורא, אלא בין עור הבית עצמו לתיתורא התחתונה.

וצ"ע אם באופן כזה חל דין תיתורא על חלק העליון של מושב הבתים, דאינו תיתורא אלא המשך התפשטות עור הבית. ומנהג העולם לומר, דהוא גם עור הבית וגם תיתורא, וחייב להיות מרובע. וצ"ע.

אמנם פשט הראשונים הנ"ל דרק התחתונה היא תיתורא [הלל"מ], ואין דין תיתורא בעליונה, וא"כ מדינא דאורייתא [הלל"מ] אין מושב התפלין העליון צ"ל מרובעת. (ודוחק לומר חידוש, דכל חלק מהתפלין חייב להיות מרובע מהלל"מ. דאיך יתכן לומר הלל"מ על חלק שאינו צריך מצד עצמו, שהרי כנ"ל כפלי התפשטות עור הבית לצדדים סגי לתפרה לתיתורא התחתונה, ובהם עצמם לא נזכר ריבוע).
ומצאתי בלשון כתבי האריז"ל (פרי עץ חיים, שער התפלין פרק י) שקורא לחלק העליון הזה "מעברתא" ולא קורא לה "תיתורא".

ה)  התפירה גם בעור המתפשט מהבית (שהוא נחשב מגוף הבית) ונמצא גוף הבית תפור בתיתורא ואם לאו פסול שהרי הלכה למשה מסיני שתפילין יהיו תפורין והבתים הם הנקראים תפילין והתיתורא נקראת תיתורא של תפילין.

פסק זה של רבינו, מחייב שהנחת הפרשיות יהיו דוקא בתוך הבית עצמו. ומעתה בתפלין העשויים [כפי שמתאר רבינו כאן] שהתפשטות עור הבית הוא למטה בין כפלי התיתורא, כל שמונח הפרשיות בתוך עור הבית עצמו, שגם הוא מכלל הבית, בתפלין של יד יש מקום לומר דהוי הפרשיות בבית עצמו, משא"כ בתפלין של ראש לא שייך להניח הפרשיות בחלק זה שבין כפלי התיתורא, כי המחיצות שבראש אינן יורדות בתוך אויר התיתורא, ושם אינו תפלין של ראש כלל.

אמנם יש מקום לומר לאידך שאין זה לגמרי מקום הבית, ואע"פ שכתב רבינו "עור המתפשט מהבית (שהוא נחשב מגוף הבית)", נראה דהיינו לענין דין תפירת הבתים, אבל לא לענין הנחת הפרשיות בה. וכן משמע ממה שרבינו הכניס בסוגרים "(שהוא נחשב מגוף הבית)", משמע שאין על כפלי העור דין בתים בפשיטות גמורה לכל דבר.

אבל בתפלין כפי שעושים היום שעור עליון של התיתורא הוא כיפול עור הבית עצמו, פשיטא שאסור שתרד לשם הפרשה, שהרי התיתורא אינו מקום הנחת הפרשה, שהפרשה צ"ל דוקא בבית עצמו, ועור זה המתפשט לצדדים, אם הוא מהבית אינו מרובע שם [כריבוע הבית] והבתים צ"ל מרובעים בכל משך גבהן, או שהוא תיתורא.

פסק זה תואם את המבואר בשוע"ר [סי' לב] סעיפים נה, סא, דהפרשיות [בין ביד בין בראש] צריכות להיות מונחות דוקא בבתים (והוא דין תורה, כמבואר בסעיף נה) ולא למטה באויר התיתורא.

היקף גויל של פרשיות לאויר התיתורא

נשאלתי אתמול, לפי מה שאומרים שחייב להיות הפרשה דוקא באויר הבית ולא תרד לתוך אויר התיתורא. האם זה כולל דוקא הכתב או גם היקף גויל הכתב?

לכאורה נראה מסברא שזה כולל כל הכשר הפרשה וגם היקף גויל תחתון לכתב, שהרי היקף גויל הוא חלק מהכשר הכתב והפרשה. (אמנם שמעתי שיש מכשירים אם הכשר אורך האותיות בתוך אויר הבית, ש"מ שאינם חוששים להיקף גויל הכתב שיהא בתוך הבית. וחושבים שהעיקר הוא שהכתב נמצא בתוך אויר הבית. וצ"ע וחיפוש בדין זה).

פרשה נדבקה לתיתורא התחתונה

לאחר ההכנסה וסגירת הבתים (ובפרט סגירה הרמטית) מדביקים את התיתורות. הדבק מתפשט מחמת הלחץ, וכאן הפרשיה נדבקה לתיתורא למטה.

כבר הזהרתי בעבר בפורום זה (וכן בפורום באנגלית) שלדעת שו"ע רבינו אסור שהפרשיות תרדנה בתוך עובי התיתורא כלל, ואם יורדות יש חשש פיסול דאורייתא [כלומר ביטול קיום המצוה] של התפלין לדעתו.

אפשר למצוא את המאמר ב'תוויות' [בצד ימין] labels "פרשיות בתוך התיתורא"

הערות על כמה מפסקי הרב זלמן שמעון דווארקין

הערות על כמה מפסקי הרב זלמן שמעון דווארקין זצ"ל (שנתפרסם בפורום)

פסק ג: וי"ו ארוכה משאר האותיות, כשר בלי קריאת תינוק, כיון שאינו דומה לאות אחרת, שאין כותבין נו"ן פשוטה כזה:

לענ"ד הוי"ו שהיא ארוכה יותר מהשיטה בצורה ניכרת כמדת נו"ן פשוטה פסולה, מיוסד ע"פ דעת שו"ע רבינו סי' לב סעיפים יט, כ, ששיעור יו"ד כשר עד ב' קולמוסים, שיעור וי"ו ג' קולמוסים, הנו"ן ד' קולמוסים, דו"ק היטב שם. ואם יש בוי"ו [כמו בזיי"ן] שיעור נו"ן פשוטה [לא איכפת לי אם תינוק יקראנה וי"ו, משום שהיא שיעור נו"ן] ופסולה.

ואפשר שגם הרב ז"ל לא אמר אלא כאשר הוי"ו ארוכה [משאר אותיות] מהשיטה כשיעור ג' קולמוסים וחצי, שאילו באות זיי"ן מתחלפת בנו"ן פשוטה, אבל הוי"ו פשיטא שאינה מתחלפת בנו"ן כפי שביאר. אך כאשר היא ארוכה כשיעור נו"ן פשוטה מלאה [דהיינו לערך ד' קולמוסים] אזי מודה דהיא פסולה.

פסק יד: ריבוע הבתים דתפלין, מודדים מקרן לקרן, וחסר ויתר באמצע, לא מעלה ולא מוריד:

זה דלא כשיטת הביאור הלכה בסי' לב סעיף לט דפוסל פגם גם באמצע הריבוע. ועי' הדעות בזה בספר זכרון אליהו פרק ז סימן יב. ויש קצת הוכחה מהא דהשי"ן בולטת מדפני הבית ש"מ שאינה פוגמת הריבוע באמצע הדופן. אע"פ שהפוסלים מיישבים דשאני שי"ן שהיא הלכה למשה מסיני, משא"כ שאר פגם או בליטה אפילו באמצע הדופן פוסלים, כסברת הביאור הלכה.

וצ"ע מה דעת הרב בתפירות שבאמצען עקומות ורק זויות התפירה מכוונות בריבוע מכוון, האם גם בזה סבר דהעיקר המדידה מקרן לקרן ולא איכפת לן מחריגות באמצע התפירה.

ומנהג כל העולם לדקדק עד לעיכובא בדבר כסברת הביאור הלכה.

פסק טז: תיתורא או בית שריבוע שלו נעשה ע"י דבק, או עור מדובק בדבק, כשרים, אבל אינם מהודרים.

הלשון הזה כפשוטו תמוה (כפי שהעיר ידידי הרב דוד ברסמן שליט"א) דמשמע שריבוע שאינו ע"י עור הבית עצמו אלא ממילוי של דבק כשר בדיעבד. ופשיטא דזה אינו, דצריך שהריבוע יהיה דוקא מגוף עור הבתים, כפי שכ' משנה ברורה סי' לב ס"ק קעח בשם הנודע ביהודה.

ונלע"ד שיש כאן טעות סופר, וצ"ל: "תיתורא או בית שריבוע שלו נעשה ע"י דבק, כלומר עור מדובק בדבק, כשרים, אבל אינם מהודרים." וטעמו משום דתפלין הנעשין שלא מעור אחד אלא מעורות מדובקים כשרים.

פסק כג: אם חלק מהאות שנוגע לכשרותו, יורד לתוך התיתורא, אם התיתורא נעשה מעור הבית, אז כשר בדיעבד.

נלע"ד מיוסד על דעת שו"ע רבינו סי' לב סעיפים נה, סא, דהפרשה כולה צריכה להיות דוקא בבית שלה מן התורה. ובסעי' עז מבואר דהתיתורא אינו מכלל הבית, א"כ חלק הפרשה [כלומר מקצת מהאות המעכבת האות] שאינו בתוך הבית, פסול אף בדיעבד.

עצה בתפלין של יד שלא תיפול הפרשה לתוך התיתורא

בתפלין של יד אע"פ שיש בעומק הבית מספיק מקום ליכנס שם כל הפרשה, מ"מ היות שהבית רחב הפרשה תיפול לתוך היתותרא, לכן צריך לשים חתיכת קלף או עור בתוך התיתורא שלא תוכל הפרשה ליפול לאויר התיתורא.

בענין פרשיות שנכנסות קצת בתוך התיתורא

הריני מצרף בזה צילומים לפטנט שהצעתי, במקרה שחלק מהפרשיה נכנסת לעובי התיתורא.

כמובן  שכל זה מדובר רק בתפלה של יד. זה למעשה קציצה חדשה, ומרובעת, אבל אין לפטנט הזה כנפות שמתכפלות שישתמשו במקום התיתורא ויתפרו יחד עם התפילין, וע"ז נצטרך להשתמש עם סברת האלטער רבי שעורות דבוקים ותפורים נחשבים לעור אחד.

אני משתמש בזה בד"כ בתפילין פשוטים מהודרים שהחלל  מבפנים קטן, וחלק מהפרשי'ה הוא בעובי התיתורא, לפעמים גם בדקות אם קשה לו להחליף הבתים.

במקרה שדוד ברעסמן הציג אפשר בד"כ להעמיק הבית עד כמעט שתי מילימטר, למרות שזה לא קל וצריך זהירות גדולה וכלים מיוחדים - 

אפשר לעשות זאת עם מקדחה ולהשתמש עם אבן השחזה מאד קטנה, כך שהוא כמעט לא אוכל מהעור והסיכון הוא קטן.
לפעמים  צריך להרטיב קצת המעברתא כדי שיפתח קצת כדי לאפשר להכניס את המקדחה בלי להזיק לבית.

לעשות הפטנט הזה צריך [כל אות מתייחסת לתמונה מתחיל מהראשון]:

א - לקחת חתיכת קלף לפי המדה, בשביל זה עדיף לקחת קלף של מזוזה, שלא ראוי כ"כ לשימוש

ב - לקפל באלכסון משני הצדדים ואז לקבל את נקודת המיצוע

ג - לעשות מרובע שיכנס לתוך הבית, בדרך כלל צ"ל 2 מ"מ פחות מרוחב הבית שיוכל להכנס

ד - לקפל מארבע הצדדין ולהכניס הקיפולים בפנים, כבתמונה

ה - להדביק הקיפולים מבפנים

ו - להכניס לתוך חלל הבית ולהדביק אותם שיהיה חלק אחד עם הבית.

פרשיות היורדות בקצה הבית בשל ראש

בהמשך ל'שטורעם' בנושא של פרשיות היורדות לתוך עובי התיתורא, שעלה בפורום, אוסיף עוד נקודה בנוגע לתפלין של ראש:

עובי העור של התפלין של ראש בגסות הוא בערך כשלושה מילימטר (עדיין שיעור ניכר ומשמעותי בתפלין). קפל המחיצות של הראש לכתחילה יורד מעט תוך אויר התיתורא, כדי שמעל הקיפול שהוא מקום החריצין יגיע עד לתפר - פני התיתורא העליונה. נמצא שמבפנים [בחלל התיתורא] המחיצות יורדות תחת מקום תחילת התיתורא, ומקום הקפל הזה שאינו באמת באויר הבית, אינו ראוי להניח שם הפרשיות, כי אין הבית מרובע שם מבחוץ. וריבוע הבית מעכב, וא"כ כל שאינו מרובע בבית אינו ראוי להניח שם הפרשיות.

אלא צריך להקפיד שהפרשיות בראש יהיו דוקא כנגד החלק של הקציצה הבולט מעל התיתורא שהוא מרובע מבחוץ.

פרשיות בולטות לתוך התיתורא

הפרשיות אינן יכולות ליכנס פנימה יותר ממה שנראה בתמונה, והן בולטות לתוך עובי התיתורא.

לפי מה שהבנתי ממך הרב משה, לדעת שו"ע אדמו"ר הזקן התפלין פסולות. אמנם בשבט הלוי מקיל להתיר אם הפרשיות בולטות [קצת] לתוך התיתורא.

האם אפשר להקל לחב"דניק בדיעבד?

פרשיות היורדות בתיתורא

מצוה לפרסם

פרשיות תפלין היורדות לתוך אויר התיתורא, בין בתפלין של ראש בין בתפלין של יד, הינן פסולות לדעת שו"ע רבינו. גם תפלין הקרויים 'מקשה' כלומר שהעור של התיתורא הוא המשך העור של הקציצה, אסור שהפרשיות ירדו לאויר התיתורא [אפילו לא העליונה], ואם ירדו לתוכו - הדבר כמעט ודאי ופשוט שלדעת שו"ע רבינו התפלין פסולות מן התורה.

הארכתי בזה וביארתי הדבר בפורום באנגלית.  הקישור

The STa"M Forum: Parshiyos descending in the titura