בי"ת מרובעת בלי עקב

לבי"ת אין עקב, אמנם יש מכשירים כי הוא מרובע לגמרי. אך יש מקום להחמיר [היום] שתינוק מכיר עיקר הב' בעקב הבולט, וכאן אין, וחסר בהיכר התינוק.

ראה מה שכתבתי https://hebrewstam.blogspot.com/2013/08/blog-post_30.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2012/01/blog-post_08.html

רי"ש בלי ירך, או חסר שיעור

נראה לי שהרי"ש הזה פסול, ואי אפשר לתקנו כלל בתפלין ומזוזה, כי אין לו ירך כלל. בשלמא אם היה לו ירך מעט כחצי שיעורו [שיעור מלוא אות קטנה בירך הרי"ש הוא לערך שיעור עובי הקולמוס, כלומר] אורך חצי קולמוס - היה מותר לתקנו בתפלין ומזוזה, משום שנראה כרי"ש והתיקון הוי כתיבה מועטת שמותר [גם שלא כסדרן], אבל לא כאשר אין לו כלל [צורת] ירך.

כאן הרי"ש יש לה ירך מסויים [כחצי משיעורו], ולכן נראה לי שמותר לתקנו.
הבי"ת נפל עליה טיפת דיו ונתבטל צורת העקב שבה - נראה שמכיון שתינוק עדיין יכירה כבי"ת, מותר לגרר החוצה את הדיו המיותר, ולהחזיר לה צורת הבי"ת עם עקב.

שאלת תינוק באות בי"ת הדומה מעט לכ"ף

לפני שבוע שאל הרב עזרא על אות בי"ת שהיא מרובעת למטה אך בלי עקב: "האמת שלא שייך כ"כ לשאול תינוק כי בחדר מלמדים שהשנוי העיקרי בבי"ת לעומת כ"ף הוא העקב. ואולי משום כך יהיה דין הב' כדין ח' שלא מתיחסים לתינוק מאחר שלא הורגל בח' כזה, ובמיוחד שרוב הפוסקים מכשירים [בבי"ת עם זוית]. האם למעשה אפשר לתקן בי"ת כזה בלי לשאול תינוק"?

בי"ת בלי עקב

נראה לענ"ד שיש להחמיר בבי"ת מרובעת לגמרי בלי עקב כלל, משתי טעמים.

א.  אמנם נראה דעת הרבה אחרונים דבי"ת מרובעת בזויות למעלה ולמטה ואינה עגולה כלל כשרה, וכן כתב מפורש במשנה ברורה בשם חתם סופר (יו"ד סי' רסה) דמכשיר בי"ת בלי עקב. מ"מ נראה בדעת שו"ע רבינו דהעקב מעכב בבי"ת.

וזה לשון רבינו "בי"ת .. צריך ליזהר בתג שלאחריה לרבעה שלא תהא נראית ככ"ף". ואמנם כבר התחבטו בכוונת לשונו, ונראה עיקר הפירוש שיש להקפיד בתג שלאחריה [לא אמר 'זוית' אלא 'תג' – זוית היא ריבוע לבד, ותג הוא תוספת על האות] כלומר העקב נקרא תג, ולא סגי בזוית המרבע האות לבד. אלא צריכה הבי"ת גם בליטה כלשהו החוצה מהריבוע הנקרא תג. (ומה שכתב "לרבעה" דהיינו שישמר ריבוע האות גם אחר העקב והתג, ולא תהא עקב עגול מאוד). וכ"כ בס' משנת הסופר בדעת רבינו, וגם ע"פ המקדש מעט.

ומה שכתב רבינו אח"כ שצריך להיות לה עקב עב וטוב מפני הסוד. היינו עקב עב וטוב, אך עקב [כלו' תג – תוספת] כלשהו, הוא מהדין בצורת הבי"ת.

דו"ק לשון רבינו באות כ"ף "אבל אם עשה [זויות] למעלה ולמטה הרי זו דומה לבי"ת ופסולה". זויות למעלה ולמטה דומה לבי"ת, אך אינה בי"ת ממש!! כי הבי"ת ממש יש לה עקב.

ב.  גם לשיטת הפוסקים דבי"ת המרובעת בזויות למעלה ולמטה היא בי"ת כשרה, נראה לי דאם תינוק רגיל אינו קוראה אינה כתיבה תמה [לכל הפחות לשיטת הרמב"ם סוף פרק א בהל' תפלין, דכל אות שאין התינוק קוראה וכו' כלומר אינה כתיבה תמה].

ולכן בי"ת מרובעת בזויות לבד, שהרבה תינוקות קוראים לה כ"ף, אזי אע"פ שמבחינה הלכתית הבי"ת מושלמת בזויותיה, מ"מ היות שהתינוקות הורגלו בבי"ת עם עקב דוקא, כבר אינה כתיבה תמה.

הנקודה השניה כנראה שהיא שנויה במחלוקת הפוסקים הראשונים, כי נראה לי שיש מחלוקת עצומה בין הרמב"ם ופוסקים אשכנזים בהגדרות צורת האות וכתיבה תמה.

ג.  הנפקא מינה בין שתי הנקודות הנ"ל. לפי הנקודה השניה, היות שתינוק אינו מכירה היא פסולה כי אין לה צורת אות, וממילא תיקונה בתפלין ומזוזה הוי שלא כסדרן. משא"כ לנקודה הראשונה אע"פ שלדעת רבינו בי"ת שחסר בה לגמרי תג העקב אינה כשרה, מ"מ אם תינוק קוראה בי"ת מותר לתקנה גם בתפלין ומזוזה, מדין כתיבה מועטת המבואר בשו"ע רבינו סי' לב סעיף ל (כדין פירוד יוד"י האל"ף ושי"ן וכו' וחסרון קוץ רבינו תם ביו"ד, שמותר לתקנם גם שלא כסדרן).

ד.  ומעתה לשאלת הרב עזרא, לדעת המשנה ברורה שהיא כשרה בלי תיקון בריבוע לבד, יש מקום לומר דלא צריך היכר תינוק. ונשאר רק שיש להסתפק האם מה שטועה בה תינוק [ככ"ף] מעכב.

אמנם לסוברים שתמונתה הנכון עם עקב אפילו לעיכובא כנ"ל, (ואפשר אף לסברת המשנה ברורה הנ"ל, מכל מקום מודה דלכתחלה צריך עקב ותג בולט כלשהו מהזוית) פשיטא שחשיב עכ"פ שינוי במקצת מצורתה (ולא הכשיר אלא אם כן תינוק מכירה כבי"ת).

וכמבואר בבית יוסף וכל האחרונים באות וי"ו שאע"פ שעשה ראשה מרובע אינה פוסלת, מ"מ טוב שלא לעשות כן שמא תידמה לתינוק כזיי"ן ותיפסל, עיין שם. חזינן, דשינוי מעט אע"פ שאינו פוסל מצד עצמו, אם תינוק יטעה בה מחמת שינוי זה יפסול האות.

לכן נראה ברור, היות שלא נוכל לומר למעשה - דבי"ת מרובעת לבד בלי שום בליטה ניכרת כעקב, זוהי תמונה כשרה בפשטות, עכ"פ אם תינוק טועה בה וקוראה כ"ף אזי היא פסולה, משום דאינה כתיבה תמה.

ואין לדמות זה לחי"ת דחטוטרת המבואר בראשונים שתינוק אינו מכירה, דהתם מפורש בראשונים דאף חי"ת כשרה ממש טועה בה, ממילא אינו מכיר אות חי"ת [של סת"ם] כלל, משא"כ בי"ת שלימה עם עקב כל תינוק מכירה, וכן מכיר היטב ההבדל בינה לכ"ף. ממילא קרוב לומר שזה שתינוק טועה בבי"ת כזו [מחמת שינוי מעט בצורתה הנכונה] דינה כוי"ו עם ראש מרובע הנ"ל, דנפסל.

זהירות - עקב הבי"ת

בעיה כאובה שכתבתי עליה כמה פעמים - יש להקפיד על עקב ברור לבי"ת. גם לסוברים שאינה מעכבת, וריבוע גמור של הבי"ת למטה כשר בדיעבד, או כל שניכר היטב צורת הבי"ת שאינה כ"ף דיה, מכל מקום כל זה אינו לכתחילה אלא בדיעבד. לכולי עלמא תמונת הבי"ת צריכה להיות עם עקב ברור.

כדאי להגדיל

שתי התמונות הראשונות הן כתב אדמו"ר הזקן, והביתי"ן המסומנות אין העקב ברור. אמנם ניכרת בליטה כעין עקב, אבל בגלל שאין שבירה ברורה המפרידה בין גב האות לעקב שלה, היא גם דומה [בחציה תחתון של האות] למעין כ"ף. [לא באתי כאן לפסול, אלא להזהיר על כתיבה תמה לכתחלה הדרושה. גם אם יאמרו שניכר היטב שהן בי"ת, מכל מקום אני מזהיר על כתיבה תמה לכתחלה]

שתי תמונות האחרונות הן בכתב אר"י ובית יוסף. לראשון - אין עקב בכלל, ובשני - אי אפשר לקרוא לעוקצים הללו עקב. אמנם רוב הפוסקים מכשירים ביתי"ן הללו, אך אינן לכתחלה כנתבאר קודם.

בי"ת מרובע בלי עקב

אפשר להגדיל.
הבי"ת נמחק העקב, ונשאר ריבוע עם זוית חדה. רוב האחרונים מכשירים [ראה ביאור הלכה בשם החת"ס]. ונראה דעת שו"ע רבינו [ועד"ז מבואר בס' משנת הסופר] דבעי עקב או תג כלשהו, לכן חייב תיקון לתקן העקב.

לענ"ד היה ראוי גם לשאול תינוק, לצאת ידי הסוברים שכל שינוי מעט באות יש לשאול תינוק שמא יטעה בה, ורק אח"כ לתקן העקב.

בי"ת בלי עקב

נראה לענ"ד שיש להחמיר בבי"ת זו משתי טעמים, ויש נפקא מינה בין שתי הטעמים.

א.  אמנם נראה דעת האחרונים דבי"ת מרובעת בזויות למעלה ולמטה ואינה עגולה כלל כשרה, וכן מפורש בשער הציון בשם חתם סופר דמכשיר בי"ת בלי עקב, מ"מ נראה לי דעת שו"ע רבינו דהעקב מעכב בבי"ת.

זה לשון רבינו בבי"ת "צריך ליזהר בתג שלאחריה לרבעה שלא תהא נראית ככ"ף". ואמנם כבר התחבטו בכוונת לשון זה בדברי רבינו, ונראה עיקר הפירוש שיש להקפיד בתג שלאחריה [לא אמר 'זוית' אלא 'תג' – זוית היא ריבוע לבדה, ותג הוא תוספת על האות] כלומר העקב נקרא תג, ולא סגי בזוית המרבע האות לבד. אלא צריכה הבי"ת גם בליטה כלשהו החוצה מהריבוע הנקרא תג. (ומה שכתב "לרבעה" דהיינו שישמר ריבוע האות גם אחר העקב והתג, ולא תהא עקב עגול, כי גם כך עלולה להדמות לכ"ף).

ומה שכתב רבינו שצריך להיות לה עקב עב וטוב מפני הסוד. היינו עקב טוב ועב, אך עקב קטן מאוד [כלו' תג – תוספת כלשהו] הוא מהדין בצורת הבי"ת.

דו"ק בלשון רבינו בכ"ף "אבל אם עשה [זויות] למעלה ולמטה הרי זו דומה לבי"ת ופסולה". זויות למעלה ולמטה דומה לבי"ת, אך אינה בי"ת ממש!! כי הבי"ת ממש יש לה עקב.

ב.  גם לשיטת הפוסקים דבי"ת המרובעת בזויות למעלה ולמטה היא בי"ת כשרה, נראה לי דאם תינוק רגיל אינו קוראה אינה כתיבה תמה [לכל הפחות לשיטת הרמב"ם סוף פרק א בהל' תפלין, דכל אות שאין התינוק קוראה וכו' כלומר אינה כתיבה תמה].

ולכן בי"ת מרובעת בזויות לבד, שהרבה תינוקות קוראים לה כ"ף, אע"פ שמבחינה הלכתית הבי"ת מושלמת בזויותיה, מ"מ היות שהתינוקות הורגלו בבי"ת עם עקב דוקא, ואינם מכירים בי"ת זו אלא קורים לה כ"ף, כבר אינה כתיבה תמה.

הנקודה השניה יתכן שהיא שנויה במחלוקת הפוסקים, כי נראה לי שיש מחלוקת עצומה בין הרמב"ם ופוסקים אשכנזים בהגדרת צורת האות וכתיבה תמה.

ג.  הנפקא מינה בין שתי הנקודות הנ"ל. לפי הנקודה השניה, היות שתינוק אינו מכירה היא פסולה כי אין לה צורת אות, וממילא תיקונה בתפלין ומזוזה הוי שלא כסדרן.

משא"כ לנקודה הראשונה - אע"פ שלדעת רבינו בי"ת שחסר בה תג העקב אינה כשרה, מ"מ אם תינוק קוראה בי"ת מותר לתקנה גם בתפלין ומזוזה, מדין כתיבה מועטת המבואר בשו"ע רבינו סי' לב סעיף ל (כדין פירוד יוד"י האל"ף ושי"ן וכו' וחסרון קוץ רבינו תם ביו"ד) שמותר לתקן גם שלא כסדרן.