נגיעה בין נו"ן לוי"ו - שאלת מ"ם

שאלה לא נוחה כל כך !

אבל שורת הדין - שאלת תינוק, אם תינוק קוראה מ"ם פסולה [כמובן א"א לגרר משום ח"ת], אבל אם יקראם נו"ן ווי"ו - מותר לגרר ביניהם ותהא כשרה.

כ"ף ווי"ו סמוכות כל כך עד שנהפכו למ"ם

היו"ד ארוכה ודומה לוי"ו, וסמוכה כל כך לכ"ף עד ששתיהן יחד נהפכו למ"ם פתוחה.

המזוזה פסולה.

שאלות על נגיעת אותיות

האם נגיעה זו נשתנתה למ"ם? שאלת תינוק.

המ"ם נוגעת לזיי"ן. האם נהפכה הזיי"ן בצירוף חרטום המ"ם לאות חי"ת?

נראה לי שלא, כי עיקר צורת המ"ם ניכרת היטיב ואין פירוש אחר לכ"ף שלה בלעדי החרטום. וממילא יש כאן רק נגיעה בין שתי אותיות ולא שינויים לאות חדשה. בנוסף לזה יש להוסיף, שאין החיבור ביניהם כצורת חטוטרת המקובלת המחברת בין הוי"ו לזיי"ן (אע"פ שאם היתה הנגיעה בין וי"ו ממש לזיי"ן - היה קשה ביותר לסמוך על כך ולהקל לגרר).

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: ובקומך - נגיעה

נגיעת כ"ף ויו"ד

נגיעה [מריחה] בין הכ"ף ליו"ד [כנראה לאחר הכתיבה (לא שזה משנה מצד הדין)] - 

לא נשתנה צורתן למ"ם פתוחה, ועל כן לא נפסלו ומותר לגרר ביניהם.

כ"ף ויו"ד סמוכים/נוגעים

הכ"ף ויו"ד סמוכים זה לזה, ואולי יש נגיעה דקה ביניהם. אין למהר ולפסול, משום שאין זה צורת מ"ם מוחלטת, אלא מועיל שאלת תינוק, ואם תינוק קוראן כ"ף יו"ד, יש להתיר ולגרור ביניהם.

נגיעה בין כ"ף ליו"ד

פשוט שמותר לגרר נגיעה זו, הן אינן נראות כלל כמ"ם. (ואם היה ספק בדבר היה צריך לשאול תינוק)

נגיעה מנו"ן ליו"ד

שאלה זו הועלתה בפורום באנגלית:

נראה לי פשוט שמותר לגרור הנגיעה אחר שאלת תינוק, ויקראם כדינם. אבל אם יטעה לקרותן מ"ם פתוחה היא פסולה, ואין לה תיקון. ראה גם פורום לנושאי סת"ם: כ"ף ויו"ד נוגעים

במילה "ובשעריך" היו"ד הוא כמעט באורך הרי"ש !!

כיסוי תגין בשאלת תינוק

אירעה נגיעה בין הנו"ן ליו"ד ב'עיניכם' על ידי מגיה שבא לתקן, אחר שכבר נכתבה המזוזה.

שאלה: מאחר שקיימת אפשרות לשינוי לצורת מ"ם וצריך לשאול תינוק - האם צריך לכסות את תגי הנו"ן לשאלת התינוק או לא?

תשובה: במקרה זה אין לכסות את התגין, אלא יש לשאול את התינוק כמו שהנו"ן והיו"ד נראים כך.

אע"פ שדעת המקדש מעט שאות שיש לה תג, ונדמית קצת לאות אחרת, ורק בגלל התג או הקוץ עלול תינוק להכירו, יש להחמיר לכסות התג וקוץ. כגון יו"ד ארוכה שדומה לוי"ו, חושש המקדש מעט שמא מחמת התג העליון של היו"ד ועוקץ ר"ת הוא הטעם שהתינוק יכיר, ולא מחמת צורת עצם גוף היו"ד. ולכן נוטה שצריך לכסות התג ועוקץ.

נראה לי שדעת המקדש מעט הנ"ל אינה שייכת במקרה שלפנינו, כי בנידון דידן לאחר שכבר נכתבו האותיות בכשרות ואירעה הנגיעה, מאחר שמעולם הנו"ן הזו לא נראתה ללא תגין לשאלה, ובשעת שאירעה השאלה היו לה תגין, הרי אם לא נשתנתה למ"ם אפילו שתהא הצלה זו רק מחמת התגין, מ"מ מעולם לא נראתה למ"ם.

אמנם אם בשעת הכתיבה היה כותב נו"ן ללא תגין ואח"כ כתב היו"ד ונתחברו, ובא להוסיף התגין. באופן זה נראה סברת המקדש מעט שצריך לכסות התגין, כי יתכן שעצם צורת הנו"ן ויו"ד כפי שנכתבו נראים למ"ם לתינוק והרי הם פסולים, ומה יועיל להציל צורת האות בהוספת התגין אחר כך (לגבי היו"ד הרי זה כחק תוכות, ולגבי הנו"ן צ"ע. אבל עכ"פ במזוזה גם הנו"ן הוי שלא כסדרן).

כ"ף ויו"ד נוגעים

אתמול נשאלתי על המילה "כימי" במזוזה שהיה נגיעה ברורה בין הכ"ף ליו"ד האם נפסלה משום שנעשית מ"ם, או שניתן לגרור את הנגיעה כדין נגיעות בין אות לאות.

אין לי צילום מהשאלה האורגינלית, והתמונות שאני נותן למטה, אינן המזוזה שנשאלה אלא הדמיה שעשיתי בערך מהשאלה. [השאלה היתה יותר דומה לתמונה הראשונה, אלא שהיו"ד היתה עבה [משוכה] קצת יותר, וירדה עוד טיפה עד שהגיע ממש כנגד תחילת מושב הכ"ף, אלא שקצה הירך ביו"ד היתה מעוגלת מעין היו"ד בתמונה השניה]

עניתי שיש לשאול תינוק, ואם יקראנה כ"ף יו"ד, מותר לגרור ביניהם.

חשוב לציין שכל שינוי בתמונות הכ"ף, היו"ד או הנגיעה - משנה את כל השאלה כאן !!

זו שאלה מאוד עדינה !!