קביעת מזוזה

 

בשער זה שלוש מסגרות של משקוף. א. החיצוני הקשתי שעליו נקבע המזוזה. ב. לפנים הימנה מסגרת פשוטה מרובעת. ג. לפנים הימנה המסגרת שעליה קבועה הדלת.

המקום הנכון של המזוזה הוא במסגרת הפנימי השייכת לדלת, בתחילת המסגרת בטפח החיצון שבה [מסומן בחץ].

ואפילו אם כנף הדלת [הנראית בתמונה] סגורה ונעולה, היות שנפתחת לפעמים, היא כולה שער אחד, ואין הכנף מפריע לחלל הפתח, אלא כל החלל חטיבה אחת, והסף הימני הוא כפי שאמרנו.

פתח שצד ימין של חללו סתום

כתב בספר חובת הדר (סוף פרק ח, דף סט) פתח שכנף הדלת שבצד ימין אינו נפתח, אינו בכלל הפתח ויקבע המזוזה בכנף הדלת ולא במזוזת הבית.

וציין מקורו בדעת קדושים ר"ס רפה, דמשמע מדבריו דחלל הפתח אינו אלא החלל הפתוח ממש. וכ"כ מפורש בדע"ק סי' רפו ס"ק כה, דאם נעל בקביעות דלת אחת [מצד ימין שבחלל הפתח], צריך לקבוע המזוזה על הדלת הנעולה, שהוא מקום סגירת הדלת הנפתחת, ולא על קיר הבית (ובמקדש מעט העתיק דבריו, וסיים וצ"ע).

ב.  ובאמת דבריהם צ"ע כאשר אבאר.

הנה לכאורה יש ראיה לדבריהם מהגהות מיימוניות (הל' מזוזה סוף פ"ו) בשם רבינו שמחה, דפתח שיש בו ב' דלתות ופצים באמצען וקבע המזוזה בפצים, כי דלת אחת נפתחת לכניסה ויציאה והשניה למשאות לבד וכו' עיי"ש. א"כ לכאורה משמע דהחלק הסתום [הפתח למשאות] אינו נחשב מכלל הפתח.

אמנם באמת אין זה ראיה כלל, דמבואר בטור סו"ס רפו שער ובאמצעו עמוד אם ב' דלתות נפתחות יחד תמיד מזוזה אחת פוטרתן, ואם נפתחות כל אחת לבדה כל אחת חייבת במזוזה בפני עצמה. הרי שפתח הנבדל בפצים ומשמש לעצמו חייב לעצמו.

ולענ"ד אדרבה מדבריהם של הגמ"י וטור, משמע איפכא. וכן מפסק השו"ע (סי' רפו סעיף כא) בשם הרשב"א, דעמוד שבאמצע הפתח אם הוא משמש לדלתות כגון שיש עליו צירים לדלתות, הרי זה שני פתחים וחייב בשני מזוזות, ואם העמוד הוא לנוי בעלמא, הכל פתח א' ומזוזה אחת פוטרתו.

ג.  ומעתה מה החילוק בין עמוד לנוי באמצעו (או כמה עמודים, וחלקן סמוכות בצד מזוזות השער תוך ג' טפחים להן), וחצי הפתח סגור בדלת או מחיצה וכדומה, הרי גם העמודים מפריעים ומעכבים ההילוך דרכם, ואעפ"כ אינן נחשבים סתימה, להחשב בכל מקרה סוף הפתח, כי שם נגמר פתיחת החלל. ואם כדברי הדע"ק וחובת הדר לכאורה בכל ענין שיש עמוד [רחב טפח] היה צריך לשתי מזוזות, בכל חלל, ולמה תלו הפוסקים חיוב העמוד בתנאים הנ"ל.

אלא שמע מינה דאין עמוד לנוי וכיוצא בו שמעכב ההילוך, נחשב סתימת חלל הפתח. ואיני רואה כלל חילוק בין סתימה מהצד או באמצעו, וכן איני רואה חילוק בין עמוד רחב טפח או ד' טפחים (כי לא שמענו חילוק כזה בפוסקים הנ"ל), אלא ודאי דכל שצורת השער ניכרת היטב במזוזות הסף שבבית, הן שערי הפתח ועל סף הימין יש לקבוע המזוזה, אע"פ שחלק מהשער סתום במחיצה או עמוד.

ד.  ועוד קשה לי להחשיב כנף סתום זה מזוזת סף, דהרי לא נעשה לשם מזוזות השער, אלא לשם מחיצה בעלמא תוך הפתח. וא"כ לפי סברתם דמחיצה זו מבטלת סף ימין שבבית, כי רחוקה טפח מהחלל, הו"ל לפטור לגמרי פתח זה, כדין אכסדרה דהפצימין לא נעשו כלל לשם מזוזות השער.

ה.  שוב ראיתי בחובת הדר (פ"ז סעיף כ) פתח קטן שבתוך שער גדול אינו חייב אלא במזוזת שער הגדול. וציין המקור לספרים, יד הקטנה וערוך השלחן (רפו סעיף מה).

ובהערה שם (הערה נג) דחק חובת הדר, דדבריהם דוקא כאשר שער הגדול עצמו עשוי לכניסה ויציאה והילוך בני אדם, אזי יקבע המזוזה על סף שער הגדול ולא על הקטן. אבל אם הגדול עשוי רק לכניסת משאות דפטור, אזי יקבע המזוזה על צידי השער הגדול, שהוא נחשב סף ימין של שער הקטן. ואזיל לשיטתו הנ"ל.

ואין שום הכרח לבאר דבריהם כן.

ו.  לכן נראה לי נכון, דכל כה"ג שצורת השער ניכרת וברורה בסיפיה, ויש עמוד או מחיצה באמצע הפתח אע"פ שסתומה שם תמיד, וכן שער גדול שאינו בשימוש או לשימוש משאות, בכל ענין שיש בו הילוך בשער הקטן או בחלק השער, חיוב גמור על הפתח ויקבע המזוזה על סף ימין של הפתח כולו, אע"פ שרחוק כמה מחלל ההילוך.

ואיני מדבר במקרים שיש סתימה גמורה של קיר ובנין, דבכה"ג פשוט שנתבטל צורת שער הגדול, ונחלק לב' פתחים.

ראה גם מה שכתבתי על דלת אקורדיון (אפשר למצוא בתוויות labels)
ו פורום לנושאי סת"ם: מיקום המזוזה

פתח בין בית לחצר, היכר ציר לצד הבית

פתח בין הבית לחצר, הדלת העיקרית [הזזה של זכוכית] הוא בצד הבית, ונחשב זה כהיכר ציר בבית, וכיוון הכניסה הוא מהחצר לבית, ולכן קביעות המזוזה הוא לצד ימין כמסומן בחץ [לכל הדיעות].

הדלת החיצונית [דלת רשת] אינה נחשבת כל כך, והיא טפלה לדלת העיקרית.

בדלת העיקרית של זכוכית - כנף ימין הנראה כאן בתמונה הוא קבוע ואי אפשר להזיזו, ואעפ"כ מקום קביעת המזוזה הוא לא על הכנף, אלא במקומה במזוזת השער מצד ימין. [ודלא כסברת חובת הדר (סוף פרק ח) בזה, לקבוע על כנף הדלת עצמה, דנחשבת הכנף למזוזת הסף].

ראה גם מה שכתבתי פורום לנושאי סת"ם: קביעת מזוזה בפתח ודלת הזזה בין בית למרפסת
שמה כתבתי על פי סברת חובת הדר !!
ביאור סברתי כתבתי להלן במאמר פורום לנושאי סת"ם: פתח שצד ימין של חללו סתום

קביעת מזוזה בפתח ודלת הזזה בין בית למרפסת

לפי מנהג חב"ד שבכל החדרים הפנימיים הולכים אחר היכר ציר [וכן לסוברים שהולכים אחר חשיבות החדר] הכניסה היא מהמרפסת לבית, כי הדלת הזו היא שייכת לבית יותר מהמרפסת. וצריך לקבוע מזוזה על ימין הכניסה לבית מהמפרסת, והיינו צד שמאל של היציאה למפרסת.

אמנם לסוברים שהולכים אחר דרך ביאה [כלומר מאיזה כיוון רגילים לבוא לפתח זה, ופשוט שבאים מהבית למרפסת ולא הפוך], יש לקבוע על ימין הכניסה למרפסת. ואם שתי הדלתות זזות, קביעת הימין הוא פשוט - בצד ימין של כללות הפתח. אך במקרה והכנף הימנית היא קבועה מתחילת עשייתה, ואינה נעה כלל על המסלול או נפתחת, היא אינה דלת אלא בעצם המשך של הקיר, וא"כ ימין הפתח ומקום קביעת המזוזה הוא בקצה שמאל של הכנף הזה. ואע"פ שלאחר שפותחים הדלת [שהוא נע ימינה על מסלול] המזוזה תהא אחר הדלת, מ"מ זוהי מקומה. [ואין זה נקרא "קבעה אחר הפתח" או "אחר הדלת", כי כשהדלת סגור המזוזה נראית במקומה מימין הדלת].

ראה גם  פורום לנושאי סת"ם: פתח בין בית לחצר, היכר ציר לצד הבית

קביעת מזוזה בפתח שיש לה כנף מצד ימין

לכבוד הרב שמואל שיחיה,

שאלה שנשאלתי לאחרונה במקום קביעת המזוזה.

נשאלתי על פתח חיצוני שהדלת נפתחת החוצה לצד הרחוב, ועיקר הדלת בצד שמאל של חלל הפתח ויש בצד ימין כנף קבוע והוא סגור על מסגר [ברצפה ובמשקוף] ואפשר לפתחו, אך אין משתמשים בו כלל אלא תמיד הוא סגור. ושאלתי האם אי פעם השתמשו בכנף זה לפותחו, וענו לי שפעם או פעמיים אכן פתחוהו להעביר דבר רחב. והסבירו לי שמתחילה כשעשו הפתח הזה היה בדעתם שיוכלו לפתוח כל הפתח כולל הכנף עבור מעבר סבתא שהיתה בכסא גלגלים, אך לאחר שתיקנו הדלת נפטרה וכעת אין הכנף בשימוש כלל.

היכן יקבעו המזוזה בצד ימין של החלל כולו, או על הכנף הימין ליד כנף שמאל שהוא הדלת בפועל.

ועניתי שיש לקבוע המזוזה בימין החלל כולו [ולא על הכנף עצמו], דמאחר שנעשה מתחילה לשם פתח ושתי הכנפות היו דלתות אע"פ שנתמעט שימוש כנף ימין לא נשתנה הדין ופתח אחד הוא כל החלל, וימינו הוא במזוזת המשקוף שבצד ימין. ופשיטא שאזלינן בתר ימין של הנכנס לבית מבחוץ.

מקראה לתמונה: 1 מקום הראוי לקביעת המזוזה,  2 כנף ימין הסגור,  3 דלת שימושית הנפתחת,  4 מעצורים ננעלים ברצפה ובמשקוף לסגור הכנף, ואפשר לפותחם.