למ"ד נכנסת לחלל כ"ף פשוטה

 

הל' נכנסת הרבה לחלל הכ"ף ויש חשש שנעשה מהכ"ף - ה"א ארוכה.

יש לכסות מתחת לרגל הכ"ף ולשאול תינוק. כך:

 

אם יקראנה ה' היא פסולה ויש לגרור הכ"ף (או עכ"פ לבטל יריכה), וכן להוציא צואר הל' החוצה מהחלל (ע"י שימחוק ראש הצואר הנמצא כעת, ויכתבנו מחדש משוך ומתוחה לצד שמאל יותר שיהא חוצה לחלל הכ"ף). ואז יחזור ויכתוב [או ישלים] הכ"ף (כי הכ"ף הראשונה - אחר הסרת ראש הל' נעשית בחק תוכות ופסולה).

ואם התינוק לא יטעה בה, אלא יקראנה כ"ף גם אחר הכיסוי. אזי הכ"ף כשרה, ויש להוציא ראש הל' חוצה מהחלל, כנתבאר קודם (כי אסור לה לכתחילה להיכנס לחלל הכ"ף).

למ"ד לתוך חלל כ"ף פשוטה

הכ"ף נהפכה ממש לה"א (גבוהה) - פסולה.

ראש אל"ף ולמ"ד נכנסים לחלל כ"ף פשוטה

יו"ד העליונה באל"ף נכנסת לחלל הכ"ף פשוטה. יש לכסות חוץ לחלל הכ"ף, ולשאול תינוק. אם קורא ה"א, היא פסולה [ואין תיקון], ואם קורא כ"ף כשרה [ומצוה לתקן מה שאפשר, למעט כניסה זרה לחלל הכ"ף]. למטה דוגמא של השטח שיש לכסות [מה שמחוץ לריבוע האדום]:

דוגמאות נוספות של כניסת צואר הלמ"ד לחלל הכ"ף, ויש לכסות ולשאול כנ"ל.

בדוגמא האחרונה - סיום ירך הכ"ף דהויה. א"א לבחון דבר זה בתמונה, אלא רק בראיית העין באמת.

אם נראה ברור שזה עדיין חלק מהירך, יש להסתיר מתחת לסיום הירך ולשאול כנ"ל. ואם הצבע דהוי כל כך עד שאינו ניכר כחלק מהאות כ"ף, יש להסתיר מעל החלק הדהוי בסיום הירך הנראה, ולשאול.

למ"ד תוך חללה של כ"ף פשוטה

 

למדי"ם עוברים דרך חלל הכ"ף פשוטה. יש פוסלים משום שהכ"ף נהפך לצורת ה"א גבוה. וצריך לבדוק את הדבר ע"י סגירת השטח שמחוץ לחלל הכ"ף פשוטה, ולשאול תינוק על מה שבתוך השטח של חלל הכ"ף. אם יקראנה ה"א פסולה, ואם כ"ף כשרה. כבתמונה הבאה.

ויש מכשירים כמו שהיא, משום שהראש מתחיל מחוץ לחללה של הכ"ף, וממילא ניכר הדבר שלא נעשה לשם ה"א כלל, אלא הוא רק ראש של למ"ד [סברת קסת הסופר].

שאלות תינוק

למ"ד נכנסת לחלל כ"ף פשוטה - צריך לכסות השטח שחוץ לכ"ף ולשאול תינוק, אם לא יקראנה ה"א.

קו"ף משוכה ותג ניכר עליה - מ"מ נראה שמהני שאלת תינוק, ואם לא יטעה בה לקרותה למ"ד, יש להכשיר.

שאלות אחרונות

הזיי"ן פסול, אין לו יציאת ראש לצד ימין, ועל כן הוא מין וי"ו.

שים לב שהחיתי"ן עשויין ברגל שמאל וי"ו - (כבר כתבתי ש)כל סופר שרגיל לעשות כן מעיד על עצמו שאינו מדקדק [או גם לא יודע] כלל בדיני כתיבה תמה.

חטוטרות החי"ת נכנסת לחלל הכ"ף - דינה ככניסת ראש הלמ"ד [וכדומה] לחלל הכ"ף - דינה שאלת תינוק בהסתרת האות שלמטה אם תינוק לא יטעה בה כה"א ארוכה וגבוהה.

נו"ן פשוטה ראשה כוי"ו ולא כזיי"ן - יש מחלוקת בין הפוסקים האחרונים האם זה פסול, ולכל הפחות מותר לתקנה בהוספת דיו (ע"פ המקדש מעט).

גם כאן הנו"ן כוי"ו (בתיבה "בין" שכחתי לסמנה)

למ"ד נכנס מעט לחלל כ"ף

קצה גג הלמ"ד נכנס לחלל הכ"ף. יש לשאול תינוק ע"י כיסוי כל מה שחוץ לחלל הכ"ף, ואם יטעה לקרותו ה"א פסול. כמדומה לי שבמקרה כזה ברור שתינוק יכיר את הכ"ף. למטה תמונה של השטח המסומן לבדו -

תג נכנס לחלל הכ"ף - יש לכסות ולשאול כנ"ל.

ראש למ"ד ותגין הנכנסים לחלל כ"ף פשוטה

ראש הלמ"ד נכנס לתוך הכ"ף, וכן תגין של הנו"ן נכנסים לחלל הכ"ף. יש לשאול תינוק על הכ"ף, וצריך לכסות את הלמ"ד ונו"ן ככה [את השטחים האדומים ומעבר להם החוצה, יש לכסות כדי שהתינוק לא יראה את האות שלמטה, ולשאול על מה שבתוך חלל הכ"ף]:

 

למ"ד לחלל כ"ף

כתבו הפוסקים שיש חשש שהכ"ף נעשית ה"א ע"י כניסת ראש הלמ"ד, ולכן צריך לכסות את השטחים מחוץ לחלל הכ"ף ולשאול תינוק היאך קורא.

הנה הדגמת הכיסוי:

למ"ד לחלל כ"ף

הלמ"ד נכנסת לחלל הכ"ף, מצד ימין.

כתוב בכמה ספרי פוסקים שאין בזה שאלה [בדיעבד] משום שירך שמאל של ה"א עומדת בצד שמאל, ולכן בכה"ג אין הכ"ף מתדמה כלל לה"א. אבל לכתחילה אין להכניס ראש הלמ"ד לחלל שום אות, אע"פ שלא תשתנה צורתה כלל, כמבואר בשו"ע סימן לב סעיף כח [ובשו"ע רבינו שם סעיף מא].

צואר למ"ד לחלל כ"ף פשוטה

גג הלמ"ד נכנס לחלל הכ"ף כמסומן. צריך להסתיר מתחת לרגל הכ"ף [תחת הקו האדום המסומן - הצלע התחתון של הריבוע] ולשאול תינוק אם יקראנו כ"ף או ה"א. אם קראה ה"א, אזי הכ"ף פסולה וצריך לתקנה.

ודרך תיקונה - ימחוק צואר הלמ"ד וימשכנה יותר שמאלה באלכסון קצת, ואח"כ ימחוק חצי מרגל הכ"ף [וקצת מאריכות גג הכ"ף, כדי שצריך שישאר צואר הלמ"ד מחוץ לחלל הכ"ף] ותישאר ממנה כמין רי"ש [ואזי בטלה צורת הכ"ף], ואח"כ יחזור וישלים אריכות הרגל להיות כ"ף פשוטה.

הלמ"ד לא נפסלה מעולם ואין מן הדין צורך למוחקה, [ומה שכתבתי למחקה זה רק כדי לתקן הכ"ף].

הערות על פרשיות ר' צבי סופר

הזיי"ן המסומנת עקומה כלפי ימין - יש לציין שישנם שואלים האם לא נחשב לנו"ן הפוכה.

הלמ"ד נכנסת לחלל הכ"ף סופית, ישנם פוסקים פוסלים דבר זה משום הפיכת הכ"ף לה"א גבוהה. כנראה שר' צבי לא חשש לזה.

חרטום המ"ם יורד כפי שציינתי בכתב ר' אפרים סופר, וכן בכתב חב"ד.

צד"י יש בו שבירה בתחילת הצואר, וכן הצד"י הפשוטה כפופה [כלומר נטויה לאחור - לצד ימין] כמו שיבארתי באריכות שזה נכון בכתב האר"י ז"ל.

בצדי"ן ראש שמאל אינו מדקדק שיהא ממש כזיי"ן, אלא פעמים שהוא יוצא קרוב לקצה ימין, אך לא מהקצה ממש.

שי"ן מושב עגול, ואינו מקפיד שיהא חד ממש על חד כרעא, כמבואר בב"י. וכן אין על ראש אמצעי עוקץ הנזכר בב"י (גם בכתב חב"ד אין עושין עוקץ זה).

פ"א שבירת הגב [הנקרא בפי סופרי חב"ד "בליטת העקב"] גבוה, ומתחיל קרוב לסיום הגג (וכן הוא בכתב ר' אפרים. ולא כבתב חב"ד - שיש גב יורד מהגג הרבה לפני הבליטה).

ירך שמאל של הקו"ף כעין וי"ו ולא כזיי"ן.

חי"ת רגל ימין אינו ישר כוי"ו ממש, אלא יש בתחתיתו בליטה כעין רגל הזיי"ן, וכן הוא בכתב חב"ד.

החי"ת של וחרה קבלת ראשונים לעשותו פתוחה למטה שרגליה בולטות החוצה ומתפשטות כלפי מטה. צורה זו נמצאת ומוזכרת בעוד ספרים.

פ"א פשוטה עגולה כהגה' מיימוניות, ולא מרובעת כסברת ר"י החסיד. בכתב ר' אפרים הוא מרובע.

עיי"ן ראש ימין וי"ו ישרה [שוה עם השירטוט] כדמשמע באר"י,  ואינו אלכסון כלפי מעלה כדמשמע בב"י.