כ"ף ורי"ש נוגעים זה לזה [או נראה נוגע זה לזה] - יש חוששים שזה נחשב לשינוי צורתן למ"ם.
אבל האמת שאין לחשוש לזה כלל, כי אינו נראה כמ"ם כלל. וגם ברור לי בדעת שו"ע רבינו שאין זה צורת מ"ם כלל. [כשם שלדעת שוע"ר החי"ת היא רק תמונת שתי זייני"ן, ואם שינה לעשותו מהרכב ד' וז' פסול, כמו"כ מ"ם צורתה הרכב כ"ף וי"ו, ואם שינה לעשותה חיבור אחר - כ"ף ורי"ש - פסולה].
המ"ם פתוחה - ידוע שהוא מורכב משתי אותיות כ"ף ווי"ו. כאשר נסדק ונפרד החיבור ביניהם, נוצר שאלה האם זה עדיין מ"ם שמותר לתקנה בתפלין ומזוזה [גם שלא כסדרן], או שמא נשתנה לאותיות אחרות [כ' ו'] והתיקון הוא כתיבה שלא כסדרן.
ע"פ המבואר בשו"ע רבינו [סי' לב סעיף ל] זה תלוי בקריאת התינוק, אם תינוק קורא לה מ' מותר לתקנה, ואם לאו אסור לתקנה [בתפלין ומזוזה שלא כסדרן]. וכל זה כאשר לנו יש ספק מהי - כי ההפסק ביניהם דק, אך אם ברור לעין שנשתנו לשתי אותיות אחרות הרי זה פסול, ואין שואלים התינוק.
לכן כאן דינה שאלת תינוק, ואם יכירה כמ"ם מותר לתקנה, ואם לאו אי אפשר לתקנה שלא כסדרן.
מדין הנ"ל [המבואר בפוסקים] נולד חידוש - במצב הפוך, שאם כ"ף ווי"ו קרובים זה לזה כל כך עד שנדמו למ"ם [שמותר לתקנה כנ"ל], ממילא יש להם דין מ"ם - והפרדתם הרי זה חק תוכות ופסול. [ואם יש ספק האם הם מ"ם, או עדיין כ"ף ווי"ו - יש לשאול תינוק ולנהוג על פי קריאתו].
הפסק דק בירך הו' - אין צורך לכסות החלק התחתון ולשאול תינוק, כי החלק שלמטה מההפסק מצטרף לחלק העליון, ומותר לתקנה (גם בתו"מ שלכס"ד. ולא אמרו הפוסקים שאין החלק שלמטה מהנקב [או הפסק] מצטרף לשיעור האות, ולכן צריך לכסותה [חלק התחתון] מלפני התינוק, אלא כאשר אינו מצטרף כלל עם החלק העליון כגון הפסק נקב, או הפסק גדול וניכר בקלף. אבל הפסק דק ודאי מצטרף לשיעור אות אחת).
לא. זה נחשב לדיבוק רגיל שבין שתי האותיות שמותר לגרר ביניהם, ואין בזה חק תוכות. כי ניכר היטיב צורת המ"ם פתוחה, ולא נתחלפה לסתומה.
חרטום המ"ם קצר קצת. מה דינה?
כתוב בפוסקים שצ"ל אורך החרטום כנגד המושב שיהא ראוי לסתום. בתמונה שלפנינו נראה שראוי לסתום (ובפרט אם נטה את החרטום מאלכסונו - כדי שירד ביושר - בודאי יהא ראוי לסתום).
אמנם לכתחילה ראוי שירד עד כנגד [רוב] מושב המ"ם ממש, ולכן מצוה להוסיף לה מעט אורך.
ואם היה החרטום קצר משיעור אורך הנ"ל. משמע במשנת סופרים שפסולה. אמנם נראה שכל זמן שתינוק מכירה היטב ותמונתה כמ"ם - מותר לתקנה גם בתו"מ. [עיין גם בביאור הסופר סימן ה' אות מ' ד"ה עם וא"ו].
ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2012/07/blog-post_25.html
