האם לברך על קביעת מזוזה לחדר ממ"ד שיש בו דלת בטחון

שאלה:  חדר ממ"ד שיש בו דלת בטחון, שלדעת הרב [משה ויינר] אינו נחשב דלת לדעת הרמב"ם לענין היכר ציר. אם כן גם יהא פטור מברכה, כי לרמב"ם הרי זה חדר שאין בו דלת, ופסק בשו"ע שבמחלוקת הרמב"ם ושאר פוסקים לענין חדר שאין בו דלת, יש לקבעה בלי ברכה?

תשובה:  אכן לדעת הרמב"ם שדלת בטחון שנקבע שלא לשם דלת חיוב, אלא כדלת בטחון כפי שביארתי, נחשב חדר זה כאין בו דלת, ולרמב"ם פטור ממזוזה. וא"כ מה שקובעים בו בצד ימין של כניסה הוא על פי דעת שאר הפוסקים. ע"כ נכון הדבר, שיש לקבעה בלי ברכה, כי לרמב"ם פתח זה פטור.

ראה https://hebrewstam.blogspot.com/2012/01/blog-post_7836.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2012/02/blog-post_5316.html

שאלה בדין משקוף לשער חצר

שער ברזל כניסה לחצר של בית, ומתחילה לא היה לו משקוף. אך בגלל שהשער נקבע בקרקע קצת בעיקום, ושתי פצימי השער היו לוחצים על הדלת, באופן שהוא אינו נפתח כראוי, על כן קבע בעל הבית על השער (בין הברזלים המחוברים לפצימים) חתיכת עץ כדי להדחיק את הפצימים קצת לצדדים, כדי ליצור רווח לדלת.

שאלה:  האם חתיכת עץ זו נחשבת למשקוף במסגרת השער, ומתחייב במזוזה, או שלא תיחשב למשקוף היות שמטרתה היתה לשם דבר אחר לגמרי. נוסף לכך - העץ אינו נמצא בדיוק מעל לשתי הפצימים, אלא קצת מרוחק מהם.

תשובה:  אם המשקוף מרוחק טפח מן השער, אין זה משקוף כלל. אך אם הוא בתוך טפח לשער, יחשב לחומרא כעומד מעל השער (יש דיון באחרונים האם זה נקרא "משקוף מן הצד" שאינו משקוף לענין שבת [ראה שו"ע או"ח סי' שסב] והו"ה לענין מזוזה, או לא) ולכן יש לקבוע מזוזה לחומרא בשער זה בלי ברכה.
אמנם פשט דעת הרמב"ם וכסף משנה בדין אכסדרה, שכל פרט בפתח שלא נעשה לשם פתח, אינו חשוב צורת פתח, וממילא אין כאן משקוף כלל, כי לא נעשה כחלק מהשער. (או נאמר שהיות שהשער עצמו מתחילה נעשה באופן של פטור, וכבר לא ייחשב לעולם כשער. אמנם אפשר לומר לאידך, היות שלאחר מכן בעה"ב תיקן את השער בהוספת משקוף זה, הוי כתיקן פתח חדש, וצ"ע בסברא זו).
אך הדעת קדושים [בסי' רפו סעיף ז] מחמיר שאף שהוסיף דלת אחר כן, חשוב חיוב לפתח, ונראה כמו כן לענין משקוף.
ויש להוסיף שיש דיעות באחרונים [ראה חובת הדר פרק ז, סעיף ד] שפתח שרגילים לעשות לחצרות עם דלת, אך ללא משקוף מלמעלה, חייבת במזוזה מעיקר הדין. וטעמם דפטור פתח ללא משקוף מדין "פתחי שימאי" פירוש שהוא אינו רגיל, כי אין רגילות לעשות פתח ללא משקוף. אך פתחים הללו לחצרות שרגילין כן, הוי פתח גמור ואינו "שימאי".
לכן יש לקבוע כאן מזוזה בלי ברכה [אם הקרש המשרת כמשקוף, תוך טפח למסגרת השער כנ"ל].

עמודי כניסה לחצר בנין, וסגר אותם עם דלתות

שאלה:  חצר כניסה לבתים ויש עמודים בכניסה ובין העמודים כעין צורות פתח, ואח"כ סגרו חלק מהחצר וקבעו דלתות בין העמודים הללו. האם פתחים הללו חייבים במזוזה?

תשובה:

א)  אם עשו מסגרות לדלתות הללו בין העמודים, פשיטא שזה צורת פתח גמור, וחייבת במזוזה.

ב)  אבל אם הדלתות ציריהן קבועות על העמודים עצמם, באנו לספק בפוסקים בדין זה, ויקבע מזוזה בלי ברכה.

בבירור שאלה זו, יש להקדים, שהדבר פשוט דמתחילה לפני קביעת הדלתות, בין העמודים לא היה מקום חיוב מזוזה כלל, כי העמודים הללו אין להן דין צורת פתח, דלא נעשו לשם פתח אלא לשם תמיכת הבנין. השאלה היא, האם תליית דלת במקום שלא נעשה מתחילתו לשם פתח, גורם לו להתחייב במזוזה?

א.  בגמרא יומא (דף יא) א"ל אביי לרב ספרא הני אבולי דמחוזא (פתחי העיר מחוזא) מאי טעמא לא קבעו בהן מזוזות, וענה רב ספרא משום שנעשו לחיזוק התקרה של החומה (הנקראת בגמ' שם 'כובי', ולא נעשו לשם פתח). והקשה אביי דיתחייבו אבולי דמחוזא במזוזה, משום דירת השומר שבתוך אקרא דכובי. אלא אמר אביי דפטורים משום סכנה (של הנכרים).

משמע דאביי חולק על סברת רב ספרא לפטור משום דהפצימין לא נעשו לשם שער אלא לחיזוק, וס"ל לאביי דאין זה טעם לפטור.

וקשה דבמנחות (דף לג) א"ר חסדא אכסדרה פטורה לפי שאין לה פצימין פי' שלא נעשו עמודיה לשם שער אלא לתמיכת התקרה לבדה. ואביי שם נושא ונותן בדבר, ולא חלק על רב חסדא. שמע מינה דאביי מסכים לסברא דהפצימין שלא נעשו לשם שער אלא למטרה אחרת פטורה.

ויש לומר, דאה"נ בסברא זו לא נחלקו כלל, אלא רב ספרא היה סובר לפטור מסברא זו, אפילו כאשר פתחי האקרא הם גם דירה לשומר, ועל זה חלק אביי דמכיון דנעשו לב' מטרות גם לשם חיזוק וגם לשם שער לדירת השומר, חייבת. אבל האכסדרה וכיו"ב שעמודיה לא נעשו כלל לשם פתח ושער פטורה לכו"ע. (והעתיקו פסק זה דאכסדרה, ברמב"ם הל' מזוזה פ"ו, ושו"ע יו"ד סי' רפו).

ב.  וכתב הכסף משנה (שם) דכוונת הרמב"ם בפטור אכסדרה, דאע"פ שתלו בה דלתות פטורה. כלומר, דאי ליכא דלת פטורה בלאו הכי לרמב"ם, ומה צריך לטעם הגמרא דהפצימין לחיזוק התקרה עבידי ולא לשם שער, אלא על כרחך דיש בה דלת ואעפ"כ פטורה.

וצ"ע, דהרי לאביי אם יש ב' שימושים לשער, גם לחיזוק וגם לשם שער חייבת כנת"ל. והרי כאן לפי הכסף משנה, הפצימין אמנם לחיזוק התקרה, אך הן גם פצימין לדלתות.

ואפשר לומר, דבאכסדרה תלו הדלתות אח"כ, ואזלינן אחר עיקר עשיית הפצימין, והיות שמתחילה נעשו לשם חיזוק ולא לשם שער, לא נשתנה דינן מפטור, גם כאשר תלה דלתות.

אמנם יישוב זה דוחק, ובתרתי. א. למה תליית הדלת לא תפעל שינוי בחשיבות הפצימין, דמעתה עומדים המה גם לדלתות, ומעתה נעשו (גם) צורת פתח. ב. מה יהא הדין אם מתחילה כאשר עשה האכסדרה תלה בה דלת, האם נימא דחייבת משום שהעמודים הם גם להחזיק הדלתות?

ג.  ונראה, דכיון שעיקר מבנה כזה – אכסדרה – צורתה שעמודיה הן לחיזוק התקרה, לא אזלינן כלל בתר הדלתות. כי עיקר העמודים לחיזוק התקרה, ותליית הדלת טפל למטרה זו, ולכן פטורה אף אם מתחילה עשאה עם דלתות (וכן מבואר דעת הדע"ק רפ"ו סקי"ב הביאו מקדש מעט שם ס"ק כב. עיין עוד בדע"ק שם ס"ק כד), אמנם באבולי דמחוזא ואקרא דכובי היא נראית כפתח רגיל ואין צורתה מוכיחה עליה שנעשית לשם חיזוק.

ד.  ואם חילוק זה נכון, לכאורה יקשה על מה שכ' בדע"ק (שם סקי"ב, הביאו במקדש מעט) דלא הולכים אחר מחשבת עושה השער, אלא אחר רגילות פתח כזה להמון העם. ואכסדרה רגילה להיות לשם חיזוק ופטורה, ואין משנה מחשבת האדם בענין זה.

והרי באקרא נראית לכל העולם כשער רגיל, ולמה חשב רב ספרא לפוטרה, וגם אביי רק חלק היכא דאיכא נמי דירה לשומר, הא לא"ה היה מודה לפטור.

ויש לומר, דסברת הדע"ק היא רק אחר מסקנת אביי, דאם הפצימין עומדין לב' מטרות תתחייב, וממילא אזלינן בתר ההרגל מה נחשב עיקר חשיבות הפצימין, ואם עיקרה לחיזוק פטורה, אע"פ שיש בה גם דלתות כבאכסדרה. משא"כ באקרא כנ"ל, הגם דיודעים שהיא נעשית לחיזוק, מ"מ כל העולם יודעים שיש בה גם דירת שומר.

ה.  כל זה הוא דעת הדע"ק, ונראה לי נכון בשיטת הרמב"ם כפי שביארה הכסף משנה.

ומעתה לשאלה שלפנינו, אם נראה מקום זה אחר תליית הדלת כפתח רגיל שנעשה מתחילה לשם שער יש לקבוע בה מזוזה, כי ע"י תליית הדלת הפכה להיות שער רגיל. אך אם ניכרת עדיין שעיקרה עמודי בנין שלא לשם פתח, ורק הוא קבע בה דלתות, לא אזלינן בתר מחשבתו כלל, אלא אחר עיקר הרגל צורה זו, ופטורה.

אמנם מצינו דעה אחרת בנידון. והוא בהקדים שכל ביאור הנ"ל באכסדרה ושיטת אביי, הוא ע"פ דעת הרמב"ם דכל מקום שאין בו דלת אינו חשוב שער, ופטור. אמנם לשיטת רוב הפוסקים החולקים על הרמב"ם, וס"ל דפתח ללא דלת נמי חייב במזוזה, יש מקום לסברא אחרת בנידון.

ו.  הפרישה (יו"ד סי' רפז) הקשה על פסק הרא"ש וטור (שם) דפתח הממלא כל רוחב הבית חייב במזוזה, והרי היא פרוצה בכל רוח רביעית, ומאי שנא מאכסדרה דפטורה. ותירץ הפרישה, דפתח זה תלו בה דלת, ולכן חשיב הדלת מחיצה ברוח רביעית לחייבה, משא"כ אכסדרה אין בה דלת. (נמצא חולק על סברת הכסף משנה הנ"ל, וסבר הפרישה אליבא דהרא"ש דאם יתלו באכסדרה דלת תתחייב. וא"כ יש לחלק בין אכסדרה לאבולי דמחוזא, דאבולי דמחוזא היו חייבין לאביי משום שהיו להן דלתות. אבל תמוה, דרב ספרא ואביי נחלקו בגלל דירת השומר, ולכאורה אם יש להן דלתות פשיטא דחייבין לפי הפרישה. ואפשר ליישב בדוחק [בכמה אופנים, ואחד מהם], דגם הדלתות עצמם באבולי דמחוזא נעשו לחיזוק התקרה, ולכן סבר רב ספרא לפטור, וחלק אביי מטעם הנת"ל דנעשו לב' מטרות, גם לדירה).

אמנם בן הפרישה (בהגהת פרישה בסי רפו, על דין אכסדרה) כתב חילוק אחר, דפתח הממלא כל הרוח בסי' רפז מיירי שנבנה לשם בית ודיור, וזויות הכתלים נעשו לשם פצימי הפתח, אע"פ שלא תלה בה דלת, משא"כ אכסדרה נעשית לשם אויר ועמודיה לתמיכת התקרה בלבד, ואף אם תלו בה דלת פטורה (כסברת הכסף משנה ודע"ק הנ"ל).

ז.  אם כן באנו למחלוקת על פי סברת הפוסקים דפתח ללא דלת חייבת, האם תליית דלת בצורת פתח דפטור, גורם לחיוב. דלסברת הפרישה מחייב, ולסברת בנו אינו מחייב, מאחר שעיקר צורת הפתח הוא פטור. (ראה גם בחובת הדר פרק ז סעיף ד דיש מחייבים כה"ג, והוא ע"ד סברת הפרישה).

אם כן מספק ראוי לקבוע מזוזה בפתח כזה (הגם שניכר הדבר שעמודיה עיקרן לתמיכת הבנין, ולא לשם פתח) בלי ברכה.

סוכת אכסדרה, קביעת מזוזה במקום פטור

סוכה זו (אפילו אם תהא שימושה כל השנה, ולא תהא פטורה כסוכה [האמורה בהלכה] שהיא דיור ארעי לבד, אעפ"כ) פטורה ממזוזה, כי אין לה סיפי שער [הנקראים 'פצימין' בלשון הגמרא], כמבואר בגמרא רמב"ם ושו"ע [סי' רפו סעיף ו] אכסדרה פטורה ממזוזה, כי לא נעשו פצימיה לשם צורת פתח אלא להעמיד התקרה, וכן כאן כל העמודים הללו הם תמיכות לתקרה לבד ולא מזוזות שער.

בעל הבית קבע מזוזות על כל העמודים [חיצים אדומים]. האם מותר לקבוע מזוזות סתם במקום פטור?
אין לעשות דבר זה, אלא צריך להוריד המזוזות. וזכורני שכן כתב בשו"ת שבט הלוי, והטעם פשוט שאין לעשות מצוה במקום שפטור לגמרי, כי זה מטעה, ויש בזה גם זלזול במצוה. וע"ד שאמרו כל הפטור מן הדבר ועושהו אינו אלא הדיוט.
ואע"פ שנזכר בחז"ל שהמזוזה היא קמיע לשמירה, יש לומר דהיינו כאשר היא מטלטלת כגון [מנחות לב,ב] של בית מונבז היו קובעין מזוזות במקל, לזכר המזוזה ולשמירה על ידה. אבל לקבעה בקביעות בקיר במקום שפטור, יש לומר דאינה שומרת. וכן משמע קצת מפי' רש"י שם הניחה אחר הדלת סכנה, משום שאינה קבועה כהלכתה [ולא חלקו תוס' שם על רש"י בענין זה, אלא בפירוש הגמרא "סכנה" לבד] ולכאורה עכ"פ תהא שמירה אע"פ שאינו מקיים מצוה. [וקל לדחות, דהיכא דמבטל מצוה המוטלת עליו ודאי הוי סכנה ופשיטא דאינה שומרת, אבל היכא דפטור וקובעה אין בה סכנה].

ומסתבר שיש לחלק בין מקום שפטור מצד צורת הפתח דאין לקבעה אף לשם שמירה, לבין מקרה שהבית עצמו וצורת הפתח הוא של חיוב, וראוי למזוזה, אלא שהאדם פטור כגון שוכר תוך ל' יום, דודאי בכה"ג מועיל עכ"פ לשמירה. ויש לעיין עוד בענין זה.

דלת הזזה מוגבה מהרצפה, ולא נעשה מתחילה למטרת פתח

[את התמונה הוספתי מהפורום באנגלית, והוא אינו משקף לגמרי את השאלה עצמה, רק בצורה כללית]
שאלה:  פתח עם דלת הזזה, בין הבית לחצר, שגבוה [המפתן שלו] מהרצפה [של הבית והחצר] כ25 ס"מ. הוא נבנה מתחילה כחלון גדול של הסלון של הבית, בצד ימין של דלת הזזה זו נמצאת דלת הכניסה האמיתית של הבית, והדלת הזזה היתה אמורה לשמש כחלון, אך בפועל נכנסים דרכה לבית יותר מאשר דרך הדלת האמיתית. האם חייב במזוזה?

תשובה:  מצד הגובה אין בו פטור, ואם היה פתח רגיל אע"פ שגבוה מהרצפה עד עשרה טפחים ונוח להשתמש בו היה חייב במזוזה.

אבל הבעיה השניה - שמתחילה נעשה לחלון ולא לשם פתח [מעבר ודלת] היא בעיה, שהרי פתח ושער שלא נעשו מתחילה לשם שער פטור ממזוזה. וכאן הבעיה, האם הרגל השימוש משנה קביעה הנ"ל, או שעד שלא נעשה מעשה בפועל לשנות את הפתח עדיין במתכונתו הראשון הוא.

לכן נראה לי שיש לקבוע מזוזה בלי ברכה בפתח זו, על ימין הכניסה לכיוון הבית.

כניסה פטורה ממזוזה

הכניסה הקשתית פטורה ממזוזה, כי היא אינה פתח אלא חלק מהבנין והעמודים הם קישוט ותמיכה של הבנין.

זוהי אכסדרה [הנזכרת בשו"ע יורה דעה סי' רפו סעיף ו] שפטורה ממזוזה, כי העמודים לא נעשו לשם צורת פתח, אלא לתמיכת הגגון.

כניסה כעין אכסדרה

למעלה תמונה מכניסה לבית. הקיר הנראה הוא חזית של מבוא לבית [כעין אכסדרה יפה לקישוט לכניסה לבית], אשר יש לה מימין ומשמאל פתחים עם עמודים. העמודים הם תמיכה לגג המבנה, ופטורים ממזוזה כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רפו סעיף ו בדין אכסדרה, משום שהעמודים לא נעשו למטרת מזוזות של שער, אלא לתמיכת הגג בלבד.

היכר ציר בדלת ממ"ד - הוספה

היות שרבים מידידי התקשו במה שכתבתי לענין דלת בחדר זה, אשתדל לפרש הדבר יותר.

זה נוסח הפרסום הראשון:

נשאלתי בחדר ממ"ד שיש לה דלת בטחון הנפתח החוצה לתוך אויר הדירה, ואע"פ שהחדר מיועד ובנוי למטרות בטחון, מ"מ בני הבית משתמשים בחדר זה לצרכי דירה באופן שחייב במזוזה כחדר דיור. היכן יש לקבוע את המזוזה לפי מנהג חב"ד דאזלינן בתר היכר ציר, כי כאן נפתחת הדלת החוצה מהחדר לחלל הבית?

השבתי שיש לקבוע את המזוזה לכיוון החדר ולא לכיוון חלל הבית, ולדעתי במקרה כזה לא שייך לומר הלך אחר היכר ציר.

כי הטעם בהיכר ציר הוא, שההיכר ציר מורה לאיזה חדר הדלת שייכת, ולאן שהדלת שייכת שם הוא עיקר החיוב במצוה וגם כיוון הכניסה, משא"כ בדלת זה שלא נעשה למטרות דיור כלל אלא למטרות בטחון, ואדרבה למטרות בטחון הוא נפתח החוצה במקרה של הדף שלא יפגע במי ששוהה בחדר, א"כ דלת זה לא רק שאינו חלק מהדיור, אלא נבנה באופן ההפוך לצרכי הדיור וכניסה, על כן לא שייך לילך אחר היכר ציר. ומכיון שפשוט שהכניסה לחדר הוא מבחוץ, יש לקבוע על ימין הכניסה לתוך החדר.

הוספה:
אין כוונתי שבמקרה זה יש ב' אפשרויות, או לקבוע בחדר מצד שמאל בגלל היכר ציר, או מצד ימין משום שסיבה אחרת גוברת על היכר ציר!!
אלא שבמקרה זה לענ"ד אין מציאות הלכתית של היכר ציר כלל, כי אין דלת של חיוב. וממילא מקום תליית הדלת אינו אומר לנו שום דבר בנוגע לדרך הכניסה.
היכר ציר אינו סיבה לחיוב במזוזה, אלא היכר וסימן לכניסה. והיכר ציר תלוי בדלת [לפי דעת הרמב"ם], ולכן מנהגינו שכאשר אין דלת בפתח, קובעים המזוזה ע"פ כיוון הכניסה [בהעדר היכר ציר].
פתח החייב במזוזה הוא רק כאשר יש לו ב' מזוזות ודלת [לדעת הרמב"ם, נוסף לתנאים אחרים שאינם שייכים לכאן], אבל פתח שאין לו מזוזות השער או שאין לו דלת פטור. בגמרא ובהלכה נתחדש שלא רק פתח שאין לו מזוזות השער פטור, אלא אפילו יש לו מזוזות השער אלא שלא נעשו למטרות של חיוב (כגון שלא נעשו לשם צורת פתח, או לצורך דיור) אינם מזוזות שער החייבות במזוזה.
פשוט אצלי שכמו כן דלת שלא נעשה לשם דיור, אלא נעשה למטרת פטור [מקלט פטור ממזוזה, משום שאינו דירת קבע וגרוע אפילו מדירת עראי. ואכ"מ] הרי אינו דלת של חיוב.
ולכן דלת זה שלא נעשה למטרות דיור אלא הפוך ממטרות דיור, ולא שונה כלל ממתכונתו [ואין רשאים ע"פ החוק לשנותו] הרי זה דלת של פטור [של מקלט] ולא של דירה. ואע"פ שהאנשים החליטו להשתמש בחדר לצרכי דירה, ומעתה נתחייב החדר במזוזה, אבל הדלת לא נשתנה ממתכונתו. ונמצא מבחינת ההלכה יש כאן חדר עם פתח החייב במזוזה ללא דלת, ואם אין דלת אין היכר ציר.

דרך אגב: בממ"ד עם דלת זה אין לברך על קביעת המזוזה שם, כי כנ"ל על פי ההלכה אין זו דלת, ומנהג העולם שלא לברך על פתח שאין בה דלת.

שאלה אחת ותגובות שקיבלתי מפורום השלוחים

שאלה אחת ותגובות שקיבלתי מפורום השלוחים (הערות שלי בצהוב)

שאלתי את משמרת סת"ם והם אמרו לי שאסור לבדוק מזוזה בלי לראות אותה, זאת אומרת לסרוק ולשלוח לבודק במייל. תאמין לי שאם זה היה מותר גם אני הייתי שמח....

הם צודקים, סריקה וראיה בסקן אינו בדיוק כפי מה שנראה לעינים. הרבה פעמים רואים במציאות דבר שנראה אחרת/לא נראה בסקן.

בנוגע למאמרי היכר ציר בדלת ממ"ד / היכר ציר בדלת הזזה קיבלתי מספר תגובות:

תגובה 1

קטונתי מלפסוק בענין, אבל נראה שההיכר ציר ה"חב"די", הוא משהו שלא כ"כ נוגע ההגיון והחשיבות של כיוון הפתיחה.

וראיה לדבר מהכניסה הראשית לזאל ב- 770. שם יש דלת חיצונית לרחוב ששם אין הולכים אחר היכר ציר, כידוע. אבל בדלתות הפנימיות כן הולכים לפי היכר ציר, למרות שבוודאי החשיבות שם זה בית הכנסת וכו' וכיוון פתיחת הדלתות החוצה זה אך ורק צורך ביטחוני/בטיחותי.

גם אני בתחילה נתקשיתי בזה, למה קבעו את המזוזות בכניסות לבית מדרש של 770 ביציאה מהביכ"נ לחדר הכניסה (מקום שתולים את המעילים וכו') דהרי זה בית שער לבד ובבית שער לא שייך לילך אחר היכר ציר. (אני מניח שגם על המשפט האחרון אקבל בעזרת ה' תגובות !!)

אבל אחר כך נתיישבתי שיש שם קפה ומאכל והבחורים יושבים שם ועושים כל מיני דברים, ממילא חדר זה אינו פחות מצד חיוב מזוזה, מהבית כנסת עצמו.

וידועה התשובה (נראה לי מהרבי רש"ב) על השאלה איך יכנסו לחדר עם דלת אחת והתשובה, שיש שם חלון... שהרי זה לפחות, קצת מעל הגיון ב"ו.

אשמח לשמוע עוד בענין, ונראה לי שהרב אשכנזי כתב על זה משהו באריכות.

באותו ענין, בדלת הזזה שמעתי שיש ההולכים לפי כיוון המנעולים (לדוגמא במרפסת שהמנעול רק בצד אחד.

תגובה 2

בדלת הזזה מובא מר׳ יעקב עמדין שהולכים גם ע״פ היכר ציר. 

קרי איפוא שמסילות הדלת מקובעות בצד הפנימי של הפתח תמיד המזוזה נקבעת לימין לפני המסילות. כ״ז בתוך חדרי הבית ולא בדלתות הפונות לחוץ הבית.

זה ממש כמו שכתבתי  

תגובה 3

1. יצאתי מהפרוזדור ונכנסתי לממ״ד. 2. יצאתי מהממ״ד ונכנסתי לפרוזדור. 

כלפי מה הדברים אמורים, 

בקצור שו״ע הלכות מזוזה י״א ה״ג ״צריך לקובעה בימין הנכנס ואם קבעה בשמאל פסולה״.

מנהגינו לקבוע ע״פ היכר ציר מכיון שההיכר ציר קובע לאיזה חדר אני נכנס, לכן צריך לקבוע בדלת הממ״ד לצד הנכנס לפרוזדור כדי שהמזוזה תקבע מימין הנכנס ולא משמאלה, הפרוזדור חייב במזוזה והממ״ד עצמו פטור ממזוזה בכגון דא מכיון שאין לו פתח עם דלת שהצירים נכנסים אליו אלא יוצאים ממנו ואם נקבע את המזוזה מצד השני שנכנסים אל הממ״ד מהפרוזדור אז המציאות שקבענו את המזוזה מצד שמאל ואז פסולה, לכן לא שייך העניין של הבטיחות שלשמה הדלת נפתחת לחוץ הממ״ד כאמור לעיל שפתיחת הדלת קובעת ולא התוצאה.

כ״ז כמובן וגם פשוט שהממ״ד ממוקם בתוך הבית ולא במבנה בפני עצמו שאז תמיד קובעים מימין הנכנס כמו בדלת ראשית

תגובה 4

פסיקתו של ידידי היקר הרב משה ויינר שליט"א, בענין הממ"ד לקבוע את המזוזה מימין הנכנס, גורמת לי לאי נוחות בלשון המעטה...
שנים רבות אני קובע מזוזות בחדרי ממ"ד משמאל הנכנס לפי ה'היכר ציר החב"די' המפורסם, וההנחה הפשוטה הזו מקבלת כאן זעזוע לא פשוט...

גם לא הבנתי את סברתו של הרב ויינר שהדלת הכבדה "נועדה לצרכי בטחון ולא למטרת הדיור". הרי הדלת נועדה לשמור על הנכנסים לממ"ד שיוכלו לצאת משם בשלום אל הדירה.
על אחת כמה וכמה ש(כמדומני) בכל ממ"ד מחייבים שיהיה חלון (גדול) שאפשר להכנס (ולצאת) דרכו אל החדר.

הפסיקה הנ"ל היא חידוש עצום עבורי ויש ללבנה היטב.

אני שמח בפורום להביא גם דיעות שהם לא כדעתי, ואשתדל גם להבא להתנהג כך.

ובהחלט יש מקום לדיון האם שייך היכר ציר בממ"ד.

אני אבהיר שוב את דעתי בענין: הממ"ד עצמו במתכונתו החוקית פטור ממזוזה, ככל חדר ביטחון שאינו לדירת קבע אלא לשעת מלחמה. אבל משום שבני הבית משתמשים בחדר הממ"ד, לכן החדר חייב במזוזה ככל חדר דיור.

אבל הדלת של הממ"ד אינו נחשב כלל כחלק מהדיור, כי הוא לא נתלה לצורך דיור כלל. וכשם שמזוזות השער שלא נקבעו לשם דיור אלא לקישוט או חיזוק התקרה אינם בני חיוב, ולא משנה מה שהחליטו בכל זאת להשתמש במקום זה לדיור, כי צורת הפתח הוא צורה של פטור. כך הדלת עצמו שלא נתלה לשם דיור אינו כלל בחיוב. בלית ברירה [מצד החוק המגביל את תנאי הקביעה של חדר הממ"ד] מוכרח להשאיר דלת זה תלוי היפך הרצון הטבעי של בני הבית שיפתח לתוך החדר, או להורידו לגמרי מציריו. נמצא שדלת זה אינו כלל חלק מהדיור, לא של החדר הממ"ד עצמו, וגם לא הפרוזדור שאליו יוצאים מהחדר [והוא פשוט מפריע!]

ומה שכתבו שהרי הוא משמש ליציאה לפרוזדור, זה אינו, כי מכיון שהדלת נתלה בפיטור ולא נשתנה מצבו כלום, הרי הוא נשאר פטור. לכן כאשר החליטו בני הבית לדור בחדר זה הרי זה כחדר שאין בו דלת, וממילא אינו שייך כל הנושא של היכר ציר בפתח שאין בו דלת. זו דעתי.

היכר ציר בדלת ממ"ד

נשאלתי בחדר ממ"ד שיש לה דלת בטחון הנפתח החוצה לתוך אויר הדירה, ואע"פ שהחדר מיועד ובנוי למטרות בטחון, מ"מ בני הבית משתמשים בחדר זה לצרכי דירה באופן שחייב במזוזה כחדר דיור. היכן יש לקבוע את המזוזה לפי מנהג חב"ד דאזלינן בתר היכר ציר, כי כאן נפתחת הדלת החוצה מהחדר לחלל הבית?

השבתי שיש לקבוע את המזוזה לכיוון החדר ולא לכיוון חלל הבית, ולדעתי במקרה כזה לא שייך לומר הלך אחר היכר ציר.

כי הטעם בהיכר ציר הוא, שההיכר ציר מורה לאיזה חדר הדלת שייכת, ולאן שהדלת שייכת שם הוא עיקר החיוב במצוה וגם כיוון הכניסה, משא"כ בדלת זה שלא נעשה למטרות דיור כלל אלא למטרות בטחון, ואדרבה למטרות בטחון הוא נפתח החוצה במקרה של הדף שלא יפגע במי ששוהה בחדר, א"כ דלת זה לא רק שאינו חלק מהדיור, אלא נבנה באופן ההפוך לצרכי הדיור וכניסה, על כן לא שייך לילך אחר היכר ציר. ומכיון שפשוט שהכניסה לחדר הוא מבחוץ, יש לקבוע על ימין הכניסה לתוך החדר.