צורת ראש ימין של צד"י בכתב אר"י

הצד"י פשוטה שבתמונה ראש ימין הפוך כבכתב האר"י, אבל משופע אלכסוני כלפי מטה. הגם שדבר זה כשר, נראה לי שאינו נכון לכתחילה.
שמעתי מחכם אחד שיש טעם הגון לעשות ראש ימין בצד"י בכתב האר"י נטויה אלכסונית, כמבואר בבית יוסף באות טי"ת שהטעם שראשי ימין בטי"ת, עי"ן צד"י ושי"ן, אינם ישרים [עם השרטוט] אלא או עגול כטי"ת, או פניהם אלכסוני כלפי מעלה, כדי שלא יהיו ראויים להושיב עליהן תגין. ולכן עושין ראש ימין בצד"י בכל הכתבים [ב"י ואר"י] שפניה כלפי מעלה, אלא מחליפים מקום דיבוק היו"ד לגוף, מצד ימין של היו"ד לצד שמאל.

והנה מזה נשתרש עוד מנהג בכתב האר"י היום, שאע"פ שעושין ראשי שמאל בעי"ן ושי"ן כעין וי"ו ולא כזיי"ן [כבתב הב"י] מ"מ ראשי ימין שלהן עושין היו"דין הפוכין מעט כלפי מעלה מטעם המבואר בב"י הנ"ל.

אמנם בשו"ע רבינו מבואר [ע"פ לשון המשנת חסידים] שכל הקוין בעי"ן ושי"ן יהיו כווי"ן ישרות. פירוש ישרות עם השירטוט.
על כרחך שבכתב האר"י אינו חושש למה שכתב הב"י שלא יהא ראשי ימין ראויים לתגין. ואין צורך לשנות הראש שלא יהא ראוי לתגין.
וכמו כן ביו"ד הפוכה שבצד"י אין טעם לפי האר"י לשפעו אלכסונית, אלא היא צ"ל שוה לשירטוט, כמו כל ראשי [גגי] האותיות (פרט להיכן שמבואר אחרת, כגון יו"ד העליונה שבאל"ף).

וכן נהגו כל סופרים ישנים שראיתי. הנני מעתיק לדוגמא תמונת הצד"י מכתב יד קודש ר' משה מפשעוארסק ור' אפרים סופר. היו"ד אינה נטויה אלא ישרה עם השירטוט. וכן נכון לעשות בכתב האר"י.

כתב ידו של הרב הקדוש ר' אפרים סופר מבראד:
מי שרוצה לראות עוד דוגמאות מכתב ידו, ניתן למצוא תחת כותרת תויות "פרשיות ר' אפרים סופר"

צד"י כפופה ופשוטה ראש ימין שוה לשירטוט.
טי"ת ראש ימין כפוף כמבואר בב"י.
עי"ן ושי"ן ראשי ימין שוים לשירטוט כמבואר בשו"ע רבינו ע"פ האר"י.

דוגמאות מכתב ידו של הרב הקדוש ר' משה מפשעוארסק
מי שרוצה לראות עוד דוגמאות מכתב ידו ראה: פרשיות של הרב הקדוש ר' משה מפשעוארסק

ראש ימין של הצד"י למעלה ישרה עם השירטוט, אלא שכלפי מטה יש לה בליטה מועטת. ועכ"פ אינה משופעת הרבה.
ראשי ימין בשי"ן ועי"ן נראה שאינו מקפיד חלקם/פעמים מעט בנטיה כלפי מעלה [כעין המבואר בב"י, ובפרט ראש אמצעי של השי"ן] ופעמים ישרות עם השירטוט.

פרשיות של יד - רבי אפרים סופר

בפרשה זו מסומנת בעט אדום מקומות שיש כניסה של קצת אות לאות אחרת, בחלל הווי"ן המסומנות נכנס מעט רגל האל"ף וקצה תג הלמ"ד.

בקצה חלל הרי"ש נכנס קצה רגל הגימ"ל - ולא חשש לשינוי הרי"ש לכעין ה"א.

רגלי הקו"ף [פעמיים 'בחזק'] הן כעין זיי"ן, ולא כוי"ו כפי שציינתי בפרשיות של ראש. אבל ראה להלן מפרשיות אחרות שעושה ראש ירך הקו"ף פעם כזיי"ן ופעם כוי"ו - כנראה שאינו מקפיד בכך.

 

הריוח סתומה שבין פרשת שמע לוהיה, היא כדעת הרמב"ם - ריוח ט' אותיות גדולות [ביתי"ן] לפני והיה, אבל אחר שמע אין ט' אותיות גדולות (וכנראה פחות מט' יודי"ן, או אפשר שהוא שיעור ט' יודי"ן בצמצום).

עוד תמונות מפרשיות של ראש - ר' אפרים סופר

הכפתור התלוי מהכ"ף של "וכל" אינו במקור, והוא עיוות מחמת הצילום.

הפאי"ן הלפופות - גם בפ"א הפנימית יש שבירת הגב כדי לשמור על עקב הבי"ת בלבן הפנימי.

הערות על כתי"ק ר' אפרים סופר

ב"ה

הרב אפרים סופר מניח ריוח ב' יודי"ן בין פסוק לפסוק, כמבואר ברמ"א. דבר שלא נהוג היום.

במ"ם סתומה מצד שמאל, קו הסתימה יורד מתחת למושב כשיעור קולמוס אחד. צ"ע מה טעם והמקור?

בחלק גדול מהממי"ן הפתוחות החרטום יורד מעט למטה לפני המושב, [וכן הוא בתמונת כת"י של ר' ראובן סופר - כתב חב"ד].
הווי"ן שלו בדרך כלל ארוכות ויורדות מהשיטה עד שיעור חצי קולמוס או פחות, אך לא יותר. [וידידי ר' אליהו העיר שאינו עושה עוקץ על ראש הוי"ו המבואר באר"י, אלא אדרבה יש נטיה ברוב הווי"ן שיש עוקץ בולט כלפי מטה והראש בכפיפה משהו כלפי מטה].
רגל הקו"ף התלוי ראשו הוא קוביה כראש הנו"ן וזיי"ן (ולא נקודה עגולה כעיגול) והרגל יוצא ממנו בצד ימין ולא מאמצעו, כעין וי"ו מרובעת מעט ולא ממש כזיי"ן ונו"ן פשוטה. (אמנם בפרשיות של יד, יש כאלו ויש כאלו).

הכתב הוא כתב אר"י ז"ל, והטי"ת ראשו זיי"ן כמו שבכתב בית יוסף, כסוברים שכן צ"ל גם בכתב האר"י. וכן ראש שמאל הצד"י עושה זיי"ן, ולא כעושים וי"ו או כעין יו"ד.
השי"ן על ראש האמצעי יש עוקץ כמבואר בבית יוסף. הגם שפרט זה אינו מבואר באר"י ז"ל.

ראה גם  צורת ראש ימין של צד"י בכתב אר"י

פרשיות כתב יד קודש של רבי אפרים סופר

ב"ה

ברשות ואדיבות ר' אליהו גץ אנו מפרסמים כאן תמונות מפרשיות כתי"ק של רבי אפרים סופר, הפרשיות הן מתפלין המיוחסות שהיו אצל הרבי הקדוש ר' מנחם נחום מטשערנאביל זצוקללה"ה זי"ע.

תודתינו נתונה לר' אליהו גץ על הרשות לפרסמם. ואין רשות לאף אחד להעתיק צילום הפרשיות הללו לשום מטרה מסחרית, ללא רשות בכתב מאת הר' אליהו גץ.

תודה זו, הודעה ואזהרה זו, מתייחסים לא רק להצגה הראשונה של הפרשיות של רבי אפרים סופר, שאציג בפניכם היום, אלא לכל סדרת הצילומים שיופיעו בסדרה זו בפורום [הן כתי"ק של רבי אפרים סופר, רבי משה מפשעוארסק, רבי צבי סופר ועוד].

רבי אפרים סופר מבראד חי בזמן כ"ק מורינו הבעש"ט, והיה מפורסם בקדושתו בכתיבת סת"ם.

תמונה נוספת של פרשיות המיוחסות לרבי אפרים סופר שהיו בבעלות הרבי הק' מטשערנאביל תמצא בילקוט צורת האותיות עמודים 700-701, ואכן זה אותו הכתב, אבל אינן בדיוק אותן הפרשיות. בהבחנה מדוייקת נראה שינויים מסויימים בין שתי המקורות. אם שתי המסורות נכונות, אזי היו לרבי מטשערנאביל שתי זוגות תפלין מרבי אפרים הסופר [שתי הפרשיות הן של רש"י, גם זו המצולמת בילקוט צורת האותיות].

אוסיף הערות מעטות בבלוגים על פרטים שיש ללמוד מכתי"ק זה, בעזר"ה.

משה ויינר