ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2018/02/blog-post_16.html
פורום לנושאי סת"ם
יום רביעי, 26 בינואר 2022
טי"ת ראש ימני קרובה לנגוע למושב
יום חמישי, 20 בינואר 2022
קרע באות
האות פסולה כי אינה גולם [גוף] אחד, ואין לה תיקון. ועל כן הפרשיה הזאת תיגנז.
יום רביעי, 19 בינואר 2022
שאלות על מ"ם סתומה
המ"ם של וקשרתם פסולה, אין לה שום זוית למטה, כל פינותיה מעוגלות. אע"פ שמראה גופה דומה יותר למ"ם סתומה, מ"מ צריך להיות לה זויות ובהעדר שום זוית למטה ['עגולה לגמרי'] יש לפסול, כי אינה כתיבה תמה [ולא מועיל קריאת התינוק].
המ"ם של ולמדתם אמנם מרובעת למטה בפינותיה, אבל אין גגה יוצא כלל מצד שמאל, כמבואר בפוסקים. בדיעבד היא כשרה.
אל"ף עם קוץ עליון מהגג
הסופר עשה לאל"ף קוץ גדול בראש שמאל של גג הא'. יש מקור בראשונים לעוקץ זה, אמנם סופר זה הגזים בגבהן ועצמתן, מ"מ בדיעבד עדיין כשר כי צורת האות ניכרת בבירור.
אגב: גם צורת העיי"ן והשי"ן אינם נכונים לכתחילה, שהרי לעיי"ן ולשי"ן צ"ל מושב, וסופר זה עשה העיי"ן רק קו אלכסון בלבד יורד מראש ימין, ללא עיקום וכפיפת מושב כלל. וכן את השי"ן עשה ללא שום מושב, רק חיבור שלושה זרועות של הראשים לנקודה אחת.
יום שני, 17 בינואר 2022
שאלות על האות אל"ף
יום ראשון, 21 בנובמבר 2021
דיני חק תוכות וכתיבה בפיסול
נתבקשתי מחבר לערוך פסקים למעשה בחק תוכות וכתיבה בפיסול, וראיתי לזכות את הרבים בזה:
חק תוכות וכתיבה בפיסול
* אני מתייחס כאן רק לדיני כתיבה וחקיקה, ולא לדיני היקף גויל (כגון נגיעת אותיות זה לזה כאשר לא נשתנה צורתן), ולא לדיני כתיבה שלא כסדרן.
א. אות שנפסלה צורתה (בין בשעת הכתיבה בין לאחר הכתיבה) ובא לתקנה, אי אפשר לתקנה בגרירה וחקיקה [הנקרא "חק תוכות"] כי אין זה כתיבה, והתורה אמרה "וכתבתם" ולא חקיקה. (שוע"ר לב סעיף כב)
ב. אות שנשלמה בחקיקה פסולה. ולפיכך כל אות שצריך לגרר ממנה כדי לתקנה כדי להכשירה, חייב להשלימה בכתיבה דוקא.
ג. וכמה צריך לגרור מהאות שנפסלה? אם נכתבה תחילה בכשרות ואחר כך נפסלה [כגון ד' שנסתיימה ואח"כ נפל טיפת דיו לחללה ועשאה ה', או אות שהושלמה כולה ואחר כך נגעה לאות אחרת ונגרם בה שינוי צורתה, כגון נו"ן שנגעה לוי"ו ונעשו טי"ת, וכל כיו"ב] – מספיק לבטל מצורתה עד שלא תהא כשרה וייחסר עיקר צורתה, ומשלימה בכתיבה – וכשרה. (שוע"ר לב סעי' כז).
ד. במה דברים אמורים שחלקי האות ניכרים, אע"פ שנפסל צורת האות [כדוגמאות הנ"ל]. אבל טיפת דיו שנפל וכיסה כל האות, או אפילו חלק שנכתב בכשרות תחילה אך כעת נעלם לגמרי צורתה מתחת הטיפה, הרי אי אפשר לתקנה בגרירת יתרת הדיו ותישאר הצורה הנכונה [אפילו חלק מהאות], כי תהא נעשית האות [או חלקה] בחק תוכות גמור, אלא צריך דוקא לגרור כל מה שנתכסה מהטיפה (מקדש מעט לב ס"ק עב).
ה. דין הנ"ל בכל האותיות פרט לאות יו"ד, אבל אות יו"ד שנפסלה בין מתחילתה בין אחר שנכתבה, יש לגרר את כולה דוקא, כי עיקר האות יו"ד רק הגוף, ולא סגי במחיקת קוצותיה ורגל ימין (שכתבו בפוסקים, כגון במשנת סופרים) משום שלפי דעת הצמח צדק (שו"ת או"ח סי' יז) שמה של יו"ד עליה בלי רגל ימין לענין תיקון [שלא כסדרן], ק"ו שמה עליה לענין פסול חק תוכות, שנעשה גוף האות בחקיקה.
ו. אבל אות שנפסלה מתחילת כתיבתה, בין שסיימה כולה ונפסלה בסיומה [כגון נדבק חרטום המ"ם לכ"ף בסיומה] או שנפסלה כשעדיין לא סיימה [כגון שנדבק נקודת הה"א לגג הה"א, וטרם עשה בה רגל ימין, או נדבק יו"ד העליונה של הא' כולו לגג] אע"פ שאחר כך סיימה [רגל ימין בה"א, שאר צורת האל"ף] בכתיבה – צריך לגרר מהאות כל מה שנעשה בפיסול, ואין להניח מהכתוב בה תחילה אלא מה שנכתב (בכשרות) קודם שאירע הפיסול. [כגון במ"ם הנ"ל מספיק לגרר החרטום, כי הכ"ף שנכתבה ראשונה נעשית בכשרות, אבל החרטום שנעשה במשיכה אחת ונדבקה למושב כולה נעשית בפיסול. וגג הה"א הנ"ל נכתבה בכשרות, ורק רגלי הה"א נעשו בפיסול. ובאל"ף הנ"ל צריך לגרר כולה חוץ מהנקודה, אם נכתבה הנקודה לבדה ראשונה, אבל כתיבת הגג נעשית בפיסול, כי היא משיכה אחת, וכל שכן נקודה התחתונה שנכתבה אחר כן]. (שוע"ר לב, סעי' כה-כז)
ז. ואם עבר ומחק מהאות קצתה בלבד שבטל צורתה, וחזר והשלימה בכתיבה, כשרה בדיעבד [ואין צריך לגררה שוב ולכתבה מחדש]. (ביאור הלכה שו"ע לב סעי' יח ד"ה יגרור כל. וזה מסכים לדעת רבינו שמסתפק בסעיף כה האם "יש להחמיר" למחוק כל הנעשה בפיסול, או אם סגי לבטל צורתה לבד, ורק כתב "אעפ"כ אין להקל", אבל ברור שאין בו פסול ודאי של ח"ת. ולכן בשם קדוש (סעיף הבא) החמיר רבינו דוקא שלא לגרר כולה, משום איסור מחיקת השם).
ח. וכן בשם קדוש שנפסל אות ממנה וצריך לגרר ממנה כדי לבטל צורתה ולהשלימה, אין למחוק את כל מה שנעשה בפיסול, אלא למעט בגרירתה ויגרר רק מה שנדרש כדי לבטל צורתה [כגון גג הכ"ף של אלקיך שמשכה יותר מדי ועשאה רי"ש שהיא פסולה, ואם כל עשייתה במשיכה אחת (שבתיבת חול היה צריך לגרר את כולה, כי כולה נכתבה בפיסול) בשם ק' מספיק למחוק רוב גגה, ולהשלימה ("ויזהר שלא ימחוק הרגל" שוע"ר לב סעיף כה)]. וכן בה"א של שם שנגע ירך שמאל לגגה, אפילו טרם שכתב רגל ימין. [וצריך קודם למחוק רגל שמאל הנוגעת, כדי שלא יכתוב רגל ימין בפיסול, מכל מקום] אם המשיך ועשה רגל ימין לפני המחיקה (שכיו"ב בחול צריך לגרר גם רגל ימין שנעשית בפיסול) יגרר כעת רק רגל שמאל כולו לבטלו, וישלימנו. (כדוגמת כ"ף הנ"ל)
ט. וכל זה מעיקר הדין. אבל המחמיר למחוק כל האות, בכל מקום שיהא בה פיסול, [משום סברא של הרד"ך, שכל הנשאר מהאות שנעשה מתחילה בכשרות נחשב אחר הפיסול לעשויה בחק תוכות בכל מקרה], תבוא עליו ברכה (משמעות שוע"ר לב סו"ס כז*. וכן החמיר בקסת הסופר בסימן ח).
* אמנם במאמר אחר כתבתי שאין הכרח בדברי רבינו בסוף סע' כז שמציע להחמיר תמיד כרד"ך (אלא רק באות שנעשית בדרך כלל בכתיבה אחת כגון רי"ש) עיין שם: https://hebrewstam.blogspot.com/2012/02/blog-post.html
יום רביעי, 17 בנובמבר 2021
מושב הנו"ן
יום שלישי, 16 בנובמבר 2021
צד"י פשוטה אין בה ירך
נראה לי שזה פסול. יש עוד דוגמאות בפורום (חפש בתוית: צד"י פשוטה)
יום ראשון, 14 בנובמבר 2021
פ"א נסתמה
קו"ף נדבקה לוי"ו
יום שני, 11 באוקטובר 2021
נו"ן שראשה הפוכה
ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2019/02/blog-post_25.html
יום חמישי, 7 באוקטובר 2021
בעיה במושב הנו"ן
יום שישי, 1 באוקטובר 2021
יו"ד ללא גוף
מרפסת קטנה למכונת כביסה
מרפסת קטנה שאין בה [אפילו שיעור] ד' על ד' אמות, ואינה ראויה כלל לדיור. פטורה ממזוזה (וכמדומה לי שכן כתוב או משמע בשו"ת שבט הלוי, ואין לי הספר לפני כעת לעיין בו).
ואע"פ שכתב בחמודי דניאל [מביאו פ"ת ביו"ד סי' רפו] דחדרים קטנים המחוברים לבית דירה גדול, חייבים במזוזה, אע"פ שאין בהם שיעור דע"ד, והיינו מפני שהם מחלקי וצרכי הדיור. אבל חדר כביסה זה שאינו מחלקי הדיור וצרכי הדיור, אלא רק לכביסה לבד (ומוכח בפוסקים שכביסה עצמה, אינה חלק מהדיור) פטור.