יום שישי, 3 ביולי 2020

נמצא נקב קטן באות במזוזה או תפלין

קשה לדעת מהתמונה איזה גודל הוא הנקב במציאות.
א)  אם הנקב אינו נראה לעין [רגילה], אלא רק נגד האור, אינו נחשב נקב כלל, וכשר כמבואר בשוע"ר (סימן לב סעיף יז).
ב)  ואם ספק אימתי אירע הנקב לפני או אחר הכתיבה - אם הפרשה מוחזקת [כלומר יצא מידי סופר ירא שמים ומומחה, שבודאי הגיהו כדין] ונמצא נקב הפוסל - כתב במשנה ברורה [סי' לב ס"ק נה בשם סידור דה"ח] שהוא בחזקת כשרות, ומסתמא אירע הנקב אחר שעת כתיבה, ולכן אינו פוסל.
אמנם בפרשיות סתמיות לא ברור כמה "חזקת כשרות" יש??
ג)  בכל מקרה [כלומר אפילו אירע הנקב לפני הכתיבה] אפשר [וראוי] לתקן, על ידי הוספת דיו ליו"ד התחתונה, ואחר כן לגרור סביב הנקב כדי שתהא יו"ד התחתונה מוקפת גויל. ויש להקפיד שלא יאבד לרגע צורת היו"ד התחתונה [משום פסול כתיבה שלא כסדרן].

יום שלישי, 23 ביוני 2020

חור בפינת הבית

חור בפינת הבית.
אם הנקב נראה בבירור לעין, הרי זה פסול, שהרי החיפוי החיצוני של הבתים [בין ביד בין בראש] צ"ל שלם ללא קרע או נקב (כן מבואר באחרונים, או"ח סימן לג). אמנם אם החור דק ביותר שאינו נראה היטב לעין, אינו פסול כדין נקב שהדיו עובר עליו [המבואר בשוע"ר סי' לב סעיף יז] (ביאור הסופר סי' כד סעיף ב, ד"ה הבתים).
ואם ידביק שם קלף ממש, הרי זה בתים שעשויים משתי עורות, שנחלקו הפוסקים, ובדיעבד כשרים. וחייב להדביק את הקלף מבפנים הבית, כי אם ידביקנו בחוץ הרי אינו מדובק כלל לעור הבית, אלא לטיח בלבד.
אבל אם הנקב אינו מגיע בעור הבית עצמו עד לחלל, אלא הוא רק במקצת עומק העור, וכל שכן אם הוא רק בטיח לבד, הרי זה יכול לסתמו בטיח (כי עור החיפוי שלם).

יום ראשון, 21 ביוני 2020

יו"ד עם בליטה מעט דומה לז'

בשתי התמונות יש ביו"ד בליטה מעט לצד ימין, והוא עלול להידמות לז' קטנה.
העיקר שהיא כשרה, ומ"מ ראוי לשאול תינוק, ואחר שיקראנה יו"ד - לתקנה. 
ראה דוגמאות נוספות:

יום שישי, 19 ביוני 2020

רי"ש ווי"ו דבוקים מעט דומים לחי"ת

יש כאן דמיון לחי"ת [פשוטה - של רש"י] -
נראה לי שיש לדון בזה שאלת תינוק, ואם תינוק יכירם כרי"ש ווי"ו מותר לגרר ולהפרידם, והן כשרות.
יש לשאול תינוק הבקי בצורת חי"ת דרש"י מהסידורים.

יום רביעי, 17 ביוני 2020

נוני"ן הפוכין של "ויהי בנסע הארן"

ספר תורה שחסרות בו נוני"ן ההפוכים שבין הפרשיות, לפני ואחר פר' ויהי בנסוע הארון.

א.  האם יש כאן העדר קיום מצות כתיבת ס"ת, בגלל חסר, או שאינו נחשב ס"ת חסר רק חסר מתיבות החומש עצמו, ולא אותיות יתירות מה שבין הפרשיות?
ב.  מה הדין לענין קריאת התורה - בס"ת זה שחסרים בו הנוני"ן הללו, האם הספר כשר לכתחילה לקרוא בו, או בדיעבד לקרוא בו?

בפוסקים (בני יונה סו"ס רעד, מקדש מעט שם, וקסת הסופר סו"ס טו) מבואר דאין הנוני"ן הללו מעכבים לפסול. כלומר, יצא ידי חיוב כתיבת ס"ת, ומותר לקרוא בספר זה בדיעבד.
וכתב בשערי אפרים דאין לקרוא לכתחילה בספר כזה עד שיתקן, אם יש ספר כשר אחר. והטעם, כי אינו עשוי כתקנת חז"ל.

יום ראשון, 14 ביוני 2020

שם קדוש יוצא מהשיטה

מבואר בפוסקים שאסור להוציא אות אחת מהשם - מהשיטה בס"ת. והוא הדין בתפלין ומזוזה. והטעם כי אין זה כבוד להשם שיהא תלוי, אפילו מקצתו מחוץ לישטה.
מ"מ בדיעבד אינו פוסל, כמבואר בפוסקים.

יום שישי, 12 ביוני 2020

טעות בשם קדוש, ותיקונה

הסופר טעה בשם, וכתב ו' מיותרת. הדין - שו' זו והה"א שאחריה, לא נתקדשו, ועל כן מותר למוחקם לגמרי, ולחזור לכתוב הה"א [בס"ת, שאין דין כתיבה כסדרן, וחייב לקדש ה"א זו].
אני מציע למחוק רק רגל ימין של הה"א, ולמשוך ולחבר את גג הה"א לוי"ו ולהפוך את שתיהם לאות ה' רחבה, על מנת למעט במחיקה. ומותר למחוק את התג המיותר.

כתב על טלאי בספר תורה

הטלאי בודאי נדבק לפני הכתיבה, ואחר כן כתבו עליה האותיות -
מנהג זה הוא על פי שיטת הט"ז (ביו"ד סי' רפ) שסובר אחר הדבקת הטלאי לקלף, נעשה הקלף והטלאי דבר אחד, ומותר לכתוב עליהם. דלא כשיטת הב"ח וש"ך (שם) שגם אחר הדבקת הטלאי חייב להיות אות שלימה על הטלאי בלבד עם היקף גויל, ואם האות [או היקף גויל שלה] אינו על הטלאי, הרי זה פסול.
(אמנם חצי אות שנכתבה תחילה [או אות שלימה שנכתבה, אלא שנמחקה חציה] ואחר כך הדביק טלאי - וכתבו החצי השני על הטלאי שניתוסף - פסול גם לט"ז).
וקהילות רבות סמכו להקל כשיטת הט"ז (ולכן כאשר נמצא ספר כזה, אין להורידו. זכורני שכ"כ החיד"א בספרו לדוד אמת).

אגב: הספר פסול בגלל שהדיו דהה הרבה בקוין הדקין, ואבד והלך כל צבע הדיו [גם לפי שיטת החתם סופר המפורסמת] - כגון רגלי הו'. ואינו כשר עד שיתקן בהעברת דיו, להשלים מקומות שאבד הדיו.

לענין כתיבה על טלאי והקלף יחד, ראה גם:
https://hebrewstam.blogspot.com/2016/08/2.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2016/01/blog-post_91.html
 

דלי"ת רבתי - נמרח עליה הרבה דיו

אני חושש שהד' נפסלה ואבדה צורתה. (הן בכלל - כי אבדה צורת אות ונשתנית הרבה. והן בפרט - שאין זיהוי אמיתי בינה לר'. אע"פ שעל הפרט השני יש מקום לדון, כי ניכר שהירך אינו יוצא מסוף הגג וא"כ אינה ר'. מ"מ נראה לי, שעיקר ריבוע סיום הגג אינו ניכר, ואינה כשרה כ'כתיבה תמה' - כלו' כתיבה מדוייקת עם זיהוי ברור לאות).

יום שישי, 5 ביוני 2020

יו"ד - רי"ש קטנה

היו"ד הזה פסול - הוא ממש רי"ש קטנה.

ה"א - פסיעה לבר ארוכה מדי ופוסל

הפסיעה לבר [בה"א של השם] ארוכה ויורדת הרבה ונעשית ירך שמאל כמין קו"ף - פסול.

בי"ת עם קו דק חוסם חללה, צד"י פשוטה היו"ד הימני מורחק

הב' [נשבע] קו דק ביותר חוסם חללה - כשרה [אחר קריאת התינוק] ויכול לגרר הקו.
כי הקו דק ואינו משנה צורת הבי"ת.

הצד"י פשוטה [הארץ] היו"ד הימני אינה מחוברת טוב, וחייבת תיקון להיטיב צורת החיבור וצורת הצ' בכלל.
ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2016/02/blog-post_16.html

יום חמישי, 4 ביוני 2020

כ"ף משוכה הרבה

הכ"ף משוכה, אין בה פסול בדיעבד, היות שצורתה ניכרת היטב. כמבואר בשו"ע רבינו (סימן לב סעיף לו) "אם המשיך יותר מדאי .. [ו]יש להסתפק אם כשר אם לאו, ויש להראות לתינוק וכו".
הרי שכל זמן שתינוק מכירו הוא כשר.

יום שלישי, 2 ביוני 2020

ספר תורה שנשכו עכברים מהגליון

עכברים נשכו ואכלו מהגליון של ספר תורה.
על פי הדין אין זה פוסל כלל הספר, כי הקרע לא הגיע לכתב. ומצוה להדביק מטליות לקיים הגליון, ונוי הספר.

אמנם יש להעיר כאן שתי נקודות:

א.  משום שניכר ניקור ואכילת העכבר הוי מאוס, כמבואר בשו"ע רבינו (או"ח סי' תרמט סעיף כ) "אתרוג שנקבוהו עכברים אע"פ שהוא כשר בשאר הימים .. מ"מ לכתחילה לא יטלנו .. עד שיסיר ניקור העכברים משום מיאוס". כלומר, לכתחילה אינו הדור ונאה למצות זה א-לי ואנוהו [ו"הדר" של אתרוג].
צ"ע, דלכאורה הוא הדין כאן שיש להסיר ולחתוך מקום הניקור משום מיאוס כלפי המצוה, ופגם ב"זה א-לי ואנוהו" של הס"ת.
ואע"פ שיש לדון שהרי מוריד הגליון מקדושתו, שאסור להורידו מקדושתו כמבואר ביו"ד סי' ר"ץ.
מ"מ נראה לי דעדיף לחתוך מקום הניקור [משום מיאוס כנ"ל] משום נוי וכבוד הס"ת, כמו שמותר לחתוך הגליונות מיריעות שהגליונות ארוכים מדי [כגון במקרה שהדביק שני ספרים וגליון אחד ארוכה מהשניה, שנוהגים לחתוך העודף, משום נוי ויופי הספר].

ב.  כמדומה מנהג ישראל שאם נפל ס"ת, שנוהגים להגיהו ולבדקו. דחיישינן שמא מהשמים הזמינו נפילתה, לעורר על חסרון שיש בספר [מלבד מנהג ישראל לצום על כך, ראה מגן אברהם סי' מ]. כמו כן במקרה כזה, שמא היה ראוי להגיהו ולבדקו, שמא יש בו בפנים איזה פסול.

אשמח על כל הערה בענין זה.

יום שישי, 22 במאי 2020

ה"א - סגורה בצד שמאל

אני חושש לפסול ה"א כזה. אמנם ירך שמאל אינו נוגע לגג, אך עולה עד הגג, וההפסק אינו בחלל שמצד שמאל, אלא מצד הגג. נמצא שבעצם צד שמאל אין בו חלל. ולענ"ד זה שינוי בצורת הה"א.

במקרה שלפנינו, יש להוסיף שנראה סימני מחיקה בין הגג לירך ויש לי חשש שגרר כאן [ואם כך - זה היה חק תוכות והאות פסולה, (אמנם אין הנחה זו מוכרחת לגמרי, כי יתכן שגרר לפני שעשה את הירך, אע"פ שאינו מסתבר כלל, כי למה יעשה כן. או שזה היה רק קרוב לנגיעה וגירר להרחיק יותר. אמנם מצד הגרירה נראה בעליל שמי שעשה הדבר, לא ידע טיב הדבר - ודי למבין)].

יום שבת, 16 במאי 2020

דלי"ת - שאלת תינוק

נראה לי שצריך שאלת תינוק על הד' הזה, כי המריחה של דיו בעקב הוא גדול, ויש כאן חשש מה לשינוי בצורתה.