ב-ו סמוכים

הבי"ת והוי"ו סמוכות מאוד זו לזו אע"פ שאינן נוגעות -

צריך שאלת תינוק. אם התינוק קורא להן מ"ם, הן פסולות וצריך לבטלן.

דלי"ת עם קו דק סוגר את העקב

בדלי"ת - קו דק יורד מהעקב לירך.

האם אני מחשיב כאילו כל החלל הלבן סתום, ונחשב לרי"ש? [יתכן שבשאלה שלפנינו, גם אם היה נסתם תינוק היה קוראו ד'. אבל השאלה כללית יותר, גם אם בבירור היה סתימת החלל הופכה לר' בודאות]

לדעתי אין להתחשב בכך, אלא היאך נראית כללות האות במיאות [ולא - היאך היתה נראית אם נסתם חללה], והיות שהיא ניכרת בבירור כדלי"ת, אין נגיעה דקה זו משפיעה על הכשרה [כמובן ראוי למחוק את העוקץ המיותר].

אמנם משמעות דעת המקדש מעט (באות גימ"ל) להחמיר ולהחשיב כל החלל כסתום. ואין דבריו נראים לי.

ראה עוד בענין זה במאמרים שתחת התויות: אות שקו חוסם חללו, אותיות חלולות 

שאלות על ט', ז'

הט' פסולה בגלל בליטת המושב היא נהפכה למין עיי"ן.

הב' חללה צר, מועיל קריאת התינוק להכשירה.

גג הז' רחב - יש להסתפק שמא נשתנה למין ד' וצריך שאלת תינוק.

שאלות על כ"ף, נו"ן

הכ"ף פסולה יש לה עקב של ב', ונהפכה למין ב'.

אמת שגם לבי"ת יתכן שהיא פסולה כי היא עגולה ביותר, אך מ"מ היא ב' פסולה ולא כ"ף. 

הנו"ן צוארה יוצא מצד שמאל (ולא מאמצע הראש). היות שקצת ראשה עובר על הצואר שמאלה כשרה, (אך אם היה הצואר יוצא ממש מקצה שמאל של הראש, נוהגים לפסול. והיא נקראת "נו"ן הפוכה"). 

שאלות על נו"ן, יו"ד

הנו"ן פסולה - היא ממש בי"ת. (ואמנם אם היתה צריכה להיות ב' - היה צ"ל קריאת התינוק האם היא ב' או נ', אבל לנו"ן בודאי שהיא פסולה).

היו"ד פסולה - שתי קוצותיה [רגל ימין ועוקץ שמאל] ארוכות יותר מגוף היו"ד. הטפל נהפך לעיקר, והעיקר לטפל !!

(אולי אם תינוק מכירה מותר לתקנה בדחק. אבל כמו שהיא בודאי פסולה).

ו' של מ"ם וז' דבוקות זו לזו - נהפכו לחי"ת

ו' המ"ם נדבקה לז' ונהפכו לחי"ת - פסול. כי אין להכיר בין אם היא שייכת למ"ם, או שהיא חלק מהחי"ת [הדבוקה לכ"ף].

תיקונה בס"ת - למחוק כל החי"ת וישאר רק הכ"ף, ואח"כ לכתוב מחדש בכשרות חרטום המ"ם והאות ז'.

תי"ו רגל שמאל באמצע הגג או בצד ימין

ת' [ונתתי] הרגל שמאל יוצא מצד ימין של הגג, ולא מצד שמאל. דינה כרגל שמאל של הה"א שמבואר במגן אברהם [ושאר אחרונים] דפסולה לכתחילה וכשרה בדיעבד [כאשר א"א לתקנה].

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2017/10/blog-post_31.html

חיסור באות אל"ף

האם לברך על קביעת מזוזה לחדר ממ"ד שיש בו דלת בטחון

שאלה:  חדר ממ"ד שיש בו דלת בטחון, שלדעת הרב [משה ויינר] אינו נחשב דלת לדעת הרמב"ם לענין היכר ציר. אם כן גם יהא פטור מברכה, כי לרמב"ם הרי זה חדר שאין בו דלת, ופסק בשו"ע שבמחלוקת הרמב"ם ושאר פוסקים לענין חדר שאין בו דלת, יש לקבעה בלי ברכה?

תשובה:  אכן לדעת הרמב"ם שדלת בטחון שנקבע שלא לשם דלת חיוב, אלא כדלת בטחון כפי שביארתי, נחשב חדר זה כאין בו דלת, ולרמב"ם פטור ממזוזה. וא"כ מה שקובעים בו בצד ימין של כניסה הוא על פי דעת שאר הפוסקים. ע"כ נכון הדבר, שיש לקבעה בלי ברכה, כי לרמב"ם פתח זה פטור.

ראה https://hebrewstam.blogspot.com/2012/01/blog-post_7836.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2012/02/blog-post_5316.html

דלתי"ן פסולות, רי"ש גג אלכסון

הד' [בחדש] פסולה, הירך יוצא מאמצע הגג ויורד ישר - היא יותר דומה לזיי"ן. ואין לה צורת ד'.  

הד' כאן [שוב בתיבה בחדש] קצת יותר טוב, כי הירך נוטה באלכסון. ואעפ"כ היא פסולה, כי היא יותר דומה למין ז', בגלל עמידת הירך באמצעה ממש.

ר' [והאמרי] - הגג אלכסוני, והרגל היורד קצר ביותר. בדיעבד גדול מכשירים דבר זה.

אות עם נקב באמצע הדיו, וכתיבה על מטלית

נקב גדול בגג הה"א [הלוא].

(ברור שהנקב אירע אחר הכתיבה ואין כאן שאלת היקף גויל, אבל השאלות הן: א. האם בטלה צורתה בכך, ב. האם אפשר להדביק טלאי מאחרי הקלך ולכתוב תוספת דיו הגג על הטלאי).

לדעתי, אם תינוק יכירנו כה"א, אז יש לסמוך על הט"ז [יו"ד סי' רפ] וסייעתו שמותר להדביק טלאי בס"ת [כדי לכתוב עליה חצי האות], ולכתוב שלימות הגג על הקלף של הספר והטלאי יחד.

אבל אם תינוק אינו מכירו כה"א, ונמצא חשש פסול בו כמו שהוא. אזי יש להחמיר כש"ך וסייעתו [יו"ד שם], שא"א אפשר לכתוב אות שמקצתו על הטלאי, אלא צריך לגרור כל הה"א, ולהדביק טלאי ולכתוב את כל האות עם היקף גויל שלה על הטלאי דוקא.

בינתיים בשעת הדחק, שאין ספר אחר לקרוא ממנו - אם תינוק מכירו, מותר לקרות בו כך גם בלי תיקון.

דלי"ת - העקב לא ברור

הד' [ואבדתם] יש בה עקב, אך היא אינה ברורה, האם זו זוית וסיום גג הד' או עיגול גג הרי"ש [בגלל שהעקב גולש כלפי מטה, אפשר לראותה כעיגול גג הרי"ש אלא שיש פגם ברגל הרי"ש] - לכן צריכה שאלת תינוק.

זהירות בדיני מזוזה

היות שלפני ר"ה וימים נוראים מנהג ישראל לפשפש במעשים, ובפרט בדיקת כשרות התפלין ומזוזות -

באתי לעורר ולהזכיר שני דברים המצויים בדיני מזוזה:

א.  הרבה פעמים מורידים דלת למטרות תיקון או צביעה וכדומה, לאחר החזרת הדלת למקומה - יש להחמיר ולהוריד את המזוזה ולחזור ולקבעה בלי ברכה. לחשוש לדיעות [אליבא דרמב"ם] שהדלת מעכבת, ומכיון שהורידו את הדלת, נעשה הפתח פטור, וממילא קביעת המזוזה הקודמת פסולה מדין תעשה ולא מן העשוי (כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רפו). [ואמנם יש צד להקל אם מורידים את הדלת על דעת לחזור ולקבעה במקומה מיד, אבל הרבה פעמים מסיחים את הדעת מההחזרה, ועד שמחזירים נמשך זמן רב] לכן יש להחמיר בכל מקרה להורידה ולחזור לקבעה כדין, לצאת ידי כל חשש.

ב.  הרבה פעמים מצווים לפועלים שיורידו את המזוזה כדי שלא תיפגע, מחמת הצביעה או השיפוצים, ואחר כן להחזיר אותה למקומה. אם הפועל אינו יהודי אזי קביעתה פסולה, כי אין קביעת מזוזה אלא בידי בר-ישראל המחוייב במצוות, אבל גוי שפטור אין קביעתו כלום, ופסול. ולכן, אם נעשה כן בטעות, יש להורידה ולחזור ולקבעה בברכה.

ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2012/02/blog-post_05.html

חק תוכות

כל עובי [גובה] מושב המ"ם ורגל שמאל של התי"ו מדובקים - אני מחמיר ונוהג בזה דין חק תוכות (על פי שיטות כמה פוסקים, והטעם כי לא ניכר ההבדל וגבול בין אות זו לשניה).

לעומת זאת, יש מקום להקל בדיעבד, על פי פוסקים אחרים הסוברים שכל שניכרים שתי האותיות לעצמם ולא נשתנו צורתם, לגרר ביניהם להכשירם.

קריאה למבצע מזוזה - יום מזוזה ארצי

כשבוע לפני ראש השנה, ישתתפו מאות קיבוצים ומושבים מכל רחבי הארץ מרמת הגולן ועד לדרום הארץ ב'יום המזוזה הארצי' של ארגון איילת השחר. הפעילות הייחודית שתתקיים כחלק מפעילות ארגון 'איילת השחר' שפועל לחשיפת הציבור הישראלי למסורת ישראל ולצמצום הקרע בעם, תאפשר לתושבי הקיבוצים והמושבים המרוחקים מחיי המסורת והדת, לחוות את מצוות המזוזה בצורה ישירה וללא תיווך של גורמים זרים.

במסגרת הפעילות יתפרסו למעלה מ-200 סופרי סת"ם בכל הקיבוצים והמושבים המשתתפים בפעילות, ויפתחו בהם מוקדי מידע עם עמדות פעילות שבהם יתאפשר לכל המעוניין לבדוק את מזוזות ביתו, להכיר את המזוזה מקרוב, להתרשם ממלאכת סופר הסת"ם ואף להזמין מזוזות חדשות עם התקנה עד הבית.

את פעילות יום המזוזה הארצי, יזמו באיילת השחר כדי לאפשר לתושבי הקיבוצים והמושבים להיערך לשנה החדשה בהוספת חיבור ליהדות וכן ליצור חיבורים נוספים לקראת תפילות ראש השנה ויום כיפור. מבדיקת פעילי 'איילת השחר' עולה כי בניגוד לקונצנזוס בציבור הישראלי על נוכחות המזוזה בכל בית בישראל, ברבים מהקיבוצים והמושבים המשתתפים בפעילות בתים ומבנים רבים ללא מזוזה בפתחים.

כדי להתמודד עם הפיזור הגיאוגרפי הרחב של נקודות הפעילות, בהם גם מושבים וקיבוצים באיזורי ספר כמו כרם שלום, נחל עוז, בארי בעוטף עזה, או זרעית ונטועה בגבול ישראל-לבנון, מגייסים בימים אלה בארגון איילת השחר עשרות סופרי סת"ם שיאיישו את מוקדי הפעילות בכל רחבי הארץ.

לדברי הרב שלמה רענן מנכ"ל איילת השחר: "הקיבוצים והמושבים מכירים את הפעילות שלנו לכל אורך השנה, אם בפעילות החברותות או במיזמים אחרים, רובם הגדול מעוניינים לחזק את הקשר עם היהדות והמורשת של עם ישראל. פעילות 'יום המזוזה הארצי' נועדה לחשוף את התושבים עם מצוות המזוזה שידועה כסגולה לשמירה על דיירי הבית והנמצאים בתוכו. כעת, לקראת ראש השנה, אנו קוראים לסופרי סת"ם מהציבור הרחב לקחת חלק בפעילות קירוב הרחוקים ולהוסיף זכות ליום הדין".


להצטרפות לצוות סופרי סת"ם ביום המזוזות הארצי של 'איילת השחר' 058-4172172
חסר לנו בדחיפות סופרים מתנדבים שרוצים לעזור למען כבוד שמים.

שינוי בצורת האות נו"ן נראה כבי"ת