יום ראשון, 21 בנובמבר 2021

דיני חק תוכות וכתיבה בפיסול

נתבקשתי מחבר לערוך פסקים למעשה בחק תוכות וכתיבה בפיסול, וראיתי לזכות את הרבים בזה:

חק תוכות וכתיבה בפיסול

*  אני מתייחס כאן רק לדיני כתיבה וחקיקה, ולא לדיני היקף גויל (כגון נגיעת אותיות זה לזה כאשר לא נשתנה צורתן), ולא לדיני כתיבה שלא כסדרן.

א.  אות שנפסלה צורתה (בין בשעת הכתיבה בין לאחר הכתיבה) ובא לתקנה, אי אפשר לתקנה בגרירה וחקיקה [הנקרא "חק תוכות"] כי אין זה כתיבה, והתורה אמרה "וכתבתם" ולא חקיקה. (שוע"ר לב סעיף כב)

ב.  אות שנשלמה בחקיקה פסולה. ולפיכך כל אות שצריך לגרר ממנה כדי לתקנה כדי להכשירה, חייב להשלימה בכתיבה דוקא.

ג.  וכמה צריך לגרור מהאות שנפסלה? אם נכתבה תחילה בכשרות ואחר כך נפסלה [כגון ד' שנסתיימה ואח"כ נפל טיפת דיו לחללה ועשאה ה', או אות שהושלמה כולה ואחר כך נגעה לאות אחרת ונגרם בה שינוי צורתה, כגון נו"ן שנגעה לוי"ו ונעשו טי"ת, וכל כיו"ב] – מספיק לבטל מצורתה עד שלא תהא כשרה וייחסר עיקר צורתה, ומשלימה בכתיבה – וכשרה. (שוע"ר לב סעי' כז).

ד.  במה דברים אמורים שחלקי האות ניכרים, אע"פ שנפסל צורת האות [כדוגמאות הנ"ל]. אבל טיפת דיו שנפל וכיסה כל האות, או אפילו חלק שנכתב בכשרות תחילה אך כעת נעלם לגמרי צורתה מתחת הטיפה, הרי אי אפשר לתקנה בגרירת יתרת הדיו ותישאר הצורה הנכונה [אפילו חלק מהאות], כי תהא נעשית האות [או חלקה] בחק תוכות גמור, אלא צריך דוקא לגרור כל מה שנתכסה מהטיפה (מקדש מעט לב ס"ק עב).

ה.  דין הנ"ל בכל האותיות פרט לאות יו"ד, אבל אות יו"ד שנפסלה בין מתחילתה בין אחר שנכתבה, יש לגרר את כולה דוקא, כי עיקר האות יו"ד רק הגוף, ולא סגי במחיקת קוצותיה ורגל ימין (שכתבו בפוסקים, כגון במשנת סופרים) משום שלפי דעת הצמח צדק (שו"ת או"ח סי' יז) שמה של יו"ד עליה בלי רגל ימין לענין תיקון [שלא כסדרן], ק"ו שמה עליה לענין פסול חק תוכות, שנעשה גוף האות בחקיקה.

ו.  אבל אות שנפסלה מתחילת כתיבתה, בין שסיימה כולה ונפסלה בסיומה [כגון נדבק חרטום המ"ם לכ"ף בסיומה] או שנפסלה כשעדיין לא סיימה [כגון שנדבק נקודת הה"א לגג הה"א, וטרם עשה בה רגל ימין, או נדבק יו"ד העליונה של הא' כולו לגג] אע"פ שאחר כך סיימה [רגל ימין בה"א, שאר צורת האל"ף] בכתיבה – צריך לגרר מהאות כל מה שנעשה בפיסול, ואין להניח מהכתוב בה תחילה אלא מה שנכתב (בכשרות) קודם שאירע הפיסול. [כגון במ"ם הנ"ל מספיק לגרר החרטום, כי הכ"ף שנכתבה ראשונה נעשית בכשרות, אבל החרטום שנעשה במשיכה אחת ונדבקה למושב כולה נעשית בפיסול. וגג הה"א הנ"ל נכתבה בכשרות, ורק רגלי הה"א נעשו בפיסול. ובאל"ף הנ"ל צריך לגרר כולה חוץ מהנקודה, אם נכתבה הנקודה לבדה ראשונה, אבל כתיבת הגג נעשית בפיסול, כי היא משיכה אחת, וכל שכן נקודה התחתונה שנכתבה אחר כן]. (שוע"ר לב, סעי' כה-כז)

ז.  ואם עבר ומחק מהאות קצתה בלבד שבטל צורתה, וחזר והשלימה בכתיבה, כשרה בדיעבד [ואין צריך לגררה שוב ולכתבה מחדש]. (ביאור הלכה שו"ע לב סעי' יח ד"ה יגרור כל. וזה מסכים לדעת רבינו שמסתפק בסעיף כה האם "יש להחמיר" למחוק כל הנעשה בפיסול, או אם סגי לבטל צורתה לבד, ורק כתב "אעפ"כ אין להקל", אבל ברור שאין בו פסול ודאי של ח"ת. ולכן בשם קדוש (סעיף הבא) החמיר רבינו דוקא שלא לגרר כולה, משום איסור מחיקת השם).

ח.  וכן בשם קדוש שנפסל אות ממנה וצריך לגרר ממנה כדי לבטל צורתה ולהשלימה, אין למחוק את כל מה שנעשה בפיסול, אלא למעט בגרירתה ויגרר רק מה שנדרש כדי לבטל צורתה [כגון גג הכ"ף של אלקיך שמשכה יותר מדי ועשאה רי"ש שהיא פסולה, ואם כל עשייתה במשיכה אחת (שבתיבת חול היה צריך לגרר את כולה, כי כולה נכתבה בפיסול) בשם ק' מספיק למחוק רוב גגה, ולהשלימה ("ויזהר שלא ימחוק הרגל" שוע"ר לב סעיף כה)]. וכן בה"א של שם שנגע ירך שמאל לגגה, אפילו טרם שכתב רגל ימין. [וצריך קודם למחוק רגל שמאל הנוגעת, כדי שלא יכתוב רגל ימין בפיסול, מכל מקום] אם המשיך ועשה רגל ימין לפני המחיקה (שכיו"ב בחול צריך לגרר גם רגל ימין שנעשית בפיסול) יגרר כעת רק רגל שמאל כולו לבטלו, וישלימנו. (כדוגמת כ"ף הנ"ל)

ט.  וכל זה מעיקר הדין. אבל המחמיר למחוק כל האות, בכל מקום שיהא בה פיסול, [משום סברא של הרד"ך, שכל הנשאר מהאות שנעשה מתחילה בכשרות נחשב אחר הפיסול לעשויה בחק תוכות בכל מקרה], תבוא עליו ברכה (משמעות שוע"ר לב סו"ס כז*. וכן החמיר בקסת הסופר בסימן ח).

* אמנם במאמר אחר כתבתי שאין הכרח בדברי רבינו בסוף סע' כז שמציע להחמיר תמיד כרד"ך (אלא רק באות שנעשית בדרך כלל בכתיבה אחת כגון רי"ש) עיין שם: https://hebrewstam.blogspot.com/2012/02/blog-post.html

יום רביעי, 17 בנובמבר 2021

מושב הנו"ן

הנו"ן מושבו מצד מעלה ניכר היטיב, אבל כלפי מטה הוא משופע ונראה כאילו אינו מושב.
נראה שזה כשר, ומצוה לתקנו בהוספת דיו לתקן צורתו.
הב' שלפניו יש בו קוץ שיורד בחללו - עוד קצת והיה בו שאלה של מ"ם סתומה !!

יום שלישי, 16 בנובמבר 2021

צד"י פשוטה אין בה ירך

חיבור ירך היו"ד הימני שוה לכל אורך הירך, כך שלא ניכר כלל האם יש כאן ירך או לא.

נראה לי שזה פסול. יש עוד דוגמאות בפורום (חפש בתוית: צד"י פשוטה)

יום ראשון, 14 בנובמבר 2021

פ"א נסתמה

הפ"א נסתמה - נראה לי שפסולה, כי נעשית מין מ"ם סתומה. (אע"פ שאיני פוסל כל נגיעה דקה של יו"ד הפ"א למושב [ע"פ דעת שו"ע רבינו בסי' לו אות א'], מ"מ כאן נראה שינוי בצורתה).
 
 
בהשגחה פרטית קיבלתי עוד שאלה קרובה:
הפ"א הזו ודאי תינוק יכירה וצורת פ"א לה, ולכן כשרה ומותר [וצריך] לגרר הנגיעה.

קו"ף נדבקה לוי"ו

הקו"ף נדבק לוי"ו, ויש חשש שחלק עליון של הקו"ף [הכ"ף שבו] והי"ו נהפכו למ"ם פתוחה.
אין לחשוש כן, כי רגל הקו"ף מוכיח עליו שהוא קו"ף. ולכן אם תינוק מכירן היטיב, אין פסול בצורתן [כמובן שיש לגרר ולהפריד ביניהם מצד היקף גויל].

יום שני, 11 באוקטובר 2021

נו"ן שראשה הפוכה


הנו"ן [השני] ראשה בולט רק לימין ולא לשמאל, ויש כאן שאלה שדנו האחרונים בראשה הפוך. אמנם אין להכשירה כמו שהיא, אבל פשוט שמותר לתקן ראשה בהוספת דיו [גם בתו"מ], כי יש לה מעט מהראש שעובר.

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2019/02/blog-post_25.html 

יום חמישי, 7 באוקטובר 2021

בעיה במושב הנו"ן

הנו"ן כמעט אין מושבה ניכר, אלא הצואר והמושב הוא כגולם אחד. (אמנם יש שבירה דקה, אבל עיקרה ורובה גולם).
לדעתי יש לפסלה כמו שהוא, אבל מותר לתקנה [בתו"מ] בהוספת דיו להיטיב צורת מושבה.

יום שישי, 1 באוקטובר 2021

יו"ד ללא גוף


היו"ד הזו אין לה גוף [יו"ד] כלל, אלא כמין קו של וי"ו, ושתי קוצין - קוץ עליון, וקוץ רבינו תם.
ומבואר בפוסקים שיו"ד [הה"א, וכל שכן היו"ד עצמה] חייב להיות בה שיעור. ק"ו שחייב להיות [גוף היו"ד] במציאות, ולהיראות כצורה של גוף של יו"ד - ולכן פסולה.
(וכבר ביארתי כמה פעמים, שלא שייך "אין שיעור לעובי האותיות" אלא לרגלי הד' וה' ודומיהן, שיש להן שיעור אורך. אבל לא ליו"ד עצמה [ששיעורה נקודה - ולא קו אורך], דא"כ לא תישאר לה גוף כלל).
(ולענין תיקון - לשיטת הצמח הצדק, נראה שמותר לתקנה כל זמן שתינוק מכירה. אבל לחולקים עליו, אי אפשר לתקנה בתו"מ שלא כסדרן).

מרפסת קטנה למכונת כביסה

מרפסת קטנה שאין בה [אפילו שיעור] ד' על ד' אמות, ואינה ראויה כלל לדיור. פטורה ממזוזה (וכמדומה לי שכן כתוב או משמע בשו"ת שבט הלוי, ואין לי הספר לפני כעת לעיין בו).

ואע"פ שכתב בחמודי דניאל [מביאו פ"ת ביו"ד סי' רפו] דחדרים קטנים המחוברים לבית דירה גדול, חייבים במזוזה, אע"פ שאין בהם שיעור דע"ד, והיינו מפני שהם מחלקי וצרכי הדיור. אבל חדר כביסה זה שאינו מחלקי הדיור וצרכי הדיור, אלא רק לכביסה לבד (ומוכח בפוסקים שכביסה עצמה, אינה חלק מהדיור) פטור.

יום חמישי, 23 בספטמבר 2021

שחרות הבית

 
נתקלף שחרות הבית - מבואר בשו"ע [סי' לב סעיף מ, שוע"ר שם סעיף ס, רמ"א סימן לג] שאין שחרות מעכב את הבתים של התפלין וכשרים, אלא שמצוה להשחיר הבתים. ולכן למצוה צריך לתקנה - להשחיר הבית, אבל כל עוד שלא הושחר יש להניחם עם ברכה, והן כשרות. (ראה משנה ברורה לב ס"ק קפד, דיש מעט מהפוסקים הסוברים שתפלין שחורות הלכה למשה מסיני (היא, לא רק ברצועות, אלא) גם בבתים, אלא שאין הלכה כן).

עוד שאלות

 
ה"א - הירך נראית דבוקה לגגה, והיא מין חי"ת, ופסולה. ולא מהני תיקון כלל בגרירת הריוח בין הירך לגג, משום חק תוכות [ולא מועיל מה שבהסתכלות קרובה יותר תיראה הפסק דק ביניהם, כי הכל תלוי בראיית העין הרגילה, ומאחר שבראיית העין הרגיל נראית דבוקה - היא מין חי"ת].

הד' - הירך יוצא מאמצע הגג, והיא כזיי"ן [ופסולה].
היודי"ן המסומנים - אין בעובי הראש [הגוף] שיעור אות, שהיא צ"ל כשיעור עובי יו"ד, וכאן היו"ד עצמה אין בה שיעור [ופסולה, לדעת רמ"א ושוע"ר בסימן לב].

שאלות בצורות האותיות

התי"ו בשורה הראשונה - הרגל אלכסונית, אבל אינה כפופה. אני חושש לפסלה (ומ"מ אם תינוק יכירה כתי"ו, ודאי שיש לתקנה [לתקן צורת רגל שמאל כדין] אף בתפלין ומזוזה).

הכ"ף פשוטה - ראשה עבה והיא צרה, ודומה לוי"ו גדולה - צריך שאלת תינוק.

גם כאן התי"ו - אין לרגל שמאל שלה צורה, והיא מין חי"ת - ופסולה.

הכ"ף כפופה - מושבה קצר מדי, אבל כשרה בדיעבד.

יום שישי, 3 בספטמבר 2021

שלא כסדרן

 

הו' בשיטה האחרונה נמחקה ומישהו עשה לה ירך חדשה. זה כתיבה שלא כסדרן.

צד"י - נדבקו ראשיה זה לזה

ראשי הצד"י [מצוך] דבוקים זה לזה - נשתנה צורתה לנו"ן, ופסולה.

זיי"ן - אין הראש עובר לשמאל

הזיי"ן [בשורה ב'] נדבקה ראשו מצד שמאל לקו הירך, כך שאין ראשו עובר ימינה ושמאלה על קו הירך.
דבר זה מעכב בצורתו, כי צורת הז' שיהא לו ראש עובר על קו הירך לימין ולשמאל, ועל כן פסול (וצ"ע אם תינוק יכירנו, האם מותר עכ"פ לתקן הדבר בתו"מ שלא כסדרן - בהוספת דיו לתקן צורתו).

יום שישי, 27 באוגוסט 2021

חור בכפל אחד ממחיצות הבית

החור נמצא בעובי אחד מצדדי המחיצה שבין הבתים, ואינו עובר דרך צד השני של המחיצה [הנקב הוא רק במחיצה אחת המבדילה בין הבתים, ולא בשתי המחיצות].

נקב כזה הוא כשר, כמבואר בשו"ע רבינו בסימן לג שאין פוסל כל עוד רוב מחיצותיה שלימות ללא קרע. ונקב אינו קרע, ואינו פוסל אלא אם כן הנקב [או קרע] מפולש מבית לבית, כי אז פסול משום שאין מחיצה שלימה המבדילה בין פרשה שבבית זה לפרשה שבבית השני שלידה, כן משמע בשו"ע רבינו סימן לב סעיף סא.

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2014/01/blog-post_24.html