חציצה בין הרצועה למעברתא

מישהו הדק קלף בחורי המעברתא כדי לחזק את הרצועה שלא תזוז אנה ואנה. ונשאלתי האם יש בזה בעיה של חציצה?

הנה דין חציצה בתפלין, מצינו רק בדין הנחתם - שלא יהא דבר חוצץ בין הבתים והרצועה במקום הקשר לגוף האדם המניחן. אבל חציצה במעברתא לא מצינו.

אמנם כתבו קצת אחרונים שיש דין חציצה אם יש דבר זר החוצץ בין הפרשיות לגוף הבתים בפנים. אך מעבר לזה לא שמענו, שיהא דין חציצה בין הרצועה למעברתא. וצ"ע עדיין בדבר.

ובכל אופן היות שהניח שם קלף, הרי מין במינו אינו חוצץ.

קרע גדול במעברתא

אמנם איני זוכר שיש דין מפורש בקרע המעברתא, מ"מ נראה שאין להכשיר קרע גדול כל כך.

אבל אם ירצה לתפור עור או להדביק עור על המעברתא, כדי להיות המעברתא שלימה - רשאי.

קרע במעברתא

יש קרע במעברתא והרצועה נמשכת החוצה משם. התפלין כשרות, כי אין שיעור לרוחב המעברתא [כלומר, אינה צריכה להיות רחבה כמו רוחב התיתורא]. ומותר להדביק או לתפרה, ואפשר להדביק עליה עור כשר לחזקה.

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: נקרעה המעברתא

דיני תפירת הבית, תיתורא עליונה, הגדרת בית תפלין

שו"ע אדמו"ר סימן לב סעיף עז

קבלה ביד הגאונים לתפור י"ב תפירות כנגד י"ב שבטים ג' תפירות בכל צד וחוט התפירה יהיה סובב מב' רוחות בכל תפירה ותפירה ואם פיחת מי"ב תפירות או הוסיף לא פסל וא"צ שתהיה התפירה בתוך הבית אלא סמוך לבית ומכל מקום צריך שיהיה עור הבית מתפשט ונכפל בין ב' הכפלים של התיתורא במקום התפירה כדי שתהיה התפירה גם בעור המתפשט מהבית (שהוא נחשב מגוף הבית) ונמצא גוף הבית תפור בתיתורא ואם לאו פסול שהרי הלכה למשה מסיני שתפילין יהיו תפורין והבתים הם הנקראים תפילין ולא התיתורא שמפני זה צריך לרבע גם גוף הבתים ולא די בריבוע התיתורא מפני שאמרו תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני והבתים הם הנקראים תפילין והתיתורא נקראת תיתורא של תפילין:

פירוש:

קבלה ביד הגאונים לתפור (את הבתים של התפלין כדי לסוגרן ב)י"ב תפירות, כנגד י"ב שבטים, ג' תפירות בכל צד (של הבית), וחוט התפירה יהיה סובב מב' רוחות (מצד מעלה של התיתורא ומצד מטה) בכל תפירה ותפירה, ואם פיחת מי"ב תפירות או הוסיף לא פסל. ואין צריך שתהיה התפירה בתוך (גוף) הבית (עצמה) אלא (יכול לתפור) סמוך לבית (בכפלי התיתורא), ומכל מקום צריך שיהיה עור הבית מתפשט (למטה ולצדדים) ונכפל (לצידי הקציצה כעין כנפים) בין ב' הכפלים של התיתורא במקום התפירה, כדי שתהיה התפירה גם בעור (זה) המתפשט מהבית (שהוא נחשב מגוף הבית), ונמצא גוף הבית תפור בתיתורא, ואם לאו פסול, שהרי הלכה למשה מסיני שתפילין יהיו תפורין, והבתים הם הנקראים תפילין, ולא התיתורא (ואם התפירה תהא רק בתוך התיתורות, אזי התפלין גופן לא נתפרו, ופסולין). שמפני זה צריך לרבע גם גוף הבתים ולא די בריבוע התיתורא, מפני שאמרו תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני, והבתים הם הנקראים תפילין, ו(אילו) התיתורא נקראת 'תיתורא של תפילין' (ולא 'תפלין' עצמם):

חידוש וביאור:

א)  קבלה ביד הגאונים לתפור .. וחוט התפירה יהיה סובב מב' רוחות .. ואם פיחת או הוסיף לא פסל. לא נתבאר בפוסקים הראשונים, האם תפירה זו מלמעלה ומלמטה [סובב מב' רוחות] מעכבת.

אמנם פשוט דהתפירה מרובעת מהלכה למשה מסיני, וסתם ריבוע הוא בעל ד' צלעות, כלומר מהלל"מ שתהא התפירה מד' רוחות סובב כל צידי הבית לד' רוחותיה. אך האם תפירה זו מעכבת מב' רוחות שלמעלה ולמטה, לא נתבאר. עי' במשנה ברורה (ס"ק קעד) דלא מוכח מדין תורה והלל"מ דתפירה מרובעת גם מלמעלה וגם מלמטה, דו"ק בדבריו שלומד מדין תיתורא שמסתפק אף בה (בס"ק קעז ושער הציון שם) האם תיתורא עליונה מעכבת. ולפי זה פשיטא דתפירה התחתונה מעכבת ריבועה (והסתפק רק על תפירה שלמעלה האם ריבועה מעכבת). ובערוך השלחן (סעיפים עה, עו) סתם דתיתורא ותפירה בעינן מרובעות גם מלמעלה וגם מלמטה. ונראה סתמות דבריו דזהו הלל"מ. (ואין דבריו נראים לי כפי שיבואר).

וקצת משמע בדברי רבינו כאן, דרק מספר התפירות [י"ב, אם פיחת או הוסיף] אינו מעכב, אך תפירה מב' רוחות כלומר מרובעת מלמעלה ומלמטה מעכבת. (ואין זה תלוי בדין תיתורא העליונה, וכפי שיבואר בהמשך דעת רבינו דאין הלל"מ לענין תיתורא העליונה).

ב)  ואין צריך שתהיה התפירה בתוך הבית אלא סמוך לבית. זה לשון הרא"ש (הל' תפלין סי' ז, הובא בב"י ומג"א), ומפרש רבינו דאין הכוונה שלא צריך להיות התפירה בעור הבית כלל, אלא דסגי שהתפירה תהא בעור המתפשט למטה בין הכפלים [וזה נחשב שהתפירה היא בתפלין עצמן], אבל תפירת התיתורות לבדן, אם לא נתפר גם עור הבית עמם, פסול מטעם שמבאר.

אמנם מוכח מלשון הרא"ש ורבינו דגם תפירה בגוף הבית עצמה כשרה, רק דאינה צריכה לכך, ולכן אם תפר גוף הבית בקצותיו לתיתורא התחתונה [כשיטת רש"י ורמב"ם] כשרה.

ג)  ומכל מקום צריך שיהיה עור הבית מתפשט ונכפל בין ב' הכפלים של התיתורא במקום התפירה. מבואר במשנה ברורה (ס"ק רכח) דצריך להיות כנפי עור הבית והתפירה בהן, בכל ד' רוחות המתפשטות תחת תיתורא העליונה, דהתפירה צ"ל מכל ד' רוחות התפלין, ואם הכנפים הן רק בב' או ג' צדדים אינה כשרה, דבצדדים האחרים לא נתפרו התפלין. ותפירת גוף התפלין חייב להיות מד' רוחות.

נראה לענ"ד לדייק מדברי רבינו "צריך שיהיה עור הבית מתפשט ונכפל בין ב' הכפלים של התיתורא במקום התפירה", דצריך רק שיתפשט העור תחת התפירות מד' רוחות [כסברת המ"ב הנ"ל] אך לא בעינן שהתפשטות עור זה תהא מרובעת, דלא הזכיר רבינו דבר זה [דאחרת רבותא הול"ל, דבעי שכפלי העור שהן המשך הבית יהיו מרובעים תחת תיתורא העליונה, אלא ודאי דלא בעינן ריבוע שם].

ד)  ב' הכפלים של התיתורא.

במשנה ברורה (ס"ק קעז, ובשער הציון אות קפא) מסתפק האם תיתורא עליונה ותחתונה שתיהן הלל"מ. ולשונו קליל, דמשמע ספקו שמא סגי אפילו תיתורא אחת לבדה, רק העליונה. אבל פשוט בראשונים (רש"י ותוס' מנחות לה, רמב"ם טוש"ע) דעיקר התיתורא היא התחתונה הסוגרת פי הבתים, ואם כן עיקר ספקו על העליון לבד. וראה בשו"ת מנחת יצחק (חלק ו סי' א) דאין שום הכרח לומר דתיתורא העליונה הלל"מ.

ויש לומר דדברי רבינו [ע"פ דברי רא"ש הנ"ל] הן בתפלין שהתיתורא מעור אחר שאינו עור אחד עם עור הבתים, ולכן חייב להיות תיתורא עליונה, כדי לתפור הבית בתוך התיתורות. אבל אם עשו את חלק העליון של מושב התפלין מהתפשטות עור הבתים עצמן [כדעת רש"י, וכפי שעושים היום בכל התפלין המהודרות, שעור העליון של התיתורא הוא בעצם המשך עור הבית, הנקרא בפי כל "תפלין מקשה" שכל הבית והתיתורא כולו מעור א'] אזי התפירה אינה בין כפלי התיתורא, אלא בין עור הבית עצמו לתיתורא התחתונה.

וצ"ע אם באופן כזה חל דין תיתורא על חלק העליון של מושב הבתים, דאינו תיתורא אלא המשך התפשטות עור הבית. ומנהג העולם לומר, דהוא גם עור הבית וגם תיתורא, וחייב להיות מרובע. וצ"ע.

אמנם פשט הראשונים הנ"ל דרק התחתונה היא תיתורא [הלל"מ], ואין דין תיתורא בעליונה, וא"כ מדינא דאורייתא [הלל"מ] אין מושב התפלין העליון צ"ל מרובעת. (ודוחק לומר חידוש, דכל חלק מהתפלין חייב להיות מרובע מהלל"מ. דאיך יתכן לומר הלל"מ על חלק שאינו צריך מצד עצמו, שהרי כנ"ל כפלי התפשטות עור הבית לצדדים סגי לתפרה לתיתורא התחתונה, ובהם עצמם לא נזכר ריבוע).
ומצאתי בלשון כתבי האריז"ל (פרי עץ חיים, שער התפלין פרק י) שקורא לחלק העליון הזה "מעברתא" ולא קורא לה "תיתורא".

ה)  התפירה גם בעור המתפשט מהבית (שהוא נחשב מגוף הבית) ונמצא גוף הבית תפור בתיתורא ואם לאו פסול שהרי הלכה למשה מסיני שתפילין יהיו תפורין והבתים הם הנקראים תפילין והתיתורא נקראת תיתורא של תפילין.

פסק זה של רבינו, מחייב שהנחת הפרשיות יהיו דוקא בתוך הבית עצמו. ומעתה בתפלין העשויים [כפי שמתאר רבינו כאן] שהתפשטות עור הבית הוא למטה בין כפלי התיתורא, כל שמונח הפרשיות בתוך עור הבית עצמו, שגם הוא מכלל הבית, בתפלין של יד יש מקום לומר דהוי הפרשיות בבית עצמו, משא"כ בתפלין של ראש לא שייך להניח הפרשיות בחלק זה שבין כפלי התיתורא, כי המחיצות שבראש אינן יורדות בתוך אויר התיתורא, ושם אינו תפלין של ראש כלל.

אמנם יש מקום לומר לאידך שאין זה לגמרי מקום הבית, ואע"פ שכתב רבינו "עור המתפשט מהבית (שהוא נחשב מגוף הבית)", נראה דהיינו לענין דין תפירת הבתים, אבל לא לענין הנחת הפרשיות בה. וכן משמע ממה שרבינו הכניס בסוגרים "(שהוא נחשב מגוף הבית)", משמע שאין על כפלי העור דין בתים בפשיטות גמורה לכל דבר.

אבל בתפלין כפי שעושים היום שעור עליון של התיתורא הוא כיפול עור הבית עצמו, פשיטא שאסור שתרד לשם הפרשה, שהרי התיתורא אינו מקום הנחת הפרשה, שהפרשה צ"ל דוקא בבית עצמו, ועור זה המתפשט לצדדים, אם הוא מהבית אינו מרובע שם [כריבוע הבית] והבתים צ"ל מרובעים בכל משך גבהן, או שהוא תיתורא.

פסק זה תואם את המבואר בשוע"ר [סי' לב] סעיפים נה, סא, דהפרשיות [בין ביד בין בראש] צריכות להיות מונחות דוקא בבתים (והוא דין תורה, כמבואר בסעיף נה) ולא למטה באויר התיתורא.

נקרעה המעברתא

המעברתא נקרעה - התפלין פסולות.

השאלה האם אפשר לתקנה. הרב עזרא קפיף כותב, שלכאורה אפשר לתקנה ע"י הדבקת המעברתא, או הדבקת קלף בפנים בין התיתורא העליונה והתחתונה, ולפחות תהא תפלין מעור אחד [שהרי התיתורא ומעברתא צ"ל מעור אחד] ע"י דבק, שפסק רבינו דדבק ותפירה הוי חיבור לעשותו עור אחד.

אני מעיר: אפשר שלהדביק את המעברתא עצמה חזרה במקרה כזה לא מהני, משום שנקרע הוי קלקול בעור וסופו להתקלקל שוב, ועל דרך שאמרו בנוגע לגיד שנקרע, ומחיצות שנקרעו בין הבתים בתפלין ישנות בסימן לג.
אבל להדביק קלף ולעשותו מעברתא, לכאורה דבריו צודקים.