פתחים בבית חב״ד לעזרת נשים, ופתח אחורי לגינה

פתח עיקרי לעזרת נשים.

מעבר נוסף בין עזרת גברים לנשים. מאחורי העזרת נשים דלת לגינה.

שתי הפתחים הללו [לעזרת נשים] צריכים מזוזות בלי ברכה [כי אין בהם דלתות]. הראשון שהוא עיקר כניסה לנשים חייב במזוזה בצד ימין של כניסה לעזרת נשים, כי זה דרך כניסתו הרגיל של פתח זה.

פתח השני הרחב - תלוי איזה דרך רגילים יותר להשתמש בפתח זה, מצד גברים לנשים או מצד נשים לגברים. אם אין הכרע בדבר, נראה שיש לקבוע אף בפתח זה לצד הנשים.

במקרים הללו היות שאין כאן דלת, אין "היכר ציר", אלא אנו מסתכלים על דרך ההילוך הרגיל, או חשיבות החדר לקבוע לאן שייך הפתח.

בנוגע לפתח לגינה - אם משתמשים בגינה זו, אוכלים שם או לומדים שם וכל הדומה, יש לקבוע [ע"פ מנהג חב"ד] ע"פ היכר ציר, כי גינה זו תיחשב כחצר וכחדר בבית.

אבל אם בגינה לא משתמשים שם כלל, וגם אין מעבר משם החוצה לרחוב - הרי פתח זה פטור.
אבל אם הוא משמש מעבר ליכנס מהרחוב דרך שם [פתח אחורי], חייב בצד ימין של הכניסה מהגינה לבי"ת חב"ד.

ואם יהא מעבר לא רגיל [כלומר לא רגיל להשתמש בה] מהגינה החוצה לרחוב, שאפשר לצאת מהבית חב"ד החוצה דרך הגינה לרחוב [או להכנס משם] - ראוי [להחמיר] לקבוע בצד ימין של הכניסה לבית חב"ד בפתח זה של הגינה.

חזר השואל: אמנם הגינה סגורה לגמרי ואין ממנה מעבר החוצה כלל, אך הוא משמש מקום משחקים לילדים כל השנה.
אם כן, הרי זה נחשב לחצר שיש בו דיורים, שהרי דיורי ילדים חייבים במזוזה גם, ועל כן לפי מנהג חב"ד יש לקבוע בפתח זה על פי היכר ציר.

מזוזות במפעל - בעה"ב יהודי והפועלים נכרים, ועוד

 

תמונה של פתח ראשי למפעל - הבעל הבית יהודי ורוב הפועלים נכרים. הפתח הזה חייב במזוזה היות שהוא כניסה [בית שער] למשרד היהודי שחייב במזוזה.

משרדים וחנויות שבהם יושבים יהודים רוב שעות היום ועושים שם קצת עניני דיור כגון אכילה, שינה מעט, וכיוצא בזה, חייבים במזוזה. ולכן גם הבית שער למקום זה, חייב במזוזה.

זו כניסה צדדית, והיא גבוהה מהרצפה שבחוץ [החניה] י' טפחים ומשתמשים בה להטענת סחורה על גבי משאיות. פתח זה פטור ממזוזה, כי אינו עשוי להילוך רגיל של בני אדם.

 

זהו פתח יציאה [בלבד] לשעת חירום. הוא פטור, הן מצד שהוא יציאה בלבד [וכל פתח שאינו לכניסה לבית פטור], והן מצד שהוא פתח שאינו רגיל, כי אינו עשוי לשימוש רגיל אלא לחירום בלבד.

 

פתח למטבח במפעל העומד לשירות פועלים נכרים - פטור ממזוזה משום שבעה"ב היהודי עצמו אינו נכנס לשם [בקביעות, אלא במקרה]. והיות שעיקר השימוש אינו של יהודי פטור.
[לבד הנ"ל, יתכן שפתח זה אינו נחשב כלל לצורת הפתח להתחייב, כי אינו מפריד כלל בין החדרים]. אבל גם הפתח והדלת שמצד ימין לחדר הראשון פטור כנ"ל, משום שהוא עבור נכרים.

 

חדר אריזה - מהדין בודאי פטור כי אינו כלל דיור אדם. אמנם יש מחמירים היות שהסחורות של בעל הבית יהודי. (זהו חומרא בלבד, כי מעיקר הדין גם לסוברים שבית אוצרות חייב, היינו רק אוצרות השייכים לדיור האדם. ולא סחורות במפעל וכיוצא בזה).

חדר אריזה לכמיקלים [אזהרה כתובה באנגלית בצד הקיר - שדרוש חבישת מסיכה בשעת עבודה] פטור ממזוזה כי אינו חדר ראוי לדיור.

חדר שאורזים כמיקלים או תרופות לתוך בקבוקים. משורת הדין פטור, כי אין אוכלים שם וגם לא נעים להשאר שם הרבה זמן.

תודתי לרב דוד ברסמן על התמונות והעלאת הנושא לדיון.