נקבים באותיות

ניקב מעט בגגו של הו', מכיון שצורתו לא השתנה [עדיף לשאול תינוק] כשר.

נפסק בנקב רגל היו"ד מהגג, והוא פסול.

יו"ד רחב מדי

היו"ד רחב מדי ונעשה רי"ש קטנה.

יו"ד - שאלה של זיי"ן

היו"ד במרכז התמונה יש לה בליטה לצד ימין, והיא מתדמה מעט לזיי"ן. יש לשאול תינוק, ורק אם יקראנה יו"ד יש להכשיר.

יש לתקנה באופן זה, להוסיף דיו מצד ימין לעגל לגמרי הגב שלא יהא לה בליטה כלל, וכן להוסיף לבסיס הראש שיהא הראש עבה כשיעור עובי [אורך] הירך, כי אסור לירך להיות ארוכה מעובי הראש.

שאלות על יודי"ן

היו"ד [ישראל] פסולה - היא וי"ו ממש.

ראש שמאל של השי"ן [ישראל] רחב מדי - כשר בדיעבד.

רגל [נקודה תחתונה] באל"ף רחבה מדי - כשרה בדיעבד (לכתחילה שיעורה כעין יו"ד או רחב מעט כשיעור רוחב קולמוס וחצי, אבל לא יותר רחב מזה).

רגל היו"ד ארוכה מדי ושיעורה כוי"ו - והיא פסולה. אמנם אם תינוק יקראנה יו"ד, יש לומר שמותר לתקנה [גם בתפלין ומזוזה] בהוספת דיו לבסיס הראש, עד שיהא הראש עבה ושוה כשיעור אורך הירך.

כי זה ההבדל בין יו"ד לוי"ו בשיעורן - היו"ד ראשו עביו קולמוס ויריכו עד קולמוס, ולא יותר. והוי"ו יריכו ארוכה יותר מעובי הראש, אבל שוים אורך הראש והירך אינו שיעור וי"ו.
 

היו"ד בשורה התחתונה התג גדול יותר מדי - מ"מ כשרה [כל זמן שתינוק מכירה], ויש לגרר מהתג עד שיעמוד בצורה הנכונה לו.

יו"ד עם רגל ימין קצרה ביותר

ליו"ד יש רגל קצרה ביותר, היא כשרה. וטוב לתקנה שיהא לה רגל ימין ניכר יותר, ולהיטיב צורתה לכתחילה.

אין שיעור לרגל היו"ד, ובכל שהוא הניכר - כשרה [דלא כמשמעות סברת המקדש מעט בזה, דבעינן שיעור אורך קולמוס (כמלוא אות קטנה) לרגל היו"ד].

גם אין להשוות מקרה זה כלל, לשאלת האחרונים בהאריך קוץ שמאל של היו"ד הרבה עד שנדמית לחי"ת קטנה, כי כאן אינה דומה כלל לחי"ת קטנה, כי אין לה ירכיים ארוכים [הדומים לחי"ת] כלל.

יו"ד גולם

היו"ד הזה גולם אין בו חילוק אמיתי בין גוף לרגל, והוא פסול.

גולם יו"ד הוא פסול עיקרי ביו"ד (יותר מדין גולם המפורסם ברוב שאר האותיות - כגון יו"די האל"ף, יו"די השי"ן, שזה גולם בחלק מן האות אבל כללות האל"ף והשי"ן נראית צורתה). ליו"ד הזה חסר לו את כל צורתו.

אמנם הצמח צדק [בפירוש בתשובות שלו] התיר לתקן יו"ד כזה. אך אין להשתמש בהיתר זה כל כך מהר.

יו"ד גולם

היו"ד הזה הוא גולם ופסול, אין בו שום חלוקה בין ראש לרגל - וזה נקרא גולם, כמו יוד"י האלפין וכדומה [הנזכרים בשו"ע סי' לב] שאין חילוק בין ראש הי' שבהם לירכם, שהם פסולים.

הקוץ שבצד שמאל [קוץ ר"ת] אינו ראש - ואינו יכול להוות תחליף לראש. ומכיון שעיקר הגוף (לבד מהקוץ) והירך הוא משיכה אחת - הרי זה גולם.

לדעת המגן אברהם ושו"ע רבינו אי אפשר לתקן יו"ד כזה שאין בו רגל בתפלין [או מזוזה] שלא כסדרן. ולדעת הצמח צדק מותר לתקנה. וכאן לדעתו נצטרך להוסיף דיו לראש היו"ד כדי שיהא ראשו ניכר, ונבדל מהרגל.

היתר ותיקון זה אינו מהודר, כי זה תלוי במחלוקת הפוסקים הנ"ל.

יו"ד עם בליטה מעט דומה לז'

בשתי התמונות יש ביו"ד בליטה מעט לצד ימין, והוא עלול להידמות לז' קטנה.

העיקר שהיא כשרה, ומ"מ ראוי לשאול תינוק, ואחר שיקראנה יו"ד - לתקנה. 

ראה דוגמאות נוספות:

https://hebrewstam.blogspot.com/2018/10/blog-post.html 

https://hebrewstam.blogspot.com/2018/07/blog-post_19.html 

https://hebrewstam.blogspot.com/2016/11/blog-post_77.html 

https://hebrewstam.blogspot.com/2016/08/blog-post_64.html

יו"ד - רי"ש קטנה

היו"ד הזה פסול - הוא ממש רי"ש קטנה.

תג עליון של היו"ד

היו"ד כשרה (כי כל ענין התג העליון אינו מעכב לפסול), אבל התג נשאר מאחור - לא בצד שמאל כפי שצריך להיות לכתחילה לפי מנהגינו [אמנם יש במנהגי ספרד חלק שעושים תג עליון - דוקא באמצע גג האות, אבל אין זה מנהגינו] -

נראה לי שזה נידון ככשר בדיעבד, כי אין התג כהלכתו, ולכתחילה מצוה לעשות תג וקוצו של י' כדין - בצד שמאל דוקא.

קצת הערות בכתב

כדאי להגדיל התמונות:
יו"ד [בשורה ראשונה] - כשרה, אך רחבה קצת יותר מדי. שיעור גוף היו"ד צ"ל לכתחילה לא רחב יותר מעובי הקולמוס.

כ"ף - מושבה קצר, כשרה.

בי"ת - הגג צר מדי, ועקב בולט וגדול [ביחס לרוחב האות עצמה], גורם לשינוי מה בפורפורציה של חלקי האות. אני מציע לשאול תינוק עליה, בגלל צירוף השינויים הנ"ל.

יו"ד [בשורה אחרונה] - גוף היו"ד אינו ניכר מספיק ונבלע בין עובי הירך וחיבור הקוצות מצד שמאל, ונראה כאילו הקוצות מצד שמאל מדובקים בדקות ואינם מגוף האות - צריך לתקן צורה [גוף] היו"ד.

צד"י - יו"ד הימני אין ניכר מספיק חילוק בין העוקץ [המדבק את הי' לגוף] וגוף היו"ד.

זה כלל בכל היודי"ן שבאותיות [יוד"י האלפי"ן, (רגל שמאל של הג' - שהוא צורת י'), פאי"ן, צדי"ן ושיני"ן וכל כיו"ב] - צ"ל גוף היו"ד ניכר לעצמו ומדובק בעוקץ דק לגוף האות. ולא שחיבור העוקץ וגוף היו"ד יהיו גוש אחד [ואפילו רובו מדובק כגוש אחד, אם רובו מדובק הרי זה כמדובק] ונידון כגולם המבואר בשו"ע סימן לב סעיף יח.

אות יו"ד נמחק רוב הגוף

רוב גוף היו"ד מחוק, אע"פ שתינוק מכירו בודאי כיו"ד, מ"מ אי אפשר לתקנו שלא כסדרן. דלא התירו התיקון בנפסקים אלא משום שזה "כתיבה מועטת" כלומר כאשר עיקר האות קיימת, אבל ביו"ד שגופה עיקר האות ואין רוב הגוף קיים, אין זה נקרא "כתיבה מועטת", וממילא אין להתיר תיקונו שלא כסדרן, כי זה יחשב כתיבת עיקר האות [שאסור שלא כסדרן].

יו"ד - אין לה צורה

ליו"ד זו אין צורה מדוייקת של יו"ד. נראה לי שהיא פסולה.

כמובן, בס"ת אפשר לתקנה בהוספת דיו [כי זה אות משם קדוש. אין למוחקה אף אם מן הדין היא פסולה, כי לכאורה העולם קורא לה י' - ונראה כמחיקת השם].

שאלות על נו"ן, יו"ד

הנו"ן פסולה - היא ממש בי"ת. (ואמנם אם היתה צריכה להיות ב' - היה צ"ל קריאת התינוק האם היא ב' או נ', אבל לנו"ן בודאי שהיא פסולה).

היו"ד פסולה - שתי קוצותיה [רגל ימין ועוקץ שמאל] ארוכות יותר מגוף היו"ד. הטפל נהפך לעיקר, והעיקר לטפל !!

(אולי אם תינוק מכירה מותר לתקנה בדחק. אבל כמו שהיא בודאי פסולה).

שינוי יו"ד לאות למ"ד

כתב בית-יוסף ישן

כתב בית-יוסף מאירופה לפני המלחמה. הכתב שונה בצורה ניכרת מהכתב ב"י שכותבים היום.

שים לב לאותיות הבאות: אל"ף, למ"ד, פ"א, קו"ף, שי"ן.

השאלה היא על התגין הגבוהין של היו"דין. הם כשרים, כי אינם דומים כלל ללמ"ד, מחמת דקות התגין.

יו"ד שנוגע לעצמו

לדעת אדמו"ר [שו"ע הרב] בסימן לו אות א' - אות שנוגעת לעצמה אינה נפסלת בכך [ולא חיישינן לסברת המקדש מעט באות ג' שנגיעה דקה בין רגלי הג' ייחשב לסתימה מלאה בדיו] -

ולכן יש לשאול תינוק האם אין שינוי צורה, וכאשר תינוק מכירו כיו"ד, יש לגרר הדיבוק וכשר לכתחילה.

קוצו של יו"ד, ושיעור גוף היו"ד

יו"ד ב'מצרים' יש בה כפיפה כלפי מטה, כי ראשה משופע לצד שמאל כלפי מטה. מ"מ אינה מחודדת בזוית שם, ונראה לי שמעיקר הדין היא כשרה [כי עיקר הדין בעוקץ ר"ת, הוא מה שראשה של י' כפוף כלפי מטה], אלא שראוי לרבעה היטב שם בזוית [אשר עדיין יהא פונה מעט כלפי מטה].

יו"ד ב'בני' עוקצה ניכרת יפה, וראויה לעוקץ ר"ת.

כדאי להגדיל

כל היודי"ן המסומנים יש בהם בעיה גדולה, לענ"ד:

חז"ל למדו ששיעורי אורך הירך של דל"ת וה"א הוא כשיעור מלוא אות קטנה שהיא יו"ד, כפי שפסקו הפוסקים. ואם כן, פשוט שהיו"ד עצמו צריך שיהא בו שיעור זה, כשיעור עובי הקולמוס של יו"ד בכתב זה. כי אחרת, בטל כל השיעור "מלוא אות קטנה".

ולכן היודי"ן כאן שגופן דק ואין בו שיעור 'מלוא אות קטנה' בעצם פסולים. ועוד, שבגלל ששיעור עובי ראשן קטן כל כך, והרי רגלן ארוך [ביחס לעובי הראש], הרי הם בעצם שיעורי ווי"ן.

זו דעתי בהלכה זו [ע"פ ביאור שוע"ר ורמ"א סימן לב סעיף טו, טז] בשיטת המרדכי, המחדש שמדין 'כתיבה תמה' יש שיעור לאורך [עובי] היו"ד, וי"ו, זיי"ן, וכן ירכי הד' והה"א וכיוצא בהם.

יש חולקים עלי בכל הענין הזה, כי אין הם מקבלים שיש כלל שיעור אות, אלא מבארים את מה שחז"ל אמרו ששיעור ירך הד' וה' הוא 'כמלוא אות קטנה', פירושו שבשיעור זה חז"ל שיערו [את ציור האות] שבודאי תינוק מכירו לאות. וממילא ביו"ד שאין בו ספק, לא איכפת להם שאין 'שיעור מלוא אות קטנה' לאות הקטנה עצמה.

יו"ד עם ירך קצר

היו"ד השניה [בתיבת עיניכם] רגלה הימין קצרה ביותר. היא כשרה.

ולא חששו כאשר ירך שמאל [קוץ ר"ת] ארוך כרגל ימין, אלא כאשר שניהם ארוכים כשיעור קולמוס - שאז מתדמה לחי"ת קטנה, משא"כ בתמונה שלפנינו.

יו"ד כחי"ת קטנה

עוקץ שמאל של הח' ארוכה, והיא נראית כח' קטנה. שלושה תינוקות קראוהו חי"ת. לכן זה פסול.