שער ככיפה

שער גדול לפני דלת הכניסה - חייבת במזוזה, כי הוא שער חשוב של כניסה לבית. אמנם בלי ברכה, כי אין בה דלת.

יש לקבוע את המזוזה בשליש העליון של החלק העומד ישר בכיפה, ולא בשליש של כל גובה השער.

הקו הצהוב מסמן סיום מזוזת השער [כלומר החלק הניצב], ומקום המזוזה מסומן באדום.

החלק העגול ככיפה, נידון כמשקוף השער ולא כחלק ממזוזות השער.

השוה ל: https://hebrewstam.blogspot.com/2014/11/blog-post_15.html

שער עשוי ככיפה

אם מזוזות השער [הישרות, לפני עיגול הכיפה] הן גבוהות עשרה טפחים [80 ס"מ] - יש לקבוע את המזוזה על שליש העליון של מזוזת השער [מסומן בחץ אדום]. אע"פ שהוא רק כחצי גובה כל השער. כי הכיפה נידונית כמשקוף, והשליש נמדד במזוזה הישרה.

אבל אם היו מזוזות השער הישרות פחותות מעשרה טפחים בגבהן, או אם היה מתחיל הכיפה מהרצפה [ולא היה שום מזוזה ישרה], אז יש לקבוע את המזוזה בשליש העליון הכללי של כל גובה השער.

פתח עם משקוף ככיפה

הפתח הפנימי הוא לבית כנסת. והפתח החיצון הוא למשרד. בשתיהם מקום קביעת המזוזה [בלי ברכה] הוא בסף המזוזה העומדת ישר לפני עיגול הכיפה [מסומנים בחיצים].

בית שער

שער האבן לפני דלת הבית פטור ממזוזה, כי אין בו [כלומר לפנים הימנו עד הפתח] שיעור ד' אמות על ד' אמות [וגם אינו משמש כלום אלא לנוי] ואין בו דלת.

אם היה בו שיעור ד' אמות על ד' אמות, או דלת, היה חייב במזוזה - ומקום קביעתה, בסף הישר לפני עיגול הכיפה - כדין בית שער.

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: בית שער

פתח טרקלין ובו כניסה עם דלתות

 

הפתח הפנימי הוא לטרקלין [חדר גדול וחשוב], והפתח הראשון הוא מבוא קצר לאותו פתח, והוא עמוק קצת ויש בו ארונות מב' צידי המבוא [מאחורי הדלתות, כפי שנראה בתמונה השניה].

שני הפתחים חייבים במזוזה, החיצון עם ברכה. והפנימי בלי ברכה, היות שאין בו דלת.

תמונת השער הפנימי הוא כיפה שדברו בו חז"ל. ולפי כל הדיעות [יש בה צורת כיפה ה]חייבת במזוזה], היות שמזוזותיה [סיפיה] עומדות ביושר עשרה טפחים לפני שמתעגלת הכיפה (כמבואר ברמב"ם ושו"ע יו"ד סי' רפז). אם עיגול הכיפה היה מתחיל לפני סיום עשרה טפחים של יושר הסיפים לרמב"ם ושו"ע היתה פטורה, ורק לשיטת רש"י והרא"ש היתה חייבת.

מזוזה בשער ככיפה

שער העשוי ככיפה, המנהג לקבוע את המזוזה בחלק הישר [מקום מסומן בחץ] ולא בחלק המתכופף, כי החלק הישר בודאי נקרא מזוזת השער, משא"כ המתכופף [יש אומרים ש]נקרא משקוף ולא מזוזת השער.
ראה גם מה שכתבתי  פורום לנושאי סת"ם: מיקום המזוזה בשער העשוי ככיפה

מיקום המזוזה בשער העשוי ככיפה

התמונה אינה ברורה דיה - לחץ להגדלה !

מקראה לתמונה: הקו הכחול מציין את גבול המשקוף לפי השיטות השונות. והקו החום את מיקום המזוזה.

הט"ז (יו"ד סי' רפז) מציין שיש בעיה במקום קביעת המזוזה בשער ככיפה, היות שקביעת הגבול בין מזוזות הסף והמשקוף לכאורה שנוי במחלוקת, לשיטת רש"י וסייעתו מיקום המשקוף הוא רק במקום העליון שבשער שרוחבו מצטמצם לד' טפחים רוחב [שציינתי בקו כחול], עד שם הוא מזוזות השער שראוי לקביעת מזוזה. מה שאין כן לרמב"ם, סיום מזוזות השער הוא במזוזות העומדות ישר [אנכיים] ואילו ממקום שמתחיל הכיפה להתעגל או לפנות באלכסון הוא מקום המשקוף.

אם כן לרמב"ם יש לקבוע המזוזה [כבשתי הציורים שמימין] לפני תחילת העיקום, ואילו לרש"י יש לקבעה בשליש העליון [כפי שמופיע בשתי התמונות שמשמאל].

הט"ז מציע לקבוע כמצוייר בשתי התמונות שמשמאל, לדעתו גם הרמב"ם יודה שתחילת העיקום הוא בכלל מזוזות השער.

כמה אחרונים חולקים על הט"ז [ראה ספר חובת הדר פרק ז, הערה לה] וסוברים להיפך שגם לרש"י אפשר שעד מקום הכיפה היינו מזוזות השער כשהן גבוהות י' טפחים לכל הפחות ביושר, והשאר שמעל [הכיפה] הוא משקוף, ולכן הם מציעים לקבוע את המזוזה כבשתי התמונות שמימין. וכמדומה לי שכן נוהגים כל העולם למעשה.

יש לחזק את המנהג שקובעים את המזוזה בחלק מזוזת הסף העומד ביושר דוקא, ולא למעלה היכן שמזוזות הסף מתעגל או מתעקם, מפני הסיבות הבאות:

א.  אנו רואים שהגם שחז"ל הקפידו על מיקום קביעת המזוזה בשליש העליון, ויש אומרים שדבר זה מעכב [ראה ט"ז שם, וב"ח יורה דעה סי' רפט דפוסק ע"פ דעת הרמב"ם, דאם קבעה למטה משליש העליון פסול] מ"מ הסכימו [הט"ז וב"ח הנ"ל ע"פ הירושלמי] שבשער גבוה לא יניחנה בשליש העליון אלא בין כתפיו, אע"פ שהוא למטה משליש העליון.

הרי שבמקום שהיה לחז"ל סברא אחרת [כגון בשער גבוה משום שלא יראו את המזוזה, אם יקבענה בגובה בשליש העליון של השער] לא הקפידו על ענין שליש העליון. כמו כן אפשר לומר בשער העשוי ככיפה, עדיף שקביעת המזוזה לא תהא בשליש העליון של כל גובה השער, ובלבד שתהא בחלק הברור שנקרא מזוזות הסף.

ב.  יש להעיר שבשער עם כיפה רחבה, הרי לשיטת רש"י והט"ז, תהא קביעת המזוזה בחלק המתעגל, ופעמים שהיא פונה ומסתכל כלפי הרצפה [כעין שציירתי בציור הראשון משמאל למעלה], והרי לרש"י ורמב"ם מזוזה שכובה פסולה!!

ודוחק [וחידוש] גדול לומר שלדעתם צריך לקדוח חור במשקוף ולזקוף את המזוזה שם, והרי בין כה לא יראוהו כלל.

אלא ברור שגם לדעתם, כשם שבשער גבוה יש להניח את המזוזה במקום המתאים, כמו כן בשער העשוי ככיפה. (ונראה לע"ד שזה רמוז בתוך דברי הט"ז שם בסוף דבריו דו"ק).

ג.  וכן אם השער מתעגל מהרצפה [שלרמב"ם ושו"ע פטור לגמרי כי אין לו מזוזות ומשקוף, אבל] לרש"י וסייעתו חייבת במזוזה, היכן יקבענה? האם מודדים שליש העליון בגובה השער מהרצפה ישר לכיוון המשקוף [ציור ראשון מימין למטה], או מודדים שליש בהיקף מזוזת השער [ציור שני למטה].

נראה פשוט שמודדים בגובה אויר השער ולא בהיקף עיגול קשת המזוזה, ונמצא שאם נקבע את המזוזה בתחילת שליש העליון של קו הישר הוא תחת שליש העליון בחישוב המתעגל.

ד.  הרב דוד ברסמן העיר בהערה, שבשער שיש לה מזוזות ביושר עשרה טפחים [דחייבת לכו"ע] ראוי לקבעה בתחילת שליש העליון של היושר, והיינו בטפח השביעי בערך.