חדר צר וארוך שאין בו ד' אמות ברוחב

חדר צר וארוך שאין בו ד' אמות ברוחב אבל הוא ארוך יותר, ויש בו כדי לרבע [שטח השוה] לד' אמות על ד' אמות, נחלקו הפוסקים ביו"ד סימן רפו סעיף יג, דעת הרא"ש דפטור ודעת הבית יוסף ברמב"ם דחייב, וכן פסק בשו"ע שם. ופסק הש"ך שם דלכן יקבע מזוזה בלי ברכה.

וכתב הרב החסיד לוי ביסטריצקי ז"ל בהערות לספר קיצור שו"ע סימן יא סעיף יו"ד: יש אומרים דפטור. וכן הכריע [בשו"ע] רבינו כמבואר בסי' שס"ו סעיף ה' וע"ש במראה מקום דכ' דהעיקר כסברת הרא"ש דבעינן ד"א על ד"א ממש, ולא כדי לרבע. ע"כ.

וכתב רבינו כן לענין בית שמניחים בו העירוב צריך שיהא ראוי לדירה ואם אין בו ד"א על ד"א אינו ראוי לדירה, ולמד מהסוגיא דבית שאין בו ד"א פטור ממזוזה משום דאינו ראוי לדירה. והכריע כסברת הרא"ש דבעינן ד"א על ד"א ממש, ולא כדי לרבע.

 

ונראה לי ד(הגם שציון הלז נכון, אמנם) המסקנה המובנת מהערת הרב ז"ל, דמשמע שלנוהגים ע"פ פסקי שו"ע רבינו יש לפטור לגמרי חדר צר וארוך ממזוזה. זה אינו נכון למעשה. דלענין עירוב כנ"ל גילה רבינו דשיטה זו של הרא"ש עיקר, כפי שהוכיח במ"מ שם דסברת האחרונים דלא כבית יוסף, וכל שאין בו ד"א על ד"א ממש אינו ראוי לדירה.

מ"מ פשוט שאם היה לפנינו שו"ע אדמו"ר בהלכות מזוזה, לא היה משמיט רבינו לגמרי סברת המחבר וב"י, כי אין דרך רבינו להשמיט לגמרי סברת בעל השו"ע. אלא פשוט שהיה מעתיק פסק הש"ך הנ"ל, דיקבע מזוזה בלי ברכה [לחשוש לסברת המחבר וב"י בדעת הרמב"ם].

ולכן למעשה אין לפטור כלל בחדר כזה, מאחר דפסק ברור בשו"ע וש"ך הנ"ל דיקבע שם מזוזה [בלי ברכה].

ואמנם יש סברא לפטור מצד אחר, דגם לרמב"ם יש לפטור היכא דאין דלת, וממילא בצירוף שתי הטעמים, לרא"ש פטור כי אין בו שיעור, ולרמב"ם פטור משום דאין בו דלת. נראה לי שאין כדאי להקל בדבר מכח זה, דהרי סברת החמודי דניאל (בפתחי תשובה שם סקי"א) דמה שאמרו בית שאין בו ד"א פטור, היינו בית שלם לבדו. אך חדר קטן המצורף וחלק מבית גדול חייב במזוזה, מכח הצטרפות לבית הגדול.
לכן למעשה יש לקבוע על פתח כזה מזוזה ללא ברכה, כפסק הש"ך הנ"ל.