יום שבת, 31 באוקטובר 2020

ראש צד"י משוך

ראש ימין של הצד"י משוך מדי. אמנם זה כשר בדיעבד כל זמן שהתינוק מכירו (כמבואר בשוע"ר סימן לב סעיף לו - לענין מושבי הנו"ן וצד"י שמשוכות מדי, והוא הדין לענין ראשי שעטנזג"ץ המשוכים), אך אין זה ראוי לכתחילה.

וכתב רבינו (ריש סימן לו) שלכתחילה מדין כתיבה תמה צריך לכתוב כל האותיות נכונות כפי שנמסרו צורתן על ידי רבותינו הראשונים. ומבואר בראשונים ואחרונים שראשי שעטנזג"ץ, הם ראשין כצורת יודי"ן או זייני"ן - ברור שזהו לא רק צורתן, אלא גם שיעורן (כי שינוי השיעור מוביל בהכרח לשינוי הצורה). וכן מבואר בפוסקים [ושו"ע רבינו סי' לה] שאין למשוך האותיות לכתחילה.

ראה עוד דוגמאות תחת התיוית - ראשי שעטנזג"ץ משוכים.

אמנם בכתב המיוחס לאדמה"ז נהגו למשוך ראש שמאל של הצד"י כקולמוס וחצי (או מעט יותר מזה, ואילו שאר ראשי שעטנזג"ץ אין מושכין ראש שמאל יותר מקולמוס), אבל לא כשיעור שתי קולמוסים.

ואילו ראשי ימין של שי"ן וצד"י ועי"ן - אין מושכין אותן אלא כחצי או שלשת-רבעי הקולמוס

יום רביעי, 21 באוקטובר 2020

מגילה מנוקדת עם טעמים

האם מותר לנקד במגילה, ניקוד סופי-פסוק וטעמים?

אסור לנקד את המגילה, כי כל תורה שבכתב אסור לה להיות מנוקדת [חוץ מניקוד המבואר במסורת שננקד על כמה אותיות בתורה]. אין חילוק בין ניקוד הקריאה, ניקוד ניגוני הטעמים או סופי פסוק. אלא שבסת"ם [ספר תורה, תפלין ומזוזה] זה פסול - עד שיסיר את הניקוד או הטעמים כו'. אבל בנוגע למגילה מבואר בשו"ע [או"ח סי' תרצא סעיף ט] "מגילה שהיא נקודה (כולל סופי פסוק או טעמים) וכן אם כתב בה בדף הראשון ברכות ופיוטים אינה נפסלת בכך".

כלומר, בדיעבד מגילה מנוקדת שכבר קראו בה, או שאי אפשר לו לאדם לקרוא בה בלא שינקדה, בדיעבד הרי זה מותר.

ונראה לי שזה מטעם שדינה כחסר בה תיבות ואותיות שיוצא בה בדיעבד, הרי שאין דקדוק בדיעבד בחסר ויתיר במגילה, כמו שבסת"ם שדבר זה מעכב. אבל פשיטא שלכתחילה אין לנקד את המגילה ולא לקרוא בה, עד שיסיר הניקוד ממנה.

יום שני, 19 באוקטובר 2020

דיבוק קו"ף ווי"ו

 

הדיבוק אינו משנה את צורת אחת מהאותיות, ושתיהן ניכרות. על כן מותר להפריד נגיעה זו [ואין בה ח"ת].

נו"ן ללא צואר

הנו"ן הזו פסולה, כי אין לה צואר.

יום שישי, 16 באוקטובר 2020

יו"ד גולם

היו"ד הזה גולם אין בו חילוק אמיתי בין גוף לרגל, והוא פסול.

גולם יו"ד הוא פסול עיקרי ביו"ד (יותר מדין גולם המפורסם ברוב שאר האותיות - כגון יו"די האל"ף, יו"די השי"ן, שזה גולם בחלק מן האות אבל כללות האל"ף והשי"ן נראית צורתה). ליו"ד הזה חסר לו את כל צורתו.

אמנם הצמח צדק [בפירוש בתשובות שלו] התיר לתקן יו"ד כזה. אך אין להשתמש בהיתר זה כל כך מהר.

יום שני, 5 באוקטובר 2020

ריבוע התיתורא התחתון והעליון אינם שוים

ריבוע התחתון והעליון אינם שוים. אין זה מעכב. אלא כל, שכל חלק בתיתורא (העליון והתחתון) בפני עצמה מרובעת [לראיית העין, ולא צריך למדידה מדוייקת בקליבר] הרי זו כשרה. כמובן נוי לתפלין (זה א-לי ואנוהו, שמצוה לכתחילה לייפות כל מצוה בתורה) שתהיינה מרובעות למעלה ולמטה בשוה, שזה נוי ויופי להן.

ראה גם  https://hebrewstam.blogspot.com/2013/04/blog-post_9674.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2012/11/blog-post_2.html