‏הצגת רשומות עם תוויות חתך באות - לענין היקף גויל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חתך באות - לענין היקף גויל. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 13 בנובמבר 2020

בשירטוט נעשה שריטה מעבר לעבר

במילה "לטוטפת" [בשורה האחרונה] השירטוט חתך את הקלף ועשה שריטה [קרע עד] מעבר לקלף. אי אפשר בתמונה לראות את השריטה, אבל מתחת לגג הלמ"ד וראש ימין של הטי"ת, רואים נזילת הדיו לצד השני של הקלף דרך השריטה.
מה דין האותיות הללו והמזוזה הזו?
אמנם נקב קטן שאינו נראה לעין והדיו עובר עליו וסותמו אינו חשוב נקב כלל [כמבואר בשו"ע והפוסקים בסימן לב], אך שריטה ארוכה, אע"פ שהיא דקה וגם אינה נראית לעין [ובמצב כתיבה רגיל הדיו יעבור עליו ויסתמנו], היות שכאשר תמתח לצדדים ייראה הנקב, דינו כנקב הנראה לעין לכל דבר. כן פסק במקדש מעט [בסימן לב ס"ק לח. ובלאו הכי, לדעת המקדש מעט (שם ס"ק לד) כל שהדיו מחלחל ועובר לצד השני של הקלף, חשיב נקב שאין הדיו עובר עליו, ואינו מוקף גויל].
ולכן הל' שנחתך צוארה - פסולה, כי האות אינו גולם אחד, וגם אינו מוקף גויל. ודבר זה לא ניתן כלל לתיקון.
הט' אינו מוקף גויל ופסול עד שיקיפנו גויל בגרירה [אם אפשר].
היות שהל' פסולה צריך לגרר [במזוזה - שצ"ל כתיבה כסדרן דוקא] כל תיבת 'לטוטפת', ולחזור לכתבה אחר השריטה. ואע"פ שישאר ריוח כשיעור ז' יודי"ן בין התיבות [והיו - לטוטפת] בדיעבד זה כשר, כי אין בו שיעור פרשה.

יום שלישי, 30 בדצמבר 2014

חתך באות ה"א

בה"א יש חתך שהיה הולך מרגל שמאל עד הגג, שנעשה אחר הכתיבה. הסופר גרר מגג הה"א וכעת החתך הוא מחוץ לה"א.
מה היה דינו של חתך זה?
חתך ארוך נידון כנקב הנראה לעין כמבואר במקדש מעט משום שאם ימתחו אותו יפתחו שפתי החתך ויראה לעין. אבל היות שנעשה אחר הכתיבה, אע"פ שלא היה במקום החתך שום היקף גויל בין גג הה"א לרגל שמאל, לפי השיטה העיקרית בהלכה [שו"ע רבינו לב סעיף יט] היה כשר. אמנם לדעת הירושלמי שם, נראה שהיה מעכב היקף גויל באופן זה גם אחר הכתיבה, [וכתב רבינו שם שראוי להחמיר כדעתם] ולכן טוב עשה המגיה שגרר מהגג ועכשיו החתך הוא מחוץ לגג הה"א, וממילא היא מוקפת גויל [גם לירושלמי].