יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

נגיעה משיטה לשיטה

מותר לגרר את הנגיעה הזו.
לא נשתנה צורת שום אות מחמת הנגיעה, וגם אין זה מוגדר כנגיעה עבה. כי פירוש "נגיעה עבה" היינו שכל עובי קו הגג נגע לגג אחרת, ולא ניכר היכן תחילת גגה של זו וסופה של האחרת, אבל כאן ניכר היטב הקו שלמעלה שהוא קו אחר מזו של גג התחתונה.

שאלת תינוק ביו"ד

צריך שאלת תינוק על היו"ד הזו - שמא היא נראית כזיי"ן קטנה.

כתב איכות נמוכה ביותר


יש להסתפק על אותיות הללו [בי"ת, ומ"ם] אם יש בהם צורת אות. [יש פוסלים (קול יעקב בסי' לב) המ"ם בגלל שהחרטום הוא גולם ולא וא"ו].
אני נוטה להחמיר, וגם בגלל שבכל מקרה הכתב הזה אינו ראוי לכתחלה.

יום שני, 29 בספטמבר 2014

שאלה בדין איסור להניח בית ללא מזוזה

שאלה:  אני מסיים את השכירות שלי בבית, כאשר נכנסתי לא היו בו מזוזות וקבעתי מזוזות. עתה כאשר אני עוזב, אני צריך (לפי התחייבות) לסייד ולצבוע את הבית, וממילא מתכונן להוריד את המזוזות לצורך הסיוד וצביעה. האם אני חייב להחזירם אחר כך בשביל הדייר הבא? או שמא מכיון שכבר הורדתי אותם, אינני צריך להחזירם?

תשובה:  היות שאסור להשאיר בית שיהודי עתיד ליכנס לדור בה בלי מזוזות משום סכנה, אתה חייב להחזירם. אם תוכל לבוא בדברים עם הדייר הבא ותשתכנע ממנו שהוא מתכונן לקבוע מזוזות שלו מיד עם כניסתו, אתה פטור מלהחזירם. אם לא תשתכנע בכך, אתה חייב לקבעם בחזרה על הבית [או הם או מזוזות אחרות] בלי ברכה, כדי שלא להניח בית בלי מזוזה לפני יהודי שבא לדור.

יו"ד רחבה

היו"ד הראשונה של ימיכם רחבה מדי. בדיעבד נראה להכשירה ע"י קריאת התינוק, כי לא נראית בודאות כרי"ש קטנה.
ראה יו"ד דומה שפסלתי - קשה להבחין מה החילוק. פורום לנושאי סת"ם: יו"ד משוכה ביותר

הכתב אינו מיושר לגמרי על השרטוט

כדאי להגדיל
הכתב אינו מיושר לגמרי על השרטוט. בדיעבד זה כשר. הסופר עשה כתב שהוא מדי גדול ביחס לשורות, ולכן לא נשאר לו מספיק רווח בין השיטות, וזה גורם לו קושי גדול בכתב ובצורת האותיות.
האות פ"א [ואספת] יש כאן בעיה חמורה, המושב צר ואינו מכסה מתחת לנקודה. לענ"ד אין זה כשר, אבל מותר לתקנה כי מסתמא התינוק יקראנה.
האות תי"ו בקושי יש בה כפיפת רגל שמאל - דינה שאלת תינוק [ותיקון].
האות פ"א פשוטה - גגה רחב ביחס לאורך רגלה - כשרה.
הקו"ף - בגלל צפיפות הכתב וגודל גוף הקו"ף, הרגל אינו יורד מספיק, יש להסתפק כאן אפילו בדיעבד אם מועיל שאלת תינוק להכשירה (כי לכאורה צריכה רגל שמאל לירד למטה מהגוף כשיעור מלוא אות קטנה לפחות - וכאן אינה ארוכה מספיק).

יום ראשון, 28 בספטמבר 2014

זייני"ן ארוכות - שאלה של נו"ן פשוטה



כולם ארוכות מהשיטה - ודינן שאלת תינוק. יש לכסות את המשך התיבה שלא יכיר התינוק משום שאינה עומדת בסוף התיבה שאינה זיי"ן.

צד"י פשוטה פסולה

 הצד"י פשוטה פסולה, כי חיבור של הירכים היא למטה, ואין לה רגל יורדת למטה מהחיבור.

יו"ד רגל ימין קצרה, הפסק ברגל

היו"ד של 'ידכם' נמחק רגל ימין מעט, עדיין היא כשרה ומותר לתקנה [אין שיעור לאורך ירך היו"ד].
רגל היו"ד של 'יהיה' ארוכה מדי (צריך לתקן ע"י עיבוי הראש בדיו).
***
הפסק בין תחילת הרגל לסופה - מותר לתקן בתפלין ומזוזה (כדין שאר נפסקים שניכר היטב צורת האות).

פסיעה לבר מוגזמת


הפסיעה לבר גדולה מדי וגורמת [כאן] לשאלה אם זו תי"ו. דינה שאלת תינוק, האם היא ה"א או תי"ו.
צריך זהירות בהוספה זו של הפסיעה - שלא לבטל עיקר צורת האות!
יש לעשותה דקה וקטנה [הרי היא רמז בלבד ע"פ קבלה, ולא עיקר בצורת האות].

יום רביעי, 24 בספטמבר 2014

ראש השנה

לכל באי הפורום

לשנה טובה תכתבו ותחתמו, לשנה טובה ומתוקה

ה' יברך את עמו בשלום

"תקעו בחדש שופר"
פירש הבעל שם טוב: שצריך לחדש תמיד משהו בעבודת ה',
ובמיוחד בתקיעת שופר של ראש השנה. 

יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

נפסקים


המ"ם נפסלה ולא מועיל קריאת התינוק - היא נעשית פתוחה ואי אפשר לתקנה משום שלא כסדרן.
התי"ו הזו תלויה בקריאת התינוק, אם קוראה תי"ו מותר לתקנה.

זיי"ן פסולה

נראה לי שהזיי"ן הזו פסולה. היא כמין וי"ו.

יו"ד כשרה

תינוק נשאל וקראה יו"ד. בעצם הקוץ הזה היורד אינו כלום, ומותר למחקה אף מהשם, כי היא לא צורך השם ואין בה קדושה.
קח בחשבון שהתמונה היא הגדלה מהמציאות !

יום שני, 22 בספטמבר 2014

צדי"ן מקולקלין

 תמונה זו מהפורום באנגלית. הצד"י הזו איבדה את צורתה.
הצד"י פשוטה - נראה לי שאין לה צורת אות. היא מקולקלת - גם קצרה מדי, גם אינה יורדת מהשיטה, גם עיוות ראשה השמאלי לא מועיל ...

פ"א פשוטה משוכה

אסור למשוך גג הפ"א (פשוטה). הפ"א מתקלקל צורתו ע"י משיכה, וכאן נידון בשאלת תינוק.

וא"ו גולם - פסול

 הווי"ן הללו גלמים אין להם ראש. אי אפשר לתקנם. 
הוי"ו כאן גולם.
הבי"ת - שאלת תינוק ואם קוראו בי"ת יש לתקן ריבוע עקבו.
הצד"י לפי הנראה בסקן - ראשו הימני מחוק לגמרי ולא נשאר בו דיו, א"א לתקנו משום שלא כסדרן.

יום ראשון, 21 בספטמבר 2014

ריוח באמצע הפרשה

ריוח של תשע אותיות [יודי"ן] באמצע הפרשה - ריוח פרשה סתומה, פוסל באמצע התפלין.
לא ברור מה קרה כאן - כי אם הסופר רק כתב והאמרי פעמיים, היה דרך קלה לתקנה, אבל כעת אין מה לעשות.

עיין בתוית עוד שתי מאמרים על ריוח באמצע פרשה - מה שכתבתי על עשיית חורים במקרה כזה.

שער גראג' [חניה]

הכניסה לחניה מחולקת לשלושה: א) השער הימני נפתח לעתים נדירות ורק למעבר מכוניות בלבד. ב) השער השמאלי נפתח תדיר למכוניות. ג) בתוך השער השמאלי יש שער למעבר בני אדם ברגל.
מה דין פתחים הללו לענין מזוזות?

א.  אם אין מעבר מהחניה לבית, וכל מטרת החניה הוא רק למכוניות בלבד, הרי זה פטור בעצם ממזוזה כי אינו מקום דיור.
ב.  אבל אם יש בפנים מעבר לבית, הרי זה נידון כבית שער לבית להתחייב במזוזה.
א) השער הימני פטור, כי הוא אינו רגיל.
ב) השער השמאלי חייב במזוזה, כי הוא הרגיל, ואע"פ שעוברים דרכו במכוניות, לא גרע מעבר אדם במכונית ממעבר רגלי.
ג) יש אחרונים המחייבים גם את השער הקטן הנפתח למעבר רגלי במזוזה נפרדת לעצמה, כי הוא פתח נפרד מהגדול. [ואע"פ שכאשר יפתח השער הגדול שבצד שמאל, ינוע כל שער הקטן, המזוזה אינה נפסלת מחמת כך משום תעשה ולא מן העשוי]. וצ"ע, כי לכאורה היות שהגדול נפתח תדיר - ממילא הפתח הקטן ארעי.
אחר העיון כמבואר למטה - ברור שהשער הקטן פטור לגמרי.

כבר כתבתי על ענין דומה - חיוב מזוזה בפתח בקיר מתקפל, ויש ללמוד מזה על זה. ראה פורום לנושאי סת"ם: פתח בקיר מתקפל  אך יש לחלק, דהתם חוץ מהפתח שבאמצע הקיר המתקפל אין מזוזה אחרת. ואילו כאן בלאו הכי בגדול יש מזוזה, אלא שנראה בטור (סו"ס רפו שער קטן אצל שער גדול) ובאחרונים שאין זו סיבה לפטור שער הקטן.

בספר מזוזות מלכים (דף מז ע"ב, הלכה למשה אות פג) מביא מחלוקת האחרונים בנידון כזה.
א.  דעת ערוך השלחן (סי' רפו סעיף מה) דהדלת הקטן הפנימי פטור בכל מקרה [כלומר בין שהשער הגדול חייב או פטור, כי הוא רק נחשב כחור בשער הגדול, ואין לו קביעות מזוזות ומשקוף. וכתב במזו"מ שכ"כ במצודת דוד בשם תשו' הצ"צ. (אינני יודע איזה ספר זה, ואולי הוא מתכוין לרבינו בעל הצמח צדק).
ב.  דעת בעל הערך שי ותשורת שי לקבוע מזוזה בשער הפנימי הקטן, בלי ברכה. (אמנם עיין במזו"מ שם, נראה שרק כאשר אין הגדול שער המחויב כלל כגון שאין לה משקוף מלמעלה, אז יש להחמיר ולקבוע בקטן כנ"ל. אך אם הגדולה יש בה מזוזה לעצמה הקטן פטור לגמרי).
וסיים בעל מזו"מ דהמנהג כסברא הראשונה. כלומר שלא נהגו לקבוע מזוזה כלל בשער הקטן (בגלל שהוא נייד).

יום שישי, 19 בספטמבר 2014

ראש הנו"ן הפוך

הראש הפוך לגמרי - פוסלים משום שינוי צורת האות.
לנו"ן הזה יש יותר צורת נו"ן בגלל בליטת הראש מעט שמאלה, ויש לתקן הראש.
ראש הנו"ן פשוטה הפוך אבל עובר מעט לשמאל - יש לתקנה.

בעיה בנו"ן

 הרבה שינויים קטנים מצטברים לעיוות צורת הנו"ן ...

בי"ת - כ"ף

לענ"ד הבי"ת הזו פסולה, היא נדמית יותר לכ"ף.

יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

זייני"ן פסולות



כל הזייני"ן הללו פסולות, כי הראש יוצא מקצה הירך ולא מאמצעו.

תי"ו - רגל שמאל לא ברור

אני נוטה לפסול תי"ו זו, כי לא ברור רגל שמאל שלה. (יש דיון באחרונים על כעין תמונה זו. ראה משנת הסופר עמ' צא בילקוט שכותב על רגל שמאל כעין זיי"ן הפוכה יעשה שאל"ת. ולענ"ד בתמונה זו לפסול. ראה גם אותיות הרב עמ' שו תמונה 23).

גימ"ל - רגל שמאל יורדת למטה מרגל ימין

רגל שמאל יורדת למטה מרגל ימין, וגם רגל ימין קצר ומתדמה מעט לנו"ן - יש לשאול תינוק אם יקראנה גימ"ל או נו"ן, ואחר קריאת התינוק יש להאריך את רגל ימין שתהא יורדת למטה מרגל שמאל.

יום רביעי, 17 בספטמבר 2014

עיי"ן רבתי

עיי"ן רבתי כאן גבוהה מדי ביחס לשיטה - היא נקראת "עי"ן תלויה" כי היא תלויה מעל לשיטה. כשרה. אך לא כך עושין אותה, אלא צריכה להיות בתוך שיטת הכתב ומושבה בולט כלפי מטה, ולא ראשיה גבוהים כל כך מעל השיטה.

טעות !

טעות??! או משהו אחר??
בכל אופן מעניין !! נסו את כחכם בהגהה.

מ"ם [סתומה] פשוטה ללא צורה

למ"ם הזו אין צורת אות, והיא פסולה.

יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

וא"ו ארוכה

הוי"ו בתיבה "יהיו" ארוכה. נתעורר שאלה באמצע קריאת התורה מה דינה? התינוק קראה וי"ו.
אמנם יש מכשירים כן ע"י קריאת התינוק. אבל נראה העיקר לדין שהיא כשיעור נו"ן פשוטה ופסולה לוי"ו, ולא מועיל היכר הראש. ולכן חייבים לתקנה לפני קריאה הבאה.

יום שני, 15 בספטמבר 2014

תוספת חדר - עמודים

החדר המואר [צד שמאל שבתמונה] הוא תוספת לבית, אע"פ שיש קצת משקוף שיורד [החשמלים הקטנים זוהרים ממנה] ומקיף את התוספת הזו בינו לבית [האורגינלי], מקום זה פטור ממזוזה. כי אין הבדלת קירות בינו לשאר הבית, והעמודים לבדם אינם מהווים צורת פתח.

תודתי לר' אריה לייב גרינברג על השאלה

יום ראשון, 14 בספטמבר 2014

פן - הנו"ן אינה יורדת למטה מהפ"א

כתבו האחרונים שמכיון שהנו"ן אינה יורדת מתחת לפ"א - יש חשש שאין התיבה נקראת נכונה, ולכן צריך לתקן הנו"ן להאריך יריכה.
אותה בעיה יש לכאורה גם בתיבה למען.

דיבוק עבה

היו"ד נדבקה כולה [כל עובי הגג] למ"ם - פסול, ואין לגרור ביניהם משום חק תוכות.

יום שישי, 12 בספטמבר 2014

נקודה קטנה בחלל הדלי"ת

כדאי להגדיל

נקודה קטנה [הסופר התחיל תג שעל האל"ף] בקצה חלל הדלי"ת.
אין כאן שום חשש לה"א, והדלי"ת כשרה ומהודרת [ימחוק את ראש התג כמובן]. כי גם לשיטת הרא"ש [שו"ע סי' לב סעיף טו] דשיעור הנקודה של הה"א משהו, אין הכוונה משהו ממש, אלא שאין בו שיעור יו"ד, אבל צריך שיעור שייראה רגל של הה"א, וכאן אינו ראוי נקודה זו לכלום.

עיי"ן משונה

עיי"ן משונה - מתחילה להדמות לשי"ן. צריך שאלת תינוק ותיקון.

למ"ד לחלל דלי"ת

מה שמוסגר במסגרת אדומה היא חללה של הדלי"ת, ואסור שיכנס לתוכה ראש הלמ"ד.
לענין הדין, יש לכסות כל מה שחוץ לחלל האות ולשאול תינוק, אם יטעה בה כה"א - היא פסולה, ואם לאו כשרה וראוי לתקן [ע"י מחיקת קצת ראש הלמ"ד או קצת אריכות רגל הדלי"ת].

יום חמישי, 11 בספטמבר 2014

גימ"ל עם רגל ימין עבה מעט

הכשרתי גימ"ל זה.
[ראה מקדש מעט (גימ"ל, סעיף קטן ב) ושם משמע לפסול כאשר עשה רגל ימין עבה למטה כעין ראש גימ"ל, כי צ"ל רגל ימין דק למטה. אמנם קל לחלק בין התמונות. ראה אותיות הרב עמוד פ - ושמה נתחלפו התמונות. וציור 28 הוא הפסול].

דלת הנפתחת לעתים בלבד


שאלה:  הדלת העיקרית לחצר היא מצד שמאל. הדלת המתקפלת [הגדולה מצד ימין] סגורה כל השנה ורק בקיץ פותחים אותה. האם גם היא חייבת במזוזה?
תשובה:  גם דלת שמשתמשים בה רק לפעמים ואינה עיקר הדלת לחדר חייבת במזוזה כדין.

למטה מראה הדלת מצד פנים [תוך הבית]