כל הצילומים האלו הופיעו כאן בפורום (תוספת החיצים הם שלי).
השאלה זה האם אפשר לצאת מתוך הנחה שכל המקומות שמסומנים (עם חץ אדום) הם הסוף של הקלף? אם כן, רואים שר' ראובן לא הקפיד להשאיר רווח של "חצי ציפורן" מעל ראשי ה-ל' ומתחת לרגלי ה-ך' וה-ן' כמו שכתוב בשו"ע ש"יש לחוש לדבריהם לכתחילה". אמנם יש כל מיני תירוצים שבזמנם לא היה שפע של קלף וכו', אבל את זה (נלע"ד) אפשר לתרץ על האורך של הקלף, שלכן כתבו את ה"של יד" על 2 חלקים (כמו שלכאורה מובן ממה שמסומן בחצים הירוקים), אבל לא נראה לי שתירוץ זה תקף גם לרוחב של הקלף, שהרי אפשר לשרטט שורות יותר צרות ע"ח הגליונות.
ולכאורה רואים את זה גם גם בפרשיה של התפילין של הריי"צ (בצד התחתון).
ואם זה באמת כך אז אפשר לבקש מהמשרטט להקטין מעט (בשל יד) את הגליונות ולהגדיל את השיטין ע"מ להקל על הכתיבה (כידוע למתעסקים בזה שבמידות האלו כל עשירית מ"מ הוא חשוב ביותר), ולדוגמא ברוחב 38 מ"מ אפשר לעשות שכל שיטה יהיה 4.9 מ"מ, גליון העליון 4 מ"מ והשורה התחתונה כולל הגליון 4.6 מ"מ ואז תהיה הכתיבה ממש תענוג (ביחס למה שיש עכשיו שזה 4.75 מ"מ לשורה). ואם כל זה יהיה מקום ל-ד' רבתי כדבעי עם כל התגים.
