אין צורת אות לתי"ו, ופסול בקו"ף

התי"ו המסומנת [בשבתך] פסולה. קו הגג והירך הם בעצם קו אחד עם שיפוע מעט. צורת הת' מחייבת ג' חלקים, רגל ימין, גג, ורגל שמאל בצורתה המיוחדת - רגל שכפופה למטה החוצה. בהעדר אחת מחלקים אלו, אין לה צורת אות [ועכ"פ אינה 'כתיבה תמה'].

גם רי"ש כזה - היתה פסולה מאותה סיבה, כי אין לה גג ורגל, כשני חלקים ברורים כל אחד לעצמו. (ובאמת זה חלק מדין 'גולם' שהפוסקים בסימן לב פסלו, כגון נגעה לגמרי יו"ד האל"ף לקו הגג).

הק' [ובקומך] יש לה בעיה גדולה, כי הרגל צ"ל תלויה בחלל האות, כלומר מתחת לגג ומול רגל ימין. ואילו זו תלויה החוצה מסיום הגג, וגם זה פסול.

שריטת דיו בחלל רי"ש

שריטות דיו בחלל רי"ש - יש לשאול תינוק, אם יכירנו כרי"ש יש להכשיר, ולגרר את השריטות. ואם יטעה בה, פסולה, וצריך לבטל כולה [ובתפלין ומזוזה אין תקנה משום שלכס"ד].

ואין לפסול מיד, משום שנהפכה הר' הזו לה"א, דהשריטות אינן נראות כחלק מהאות, ועומדות בצד ימין שלה, שלא כבאות ה"א עצמה. ולכן מהני שאלת תינוק. [אבל אם היה צורה הדומה לרגל הה"א, אפילו באמצע גגה, או שהיו השריטות מצד שמאל [במקום ירך הה"א] היה צריך לפסלה, משום שנהפכה לה"א.

שאלה על רי"ש

לרי"ש יש עוקץ גבוה - וספק אם תינוק יטעה בה כלמ"ד. צריך שאלת תינוק אם זו רי"ש או למ"ד. ואם יקראנה ר' יש למחוק את העוקץ הזה.

כתבים גרועים ובעיות

דבר ידוע שכתבים גרועים יש בהם הרבה בעיות הלכתיות (וכן ספיקות על כשרותם):

הנה ב' דוגמאות:

בין הש' ור' [למעלה] - גרר להפריד ביניהם ושרט שריטה העוברת מעבר לעבר השני של הקלף, אלא ששריטה זו נראית רק נגד שלחן אור [השמש], ולא לעין רגילה.

הבעיה היא - שאמנם נקב שאינו נראה לעין רגילה (אלא רק נגד השמש) אינו נידון כנקב וכחסר היקף גויל, אבל אם כן נראה שעדיין האותיות דבוקות זו לזו. לכן לכתחילה בודאי יש לגרר ביניהם אם אפשר, שיהא היקף גויל ממש. בדיעבד [וכל הכתב הזה הוא בדיעבד] אפשר להכשיר כך (אם לעין אינו נראה נוגע).

שתי התווי"ן המסומנים פסולים, כי אין להם בליטת רגל שמאל. והם חסרי צורת האות תי"ו.

הרי"ש ארוכה מעט - שאלת תינוק האם זו ר' או כ"ף פשוטה.

רי"ש מרובעת

הרי"ש מרובעת. דינה שאלת תינוק האם היא ד' או ר'.

מכיון שברור שכל תינוק יקראנה ר' - היא כשרה (ולמעשה, אין צורך לשאול).

רושם מטעה באות רי"ש

מצד ימין של גג הרי"ש יש איזה כתם/רושם שעלול לגרום לר' להידמות לדלי"ת.

אמנם זה אינו דיו, אלא איזה לכלוך [התמונה השניה - היא אותה הרי"ש מול שלחן אור] - 

צריך לראות במציאות בעין רגילה (ולא מול שלחן אור) - אם נראית לעין שינוי בצורת הר' צריך לשאול תינוק [כדין שאלות תינוק].

השוה לכתם במ"ם https://hebrewstam.blogspot.com/2019/12/blog-post.html

בשני המקרים נידון שינוי הצורה רק על פי הראיה בעין רגילה.

דלתי"ן פסולות, רי"ש גג אלכסון

הד' [בחדש] פסולה, הירך יוצא מאמצע הגג ויורד ישר - היא יותר דומה לזיי"ן. ואין לה צורת ד'.  

הד' כאן [שוב בתיבה בחדש] קצת יותר טוב, כי הירך נוטה באלכסון. ואעפ"כ היא פסולה, כי היא יותר דומה למין ז', בגלל עמידת הירך באמצעה ממש.

ר' [והאמרי] - הגג אלכסוני, והרגל היורד קצר ביותר. בדיעבד גדול מכשירים דבר זה.

כ"ף פסולה

הכ"ף פסולה - אין לה מושב מספיק.

הרי"ש - גג צר והירך ארוך קצת - צריך שאלת תינוק, אם לא יטעה בה כו' או כך' [גם אם תינוק יקראנה ר' - היא כשרה רק בדיעבד]

שאלות על רי"ש ודלי"ת

קו דיו נמרח מהרי"ש כלפי מעלה - קשה להבחין בדיוק ע"פ הצילום. בכל אופן יש אפשרות שהרי"ש נשתנה ללמ"ד, ולכן צריך שאלת תינוק.

כתב פשוט. המ"ם מחובר למטה - כשר בדיעבד.

הר' יש בו עוקץ בולט ומתדמה לד' - מועיל קריאת התינוק [כלומר אין זה ד' מוחלט].

דלי"ת עם עקץ בולט - אך רגלו בולטת פנימה, ומשום מה מתדמה לר' - שאלת תינוק. 

רי"ש

רב נשאל על הרי"ש הזה ופסלו, כי יש לו זוית חדה נוטה לאחור, והוא דומה לדלי"ת.

(לענ"ד היה אפשר לדונו בשאלת תינוק, מאחר שהגג משופע מעט - אין זוית חדה ממש. אבל אין אחר מעשה רב כלום).

שאלת תינוק

הר' קטנה - דינה שאלת תינוק. [לי זה נראה כרי"ש, אבל בכל זאת היא קטנה, ואפשר תינוקות יטעו בה ביחסה לגודל שאר הכתב].

כמה תינוקות נשאלו, אחר שהראו להם רישי"ן ויודי"ן מכתב זה, וכולם [פרט לאחד] קראוהו יו"ד - ופסלוהו.

רי"ש בעייתית

הרי"ש הזה משוכה מאוד כלפי מטה באלכסון, ואין לה צורה הרגילה של גג ורגל. ועוד בעיה, קשה להעריך האם יש לרגל שיעור יו"ד [מלוא אות קטנה].

אמנם אין זה צורתה הנכונה, אבל נראה לי שאם תינוק קורא לה רי"ש, מותר לתקנה בהוספת דיו להיטיב צורתה.

שאלות על רישי"ן

הרי"ש הזה - אינו לכתחילה, כי הגג צר ומשיכת הירך מתחילה מוקדם. אעפ"כ הוא כשר, כי צורתו הכללית היא רי"ש, ולא אות אחרת.

 

הרישי"ן בשלשת התמונות האחרונות כשרות, אע"פ שרגלם עבה או יש בו כפיפה כלשהו כלפי פנים - עדיין צורתן עליהן.

היו"ד [הכנעני] רגלה עבה ביותר - כשרה.

היו"ד [אליו] פסולה - אין בה שיעור אות, כי גופה דק ביותר ביחס לרגלה. (אפשר לתקנה בהוספת דיו, ע"י קריאת התינוק)

רי"ש מרובעת מעט

הרי"ש כשרה, אין לה זוית חדה או עוקץ בולט, וכל תינוק יכירה כרי"ש.

אפשר לתקנה לכתחילה, אבל בזהירות גדולה להוסיף דיו מלמטה כלפי מעלה כדי שתהא מעוגלת. אבל לא יוסיף מלמעלה כלפי מטה, פן בשעה שמתחיל להוסיף מלמעלה תיעשה דלי"ת.

רי"ש - אין בה שיעור ירך

כדאי לראות גם בהגדלה

גג הר' עבה, ולכן לא נשאר שיעור מתאים בירכה של האות.

שיעור הירך צ"ל מלוא אות קטנה - ואני מפרש הדבר כעובי גגה של האות, וכאן בגלל העובי נחסר מהשיעור.

פשוט שמכיון שצורתה מוכחת עליה, מותר וחייב לתקנה בהוספת דיו לשיעור מתאים [ואח"כ אפשר לגרר מעט מעובי הגג - אם ירצה].

בליטה קטנה בכ"ף ורי"ש

 

 

אין למהר ולפסול הכ"ף והרישי"ן בגלל בליטות קטנות, או פגם בגוף האות שמייצר בליטה קטנה - כי אין כאן עקב הבי"ת [בכ"ף] או זוית ועקב הדלי"ת [ברישי"ן] -

עלינו להסתכל על כללות צורת האות [ונזכור שמדובר כאן בתמונה מוגדלת] והאותיות בכללות נראות בצורתן הנוכנה, אלא עלינו לשאול תינוק, ואם הוא מכיר היטב האות היא כשרה, ויש לתקן בכתיבה או אפילו בגרירה מעט להיטיב ולשפר הצורה.

רי"ש עם בליטת מה בסיום הגג

 

שאלת תינוק, ואם קוראה ר' כשרה. [ואז גם מותר לגרר את הבליטה הזו]

רי"ש

אני חושש שהר' הזו פסולה משום שינוי בולט בצורתה [יש כאן גם תרתי לריעותא].

דלתי"ן - רישי"ן

הד' הזו יש לה זוית חדה, אבל אין לה עקב בולט. אע"פ שמשורת דין הפוסקים היתה ראויה להיות ד' כשרה, מכל מקום היות שתינוקות היום אינם מבחינים טוב בד' עד שיהא לה עקב ברור, ולכן בעיניהם היא מתדמית לר' - יש לשאול תינוק. ורק אם יקראנה ד' יש להכשירה, ויש לתקנה בהוספת דיו לעקבה.

דלתי"ן כנ"ל.

הרי"ש שאלת תינוק, ואם יקראנה ר' - כשרה.

רי"ש פסולה

לרי"ש אבדה צורתה בגלל עובי המוגזם של הירך, ואין להכיר אם זה ר' או י' גדולה.