כתב עבה

הכתב עבה מדי ביחס לרווח שבין השרטוטים, ומבואר בפוסקים שיש להניח לכתחילה רווח אויר כמלוא שיטה, בין שיטת כתב לשיטת כתב.

ולכן אין מקום לראש הל' והוא כעין יו"ד בלבד. יש פוסלים למ"ד כזה [כמבואר במשנת סופרים], ועכ"פ אינו לכתחילה כצורתו.

עוד בעיה שאין האותיות הארוכות [ך,ן,ף,ץ] יורדות מספיק מהשיטה. וצריכות כולן לרדת מתחת השיטה לכתחילה.

בתיבה "פן" אין הנו"ן יורדת תחת הפ"א - ואע"פ שיש בעצמה שיעור נו"ן פשוטה [ולא שיעור ז'], מ"מ צריכה גם להקרא עם הפ"א כתיבה אחת "פן" ולא "פז". על כן צריך קריאת התינוק, אם יקראנה נכון (ואם אין התינוק יכול לקראה עם הפ"א - יש פוסלים). 

שים לב לפ"א הפשוטה ב"אף" !!

צד"י פשוטה שאינה יורדת מתחת לשיטה

מה דין הצ' פשוטה הזאת?

לכאורה אין בה פסלות, מכיון שיש בה צורה נכונה, אע"פ שאינה יורדת מהשיטה.

בלי קשר להאם יורדת מהשיטה או לא - יש אומרים שהיא פסולה כי היא בעצם מין עיי"ן הפוכה. זה לא נראה לי נכון.

נפסקים

ההפסק בזרוע של השי"ן גדולה מאוד. לפי המשנה ברורה אי אפשר לתקנה [שלא כסדרן]. אמנם לדעת הצמח צדק אפשר שמותר לתקנה.

בתיבה 'פן' הנו"ן קצרה מהפ"א - צריך להאריכה, שהרי ליד הפ"א היא נראית כעין ז'. ומעוד סיבה - האותיות הארוכות חייבות לירד משאר הכתב. 

הפסקים בתיבה 'שמע' - דינם כנ"ל לפי המשנה ברורה אי אפשר לתקנם, ולפי הצ"צ נראה שכל שתינוק יכיר מותר לתקנם.

פן - הנו"ן אינה יורדת מתחת לפ"א

אע"פ שהנו"ן נקראת בפני עצמה ללא ספק כנו"ן, מ"מ צריכה לרדת מתחת לפ"א [כדין אות ארוכה שיורדת מהשיטה] - ולכן יש לתקנה לכתחילה.

אמנם בדיעבד [לפני התיקון] האם היא כשרה, זה תלוי אם תינוק יוכל לקרוא תיבה (וצ"ע דלא מצינו בפוסקים, אלא תינוק לא חכם שאינו יודע לצרף אותיות לקריאת תיבה. ואפשר שזה דומה לדין תיבות סמוכות זו לזו, או ריוח באמצע תיבה, ששואלים תינוק אם יודע להפריד התיבות, שמע מינה שיש קריאת תינוק הראוי [לכל ענין לפי מה שהוא השאלה] גם על התיבות).

נו"ן פשוטה, נו"ן כפופה, וכ"ף

הנו"ן פשוטה [בסוף תיבת נתן] קצרה ביחס לתיבה. צריך שאלת תינוק בפני עצמה, ואם התינוק יקראנה נו"ן [ולא ז'] אזי צריכים להאריכה.
הנו"ן כפופה [בראש תיבת נתן] יש במושבה פגם - צריך שאלת תינוק אם אינו גימ"ל.

הקו היורד מן הכ"ף [בתיבת ובלכתך] פוסלה - משום שינוי צורת האות.

נקודת הפ"א נוגעת לגופה

יפתה - הנקודה בפ' יש קו המחברה לגוף הפ'. אמנם מבואר בתקון תפלין ועוד ראשונים שזה פסול. אבל לדינא מכיון שזה ממש כדין נקודת הא' שנוגעת לגופה בנגיעה דקה, שפסקו המגן אברהם ושו"ע רבינו שכשרה [עכ"פ אחר גרירת הנגיעה], כמו כן כאן הפ"א כשרה, ויש לגרור את הקו הזה.

דרך אגב: הנו"ן פשוטה בתיבה 'פן' אינה יורדת מהפ"א, ולכתחילה צריכה ג"כ תיקון, כמבואר באחרונים, שנו"ן זו צריכה לירד למטה ממושב הפ"א.

הגהת מזוזה

אפשר לראות יותר טוב בהגדלה

יודי"ן ארוכין ביותר [בשם ה', ובשעריך] - הרגל ארוך וגם יורד ישר, נהפך ל[שיעור] וי"ו ופסול.

וי"ו [מצוה, ועוד תיבות] - הראש כפוף כלפי מטה - כשר [כל זמן שלא נהפך לפ"א פשוטה קטנה ממש].

פ"א פשוטה רחבה ואינה יורדת מהאל"ף שלידה [אף] - כשר.

ה"א ירך שמאל משוך מאוד [בשם, האדמה] - שורת הדין לפסול, וכ"כ במקדש מעט. וכן נראה שזה שינוי בצורת האות, משום שנשתנה מהיות ירך שמאל למושב, וק"ו הדבר ממה שפסל הברוך שאמר (מובא במג"א ושו"ע רבינו וכל האחרונים) עמידת ירך שמאל באמצע גגה משום שאינה מתדמה לחי"ת [כמבואר בברוך שאמר], כל שכן זה.

כ"ף פשוטה עם עקב [ובלכתך] - פסולה למנהג אשכנז.

ממי"ם מוזרין [ימיכם, וימי] - כשר בדיעבד.

נו"ן עם עקב מעט, מ' וז' נוגעות

אין לפסול נו"ן זה בגלל עקבו [כמבואר בתשובת לבושי מרדכי שהבאתי בבלוג קודם]. הרוצה להחמיר ישאל תינוק.

"מצוך" הכ"ף קצרה ביחס לתיבה כולה, כי הצד"י גבוה. לכתחילה צריכה הכ"ף להיות ארוכה ויורדת מתחת שאר האותיות. 

הנו"ן [בניכם] כשרה, היא אינה דומה לבי"ת כלל.

נגיעה בין המ"ם לזיי"ן - יש להקל ולגרור, הן בגלל צורת המ"ם שהיא ברורה ביותר, והן משום שאין דיבוק הו' [חרטום המ"ם] לז' נראה כל כך כחי"ת.

"פן" והנו"ן קצרה בשעת הדחק

שאלה:  ס"ת במקום רחוק שאין שם סופר לתקנו, ובמלה "פן" הנו"ן פשוטה קצרה מהפ"א שלידה. האם מותר לקרוא בה?

תשובה:  אם תינוק יוכל לקרוא התיבה כולה "פן" ולא יתבלבל בקריאתה משום שהנו"ן קצרה מהפ"א, מותר לקרות בה.

כתב בית יוסף רוסי

השאלה על הנו"ן של 'למען' שאינה יורדת למטה מהעיי"ן. מבואר באחרונים שיש כאן בעיה במבנה של התיבה - כלומר מאחר שהנו"ן אינה יורדת מהעיי"ן, יש לחוש שמא אינה נקראת כנו"ן אלא כזיי"ן.

בפשטות נראה במקרה שלפנינו כשר בדיעבד, שנראית כנו"ן בצורה ברורה ולא כזיי"ן. אלא שבודאי ראוי לכתחילה שהיא תרד [ויש לתקנה לכתחילה].

זו כתב ב"י ממוצא רוסי מלפני מלחמת העולם [לפחות בן שבעים וחמש-שמונים שנה], הכתב הוא רגיל, ואינו מהודר במיוחד.

השמרו לכם פן

הנו"ן אינה ארוכה מספיק ולכן אינה יורדת מהפ"א כנדרש.

ראשה בצד שמאל התעבה בדיו, ונראית כראש הפוך. אעפ"כ נראה שאין לפסלה, אלא לתקנה.

כ"ף בדגנך

 

הכ"ף קצרה מעט וליד אותיות האחרות שבתיבה נראית כעין רי"ש. שאלו כבר תינוקות והם קראוה רי"ש בגלל הסמיכות.

ניתן לבודד את הכ"ף ולכסות שאר אותיות התיבה, ולשאול תינוק עליה לבדה - אם יקראנה כ"ף, א"כ מותר לתקנה כלומר להאריך את יריכה ותהא כשרה. [אבל ללא תיקון פסולה אע"פ שקראוה התינוקות לבדה כ"ף, כי אינה נקראת ביחד עם התיבה].

אותיות ארוכות אינן יורדות דיין

תמונה זו לקוחה מהפורום באנגלית. הנו"ן קצרה מהעיי"ן, ומכל מקום היות שתינוק יקראנה נו"ן היא כשרה. אך צריך לתקנה שתרד דוקא מתחת לעיי"ן. אם הדבר קשה, אפשר גם לגרר מירידת העיי"ן מעט.

הנו"ן פשוטה צריכה לירד מתחת לפ"א, גם כאן צריך לתקנה.

בי"ת עם תג גבוה

דלי"ת רבתי - הגג עבה יותר מהרגל - חייבים לתקנו כדי שהרגל יהא עבה [ארוך] כעובי הגג. אלא שכאן תיווצר בעיה כי גג הלמ"ד תיכנס מעט לחללה. אמנם הלמ"ד יהא בצד ימין של חלל הדלי"ת. בדיעבד כשר.

נפשך - הכ"ף פשוטה אינה יורדת מספיק ביחס לשאר האותיות בגלל עובי [גובה] השי"ן.

בי"ת - תג גבוה נדמה מעט ללמ"ד - שאלת תינוק.

נו"ן רחב, דומה מעט לבי"ת. כשר בדיעבד.

שאלות על כפי"ן

הכ"ף ['כי'] - פינתה התחתונה מרובעת ממש. יש פוסלים כ"ף שיש בה זוית למטה (משמעות שו"ע רבינו באות כ"ף, ומ"ב במשנת סופרים אות כ"ף) ויש רבים מכשירים כל זמן שתינוק מכירה ע"י צורת גופה שהיא עגולה.

"ערפך" - הכ"ף פשוטה אינה ארוכה משאר התיבה. ולכתחלה דבר זה צריך תיקון.

שתי כפי"ן הללו אין להן מושב טוב כפי שצ"ל לכתחילה. מ"מ אינן פסולות, כי תינוק מכירן.

כ"ף פשוטה כמעט אין לה גג ישר, אלא מתחילה להתעגל בראשית קו הגג. מ"מ אין זה שינוי גמור של צורת האות ויש להכשיר.

צדי"ן מקולקלין

 תמונה זו מהפורום באנגלית. הצד"י הזו איבדה את צורתה.

הצד"י פשוטה - נראה לי שאין לה צורת אות. היא מקולקלת - גם קצרה מדי, גם אינה יורדת מהשיטה, גם עיוות ראשה השמאלי לא מועיל ...

פן - הנו"ן אינה יורדת למטה מהפ"א

כתבו האחרונים שמכיון שהנו"ן אינה יורדת מתחת לפ"א - יש חשש שאין התיבה נקראת נכונה, ולכן צריך לתקן הנו"ן להאריך יריכה.

אותה בעיה יש לכאורה גם בתיבה למען.

תיבת 'פן' - הנו"ן לא ברורה

שאלה מפורסמת הנידונית בספרי האחרונים בתיבת 'פן' בגלל גובה הפ"א נדמית הנו"ן מעט כזיי"ן, ולכן אין התיבה נקראת נכון אלא 'פז'.

במקרה שלפנינו ראש הנו"ן רחב ביותר דבר המוסיף לבעיה.

נראה לי לכסות הפ"א ולשאול על הנו"ן לבדה, ואחר שיקראנה כדין [אם יקראנה נו"ן, ולא זיי"ן] חייב לתקנה ע"י הארכת הרגל מעט ועיבוי הצואר מעט, שתירמה יותר צורת נו"ן. לחילופין אפשר לגרר מעט מצד ימין של הראש של הנו"ן, ולהעבות גוף הפ"א [משמאל] מעט.

מזוזה כמה שאלות/הערות

האלפי"ן [בשתי התמונות] לא נוהגים לפסלן, אך ודאי שאין לכתוב אל"ף כזה שהנקודה התחתונה רחבה כל כך כקו בפני עצמו. וחייב להיות איזה גבול לרוחב [אורך] הנקודה הזו, שהרי היא יוצאת מגדר 'נקודה' ונעשית 'קו' (כמו קו המרכזי שבאל"ף).
אל"ף [אחרים] הנקודה העליונה גבוה מדי, אך עדיין כשרה.
נו"ן - שאלת תינוק, כי יש בה קצת שינוי.
פן - דוגמא מצויינת שהנו"ן אינו יורד מהפ"א - הכרעת האחרונים שצריך לתקנה.
חי"ת - עם שתי ווי"ן תעודת עניות !!
חי"ת של אחד נסגרה כל החטוטרת - כשרה.

נו"ן פשוטה יורדת מהשיטה, אך אינה ארוכה מאות שלידה

השבת בקריאת התורה [פ' ויחי] שמתי לב לתיבות "לגפן" ו"שפיפן" שנו"ן פשוטה אינה בולטת מתחת לפ"א.

ולכאורה אע"פ שזה דומה מעט לבעיה המפורסמת של "פן" [הכתובה באחרונים] שיש מחמירים שלא להכשיר את התיבה כמו שהיא, מ"מ יש לומר דדוקא ב"פן" משום שהקורא עלול לטעות בקריאתה כ"פז". אבל סברא זו לא שייכת כאן, כי הקורא לא יטעה בקריאת תיבות אלו "לגפן" ו"שפיפן", כי אי אפשר להבינם בסיום ז'.

אמנם יש עוד טעם - כי הנו"ן פשוטה צריכה לירד מהשיטה. אך הפ"א עצמה גדולה ויורדת מהשיטה, וא"כ הנו"ן ודאי יורדת מהשיטה. והראיה שלא שמענו חומרא זו בתיבת "קן" שבתורה [פ' כי תצא], כי זה פשוט שהקו"ף יורד מהשיטה ואין משמעות לתיבה כזו "קז", משא"כ ב"פן" שעלול הקורא להחליפה ל"פז".
ראה גם  פורום לנושאי סת"ם: נו"ן פשוטה אינה ארוכה יותר מהאות שלידה
פורום לנושאי סת"ם: כ"ף פשוטה שאינה יורדת משיטת הכתב