ואחר כן שמתי לב לבעיה חמורה, צורת הה"א הראשונה בשם הק'. הרגל שמאל אין לה שיעור וצורת ירך [שמאל]. ירך זו צריכה להיות כעובי הקולמוס בעביה [כלומר גבהה]. ואפשר אולי נחשב הקו הדק כשיעור עובי הקולמוס בדוחק.
אך עיקרה קו דק משוך לרוחב השיטה, ולא לגבהה. והרי זה שינוי מצורת הירך. [המקדש מעט מסתפק בירך שהיא משוכה לרוחב השיטה - כעין מושב, ודבריו כאשר היא עבה כשיעור אלא שגם משוכה כעין מושב, ודעתו נוטה שזה שינוי צורת הה"א. אבל כאן גרע טפי, שהיא קו דק לבד ועיקרה משוכה, הרי זה שינוי מצורת ירך]. כן נראה לי ברור בשיטת הסוברים (רמ"א סי' לב סעיף טו, על פי התרומה והמרדכי), שירך שמאל שבה"א צ"ל כשיעור עובי [הקולמוס] היו"ד.
אמנם לסוברים (מאירי בב"י שם. וכן נראה פשט לשון הרמב"ם ה' תפלין סוף פ"א) שכל שתינוק מכירה כשרה, ולא תלוי כלל בשיעור, יש להכשיר כאן כל שהתינוק מכירה. והגם שאין אנו פוסקים כדבריהם, מ"מ כל שתינוק מכירה יש להתיר לתקנו בהוספת דיו [גם שלכס"ד כדין הוספה מעט בנפסקים, כפי שביארתי פעם בפורום זה].
לפנינו פתח בין בית למרפסת, בפתח שלשה חלקים, החלק השמאלי [המסומן באיקס אדום] אינו דלת אלא זכוכית סגור כמין וטרינה. רק שתי הדלתות מצד ימין נפתחות לתוך הבית.
על פי מנהג חב"ד שקובעים בפתח כזה ע"פ היכר ציר, היה צריך לקבוע המזוזה מבחוץ [בצד המרפסת] בימין הכניסה לכיוון הבית [בצד השני של סימון הירוק], כי שם מסתיים הפתח. כי אין הפתח אלא מה שאפשר לעבור בו בלבד. אלא שכאן [טכנית] אי אפשר לקבוע שם מזוזה, כי הוילון-התריס נסגר צמוד לדלת. (וכן, לא ניתן לקדוח בעומק המסגרת להניח שם מזוזה).
נראה לי שבמקרה כזה, שאי אפשר לקבוע שם מזוזה [לשיטה זו - מנהג חב"ד, הבנויה ע"פ דעת הרמב"ם דהיכר-ציר קובע שדלת זו שייכת לבית ולא למרפסת, ולכן מקום החיוב הוא הבית, וימין כניסה אליו, ולא המרפסת, כי אין הדלת שייכת לה. וכן לא שייך לרמב"ם לקבוע מזוזה אחרי הדלת [במקום המסומן ירוק] כי לדעתו, קבעה אחר הדלת פסולה] - הדין שפתח זה פטור ממזוזה.
אמנם נראה שיש לקבוע מזוזה בימין היציאה למרפסת [כמסומן בתמונה השניה בחץ האדום] כדי לצאת מנהג רבים שהולכים אחר דרך הליכה (ולא ע"פ היכר ציר), שהוא מהבית לכיוון המרפסת, וימין כניסה של המרפסת. [כי אפשר שגם למנהג חב"ד במקום שא"א לילך אחר היכר ציר, יש לילך אחר סברא האחרת] ויקבענה שם בלי ברכה, כי זה ספק לבד (כי לדעת הרמב"ם כנ"ל פטורה).
א של אלקינו - הנקודה התחתונה ארוכה כוי"ו, והיא צריכה להיות לכתחילה כצורת ושיעור יו"ד. הא' כשרה [אמנם אין זה ציורה לכתחילה] ואין למחוק מירך היו"ד הארוכה, משום איסור מחיקת השם.
א' של מאדך - נקודה העליונה מין גולם וחסר בצורת היו"ד (אין לה פנים - אלא היא מין קו אחד אלכסוני) - צריך לתקנה, שיהא לה צורת יו"ד.
א' בשם א-ל - עוקץ יו"ד העליונה נוגעת לגוף. הא' כשרה כמבואר בשו"ע רבינו, אפילו בלי לגרר.
אמנם מצוה לגרר להפרידה לכתחילה, להיטיב צורתה כצורת א' הנכונה. ואף בשם הזה מותר להפרידם, כי הנגיעה אינה כלל חלק מהאות, והיא מיותרת (משא"כ במקרה הקודם שהעוקץ ארוכה, והיא מן השם).
התמונה אינה מספיק חדה [חבל].
א) דיבוק עבה באות עצמה שמשנה צורתה מחמת שלא ניכר הבדל החלקים, כלומר ראש ימין ושמאל נראים כראש אחד (וכן יהא הדין בנדבקו ראשי השי"ן או העיי"ן בכל עביין זה לזה. וע"ד סברת הדבר שמואל לענין מושב הבי"ת או כ"ף שנדבק בכל גובהו [עובי הקו] למושב האות שלפניה, שאינו ניכר סוף וגבול קוי האות). ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2012/01/blog-post_422.html
ב) דיבוק גגות הצד"י משנה את צורת הצ' למין נו"ן, כמבואר בספר התרומה, כפי שכתבתי https://hebrewstam.blogspot.com/2016/02/blog-post_16.html
ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2016/08/blog-post_56.html
שוב קיבלתי תמונה יותר ברורה של צד"י הנ"ל:
א. האם סגירת תריסים [המתגלגלים מלמעלה כלפי מטה] נחשבת דלת, לשיטת הרמב"ם שאין פתח חייב במזוזה אלא אם יש בו דלת? ונפקא מינה [לדידן] לברך על קביעת מזוזה בפתח זו, או לא?
תשובה: נראה פשוט שהוא דלת ושער גמור לרמב"ם, כי סוגר הפתח (ראה רמב"ם הל' שבת פרק כו הלכה ח). ולכן חייב בברכה.
והגם שלכאורה אין לו משקוף גמור, מ"מ נראה שהחסרון בפתח שאין לו משקוף, מטעם שהוא "פתח שימאי" כלומר פתח מקולקל. אבל פתח הנסגר בתריס יש מעליו בית קופסת התריס והפתח סגור מלמעלה, וזה דרכו של פתח וסגירה זו, וע"כ ראוי להחשיבו כפתח גמור. ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2015/06/blog-post_57.html
ב. פתח מעבר בין בית לחצר. ובעובי הפתח משני צידיו שני סוגרים. כלפי הבית דלת בטחון רגילה, וכלפי החצר סגירת תריסים, והדלת נפתחת לתוך הבית ואילו התריסים קבועים בצד השני [בסיום] עובי הפתח לצד החצר. לאיזה צד יש לקבוע את המזוזה (בהתחשב בשיטת חב"ד בדין היכר ציר)?
תשובה: נראה לי ששתי הסגירות שוות, ואין אחת מהן עדיפה על השניה. וא"כ הוי כפתח שיש בו שני דלתות לשתי כיוונים והיכר ציר לכל צד, דאזלינן בתר דרך הכניסה (כי אין מעלה בהיכר ציר של צד אחד על פני צד השני).
ג. פתח שהורידו את הדלת ואת המשקופים [סיפי השער], וקבעו בו משקופים חדשים ודלת חדשה, או קבעו את המשקופים החדשים על גבי הישנים - כאשר מחזירים את המזוזה למקומה על המשקוף החדש - האם צריך לברך על קביעתה או לא?
תשובה: נראה שהיות שהמשקוף [סף המזוזה] הוא חדש יש לקבוע בברכה, כי היא קביעה חדשה.
