בהמשך לשאלה [שבוע שעבר] האם מותר למכור לנכרי מזוזה, חזר ובא אותו נכרי וטען שאשתו יהודיה ועל כן זכותו לרכוש מזוזה ?!
נראה לי שורת הדין, דאם בעל הבית החוקי הוא יהודי, בין האיש או האשה, כלומר הבית רכוש יהודי או היהודי הוא השוכר וחתום על חוזה השכירות - שמבחינת החוק יכול היהודי להוציא את האחר מהבית, הוא חייב במזוזה.
ולהיפך אם בעה"ב או השוכר הוא הנכרי הבית פטור ממזוזה.
ואם שניהם בעלי הבית בקנין או בשכירות, באנו למחלוקת הפוסקים, לפי הרמ"א ר"ס רפו שותפות ישראל ונכרי פטור ממזוזה, ולפי הרשב"א שהביא בדק הבית ר"ס רפו הישראל חייב. וכתבו האחרונים לקבוע מזוזה בלי ברכה.
ונראה לי שאפילו אם הבית פטור [במקרה והבע"ב החוקי הוא הנכרי] היות שדר ישראל בקביעות בבית, אע"פ שהוא פטור, מותר ליתן לו מזוזה לקבוע על הפתח, דמ"מ שמירה וזכרון מצוה לישראל ישנו.
וצריך ליזהר [במקרה ויש צד חיוב ישראל במצוה] שיקבענו ישראל במקומו, דקביעת נכרי אינו קביעת מצוה ופסול.
