תי"ו - רגל שמאל דהוי

רגל שמאל דהוי - האם זה הופכו לה"א והוא פסול שאי אפשר לתקנו [בתפלין ומזוזה] או שמא מהני קריאת התינוק, ואם תינוק יכירנו כתי"ו מותר לתקנו בהוספת דיו?

אם לנו ספק מהו צורתו (הנראית לעין), האם זה נראה כת' או כה' - מועיל קריאת התינוק, ואם תינוק קוראו תי"ו, מותר לתקנו בתפלין ומזוזה (כן ברור מהפוסקים שכתבו בצד"י שנפרד ליו"ד ונו"ן וכיוצא בזה, שמותר לתקנה אם תינוק מכירה כצ', ולא כיו"ד ונו"ן, והוא הדין כאן).

רק אם ברור לנו שיש כאן צורת ה', אז אין לשאול תינוק, ואין לו תיקון.

כתב על טלאי בספר תורה

הטלאי בודאי נדבק לפני הכתיבה, ואחר כן כתבו עליה האותיות -

מנהג זה הוא על פי שיטת הט"ז (ביו"ד סי' רפ) שסובר אחר הדבקת הטלאי לקלף, נעשה הקלף והטלאי דבר אחד, ומותר לכתוב עליהם. דלא כשיטת הב"ח וש"ך (שם) שגם אחר הדבקת הטלאי חייב להיות אות שלימה על הטלאי בלבד עם היקף גויל, ואם האות [או היקף גויל שלה] אינו על הטלאי, הרי זה פסול.

(אמנם חצי אות שנכתבה תחילה [או אות שלימה שנכתבה, אלא שנמחקה חציה] ואחר כך הדביק טלאי - וכתבו החצי השני על הטלאי שניתוסף - פסול גם לט"ז).

וקהילות רבות סמכו להקל כשיטת הט"ז (ולכן כאשר נמצא ספר כזה, אין להורידו. זכורני שכ"כ החיד"א בספרו לדוד אמת).

אגב: הספר פסול בגלל שהדיו דהה הרבה בקוין הדקין, ואבד והלך כל צבע הדיו [גם לפי שיטת החתם סופר המפורסמת] - כגון רגלי הו'. ואינו כשר עד שיתקן בהעברת דיו, להשלים מקומות שאבד הדיו.

לענין כתיבה על טלאי והקלף יחד, ראה גם:
https://hebrewstam.blogspot.com/2016/08/2.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2016/01/blog-post_91.html
 

ראש אל"ף ולמ"ד נכנסים לחלל כ"ף פשוטה

יו"ד העליונה באל"ף נכנסת לחלל הכ"ף פשוטה. יש לכסות חוץ לחלל הכ"ף, ולשאול תינוק. אם קורא ה"א, היא פסולה [ואין תיקון], ואם קורא כ"ף כשרה [ומצוה לתקן מה שאפשר, למעט כניסה זרה לחלל הכ"ף]. למטה דוגמא של השטח שיש לכסות [מה שמחוץ לריבוע האדום]:

דוגמאות נוספות של כניסת צואר הלמ"ד לחלל הכ"ף, ויש לכסות ולשאול כנ"ל.

בדוגמא האחרונה - סיום ירך הכ"ף דהויה. א"א לבחון דבר זה בתמונה, אלא רק בראיית העין באמת.

אם נראה ברור שזה עדיין חלק מהירך, יש להסתיר מתחת לסיום הירך ולשאול כנ"ל. ואם הצבע דהוי כל כך עד שאינו ניכר כחלק מהאות כ"ף, יש להסתיר מעל החלק הדהוי בסיום הירך הנראה, ולשאול.

נפסדו צורת האותיות

היו"ד נמחקה רובה וא"א לתקנה בתו"מ שלא כסדרן.

 

האל"ף אבדה צורתה וא"א לתקנה כנ"ל.

הדלי"ת דהה חצי מהגג והיא פסולה וא"א לתקנה בתו"מ.

ריוח בתוך התיבה שנוצר מחמת דיהוי חלק מהדיו

 

גג התי"ו מצד שמאל דהה לגמרי הדיו. התי"ו כשר, אך נוצר ריוח בתוך התיבה שלא כדין - חייבים לתקן בהעברת דיו על הגג כדי לצמצם את הריוח.
ראה הגדלה

אלפי"ן עקומות

נראה לי שהאלפי"ן הללו פסולות משום שינוי גדול בצורתן.

בתמונה השניה נראה [בסקן] רגל החי"ת דהויה לגמרי עד שהיא פסולה.

קשקוש קו העפרון בתוך חלל הרי"ש אינו פוסל, אלא אם כן קו העפרון כהה כל כך שתינוק יטעה בה לקרותה ה"א.

לעומת האלפי"ן הקודמים. בתמונה האחרונה נראה אלפי"ן כשרות, אע"פ שגגן מעוקם מעט יתר על המידה.

נו"ן דהה ונעשה גימ"ל

הנו"ן דהה הדיו ברגלו או נפלה, ונעשית גימ"ל.

היא נפסלה, ובתפלין אין לה תיקון.

מזוזה פסולה

 

המזוזה פסולה - הכתב גרוע, ואפשר יותר גרוע [סופר שאינו כשר...]

נפשך - הנו"ן פסולה אין לה מושב, הפ"א כשרה בדוחק וצריכה תיקון כי אין שיעור מספיק לנקודה (היא יותר משוכה בשוה)

דלי"ת - שאלת תינוק.

מ"ם - עגולה מאוד מצד ימין (למקדש מעט נראה שהיא פסולה) לשיטת רבינו שאל"ת.

נפשכם - כנפשך.

עיי"ן - קשה לראות מהצילום. אבל אפשר שלא נשאר מספיק דיו בסיום מושב העיי"ן, והדיו הנשאר היא צורת טי"ת ??

חי"ת של וחרה - חתימת יד הסופר? כל מי שעושה החי"ת בוי"ו שמאלי, מעיד על עצמו שאינו סופר ראוי וגומר.

דיו דהוי

רגלי הווי"ן דהויין. לפי הנראה בסקן זה פסול, כי נגמר כל הדיו ולא נשאר אלא רושם הדיו.

שאלות מסוג זה אי אפשר לפתור ולענות דרך תמונה וסקן - אלא רק בראיה אמיתית במציאות.

כתב גרוע

המ"ם סתומה נפסלה - הדיו שבצד שמאל דהה, ולא נשאר בה צורת מ"ם אלא כמין בי"ת (אי אפשר לתקנה).

הדלי"ת פסולה - היא כמו זיי"ן, כי רגלה אינו בימין אלא באמצעה.

וא"ו גולם - פסול

 הווי"ן הללו גלמים אין להם ראש. אי אפשר לתקנם. 

הוי"ו כאן גולם.

הבי"ת - שאלת תינוק ואם קוראו בי"ת יש לתקן ריבוע עקבו.

הצד"י לפי הנראה בסקן - ראשו הימני מחוק לגמרי ולא נשאר בו דיו, א"א לתקנו משום שלא כסדרן.

דיו קפץ מחצי האות

דיו קפץ מהגג של הלמ"ד [מה שנשאר רושם לבד בקלף אינו דיו] על כן הלמ"ד פסולה. (ואי אפשר לתקנה, משום שבטל לגמרי צורת האות).

גם ראש הוי"ו [של השם בשורה שלישית] אין בה דיו, ונשארה גולם בלבד ופסולה.

נמחק הדיו

נמחק הדיו מראש הלמ"ד ונשאר רושם בלבד של ראש האות. דבר זה פסול וא"א לתקנו בתפלין ומזוזות שלא כסדרן.

הבאתי את זה לדוגמא בעלמא, א"א לקבוע כלום על פי הצבע שנראה בסקן - ודבר כזה אין להחליט אלא בראייה במציאות ממש.

דיו דהוי באות, כתמי מים

דיו נפל או דהה באות אל"ף ובי"ת המסומנות.

האל"ף מותר לתקנו כי לא נשתנה צורתו כלל, אבל הבי"ת יש עתה ספק שמא נתחלפה צורתה לנו"ן, על כן צריכה שאלת תינוק האם יקראנה בי"ת לפני התיקון. [ראה הגדלה]

המ"ם חרטומה קצר - כשרה כי החרטום מגיעה עד כנגד המושב.

יש כתמי מים או לחות בקלף - אני תמיד ממליץ לבעלי המזוזות להחליפם בחדשות, כי המים שנספג בקלף ממשיך להתפשט, ובמשך הזמן הוא גורם לפיסולים באותיות, סדקים, נפילת אותיות וכדומה. השאלה היא רק כמה זמן יקרה הדבר.

מזוזה מפוקפקת, דיהוי דיו

מזוזה זו מפוקפקת ביותר - ואני מגדירה כ"ספק פסול".

השיני"ן - יותר ממה שציינתי - קו ימין שלהן הדיו חלוש ביותר יש חשש נפסקים.

הצד"י - ראש שמאל משוך מדי, נוהגים להכשיר [בדיעבד].

החי"ת - קו החטוטרת דהויה. אמנם אי אפשר לקבוע בודאות ע"פ תמונת הסקן, ודבר כזה צריך לראות במציאות בפועל [הגדלה למטה].

יש כאן חשש לא רק של דיהוי קו האות, אלא לשינוי החי"ת לשתי אותיות [שתי ווי"ן]. וכבר מילתא אמורה: כל הסופרים שעושין מלכתחילה החי"ת משתי ווי"ן - חשודים. ודי למבין!!

הדלי"ת - צרה, שאלת תינוק אם אינה זיי"ן.

"בניכם" ושאר הביתי"ן המצויינות - שאלה על צורת הבי"ת, כי אינן מרובעות היטב בצד ימין למטה.

המ"ם סתומה של "בניכם" אפשר צריך שאלת תינוק אם אינה סמ"ך [צריך לראות יותר טוב].

*****

מקרה נוסף של דיהוי דיו [אי אפשר לקבוע ע"פ תמונה, אלא בראיה במציאות] אם נראה לעינים שצורת הבי"ת נראית כה"א היא פסולה, והדיו הדהוי כאילו חסר. ואם הדיו נראה לעינים כרצף אחת היא בי"ת.

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: מ"ם סתומה שהדיו דהה/התפורר

דיהוי דיו / רפידוגרף

הדיו מצד שמאל דהוי ואינו כשר [מסומן בחץ חלול] אבל עדיין נשאר דיו כשר בצד ימין, שיש בו צורת אות. לכן מותר לתקנו [גם בתפלין] ולעבור על האות עם דיו כשר, אין [צורך להחמיר או] לפסול משום דיו על גבי דיו.

גם כאן מצד ימין דיו דהוי, ואעפ"כ משתייר צורת אות מצד שמאל מדיו כשר, ואפשר לתקנו כנ"ל.

תיו דהויה

התיו ווי"ו דהויים והדיו מתפורר ונופל - האם מותר לתקנם?

נראה לי שהוי"ו בודאי מותר לתקנו, ועל התיו יש לשאול תינוק אם יקראנה תיו או חית, ואם קוראה תיו מותר לתקנו.

שימו לב: חשוב היאך האות נראית במציאות - הקש להגדלת התמונה ותראה תמונה אחרת !!

אותיות דהויות בספר תורה

השי"ן של 'אנשים' ויו"ד של 'ויעבדו' נראה לי פסולים, כי הרגל דהה מדי.

היו"ד של 'מצרים' כשר כי יש לו רגל משהו, והיינו שמותר לקרוא בספר תורה עם יו"ד זה אבל צריך לתקנו אחר הקריאה.

הבי"ת של 'אבדה' קו האמצעי נראה לי דהוי מדי ונחשב לנפסק ופסול.

ראוי תמיד לידע שתמונה [בנוגע לדיו דוהה] בסקן אינו משקף במאה אחוז את המציאות, וכתבתי הדברים רק להתלמד בנוגע לדיו דהוי.

מ"ם סתומה שהדיו דהה/התפורר

נראה לי שהמ"ם הזו פסולה ואי אפשר לתקנה בתפלין ומזוזה, משום שנהפכה לסמ"ך, וגם מפני שיש בה הפסק (ניכר) מצד שמאל של המושב, שבעצם הופך אותה לפתוחה.  [ניתן ללחוץ על התמונה להגדלה]
העליתי את הנושא הזה גם בפורום באנגלית The STa"M Forum: faded letters / ink deteriated
השאלה הזו נשאלה גם לרב שמאי גרוס שליט"א והוא היקל להתיר לתקנו. ואני אעמוד על דעתי כאן, וראה קצת תוספת ביאור בתגובות.