דפי כוונות השם

ב"ה

ידיד קרוב לי הכין עבורי דפים עם כוונות כתיבת השם ע"פ המבואר במשנת חסידים. ואני מציגם כאן לתועלת הרבים.

כל אחד יכול להורידם [כקובצי תמונות JPG למחשב שלו] מכאן, ואם הוא רוצה אותם בקבצי PDF ישלח בקשה למייל שלי, ואני אשלח לו במייל.

****

אע"פ שקשה לכוין כל הכוונות ממש בשעת הכתיבה, לדעתי ראוי שפעם אחת ילמד הסופר הכוונות כדי להבינם [כל אחד לפום שיעור דיליה] ואח"כ בשעת הכתיבה כאשר בא לקדש השם בפה, יכוין במחשבתו והנני כותב השם על פי כוונות האר"י ז"ל. ואע"פ שבשעת הכתיבה עצמה אינו מכוין הכוונות הפרטיות הללו במחשבתו, הואיל ולמדם פעם אחת יועיל לצרף הדבר לכוונתו [דוגמא לדבר שיטות הפוסקים שמועיל קידוש בפיו כל האזכרות בספר מתחילת הכתיבה, לצרפו למחשבה לבדה בשעת הכתיבה עצמה].

שתי הלוחות המוצגות אין בהם הבדל בכוונות, אלא רק בצורת הכתיבה של האות.

העליון הוא בצורת כתיבת השם בכתב המיוחס. והתחתון בכתב הנהוג ע"פ אר"י ז"ל היום.

בנוסף צייר ידידי שתי דפים שבהם רק צורת כתיבת האותיות ע"פ הכוונה, ללא הכוונות הפרטיות לתועלת למי שרוצה שיהא מונח לפניו בשעת הכתיבה.

גם מי שאינו מבין הכוונות על בוריים יועיל לו לקרוא הדבר בפיו.

ומבואר בספרים שאע"פ שאינו מכוין ממש הפרטים שבדבר, יש להקפיד ע"פ האר"י לכתוב השם בכוונת הכתיבה:

בה"א הראשונה יתחיל בכתיבת יו"ד בזוית ימינה, ואח"כ ימשוך ממנה מעט את קו הגג. גג ה"א הזו יעשה רחבה מעט משאר ההי"ן שבכתב [אח"כ משלים את הגג משמאל לימין כנהוג וירבע הזוית שמאחורי הגג]. ואח"כ יעשה רגל ימין, ואח"כ רגל שמאל יעשה מעט עבה ומעט גבוה [כלומר קצת יותר מגובה קולמוס אחד] ויוציא ממנה פסיעה [קוץ קטן] לבר. וידקדק לעשות הפסיעה קטנה פונה לצד שמאל.

בה"א אחרונה יעשה קודם הוי"ו שבצד ימין, ואח"כ יעשה הגג וירבע פינת הגג מצד שמאל. ואח"כ נקודה פשוטה התלויה בה.

שם הוי'ה בס"ת - שלא כסדרה

א.  הגינת ורדים [כלל ב' סימנים ט-יא] כתב דאע"פ שבס"ת לא בעי כתיבה כסדרן, בכתיבת השם הכתיבה כסדרה מעכבת. והרבה אחרונים חלקו עליו דאין חילוק בין השם לשאר הכתב, דבס"ת לא בעי כסדרה. (עי' ג"כ שו"ת צמח צדק יו"ד סי' ריג-ד)

והנה המעיין בדברי הגו"ר יראה שטעמו משום שמבואר בזהר דמי שאינו כותב השם עם הכוונות הרי זה פגום ופסול [כמבואר בכתבי האר"י]. וא"כ אם לא כתב אותיות הוי'ה כסדרן הרי זה לא כתב בכוונות השם, שהרי יש כוונה מדויקת גם לסדר הכתיבה, מהיו"ד עד הה"א האחרונה.

ומעתה צ"ע במקרה שאם היה איזה קלקול באות מהשם שהדין הוא שמותר לתקנו, כגון שנפסל היו"ד לאחר כתיבת השם שנפל עליו טיפת דיו שביטל צורתו, דהדין דמותר למחוק הטיפה ולחזור ולכתוב היו"ד, כי בס"ת קיי"ל [דלא כגו"ר] דלא בעינן כסדרן אף בשם. האם זה רק מצד דין הנגלה, אבל באמת לפי הנסתר שם זה פגום ונפסל, דמאחר שחזר וכתב היו"ד שלא כסדרה על כרחך אינו מתאים לפי הכוונות. או שמא גם על פי הנסתר מאחר דבתחילה כתב בכוונה נכונה, וניתן הדין שמותר לתקן [שלא כסדרן בס"ת] השם הוא מהודר ואינו פגום.

הנה בדברי הגו"ר עצמו פשוט (ראה תמצית דבריו בפ"ת יו"ד רעו סק"ו) דגם בטעה והיה צריך לתקן השם, נפסל ע"פ הזהר משום שלא כסדרן. וא"כ מה שכתבו האחרונים [ראה קול יעקב סי' רעו ס"ק עא, קסת הסופר סימן י סעיף יג] דרק לכתחילה נזהרים כסברת הגו"ר [והזוהר], אך בדיעבד מתקנים גם שלא כסדרן. היינו מצד דין הנגלה לבד, אך מצד הנסתר היה צריך לגנוז היריעה כולה. (דפשיטא דאין למחוק או לקדור שם שכשר על פי דין הנגלה, דאין להחמיר כזהר שהוא קולא נגד דין הנגלה. וכל שם שניתן לתקנו אסור לקלפו. וכן מפורש בשו"ת צמח צדק יו"ד סי' ריד).

אם כן נמצא ששם שהיה בו טעות הוא פגום ע"פ הזהר [גם בדיעבד] כי נעשה שלא כסדרה, ואין הכשרו אלא מצד דין הנגלה לבד.

ב.  אך קשה בעיני לומר שדבר היוצא מבואר מש"ס ופוסקים שכשר, יהא לפי הזהר פגום ופסול. ואין לנו תיקון נכון למצב זה.

לכן לעניות דעתי ראוי להעביר קולמוס על השם שמתקן, דהיינו שמעתה יהא כתיבת השם כסדרה, שיעביר קולמוס על היו"ד ואח"כ על הה"א עד גמירא. [ואין הכוונה שיעביר קולמוס על הה"א בכוונת הכתיבה בפרטיות, יו"ד בזוית וכו' וקו יוצא וכו', אלא רק יעביר הקולמוס על כללות האות, לשם קדושת השם].

ואע"פ שהעברת קולמוס לא מהני לחסרון מה שנכתב לא לשמה, כמבואר בהל' תפלין וס"ת. כבר ביאר לנו הצמח צדק (שו"ת או"ח סי' טו אות ט) דאין הפירוש דהעברת הקולמוס אינה כלום, אלא דלא סגי להכשיר אות שנעשה בפסול, כגון חק תוכות או נכתב שלא לשמה (כמבואר בשו"ע). אבל היכא דיש קצת כשרות באות ומה שמעביר בקולמוס הוא להכשירו טפי, מהני העברת קולמוס, עיין שם היטב. ועד"ז כתב בביאור הלכה [סי' לב סעיף יז ד"ה ואינה].

לכן גם בענינינו, יעשה התיקון כדין ואח"כ יעביר קולמוס על השם מתחילה ועד סוף, ויהא מן המובחר.

ג.  פשוט דמי שחושש שאם יעביר קולמוס על אותיות השם, יביאנו לידי פסול, אל יעשה דבר זה. שלא יהא חומרו קולו.

צורת הנקודה שמאלית בשתי ההי"ן שבשם הוי' ב"ה

משנת חסידים (מסכת תיקון תפילין פרק ב משנה ה, ו):

[בכתיבת הה"י הראשונה] ואח"כ יעשה רגל שמאל שלה התלוי ועומד, ותחתיו יעשה קוץ קטן מאד יוצא לחוץ כפסיעה לבר .. לפיכך יעשנו [לרגל] עב מעט להראות השני ווי"ן כאחד .. סוד רגל זה הוא כצורת וא"ו בלי ראש ..

(שם משנה ט) [ובכתיבת הה"א אחרונה ישנה דרך כתיבתה מן הה"א הראשונה] .. הקו התלוי הוא בצורת יו"ד ואין לו קוץ למטה .. וקו התלוי הזה יהיה יותר דק [כלומר צר] מהקו התלוי שבה"י ראשונה .. עכ"ל.

חילוק זה מבואר גם בדברי של"ה הקדוש (חלק א, דף ה טור ב, בסוד "דודי" ראה שם).

זו תמונת הה"א הראשונה [התמונות שציירתי הן להמחשה בלבד]

הגג רחב יותר משאר ה"א, כי תחילתה יו"ד וגם יש בה רוחב מצד עצמה [וגם הרווחנו מקום לעובי הירך שמאל]. והירך הוא כתמונת שתי ווי"ן דבוקין זה לזה [גובהה מעט יותר מקולמוס, כרבע קולמוס עודף, ולא יותר] והפסיעה קטנה מאוד יוצאת לבר [לחוץ]

[הקו האדום בתוך הנקודה הוא להמחיש שתי ווי"ן] 

זו תמונת הה"א השניה

הגג צר יותר ואין לו עקב אלא ריבוע פשוט בזוית ימין של הגג, והירך שמאל נקודה פשוטה וצרה כתמונת יו"ד אחת [נקודה בלבד], כך שהיא צרה יותר ונמוכה יותר מהנקודה שבה"א הראשונה

תמונת שם הוי' מכתב המיוחס

ניכר בכתב יד שהוא אינו עושה את היו"ד שבה"א הראשונה ממש בקצה ימין [תחילת הגג מימין] אלא יותר לאמצע הגג - ודאי שלא משך את גוף היו"ד ימינה עד סוף הגג הנראה - אלא שלאחר עשיית היו"ד וקו ממנה שמאלה לקיים ונהר יוצא כו' המבואר בקבלה, עובר על הגג משמאל לימין עד שעובר אותו ימינה לעשות עקב הגג.