סיום שורות פרשה כעיגול?

סיום השורות בפרשה של ראש - האם זה נידון כעיגול שפסול במזוזה [כמבואר ביו"ד סי' רפח]? והרי הלכה רווחת שפסול קובה זנב ועיגול נוהג בתפלין כבמזוזה?!

או שמא בארבע שורות בלבד, או בליטת אות אחת שלימה בלבד (ולא יותר) - לא נחשב כעיגול?

שאלות על דין קובה וזנב

סיום השורות של פרשה זו אינן ישרות, אלא בנטייה אלכסונית כלפי חוץ. לפי מה שנהוג היום אין זה נחשב קובה, א. אין בה בליטת שיעור אות אחת גדולה, ב. אין בה בליטה של 3 שורות זה אחר זה בצורה עקבית.

אך ראה מה שכתבתי פורום לנושאי סת"ם: שתי שאלות מעניינות מהפורום באנגלית, פורום לנושאי סת"ם: הגדרת פסול קובה וזנב, פורום לנושאי סת"ם: האם זו קובה?

האם זו נחשבת לפי הרמב"ם "כעיגול"? או שמא אין בה בליטת עיגול כל כך, שתיחשב "כעיגול - ולא כדף"? וגם אפשר שבתפלין של ראש שהן רק ד' שורות יודה הרמב"ם דלית בה [כלל] פסול "כעיגול"?