פתח שאחורי הדלת - שני פתחים עם מזוזת שער משותפת

שני פתחים גמורים [ללא דלתות] ויש להם מזוזת שער מצד ימין משותפת.

דין זה מבואר ביורה דעה סו"ס רפו - בדין "פתח שאחורי הדלת" שאם יש בסף [מזוזת השער] המשותפת עובי טפח [לכל צד], הרי זה חייב בשתי מזוזות, מזוזה אחת לימין הכניסה של כל שער. אבל אם אין לעמוד עובי טפח חייב במזוזה אחת.

ופשוט שכאשר אין בעמוד טפח - אסור לשים בה שתי מזוזות [אחת מכאן ואחת מכאן] משום איסור בל תוסיף, שהרי המזוזה הנוספת תהא תוך טפח לחלל השני, והרי זה נחשב כבתוך חלל הפתח, ונמצא בשער שתי מזוזות קבועות - ועובר משום בל תוסיף.

ובמקרה שיש בעמוד טפח לכל צד, לכאורה חייב להרחיק כל מזוזה מהפתח השני שיעור טפח, כדי שלא תהא בטפח סמוך לחללו של השני. כלומר, המזוזה הראשונה תהא בתחילת החלל [בטפח הסמוך לפתח], אבל השניה תהא בסוף חלל השער, כדי להרחיקה מחלל הראשון.

שאלה על חשש בל תוסיף בקביעת מזוזה

שאלה:  עברנו דירה, בכניסה לדירה יש מבואה, יותר מד' על ד' אמות, לדלת של המבואה יש ציר בצד שמאל והיא נפתחת החוצה.

בעל הדירה קבע מזוזה בצד שמאל הנכנס במקום הציר, וקבר את המזוזה בתוך האלימיניום, ומסובך מאוד להוריד
את המזוזה. אני מעוניין לקבוע מזוזה בצד ימין, ולא יודע אם מותר לי משום בל תוסיף?

תשובה:  [פשוט שרצוי להוריד את המזוזה מצד שמאל, אך] אם לא ניתן להוריד המזוזה שמצד שמאל, רצוי שתכסה את המזוזה בחומר קבוע בעובי טפח, כדי שיהא פני המזוזה שקוע טפח בתוך המזוזה של השער, ואזי היא כאילו איננה, ואין בעיה של ב"ת.

אם גם דבר זה בלתי אפשרי, אזי אתה רשאי לכסות אותו במכסה קבע אפילו פחות מעובי טפח, ולקבוע מזוזה בצד ימין כדין.

הטעם דבאמת מדינא אין בל תוסיף על מזוזה הקבועה שלא כדין בצד שמאל, אלא דאסור לכתחילה משום דנראה כעין בל תוסיף (כעין המבואר בפוסקים או"ח סי' לד לענין תפלין ר"ת דנראה כבל תוסיף) ולכן ע"י הכיסוי שאינו נראה, ליכא משום בל תוסיף אפילו למראית העין.

שתי מזוזות על סף אחד

מה הדין במזוזה שהיתה קבועה במזוזת השער, וכנראה שהיא פסולה וקשה וטירחא גדולה להוציאה ממקומה. האם מותר לקבוע עליה מזוזה חדשה?

ואם אסור - מה הדין בדיעבד כאשר כבר קבע מזוזה השניה על הראשונה?

אסור לקבוע שתי מזוזות במזוזת השער משום איסור בל תוסיף, ואפילו אם קלף המזוזה של אחד מהם פסול מ"מ משום מראית העין דנראה כמוסיף על המצוה הרי זה אסור (כמבואר בשו"ע רבינו סי' לד סעיף ד).

ואם עבר וקבע השניה לפני שהסיר את הראשונה, די להסיר את המזוזה הראשונה (אפילו במקרה והיתה גם היא כשרה) ולהשאיר המזוזה [השניה] הכשרה.

[ולא שייך במקרה כזה פיסול המזוזה משום תעשה ולא מן העשוי, כמבואר בשו"ע רבינו (סי' י סעיף יד) לגבי הטיל ציצית על ציצית והסיר אחת מהם השניה כשרה, ולא אמרינן דהוי הנשארת פסולה משום תעשה ולא מן העשוי, כמו"כ לענין ב' מזוזות בהסרת האחת מתכשרת השניה].