יום שישי, 3 ביולי 2020

נמצא נקב קטן באות במזוזה או תפלין

קשה לדעת מהתמונה איזה גודל הוא הנקב במציאות.
א)  אם הנקב אינו נראה לעין [רגילה], אלא רק נגד האור, אינו נחשב נקב כלל, וכשר כמבואר בשוע"ר (סימן לב סעיף יז).
ב)  ואם ספק אימתי אירע הנקב לפני או אחר הכתיבה - אם הפרשה מוחזקת [כלומר יצא מידי סופר ירא שמים ומומחה, שבודאי הגיהו כדין] ונמצא נקב הפוסל - כתב במשנה ברורה [סי' לב ס"ק נה בשם סידור דה"ח] שהוא בחזקת כשרות, ומסתמא אירע הנקב אחר שעת כתיבה, ולכן אינו פוסל.
אמנם בפרשיות סתמיות לא ברור כמה "חזקת כשרות" יש??
ג)  בכל מקרה [כלומר אפילו אירע הנקב לפני הכתיבה] אפשר [וראוי] לתקן, על ידי הוספת דיו ליו"ד התחתונה, ואחר כן לגרור סביב הנקב כדי שתהא יו"ד התחתונה מוקפת גויל. ויש להקפיד שלא יאבד לרגע צורת היו"ד התחתונה [משום פסול כתיבה שלא כסדרן].

יום שלישי, 23 ביוני 2020

חור בפינת הבית

חור בפינת הבית.
אם הנקב נראה בבירור לעין, הרי זה פסול, שהרי החיפוי החיצוני של הבתים [בין ביד בין בראש] צ"ל שלם ללא קרע או נקב (כן מבואר באחרונים, או"ח סימן לג). אמנם אם החור דק ביותר שאינו נראה היטב לעין, אינו פסול כדין נקב שהדיו עובר עליו [המבואר בשוע"ר סי' לב סעיף יז] (ביאור הסופר סי' כד סעיף ב, ד"ה הבתים).
ואם ידביק שם קלף ממש, הרי זה בתים שעשויים משתי עורות, שנחלקו הפוסקים, ובדיעבד כשרים. וחייב להדביק את הקלף מבפנים הבית, כי אם ידביקנו בחוץ הרי אינו מדובק כלל לעור הבית, אלא לטיח בלבד.
אבל אם הנקב אינו מגיע בעור הבית עצמו עד לחלל, אלא הוא רק במקצת עומק העור, וכל שכן אם הוא רק בטיח לבד, הרי זה יכול לסתמו בטיח (כי עור החיפוי שלם).

יום ראשון, 21 ביוני 2020

יו"ד עם בליטה מעט דומה לז'

בשתי התמונות יש ביו"ד בליטה מעט לצד ימין, והוא עלול להידמות לז' קטנה.
העיקר שהיא כשרה, ומ"מ ראוי לשאול תינוק, ואחר שיקראנה יו"ד - לתקנה. 
ראה דוגמאות נוספות:

יום שישי, 19 ביוני 2020

רי"ש ווי"ו דבוקים מעט דומים לחי"ת

יש כאן דמיון לחי"ת [פשוטה - של רש"י] -
נראה לי שיש לדון בזה שאלת תינוק, ואם תינוק יכירם כרי"ש ווי"ו מותר לגרר ולהפרידם, והן כשרות.
יש לשאול תינוק הבקי בצורת חי"ת דרש"י מהסידורים.

יום רביעי, 17 ביוני 2020

נוני"ן הפוכין של "ויהי בנסע הארן"

ספר תורה שחסרות בו נוני"ן ההפוכים שבין הפרשיות, לפני ואחר פר' ויהי בנסוע הארון.

א.  האם יש כאן העדר קיום מצות כתיבת ס"ת, בגלל חסר, או שאינו נחשב ס"ת חסר רק חסר מתיבות החומש עצמו, ולא אותיות יתירות מה שבין הפרשיות?
ב.  מה הדין לענין קריאת התורה - בס"ת זה שחסרים בו הנוני"ן הללו, האם הספר כשר לכתחילה לקרוא בו, או בדיעבד לקרוא בו?

בפוסקים (בני יונה סו"ס רעד, מקדש מעט שם, וקסת הסופר סו"ס טו) מבואר דאין הנוני"ן הללו מעכבים לפסול. כלומר, יצא ידי חיוב כתיבת ס"ת, ומותר לקרוא בספר זה בדיעבד.
וכתב בשערי אפרים דאין לקרוא לכתחילה בספר כזה עד שיתקן, אם יש ספר כשר אחר. והטעם, כי אינו עשוי כתקנת חז"ל.

יום ראשון, 14 ביוני 2020

שם קדוש יוצא מהשיטה

מבואר בפוסקים שאסור להוציא אות אחת מהשם - מהשיטה בס"ת. והוא הדין בתפלין ומזוזה. והטעם כי אין זה כבוד להשם שיהא תלוי, אפילו מקצתו מחוץ לישטה.
מ"מ בדיעבד אינו פוסל, כמבואר בפוסקים.

יום שישי, 12 ביוני 2020

טעות בשם קדוש, ותיקונה

הסופר טעה בשם, וכתב ו' מיותרת. הדין - שו' זו והה"א שאחריה, לא נתקדשו, ועל כן מותר למוחקם לגמרי, ולחזור לכתוב הה"א [בס"ת, שאין דין כתיבה כסדרן, וחייב לקדש ה"א זו].
אני מציע למחוק רק רגל ימין של הה"א, ולמשוך ולחבר את גג הה"א לוי"ו ולהפוך את שתיהם לאות ה' רחבה, על מנת למעט במחיקה. ומותר למחוק את התג המיותר.

כתב על טלאי בספר תורה

הטלאי בודאי נדבק לפני הכתיבה, ואחר כן כתבו עליה האותיות -
מנהג זה הוא על פי שיטת הט"ז (ביו"ד סי' רפ) שסובר אחר הדבקת הטלאי לקלף, נעשה הקלף והטלאי דבר אחד, ומותר לכתוב עליהם. דלא כשיטת הב"ח וש"ך (שם) שגם אחר הדבקת הטלאי חייב להיות אות שלימה על הטלאי בלבד עם היקף גויל, ואם האות [או היקף גויל שלה] אינו על הטלאי, הרי זה פסול.
(אמנם חצי אות שנכתבה תחילה [או אות שלימה שנכתבה, אלא שנמחקה חציה] ואחר כך הדביק טלאי - וכתבו החצי השני על הטלאי שניתוסף - פסול גם לט"ז).
וקהילות רבות סמכו להקל כשיטת הט"ז (ולכן כאשר נמצא ספר כזה, אין להורידו. זכורני שכ"כ החיד"א בספרו לדוד אמת).

אגב: הספר פסול בגלל שהדיו דהה הרבה בקוין הדקין, ואבד והלך כל צבע הדיו [גם לפי שיטת החתם סופר המפורסמת] - כגון רגלי הו'. ואינו כשר עד שיתקן בהעברת דיו, להשלים מקומות שאבד הדיו.

לענין כתיבה על טלאי והקלף יחד, ראה גם:
https://hebrewstam.blogspot.com/2016/08/2.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2016/01/blog-post_91.html
 

דלי"ת רבתי - נמרח עליה הרבה דיו

אני חושש שהד' נפסלה ואבדה צורתה. (הן בכלל - כי אבדה צורת אות ונשתנית הרבה. והן בפרט - שאין זיהוי אמיתי בינה לר'. אע"פ שעל הפרט השני יש מקום לדון, כי ניכר שהירך אינו יוצא מסוף הגג וא"כ אינה ר'. מ"מ נראה לי, שעיקר ריבוע סיום הגג אינו ניכר, ואינה כשרה כ'כתיבה תמה' - כלו' כתיבה מדוייקת עם זיהוי ברור לאות).

יום שישי, 5 ביוני 2020

יו"ד - רי"ש קטנה

היו"ד הזה פסול - הוא ממש רי"ש קטנה.

ה"א - פסיעה לבר ארוכה מדי ופוסל

הפסיעה לבר [בה"א של השם] ארוכה ויורדת הרבה ונעשית ירך שמאל כמין קו"ף - פסול.

בי"ת עם קו דק חוסם חללה, צד"י פשוטה היו"ד הימני מורחק

הב' [נשבע] קו דק ביותר חוסם חללה - כשרה [אחר קריאת התינוק] ויכול לגרר הקו.
כי הקו דק ואינו משנה צורת הבי"ת.

הצד"י פשוטה [הארץ] היו"ד הימני אינה מחוברת טוב, וחייבת תיקון להיטיב צורת החיבור וצורת הצ' בכלל.
ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2016/02/blog-post_16.html

יום חמישי, 4 ביוני 2020

כ"ף משוכה הרבה

הכ"ף משוכה, אין בה פסול בדיעבד, היות שצורתה ניכרת היטב. כמבואר בשו"ע רבינו (סימן לב סעיף לו) "אם המשיך יותר מדאי .. [ו]יש להסתפק אם כשר אם לאו, ויש להראות לתינוק וכו".
הרי שכל זמן שתינוק מכירו הוא כשר.

יום שלישי, 2 ביוני 2020

ספר תורה שנשכו עכברים מהגליון

עכברים נשכו ואכלו מהגליון של ספר תורה.
על פי הדין אין זה פוסל כלל הספר, כי הקרע לא הגיע לכתב. ומצוה להדביק מטליות לקיים הגליון, ונוי הספר.

אמנם יש להעיר כאן שתי נקודות:

א.  משום שניכר ניקור ואכילת העכבר הוי מאוס, כמבואר בשו"ע רבינו (או"ח סי' תרמט סעיף כ) "אתרוג שנקבוהו עכברים אע"פ שהוא כשר בשאר הימים .. מ"מ לכתחילה לא יטלנו .. עד שיסיר ניקור העכברים משום מיאוס". כלומר, לכתחילה אינו הדור ונאה למצות זה א-לי ואנוהו [ו"הדר" של אתרוג].
צ"ע, דלכאורה הוא הדין כאן שיש להסיר ולחתוך מקום הניקור משום מיאוס כלפי המצוה, ופגם ב"זה א-לי ואנוהו" של הס"ת.
ואע"פ שיש לדון שהרי מוריד הגליון מקדושתו, שאסור להורידו מקדושתו כמבואר ביו"ד סי' ר"ץ.
מ"מ נראה לי דעדיף לחתוך מקום הניקור [משום מיאוס כנ"ל] משום נוי וכבוד הס"ת, כמו שמותר לחתוך הגליונות מיריעות שהגליונות ארוכים מדי [כגון במקרה שהדביק שני ספרים וגליון אחד ארוכה מהשניה, שנוהגים לחתוך העודף, משום נוי ויופי הספר].

ב.  כמדומה מנהג ישראל שאם נפל ס"ת, שנוהגים להגיהו ולבדקו. דחיישינן שמא מהשמים הזמינו נפילתה, לעורר על חסרון שיש בספר [מלבד מנהג ישראל לצום על כך, ראה מגן אברהם סי' מ]. כמו כן במקרה כזה, שמא היה ראוי להגיהו ולבדקו, שמא יש בו בפנים איזה פסול.

אשמח על כל הערה בענין זה.

יום שישי, 22 במאי 2020

ה"א - סגורה בצד שמאל

אני חושש לפסול ה"א כזה. אמנם ירך שמאל אינו נוגע לגג, אך עולה עד הגג, וההפסק אינו בחלל שמצד שמאל, אלא מצד הגג. נמצא שבעצם צד שמאל אין בו חלל. ולענ"ד זה שינוי בצורת הה"א.

במקרה שלפנינו, יש להוסיף שנראה סימני מחיקה בין הגג לירך ויש לי חשש שגרר כאן [ואם כך - זה היה חק תוכות והאות פסולה, (אמנם אין הנחה זו מוכרחת לגמרי, כי יתכן שגרר לפני שעשה את הירך, אע"פ שאינו מסתבר כלל, כי למה יעשה כן. או שזה היה רק קרוב לנגיעה וגירר להרחיק יותר. אמנם מצד הגרירה נראה בעליל שמי שעשה הדבר, לא ידע טיב הדבר - ודי למבין)].

יום שבת, 16 במאי 2020

דלי"ת - שאלת תינוק

נראה לי שצריך שאלת תינוק על הד' הזה, כי המריחה של דיו בעקב הוא גדול, ויש כאן חשש מה לשינוי בצורתה.

יום שישי, 8 במאי 2020

נו"ן אבדה שיעוריה, יחס חלקיה זה לזה

נראה לי שנו"ן הזו פסולה, כי ראשה גדול [עבה] מדי ביחס לשאר האות. ועוד כי גם מתדמית לכעין כ"ף (והוי כעין תרתי לריעותא).
אמנם נראה שאם תינוק מכירה היטב, אפשר לתקנה בהוספת דיו למושבה, עד שתהא מושב עבה כעין שיעור הראש, כך:
ואע"פ שהחלל יהא צר ביותר, מכשירים חלל צר בדיעבד, אף שאין בה שיעור עובי קולמוס.

שאלה על בי"ת שנסתמה

הבי"ת נדבקה למעלה ולמטה [אחר גמר כתיבתה] למ"ם.
נראה לי שהיא פסולה, דנעשית כעין מ"ם סתומה, ולא מהני היכר תינוק על מנת לגרר הדביקות. וממילא אין לתקנה.
ועדיין צ"ע בדין זה.

יום חמישי, 23 באפריל 2020

תג עליון של היו"ד

היו"ד כשרה (כי כל ענין התג העליון אינו מעכב לפסול), אבל התג נשאר מאחור - לא בצד שמאל כפי שצריך להיות לכתחילה לפי מנהגינו [אמנם יש במנהגי ספרד חלק שעושים תג עליון - דוקא באמצע גג האות, אבל אין זה מנהגינו] -
נראה לי שזה נידון ככשר בדיעבד, כי אין התג כהלכתו, ולכתחילה מצוה לעשות תג וקוצו של י' כדין - בצד שמאל דוקא.

יום רביעי, 22 באפריל 2020

ד' פסולה

הד' פסולה היא עגולה כרי"ש, ואין לה שום זוית. וכן אין לה עקב ברור.

שירת הים - אריח על גבי לבינה

בשורה המסומנת [ה' ימלך] אין היו"ד [תחילת האריח] עומדת מתחת לסוף הלבינה [שם ה'], אלא מתחת לאויר הריוח.
נראה לי שזה אינו מעכב, כלומר שהפרש מעט זה אינו משנה. כי כללות הציור הוא אריח ע"ג לבינה, ונחשב [שיטה זו] צורת שירה.
ובלאו הכי נראה בס' מאיר עיני סופרים (סימן טו סעיף א, בשם שו"ת סת"ם) דרוב הדף כשירה כשר, ואין קפידא אם שיטה אחת או שתים אינם ממש כצורת השירה. כל שכן בענין שלפנינו. וכן משמעות שו"ת צמח צדק (יו"ד סי' רז), ששינוי מעט אינו מעכב, כל עוד כללות הדף הוא צורת שירה [אריח ע"ג לבינה, לאיזה מהשיטות המפרשים].

בפועל הצעתי להמשיך את גג הה"א של שם הוי' מעט, כדי שעדיין רגל שמאל של הה"א תהא בצד שמאל, ואריכות הגג יגיע עד מעל לצד ימין של הי' שתחתיה. ואז תהא גם שיטה זו אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח.

יום שני, 20 באפריל 2020

יום חמישי, 2 באפריל 2020

למ"ד - דיו בחללה

נפל דיו בחלל הל'. לכאורה נראה שמהני קריאת התינוק לקרותה כדין ולמחוק הדיו הזה.
אמנם יש מקום להחמיר ולחשוש לביטול צורת האות, ולבטלה ולמחוק כל מה שכתוב אחריה [במזוזה].

וי"ו - נמחק ראשו

רוב הראש נמחק - והוא פסול. גם אין לתקנו שלא כסדרן, דכבר אבדה צורתו.
(המעט שנשאר אינו מועיל לקרוא לו ראש - ואם היינו מתחשבים בו, לפי השיעור הוא נו"ן פשוטה).

יום חמישי, 26 במרץ 2020

אות על קלף תלוי, ואינו מחובר כולו ליריעה

חצי התחתון של הנו"ן - שנכתב מתחילה על הקלף כדין, אחר שניסה הסופר לעשות איזה תיקון, חתך לתוך הקלף, ונמצא הנו"ן הזה [חציה התחתון] על קלף תלוי באויר.
הדין שאות זה פסול, כי נחשב אינו מוקף גויל.
וחמור דין זה של אינו מוקף גויל, מ(דין מוקף גויל של) נקב שמחוץ לדיו האות. כי נקב שמחוץ לאות, אם ניקב אחר הכתיבה כשר, כמבואר בפוסקים, משום שהיה מוקף גויל בשעת הכתיבה. אבל זו שאינה עומדת על הגויל כלל (כי קלף התלוי באויר נחשב נפרד מהיריעה), אינה מוקפת גויל (מתחתיה) גם אם אירע כן אחר שעת הכתיבה, וכן מבואר במהרי"ק וב"י ביו"ד סי' רפ. [פירוש, אות שאינה מחוברת לגמרי כדין לספר, חשיב סוג לא מוקף גויל].
תמונה של מושב הנו"ן הזו - כאשר הקלף מוגבה מהיריעה.

לא ניתן לטלות טלאי מתחת לנו"ן הזו להדביקה חזרה ליריעה, וכל שכן שאין לקלף כל האות מהיריעה, ולחזור ולהדביקה במקומה. כי אין הכשר טלאי בס"ת, אלא כאשר טולה קודם הטלאי ליריעה, ואח"כ כותב על הטלאי (שנמצא כותב האות על ספר), דאם לא כן הוי פסול משום חק תוכות. כלומר, שהאות נעשית מאליה, ולא על ידי כתיבתה כדין.
ואין תקנה אלא לקלף הנו"ן הזה [ולגונזה] ולעשות טלאי ולכתוב מחדש על הטלאי.

יום רביעי, 25 במרץ 2020

דלי"ת עם עקב עגולה מאוד

העקב מאוד עגול, ויש מקום לראות כעין ר'. חייב לשאול תינוק, האם זו ד' או ר'.
וכמובן אחר קריאת התינוק [ד'] יש לתקן היטב ריבועה של עקב.

יום רביעי, 18 במרץ 2020

כפי"ן

הכ"ף יש לה למטה זוית. אך היא זוית כהה ביותר, וברור שזו כ"ף כשרה.
גם כ"ף זו כשרה.
וכן כ"ף זו כשרה, כי היא ניכרת ככ"ף ואינה מתחלפת כלל בבי"ת [כי אין לה גב וזוית מרובעים לגמרי - 90 מעלות - אלא משופעות באלכסון פנימה].

יום חמישי, 12 במרץ 2020

רי"ש מרובעת

הרי"ש מרובעת. דינה שאלת תינוק האם היא ד' או ר'.
מכיון שברור שכל תינוק יקראנה ר' - היא כשרה (ולמעשה, אין צורך לשאול).

יום שישי, 6 במרץ 2020

דלי"ת - ספק רי"ש

אמנם לד' יש עקב שעובר על הרגל לצד ימין, אך העקב כל כך עגול עד שנדמה קצת לרי"ש.
צריך לשאול תינוק, ואם יקראם ד' יש לתקן ולרבע את העקב.

דלי"ת - ספק זיי"ן

נראה לי שהד' הזו פסולה - היא ממש זיי"ן, כי הרגל באמצע הגג ממש (אע"פ שנוטה באלכסון לימין).
ד' זו [בדרך] שאלת תינוק אם יקראנה ד' או יטעה בה. אבל הרגל כאן יותר טוב מהתמונה הקודמת, היא בצד ימין של הגג.

יום רביעי, 4 במרץ 2020

אל"ף נפסק

אע"פ שיש שתי נפסקים באל"ף - כל זמן שהתינוק מכירו היטב כאל"ף - מותר לתקנו גם בתפלין ומזוזה.

יום ראשון, 16 בפברואר 2020

נגיעת יו"ד לכ"ף פשוטה

יש נגיעה בין היו"ד לכ"ף פשוטה -
יש חוששים לצד"י פשוטה. זה חשש רחוק, ובכל אופן אם שאלו תינוק וקרא האותיות כדין מותר להפריד ביניהם.

יום ראשון, 9 בפברואר 2020

למ"ד - בלי גג

ראה הגדלה
ללמ"ד אין כמעט גג. אע"פ שצורתו הכללית ניכרת לקורא ולתינוק.
לכאורה נראה שאין זה "כתיבה תמה".

יום שישי, 7 בפברואר 2020

שאלות על ירך הזיי"ן

ירך הז' קצר מעט, ונטוי מעט לימין עם כפיפת מה - מ"מ כשרה.
אני הייתי שואל תינוק ואחר שיקראנה - מתקנה, כדי ליישר הירך ולהאריכה כשיעור לכתחילה [שהוא פחות מעט מג' קולמוסים בגובה].
הז' [בשורה ראשונה] כפופה מעט ונטויה לצד ימין, כשרה. אלא שלכתחילה ראוי ליישרה יותר.

קצת הערות בכתב

כדאי להגדיל התמונות:
יו"ד [בשורה ראשונה] - כשרה, אך רחבה קצת יותר מדי. שיעור גוף היו"ד צ"ל לכתחילה לא רחב יותר מעובי הקולמוס.
כ"ף - מושבה קצר, כשרה.
בי"ת - הגג צר מדי, ועקב בולט וגדול [ביחס לרוחב האות עצמה], גורם לשינוי מה בפורפורציה של חלקי האות. אני מציע לשאול תינוק עליה, בגלל צירוף השינויים הנ"ל.
יו"ד [בשורה אחרונה] - גוף היו"ד אינו ניכר מספיק ונבלע בין עובי הירך וחיבור הקוצות מצד שמאל, ונראה כאילו הקוצות מצד שמאל מדובקים בדקות ואינם מגוף האות - צריך לתקן צורה [גוף] היו"ד.

צד"י - יו"ד הימני אין ניכר מספיק חילוק בין העוקץ [המדבק את הי' לגוף] וגוף היו"ד.
זה כלל בכל היודי"ן שבאותיות [יוד"י האלפי"ן, (רגל שמאל של הג' - שהוא צורת י'), פאי"ן, צדי"ן ושיני"ן וכל כיו"ב] - צ"ל גוף היו"ד ניכר לעצמו ומדובק בעוקץ דק לגוף האות. ולא שחיבור העוקץ וגוף היו"ד יהיו גוש אחד [ואפילו רובו מדובק כגוש אחד, אם רובו מדובק הרי זה כמדובק] ונידון כגולם המבואר בשו"ע סימן לב סעיף יח.

יום שישי, 24 בינואר 2020

מושב הבי"ת

מושב הבי"ת [בשדך] קצר מאוד ועיקרו לצד העקב הבולט ימינה. כלומר העקב יותר מהמושב - נדמה לי שזה שינוי במהות צורת האות.
גם כאן [וכתבתם] הב' מושבו קצר ביותר. נראה שכל זמן שתינוק יקראנו, כשר בדיעבד ומותר לתקנו.
בשבתך - מושב הב' בולט הרבה מאוד לצד העקב - אם המושב יותר מהעקב מועיל שאלת תינוק להכשירו. אבל אם היה העקב בולט יותר מאורך המושב היה זה שינוי צורתה.

יום חמישי, 23 בינואר 2020

וי"ו ארוך ווי"ו קצר

הו' הזו ארוכה מדי, יש בה שיעור ד' קולמוסים [לפחות] והיא בעצם בשיעור נו"ן פשוטה.
אמנם יש מכשירים היות שצורת ראשו מוכיח עליו שהוא ו' ולא נו"ן. לדעתי אין זה נכון להכשיר, מאחר ששיעור האות השתנה, ועל כן אינו "כתב תם".
הו' של והיה קצר. אמנם יש שיעור בירך שלה, כי הירך ארוכה מעובי הראש. מ"מ יש ספק שמא תינוק יטעה בה ויקראנה י', כי היא קצרה - ולכן חייב לשאול תינוק, ורק אם יקראנו כדין כשרה [ופשוט שצריך לתקנה ולהאריכה כשיעורה הנכון].
הנו"ן [ונתתי] כמעט אין לה מושב.

יום שלישי, 21 בינואר 2020

נו"ן שראשו בולט רק לימין ולא לשמאל

הנו"ן הזה אין בו בליטה לצד שמאל - ויש פוסלים בנו"ן, או משום שראשו הפוך, או משום שהוא דומה לצד"י, כלומר למקצת צד"י.
השי"ן שלפניו - ראש האמצעי הוא גולם ופסול.