הסופר עשה לאל"ף קוץ גדול בראש שמאל של גג הא'. יש מקור בראשונים לעוקץ זה, אמנם סופר זה הגזים בגבהן ועצמתן, מ"מ בדיעבד עדיין כשר כי צורת האות ניכרת בבירור.
אגב: גם צורת העיי"ן והשי"ן אינם נכונים לכתחילה, שהרי לעיי"ן ולשי"ן צ"ל מושב, וסופר זה עשה העיי"ן רק קו אלכסון בלבד יורד מראש ימין, ללא עיקום וכפיפת מושב כלל. וכן את השי"ן עשה ללא שום מושב, רק חיבור שלושה זרועות של הראשים לנקודה אחת.
הצד"י - ראש ימין אין לו ירך כיו"ד, אלא הוא קוביה המחוברת בזוית לקו הצואר. יש פוסלים בטענה שזה נחשב לחסר איבר, ואין ההלכה כן (כדמוכח משו"ע רבינו בסי' לו אות אל"ף), אלא היא כשרה. כמובן שאפשר וקל לתקן במעט הוספת דיו, שיהא בו צורת ירך.
ראה https://hebrewstam.blogspot.com/2012/10/blog-post_15.html
האלפי"ן - היוד"ין שלמעלה דקים מדי, וזה אינו נכון. כי ראש העליון צריך שיהא בו לכתחילה שיעור כיו"ד. כלומר כעובי היו"ד בגובהו. שהרי כל הנקודות שהם דמות יודי"ן [כיוד"י השיני"ן עייני"ן פאי"ן ואלפי"ן] צריך שיהא בהם [לא רק צורת יו"ד, אלא] גם שיעור יו"ד.
א של אלקינו - הנקודה התחתונה ארוכה כוי"ו, והיא צריכה להיות לכתחילה כצורת ושיעור יו"ד. הא' כשרה [אמנם אין זה ציורה לכתחילה] ואין למחוק מירך היו"ד הארוכה, משום איסור מחיקת השם.
א' של מאדך - נקודה העליונה מין גולם וחסר בצורת היו"ד (אין לה פנים - אלא היא מין קו אחד אלכסוני) - צריך לתקנה, שיהא לה צורת יו"ד.
א' בשם א-ל - עוקץ יו"ד העליונה נוגעת לגוף. הא' כשרה כמבואר בשו"ע רבינו, אפילו בלי לגרר.
אמנם מצוה לגרר להפרידה לכתחילה, להיטיב צורתה כצורת א' הנכונה. ואף בשם הזה מותר להפרידם, כי הנגיעה אינה כלל חלק מהאות, והיא מיותרת (משא"כ במקרה הקודם שהעוקץ ארוכה, והיא מן השם).
הוי"ו [ובשעריך] כמעט אין לו ראש, זה קרוב להחשב כגולם - חייב לתקן.
היו"ד העליונה של האל"ף [אלקיכם] גם הוא כמעט גולם, וצריך לתקנו.
האל"ף [בצד ימין] הנקודה העליונה יוצאת כמעט מקצה ימין של הגג.
יש דיון באחרונים האם חיבור הנקודה בסוף הגג [כלומר שאין הגג עובר החוצה מחיבור הנקודה] פוסל, והעיקר שאיננו פוסל. וכאן הגג עובר מעט על חיבור הנקודה, וא"כ בודאי אינו פוסל. אבל בכל מקרה אפשר לתקנו ע"י משיכת הגג קצת יותר ימינה, כדי שיהא יציאת ירך הנקודה יותר לקראת אמצע הקו, ולא בקצהו.
