תפלין או מזוזה שנפלו לרצפה. מה עלי לעשות?
תפלין שנפלו הבתים עצמן לרצפה [כאשר לא היו מכוסים בנרתיקן] מנהג עתיק שנהגו להתענות. אבל נפלו מכוסים בנרתיקן נהגו רק לתת מטבע לצדקה (ראה שו"ע רבינו סי' מד סעיף ה, משנה ברורה סי' מ סק"ג).
מי שקשה לו מאוד להתענות, יפדה תעניתו בסכום השוה לב' סעודות שאוכל ביום, ויתן ממון זה [דמי סעודתו] לעניים כצדקה. וראוי שיאמר בפיו: "הרי אני נותן ממון זה לסעודות עניים תמורת צום שהייתי רוצה להתענות משום שנפלו לי התפלין. ותהא צדקה זו כפרה עבורי".
על נפילת מזוזה אפילו הקלף עצמה אין מנהג להתענות או לתת צדקה. (ונראה הטעם, דאין קדושתה גדולה כמו קדושת התפלין. ראה ס' חובת הדר פרק א הערה מג).
ונראה פשוט שהוא הדין בנפילת קלפי התפלין עצמן (פרשיות כשרות), אין מנהג. דלא נאמר מנהג זה לצום [ופדיון התענית], אלא על תפלין כשרות הראויות להניחן לקיים בהן מצותן. [ולכאורה הוא הדין בקציצה סגורה ותפורה עם פרשיותה, אבל טרם הונחו בה הרצועות דאינה ראויה להנחה, ומסתמא גם בזה אין מנהג].
תפלין שנפלו הבתים עצמן לרצפה [כאשר לא היו מכוסים בנרתיקן] מנהג עתיק שנהגו להתענות. אבל נפלו מכוסים בנרתיקן נהגו רק לתת מטבע לצדקה (ראה שו"ע רבינו סי' מד סעיף ה, משנה ברורה סי' מ סק"ג).
מי שקשה לו מאוד להתענות, יפדה תעניתו בסכום השוה לב' סעודות שאוכל ביום, ויתן ממון זה [דמי סעודתו] לעניים כצדקה. וראוי שיאמר בפיו: "הרי אני נותן ממון זה לסעודות עניים תמורת צום שהייתי רוצה להתענות משום שנפלו לי התפלין. ותהא צדקה זו כפרה עבורי".
על נפילת מזוזה אפילו הקלף עצמה אין מנהג להתענות או לתת צדקה. (ונראה הטעם, דאין קדושתה גדולה כמו קדושת התפלין. ראה ס' חובת הדר פרק א הערה מג).
ונראה פשוט שהוא הדין בנפילת קלפי התפלין עצמן (פרשיות כשרות), אין מנהג. דלא נאמר מנהג זה לצום [ופדיון התענית], אלא על תפלין כשרות הראויות להניחן לקיים בהן מצותן. [ולכאורה הוא הדין בקציצה סגורה ותפורה עם פרשיותה, אבל טרם הונחו בה הרצועות דאינה ראויה להנחה, ומסתמא גם בזה אין מנהג].
