ריבוע הבית ביחס לריבוע התיתורא והתפירה

אם ריבוע הבית אינו עומד רבוע ביחס [כלומר תואם] לריבוע התיתורא או התפירה, אם ניכר השוני לעין, אין התפלין מרובעות, ואין נכון להכשירם.

ריבוע הבית, התפירה והתיתורא - צ"ל מכוונות לעין זו לזו.

נפגם ריבוע הבית

ריבוע הבית נפגם, ניכר הפגימה לעין [ובודאי חוגרת בו הצפורן, כמבואר בביאור הלכה לשו"ע סי' לב סעיף לט].

אע"פ שכנראה אין זה פגם ברבוע העור, אלא ברבוע הטיח המכסה, מ"מ גם בחוץ (הטיח) צ"ל מרובעת, ולכן חייבים לתקן הריבוע.

חריץ מזוייף ?

פגשתי את זה היום בבוקר בבית הכנסת, והיות ואני לא ממש מומחה בנושאים האלו אני שואל כאן.

כמו כן בתמונה הראשונה רואים שפגום בפינה העליונה הפנימי של הבית של "שמע". כאן רואים יותר טוב:

מה דין החריץ והפגימה?

ריבוע תפלין

אלו שמקפידים שלא יהא דבק בין הבתים - קורה שהבתים של ראש נפתחים מעט ומתפשטים מעט לצדדים.

אע"פ שריבוע שלמעלה אינו מכוון בדקדוק לריבוע שלמטה בבסיס [מקום החיבור לתיתורא] אינו פוסל, כל שנראה הבית בכללותו מרובע, גם מצד מטה וגם מצד מעלה.

התפירה מרובעת, וכן התיתורא מרובעת, אלא שאין שתי הריבועים הללו תואמים - כשר.

ראה גם:  פורום לנושאי סת"ם: ריבוע התפירה ביחס לריבוע הבית והתיתורא

נפגם ריבוע התפלין

יש פגם גדול והריבוע בטל.

צריך לבדוק האם לא נפגע וניקב גג או מחיצות הבית שם (עור התפלין עצמה). אם יש נקב בעור התפלין הרואה את האויר למעלה על הגג או כלפי חוץ פסול. [בדרך כלל אפשר לבדוק ע"י אור פנס קטן הנכנס בתוך הבית - האם האור פורץ החוצה דרך חור]

ואם לא ניקב או נקרע עור הבית, אפשר לתקן הריבוע ע"י הוספת טיח המתאים.

ריבוע הטיח סביב תיתורא העליונה

עור תיתורא העליונה עצמה לא נפגעה, אלא הטיח והמילוי המכסה מבחוץ נפגע וחסר בריבוע. מכל מקום צריך לתקן הריבוע, שיהא שטח "התיתורא העליונה" מרובעת דוקא.

תפלין שלא הוסר מדבקה, עם פגם בגוף הבית

חבר טוב הראה לי תמונות של תפלין שנמכרו - המדבקה לא הוסרה, ויש פגם בחלק העליון של הבית.

א)  חייבים להסיר את המדבקה, והמניחה כך - לרוב הפוסקים אינו מקיים מצות תפלין משום שהוא חוצץ בין התפלה לזרוע, כמבואר בשו"ע או"ח סי' כז. במדבקה עצמה כתוב להסירה לפני ההנחה!!

ב) הפגם עצמו אפילו יהא בעור [ולא רק בטיח] אינו פוסל, כי אין דין ריבוע בגג הבית [ראה ס' זכרון אליהו פרק ז]. אבל אינני מאמין שהכשר מקובל יוציא תחת ידו תפלין כאלו, עם מדבקת הכשר עליהם.

לכן אמרתי לו, שלדעתי צריך לבדוק את כל התפלין, גם הפרשיות. לוודא שאין כאן איזה דבר פסול.

זה הכלל כאשר רואים דבר חשוד, צריך לחשוד. לצערינו הרב, היום מצויים סוחרים שמוכרים/מעבירים פסולים.

ריבוע הבתים

שו"ע רבינו (סימן לב סעיף נט): תפילין בין של יד בין של ראש הלכה למשה מסיני שתהיינה מרובעות .. בגוף הבתים שיהיה הבית מרובע ארכו כרחבו (בכל משך גבהו) אבל על גבהו אין להקפיד אם הוא יותר מארכו ורחבו.

צריך ביאור למה העמיד רבינו התיבות (בכל משך גבהו) בסוגרים.

בחקרי הלכות חלק ה כתב הטעם, משום דנסתפק רבינו האם צריך שיהא הריבוע בכל משך גבהו כולו דוקא, או דסגי ברוב גבהו, אך מיעוט גובה הבית אינו מעכב אם אינו מרובע.

ועוד צריך להבין מה פירוש "בכל משך גבהו", האם הפי' שיהא מרובע בשיעור ריבוע אחד בכל משך גובהו, או שיהא מרובע עכ"פ אע"פ שהריבוע מתרחב או מתמעט מעט למעלה מכמו שהוא שיעור הריבוע למטה.

ונראה הפירוש שיהא הריבוע בשיעור אחד בכל משך גובהו, אבל אם שיעור הריבוע משתנה אינו נחשב לבית אחד מרובע, כלומר שינוי שיעור הריבוע משנה את הגדרת חלקי הבית. (כי זהו "שיעור עצמי", כלומר כל שאינו מרובע אינו בית של תפלין, ולכן לא סגי ברוב גבהו [כמו דלא סגי ברוב בית, אלא בעינן בית שלם] וגם אין השיעור יכול להשתנות, כי לא יהא זה אותו בית).

ומה שהעמיד רבינו התיבות (בכל משך גבהו) בסוגרים, אינו משום שזה חידוש הלכתי [כהבנת חקרי הלכות הנ"ל]. אלא להיפך - לרבינו פשוט שריבוע גוף הבתים הוא בכל משך גובה הבית, וזה פשט הראשונים שגוף הבית צ"ל מרובע, משום דהלכה למשה מסיני נאמר בתפלין, וגוף הבתים היינו תפלין [כפי שהעתיק רבינו סברא זו להלן סעיף עז]. וממילא פשוט שכל גוף הבית חייב להיות מרובע [וריבוע אחד בארכו ורחבו] דאחרת אינו תפלין [אחד]. [ודלא כסברת הדעת קדושים (ס"ק נ) המובא במקדש מעט (סי' לב ס"ק קסד), דאם מתמעט שיעור הריבוע למעלה אינו מעכב].

אלא רבינו העמיד התיבות הנ"ל בסוגרים, רק כביאור בפשט לשון הראשונים "גוף הבית", דהיינו כל משך גבהן נקרא גוף הבתים, "אבל על גבהו אין להקפיד אם הוא יותר מארכו ורחבו" כלומר אין הגובה עצמו צ"ל שוה לריבוע. ואם רבינו לא היה מפרש בסוגריים משמעות ריבוע גוף הבתים, היה מקום לטעות בהבנת המשפט הבא "על גבהו אין להקפיד", דהיינו טועים לפרשו שאין צריך בגובה הבית למעלה שיהא ריבוע, או לכל הפחות אינו צ"ל אותו ריבוע שלמטה. לכן מקדים ומבאר בסוגריים דריבוע הגוף באורך ורוחב שוה הוא חלק מעצם התואר תפלין ע"פ הלכה למשה מסיני, אבל על גבהו ביחס לריבוע אורך ורוחב אין קפידא.

ריבוע התפירה ביחס לריבוע הבית והתיתורא

תמונות של בית של תפלין שיש בה סטייה מסויימת בין הריבוע של התפירה לבין הריבוע של הבית והתיתורא, כלומר אין שני הריבועים מקבילים מוחלטים.
הבהרה: אמנם הצילום הוא מכיוון על - אך יש סטיה נוספת בגלל זוית הצילום [כי הוא לא בדיוק ממורכז באמצע המדוייק, כמובן], מ"מ הענין ברור ומובן מהצילומים.

בספר זכרון אליהו (פרק ז, עמוד קטז) מביא מהחזון איש שאמר מסברא דאי אפשר להכשיר תפלין שריבוע התפירה שונה ואינו תואם את ריבוע הבית, בין שהריבוע לא מקביל, בין שהריבוע של הבית אינו במרכז התפירה אלא מוסט לאחד הצדדים. כי יש כאן שינוי מתמונת הבית של תפלין המקובלת, ואין לקבל דבר זה.
וסברא זו צודקת בודאי, מכל מקום פשוט דהיינו דוקא בחריגה גדולה הנראית ברור, אך חריגה קטנה אע"פ שניכרת אחר הסתכלות, נראה לי פשוט שבדיעבד אין לפסלו.
פשוט שאין דבר זה מהודר, ולכתחילה צריך להיות הריבוע מדוייק במדת היכולת, וכן תואם את שאר הריבועים [תפירה, בית, תיתורא].

ריבוע הבית, התפירה

לתועלת הצבור אני מעלה תמונות של בעיות בבתים, שקיבלתי לאחרונה מידידים:

בפינה המסומנת נראה שחסר בריבוע הבית [בתמונה כאן, זה התיתורא התחתונה]. הבית והתיתורא צריכים להיות מרובעים גם העור עצמו, וגם אחר הצביעה.

***

שלשת התמונות הבאות של בית שנראה שעשו את חורי התפירה לא מיושרים, וא"כ התפירה אינה מרובעת, ופסולה.

הערות על כמה מפסקי הרב זלמן שמעון דווארקין

הערות על כמה מפסקי הרב זלמן שמעון דווארקין זצ"ל (שנתפרסם בפורום)

פסק ג: וי"ו ארוכה משאר האותיות, כשר בלי קריאת תינוק, כיון שאינו דומה לאות אחרת, שאין כותבין נו"ן פשוטה כזה:

לענ"ד הוי"ו שהיא ארוכה יותר מהשיטה בצורה ניכרת כמדת נו"ן פשוטה פסולה, מיוסד ע"פ דעת שו"ע רבינו סי' לב סעיפים יט, כ, ששיעור יו"ד כשר עד ב' קולמוסים, שיעור וי"ו ג' קולמוסים, הנו"ן ד' קולמוסים, דו"ק היטב שם. ואם יש בוי"ו [כמו בזיי"ן] שיעור נו"ן פשוטה [לא איכפת לי אם תינוק יקראנה וי"ו, משום שהיא שיעור נו"ן] ופסולה.

ואפשר שגם הרב ז"ל לא אמר אלא כאשר הוי"ו ארוכה [משאר אותיות] מהשיטה כשיעור ג' קולמוסים וחצי, שאילו באות זיי"ן מתחלפת בנו"ן פשוטה, אבל הוי"ו פשיטא שאינה מתחלפת בנו"ן כפי שביאר. אך כאשר היא ארוכה כשיעור נו"ן פשוטה מלאה [דהיינו לערך ד' קולמוסים] אזי מודה דהיא פסולה.

פסק יד: ריבוע הבתים דתפלין, מודדים מקרן לקרן, וחסר ויתר באמצע, לא מעלה ולא מוריד:

זה דלא כשיטת הביאור הלכה בסי' לב סעיף לט דפוסל פגם גם באמצע הריבוע. ועי' הדעות בזה בספר זכרון אליהו פרק ז סימן יב. ויש קצת הוכחה מהא דהשי"ן בולטת מדפני הבית ש"מ שאינה פוגמת הריבוע באמצע הדופן. אע"פ שהפוסלים מיישבים דשאני שי"ן שהיא הלכה למשה מסיני, משא"כ שאר פגם או בליטה אפילו באמצע הדופן פוסלים, כסברת הביאור הלכה.

וצ"ע מה דעת הרב בתפירות שבאמצען עקומות ורק זויות התפירה מכוונות בריבוע מכוון, האם גם בזה סבר דהעיקר המדידה מקרן לקרן ולא איכפת לן מחריגות באמצע התפירה.

ומנהג כל העולם לדקדק עד לעיכובא בדבר כסברת הביאור הלכה.

פסק טז: תיתורא או בית שריבוע שלו נעשה ע"י דבק, או עור מדובק בדבק, כשרים, אבל אינם מהודרים.

הלשון הזה כפשוטו תמוה (כפי שהעיר ידידי הרב דוד ברסמן שליט"א) דמשמע שריבוע שאינו ע"י עור הבית עצמו אלא ממילוי של דבק כשר בדיעבד. ופשיטא דזה אינו, דצריך שהריבוע יהיה דוקא מגוף עור הבתים, כפי שכ' משנה ברורה סי' לב ס"ק קעח בשם הנודע ביהודה.

ונלע"ד שיש כאן טעות סופר, וצ"ל: "תיתורא או בית שריבוע שלו נעשה ע"י דבק, כלומר עור מדובק בדבק, כשרים, אבל אינם מהודרים." וטעמו משום דתפלין הנעשין שלא מעור אחד אלא מעורות מדובקים כשרים.

פסק כג: אם חלק מהאות שנוגע לכשרותו, יורד לתוך התיתורא, אם התיתורא נעשה מעור הבית, אז כשר בדיעבד.

נלע"ד מיוסד על דעת שו"ע רבינו סי' לב סעיפים נה, סא, דהפרשה כולה צריכה להיות דוקא בבית שלה מן התורה. ובסעי' עז מבואר דהתיתורא אינו מכלל הבית, א"כ חלק הפרשה [כלומר מקצת מהאות המעכבת האות] שאינו בתוך הבית, פסול אף בדיעבד.