שאלה על צורת פתח

פתח ממעלה מדרגות לקומה שניה, ויש מזוזות שער ודלת מתקפלת לפתח זה.

הבעיה - המזוזה הימנית [צד ימין של העולה לקומה שניה] של השער אינה בחלל הפתח, אלא מחוץ לה לצד ימין [כפי שנראה בתמונה השניה], ולכן קרוב לומר שאין כאן מזוזת ימין של השער ופטורה, וגם לפי שיטת הרא"ש דמחייב פתחא דאקרנא, כלומר סיום וראש הכותל לחדר נחשב צורת פתח, שמא כאן זה אינו כך, משום שלצד שמאל יש מזוזת שער וכן יש דלת ומזוזת ימין לפתח, אלא שאינה בחלל הפתח.

על כל פנים מן הספק ראוי לקבוע מזוזה בימין כניסה לקומה השניה, כפי שעשו כאן [אבל בלי ברכה].

כניסה למטבח

כניסה למטבח - אין כאן צורת פתח כלל, אמנם יש קיר מצד ימין, אבל אין כאן דלת, וכן אין כאן מזוזת שמאל. הבליטה שמצד שמאל אינה מקבילה לקיר שמצד ימין, ולכן פטור לגמרי.

פתחים - האם יש בהם חיוב מזוזה?

 

נראה לי שפתח זה פטור ממזוזה, כי הבליטה שלמטה מבטלת צורת הפתח (אמנם נראה מקצת אחרונים שמחייבים, ונחלקו היכן לקבעה, האם בשליש העליון השקוע, או בחלק הרחב למטה בתנאי שהוא גבוה עשרה טפחים. ואכמ"ל).

ראה גם  פורום לנושאי סת"ם: מזוזות שער מבוטלות

 

גם כאן נראה לי שפתח הפנימי פטור ממזוזה, כי אינו נחשב לפתח בפני עצמו. עיקר הפתח הוא הראשי לבית, והחלק שבין החדר המרכזי לפתח [משולש כניסה] אינו נידון כלל כחדר בפני עצמו.
ראה גם  פורום לנושאי סת"ם: צורת פתח באמצע מטבח

סף ימין - ראש הכותל

כניסה לחדר ואין לפתח סף [סוגר] מימין אלא ראש הכותל לבדו. לדעת הרא"ש [בטור ובית יוסף יו"ד סי' רפז] יש חיוב מזוזה על ראש הכותל הזה, ויש להחמיר כמותו [בלי ברכה].

תמונה שניה של אותו הפתח מצד פנים:

חדר עגול ופתח רחב

אני נוטה לחשוב שפתח זה יש לחייבו במזוזה בלי ברכה, משום שקירות החדר העגול סוגרים [מצירים] את החלל, ונחשב כעין צורת פתח לחדר שבפנים.
(ראה רמב"ם הל' מזוזה פ"ו ה"ב "עגול", משמע דחדר עגול שרוב היקפו סגור נחשב כחדר של ד' קירות. ויש לדחות, דלרמב"ם על כרחך יש בפתחה מזוזות שער ודלת, ולכן היא נחשבת כחדר רגיל המרובע. אך לדידן דמחייבים ללא דלת, דילמא אין זו צורת פתח, ואפילו לרא"ש דסבר פתחא דאקרנא הוא פתח הממלא כל רוחב הרוח וראשי כתלים נחשבים לפצימי השער, דילמא בעיגול לא, כי אין הצדדים מכוונים לגמרי זה כלפי זה.
אמנם מפי' רש"י מנחות לד פתחא דאקרנא משמע דזה נחשב צורת פתח, דפירש שהפתח בקרן זוית וקירות הבית מהצדדים הם פצימי השער. שמע מינה אע"פ שאינם מכוונים נחשבו פצימי שער, א"כ כל שכן פתח עגול. ואע"פ שפירוש רש"י אינו מקובל על דעת הרא"ש [ומסתמא לא על דעת הרמב"ם ושו"ע, והטעם דס"ל פתח בקרן זוית לא עבדי אינשי], מ"מ בחדר עגול נראה דכו"ע יסכימו דהוא צורת חדר וצורת פתח, ועגול עדיף מפתחא דאקרנא בין לפירש"י בין לפי' הרא"ש.
וכן משמע מסוכה ז' ע"ב דנחלקו אחרים ור' יוחנן בסוכה עגולה ככבשן וכשובך, האם נחשבת דירת קבע או לא. ומסתמא הלכה כר' יוחנן דנחשבת דירת קבע. א"כ חדר עגול הוא בית גמור).

מזוזות הפתח לא ברורות

כניסה למטבח כאשר יש מזוזות סף מהצדדים נמוכות ומעליהן הרחבה מסויימת. מזוזות הסף עצמן וכניסת ההרחבה נראית בתמונות שלמטה. כל תמונה היא מבט לצד אחד של הפתח.

אם בליטת הכניסה מכל צד הוא פחות מג' טפחים, הסברא נותנת שמצד דין לבוד כל גובה המזוזה היא [המשך] מזוזת סף אחת, וחייבת במזוזה בשליש העליון של הפתח [בלי ברכה].

אך אם הכניסה היא יותר מג' טפחים [ואין דין לבוד להחשיב הכל כהמשך אחד] אז אנו בבעיה גדולה !!

לפי משמעות הפוסקים אם הסף שלמטה הוא גבוה עשרה טפחים מהרצפה יש לקבוע את המזוזה על גובה הסף התחתון, ואם אין גובהו עשרה טפחים, אז יש לקבוע על שליש העליון של כל גובה הפתח מהרצפה, על חלק הנכנס, דאף הוא נקרא מזוזת סף. (כן יש לנהוג למעשה ע"פ הוראת הפוסקים. אע"פ שבסברא אין הדבר נראה נכון, שהרי כניסה זו אינה מהפתח כלל, ונמצא שאין לפתח זו מזוזות סף כלל, ופטורה. אבל מהיות טוב כו' לא כדאי להקל נגד דיעות הפוסקים המפורסמים, ובפרט שבלא"ה לא קובעים כאן בברכה).

צריף/סוכה לחיוב מזוזה

צריף זה הוא משמש כמשחקיה לילדים, הוא בנוי על עמודים.

נראה לי שפטור ממזוזה, אע"פ שיש בו שיעור ד' על ד' אמות ויש לו פתח גמור עם משקוף (אע"פ שהמשקוף אינו ישר אלא בצורת V הפוכה, אין זה פוטר), והטעם שהוא בנין ארעי.

זה דין סוכת היוצרים [שו"ע רפו סעיף יב] שסוכה החיצונה פטורה ממזוזה כי אינה דיור גמור, כלומר בצירוף שאינו בנין קבע ממש אלא זמני, וגם אין הדיור ושימוש בו דיור גמור, פטור. כמו כן כאן משחקי ילדים אינו דיור גמור (בצריף וסוכה), ופטור (משא"כ חדר משחקים בבית היה חייב).

גם אם הצריף הזה היה עומד על הרצפה, היה פטור. 

פינת קיר באמצע חדר

חץ אדום מצד ימין - מזוזה קבועה בפתח החדר.

חץ כתום במרכז - פינת קיר הסוגרת מעט מחלל החדר.

אע"פ שראשי כתלים - פינות קיר משתי הצדדים - עלולות להחשב צורת פתח, להתחייב במזוזה [בלי ברכה, לפי שיטת הרא"ש וטור בסי' רפז "ראשי הכתלים הן הן פצימי שער החדר". אבל לרמב"ם ושו"ע שם, נראה דפטור לגמרי], מ"מ היינו דוקא במקום שראשי קיר הללו, מבדילות את החדר ממקום אחר.

אך פינות שבאמצע חדר ואינן מבדילות חדר זה, מחדר או מקום אחר, אלא רק משנים את צורת החדר בלבד, היות שהוא כולו חדר אחד, די במזוזה א' שבפתח לחדר. ואין ראשי קיר הללו נחשבים לצורת פתח, ופטורה ממזוזה לכל הדיעות.
המשקוף המקושט הבולט מלמעלה ומפינות הקיר, אין לו שום משמעות כאן.

ראה גם  פורום לנושאי סת"ם: קביעת מזוזה בפתח חדר שנפתח כולו לחדר מרכזי

תודתי לרב דוד ברסמן על התמונה

עמודי כניסה לחצר בנין, וסגר אותם עם דלתות

שאלה:  חצר כניסה לבתים ויש עמודים בכניסה ובין העמודים כעין צורות פתח, ואח"כ סגרו חלק מהחצר וקבעו דלתות בין העמודים הללו. האם פתחים הללו חייבים במזוזה?

תשובה:

א)  אם עשו מסגרות לדלתות הללו בין העמודים, פשיטא שזה צורת פתח גמור, וחייבת במזוזה.

ב)  אבל אם הדלתות ציריהן קבועות על העמודים עצמם, באנו לספק בפוסקים בדין זה, ויקבע מזוזה בלי ברכה.

בבירור שאלה זו, יש להקדים, שהדבר פשוט דמתחילה לפני קביעת הדלתות, בין העמודים לא היה מקום חיוב מזוזה כלל, כי העמודים הללו אין להן דין צורת פתח, דלא נעשו לשם פתח אלא לשם תמיכת הבנין. השאלה היא, האם תליית דלת במקום שלא נעשה מתחילתו לשם פתח, גורם לו להתחייב במזוזה?

א.  בגמרא יומא (דף יא) א"ל אביי לרב ספרא הני אבולי דמחוזא (פתחי העיר מחוזא) מאי טעמא לא קבעו בהן מזוזות, וענה רב ספרא משום שנעשו לחיזוק התקרה של החומה (הנקראת בגמ' שם 'כובי', ולא נעשו לשם פתח). והקשה אביי דיתחייבו אבולי דמחוזא במזוזה, משום דירת השומר שבתוך אקרא דכובי. אלא אמר אביי דפטורים משום סכנה (של הנכרים).

משמע דאביי חולק על סברת רב ספרא לפטור משום דהפצימין לא נעשו לשם שער אלא לחיזוק, וס"ל לאביי דאין זה טעם לפטור.

וקשה דבמנחות (דף לג) א"ר חסדא אכסדרה פטורה לפי שאין לה פצימין פי' שלא נעשו עמודיה לשם שער אלא לתמיכת התקרה לבדה. ואביי שם נושא ונותן בדבר, ולא חלק על רב חסדא. שמע מינה דאביי מסכים לסברא דהפצימין שלא נעשו לשם שער אלא למטרה אחרת פטורה.

ויש לומר, דאה"נ בסברא זו לא נחלקו כלל, אלא רב ספרא היה סובר לפטור מסברא זו, אפילו כאשר פתחי האקרא הם גם דירה לשומר, ועל זה חלק אביי דמכיון דנעשו לב' מטרות גם לשם חיזוק וגם לשם שער לדירת השומר, חייבת. אבל האכסדרה וכיו"ב שעמודיה לא נעשו כלל לשם פתח ושער פטורה לכו"ע. (והעתיקו פסק זה דאכסדרה, ברמב"ם הל' מזוזה פ"ו, ושו"ע יו"ד סי' רפו).

ב.  וכתב הכסף משנה (שם) דכוונת הרמב"ם בפטור אכסדרה, דאע"פ שתלו בה דלתות פטורה. כלומר, דאי ליכא דלת פטורה בלאו הכי לרמב"ם, ומה צריך לטעם הגמרא דהפצימין לחיזוק התקרה עבידי ולא לשם שער, אלא על כרחך דיש בה דלת ואעפ"כ פטורה.

וצ"ע, דהרי לאביי אם יש ב' שימושים לשער, גם לחיזוק וגם לשם שער חייבת כנת"ל. והרי כאן לפי הכסף משנה, הפצימין אמנם לחיזוק התקרה, אך הן גם פצימין לדלתות.

ואפשר לומר, דבאכסדרה תלו הדלתות אח"כ, ואזלינן אחר עיקר עשיית הפצימין, והיות שמתחילה נעשו לשם חיזוק ולא לשם שער, לא נשתנה דינן מפטור, גם כאשר תלה דלתות.

אמנם יישוב זה דוחק, ובתרתי. א. למה תליית הדלת לא תפעל שינוי בחשיבות הפצימין, דמעתה עומדים המה גם לדלתות, ומעתה נעשו (גם) צורת פתח. ב. מה יהא הדין אם מתחילה כאשר עשה האכסדרה תלה בה דלת, האם נימא דחייבת משום שהעמודים הם גם להחזיק הדלתות?

ג.  ונראה, דכיון שעיקר מבנה כזה – אכסדרה – צורתה שעמודיה הן לחיזוק התקרה, לא אזלינן כלל בתר הדלתות. כי עיקר העמודים לחיזוק התקרה, ותליית הדלת טפל למטרה זו, ולכן פטורה אף אם מתחילה עשאה עם דלתות (וכן מבואר דעת הדע"ק רפ"ו סקי"ב הביאו מקדש מעט שם ס"ק כב. עיין עוד בדע"ק שם ס"ק כד), אמנם באבולי דמחוזא ואקרא דכובי היא נראית כפתח רגיל ואין צורתה מוכיחה עליה שנעשית לשם חיזוק.

ד.  ואם חילוק זה נכון, לכאורה יקשה על מה שכ' בדע"ק (שם סקי"ב, הביאו במקדש מעט) דלא הולכים אחר מחשבת עושה השער, אלא אחר רגילות פתח כזה להמון העם. ואכסדרה רגילה להיות לשם חיזוק ופטורה, ואין משנה מחשבת האדם בענין זה.

והרי באקרא נראית לכל העולם כשער רגיל, ולמה חשב רב ספרא לפוטרה, וגם אביי רק חלק היכא דאיכא נמי דירה לשומר, הא לא"ה היה מודה לפטור.

ויש לומר, דסברת הדע"ק היא רק אחר מסקנת אביי, דאם הפצימין עומדין לב' מטרות תתחייב, וממילא אזלינן בתר ההרגל מה נחשב עיקר חשיבות הפצימין, ואם עיקרה לחיזוק פטורה, אע"פ שיש בה גם דלתות כבאכסדרה. משא"כ באקרא כנ"ל, הגם דיודעים שהיא נעשית לחיזוק, מ"מ כל העולם יודעים שיש בה גם דירת שומר.

ה.  כל זה הוא דעת הדע"ק, ונראה לי נכון בשיטת הרמב"ם כפי שביארה הכסף משנה.

ומעתה לשאלה שלפנינו, אם נראה מקום זה אחר תליית הדלת כפתח רגיל שנעשה מתחילה לשם שער יש לקבוע בה מזוזה, כי ע"י תליית הדלת הפכה להיות שער רגיל. אך אם ניכרת עדיין שעיקרה עמודי בנין שלא לשם פתח, ורק הוא קבע בה דלתות, לא אזלינן בתר מחשבתו כלל, אלא אחר עיקר הרגל צורה זו, ופטורה.

אמנם מצינו דעה אחרת בנידון. והוא בהקדים שכל ביאור הנ"ל באכסדרה ושיטת אביי, הוא ע"פ דעת הרמב"ם דכל מקום שאין בו דלת אינו חשוב שער, ופטור. אמנם לשיטת רוב הפוסקים החולקים על הרמב"ם, וס"ל דפתח ללא דלת נמי חייב במזוזה, יש מקום לסברא אחרת בנידון.

ו.  הפרישה (יו"ד סי' רפז) הקשה על פסק הרא"ש וטור (שם) דפתח הממלא כל רוחב הבית חייב במזוזה, והרי היא פרוצה בכל רוח רביעית, ומאי שנא מאכסדרה דפטורה. ותירץ הפרישה, דפתח זה תלו בה דלת, ולכן חשיב הדלת מחיצה ברוח רביעית לחייבה, משא"כ אכסדרה אין בה דלת. (נמצא חולק על סברת הכסף משנה הנ"ל, וסבר הפרישה אליבא דהרא"ש דאם יתלו באכסדרה דלת תתחייב. וא"כ יש לחלק בין אכסדרה לאבולי דמחוזא, דאבולי דמחוזא היו חייבין לאביי משום שהיו להן דלתות. אבל תמוה, דרב ספרא ואביי נחלקו בגלל דירת השומר, ולכאורה אם יש להן דלתות פשיטא דחייבין לפי הפרישה. ואפשר ליישב בדוחק [בכמה אופנים, ואחד מהם], דגם הדלתות עצמם באבולי דמחוזא נעשו לחיזוק התקרה, ולכן סבר רב ספרא לפטור, וחלק אביי מטעם הנת"ל דנעשו לב' מטרות, גם לדירה).

אמנם בן הפרישה (בהגהת פרישה בסי רפו, על דין אכסדרה) כתב חילוק אחר, דפתח הממלא כל הרוח בסי' רפז מיירי שנבנה לשם בית ודיור, וזויות הכתלים נעשו לשם פצימי הפתח, אע"פ שלא תלה בה דלת, משא"כ אכסדרה נעשית לשם אויר ועמודיה לתמיכת התקרה בלבד, ואף אם תלו בה דלת פטורה (כסברת הכסף משנה ודע"ק הנ"ל).

ז.  אם כן באנו למחלוקת על פי סברת הפוסקים דפתח ללא דלת חייבת, האם תליית דלת בצורת פתח דפטור, גורם לחיוב. דלסברת הפרישה מחייב, ולסברת בנו אינו מחייב, מאחר שעיקר צורת הפתח הוא פטור. (ראה גם בחובת הדר פרק ז סעיף ד דיש מחייבים כה"ג, והוא ע"ד סברת הפרישה).

אם כן מספק ראוי לקבוע מזוזה בפתח כזה (הגם שניכר הדבר שעמודיה עיקרן לתמיכת הבנין, ולא לשם פתח) בלי ברכה.

מזוזה בפתח סלון

אע"פ שאין סף סוגר בפתח זה, אלא זוית הקיר לבדה היא נחשבת פתח לסלון, ויש לקבוע מזוזה בצד ימין של כניסה לסלון כפי שמופיע כאן.

פתח שהמזוזות אינן שוות בגובה

פתח זה חייב במזוזה [בצד ימין של הכניסה, כמסומן], בלי ברכה.

אם מזוזת ימין גבוהה עשרה טפחים היא חייבת [מצד צורת שער לכל הדיעות], אע"פ שהמזוזות אינן שוות בגובהן והמשקוף נטוי באלכסון. ואם מזוזת ימין נמוכה מעשרה טפחים, היא חייבת לרש"י וסייעתו הסוברים שפתח העשוי ככיפה [בטור ושו"ע סי' רפז] חייבת משום שמודדים שיעור פתח בחלל, דאם יש עשרה טפחים גובה ברוחב ד' טפחים בחלל חייבת, הוא הדין כאן.

הטעם שאין לברך על קביעות מזוזה כאן, משום שאין בה דלת. וכל שער ללא דלת אין מברכים עליה, לחשוש לשיטת הרמב"ם שפתח ללא דלת פטור.

שתי שאלות בדיני קביעת מזוזה

פתח עם דלת אקורדיון, [במקרה] ומקום קביעת המזוזה הוא מצד ימין של פתח זה, כלומר אחר סגירת האקורדיון שמתקפל - הרי קיפול האקורדיון הוא יותר מרוחב טפח, ונמצא שקביעת המזוזה על מזוזת הפתח הוא רחוק מחלל הפתח יותר מטפח (וכן שאל בס' חובת הדר, עמוד סט, בהערות ד"ה ויש לדון).

נראה לי פשוט שצריך לקבוע המזוזה במקומה על מזוזת ימין, ולא איכפת לי מה שהאקורדיון כאשר מתקפל מרחיק את החלל מהמזוזה עצמה יותר מטפח. כי הדלת הוא חלק מהחלל, אע"פ שאי אפשר לאדם לעבור בחלק פרטי זה, ונמצא באמת שהמזוזה אינה רחוקה מחלל הפתח כלום.

דלת זו היא דלת אחורית בבית בדרום אפריקה. דלת זו - בעת שהדייר הראשון היה גר בבית, היה מיוחד למשרתת נכריה בלבד (בעת שנהגו שם, מנהג 'אפרטהייד' להפריד שחורים מלבנים). בית זה כעת נמכר/הושכר לדייר שני, וכעת אין מנהג האפרטהייד נוהג במדינה זו. דלת זו אינה שימושית כל כך כיום. מה דינה?

לכאורה דלת זו פטורה, ע"פ המבואר בשו"ע סימן רפו סעיף יח [לעיין היטב בדין שם] דלת שאינו רגיל להשתמש בו פטור, והרי דלת זו מתחילה לא היה מיועד ליהודי בן חיוב, ועל כן נקרא "אינו רגיל". וגם כיום אין בו שימוש כל כך לדייר השני.
נראה לי שהגם שלגבי הדייר הראשון, שלעצמו לא השתמש בדלת זו ועיקרה היתה לנכרי, היתה פטורה כ"אינו רגיל". אבל לגבי דייר שני, שלגביו אין הפתח הזו מיועד לפטור, אלא שהוא אינו רגיל כל כך, מ"מ קיי"ל בשו"ע שם [סעיף יז-יח] שכל שיש בו שימוש מעט חייב [ולא נפטר בכלל "אינו רגיל"], א"כ הכא נמי חייב השני לקבוע מזוזה.
[כלומר, דייר שני משנה את הגדרת "רגיל" ו"אינו רגיל". וכן לאידך אם היה פתח שהדייר הראשון היה משתמש בו בקביעות, והשני היה קובע שפתח זה לא יהא לשימוש חיוב אלא לשימוש פטור, היה נפטר מהמזוזה.
ולא שייך לומר כאן, שמתחילה נעשה הפתח לשם פטור (על דרך אכסדרה בשו"ע סי' רפו סעיף ו שלא נעשה לשם מזוזת שער), דלא שייך זה אלא כאשר עצם חלל הפתח אינו נעשה לשם מזוזת שער, אבל זה לפנינו הוא פתח גמור, ורק נקבע שימושו מתחילה לפטור. זהו גדר "אינו רגיל" הנזכר בגמרא ופוסקים, ולא "שלא נעשה לשם פתח" הנזכר בדין אכסדרה. והם שני מושגים].

תודתי לר' שמחה פרנקל על השאלות והתמונות.

צורת פתח ללא סף שמאל וללא משקוף יורד

המזוזה קבועה על סף [מזוזת שער] ימין, ואין כנגדה סף שמאל [אלא רק קיר פשוט של אורך החדרים]. כמו כן אין משקוף יורד על צורת הפתח, אלא רק תקרת הבית.

יש פוטרים משתי הסיבות הנ"ל, א. דעת הרמב"ם ושו"ע שפתח שאין בה שתי מזוזות ומשקוף פטור ממזוזה. והרבה מפרשים "משקוף" משקוף ניכר ויורד ובולט למטה לכסות על צורת הפתח.

אמנם דעת הרא"ש שגם שער שאין לו מזוזה הסוגרת חלל הפתח אלא בצד ימין [כמו כאן] וכנגדה יש קיר שנמשך ישר [כלומר ללא כניסה של סף הסוגר בחלל] חייב במזוזה. וכתבו האחרונים שיש להחמיר כדעתו ולקבוע מזוזה בלא ברכה.

וכן יש מפרשים הסוברים שמשקוף ותקרה כלשהו לכסות השער מחייב, ולא פטרו חז"ל אלא שער שהוא פרוץ לגמרי מלמעלה. וכן קבלתי מהרב אברהם צבי הכהן זצ"ל שיש להחמיר ולקבוע מזוזה בפתח שיש בה כיסוי התקרה אע"פ שאין משקוף יורד. [הוראתו זו לא התייחסה לצירוף הענין הראשון, מזוזת ימין לבדה, אלא רק לענין השני בשער שיש לו תקרה ולא משקוף בולט]. וא"כ פשוט שיש מקום להחמיר ולקבוע מזוזה כפי שמופיע כאן.

עמודים לקישוט ולא מזוזות

העמודים הם לקישוט או תמיכה ואינם מזוזות שער, ועל כן פטורות כולן ממזוזה.

פתח שאין לו מזוזות סף מימין או שמאל

 

זהו פתח חיצוני לספריה ב770. אין בקיר החיצוני מזוזה, משום שאין לה מזוזות סף כלל, לא מצד ימין ולא משמאל. ואע"פ שיש מחמירים כדעת הרא"ש המובא בב"י סי' רפז דפתח שהוא רוחב הבית כולו, יש לקבוע בו מזוזה משום שצדי הקירות וראשיהם הם הפצימין, מ"מ יש לומר דהיינו דוקא בחדר או בית שהוא ממש מקום מגורים, אך כניסה [כעין פרוזדור] לבד גם לדעת הרא"ש פטור, כל שאין לו צורת פתח ברורה עם סיפי ימין ושמאל. [ועוד אפשר לומר, דאם אין ברוחב הפתח הזה ד' אמות, פשוט שפטור גם לרא"ש בכל מקרה, גם בחדר שבבית. וצ"ע בפרט זה].

ראה גם  פורום לנושאי סת"ם: קביעת מזוזות בפתח עם קורות

תודתי לרב דוד ברסמן שהעיר על ענין זה.

כניסה פטורה ממזוזה

הכניסה הקשתית פטורה ממזוזה, כי היא אינה פתח אלא חלק מהבנין והעמודים הם קישוט ותמיכה של הבנין.

זוהי אכסדרה [הנזכרת בשו"ע יורה דעה סי' רפו סעיף ו] שפטורה ממזוזה, כי העמודים לא נעשו לשם צורת פתח, אלא לתמיכת הגגון.

כניסה כעין אכסדרה

למעלה תמונה מכניסה לבית. הקיר הנראה הוא חזית של מבוא לבית [כעין אכסדרה יפה לקישוט לכניסה לבית], אשר יש לה מימין ומשמאל פתחים עם עמודים. העמודים הם תמיכה לגג המבנה, ופטורים ממזוזה כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רפו סעיף ו בדין אכסדרה, משום שהעמודים לא נעשו למטרת מזוזות של שער, אלא לתמיכת הגג בלבד.

סף ימין מתעקם

פתח זה הוא בכניסה לחדר מדרגות, מצד שמאל אין לה סף כלל אלא הקיר נמשך ישר, ומצד ימין אמנם יש לה מזוזת סף, אך היא אינה עומדת ישר מהרצפה, כי מהרצפה עולה מעט ומתעקמת ימינה, ועיקר החלק שעומד ישר כשיעור עשרה טפחים הוא גבוה מעל הרצפה הרבה יותר מג' טפחים. מה דין פתח זה?

לכאורה פתח זה פטור ממזוזה, כי אין לו שום מזוזות סף לא מימין ולא משמאל, כי המזוזה התלויה באויר מעל הרצפה אינה חשובה מזוזה כלל.

והנה לדעת הרמב"ם ופסק השו"ע [יו"ד סי' רפז] שכל פתח שאין לו שתי מזוזות הסף פטור, ודאי שפתח זה פטור. אבל הדיון הוא, האם לשיטת הרא"ש וטור [ראה ט"ז וש"ך שם] דפתח שיש לה מזוזה אחת מימין חייבת [ויש להחמיר כן, בלי ברכה], האם כאן נחשב סף כזה מזוזת ימין, או שמא כאן יודה הרא"ש דאינו נחשב כלל למזוזה אחת מימין.

והטעם יש לומר דאין המזוזה הישרה בשיעור עשרה טפחים עומדת על רצפת הפתח אלא תלויה באויר, ולא הוי מזוזה אלא כל שמתחלת מרצפת הפתח.

אמנם נראה מהאחרונים שהעתיקו וביארו את סברת סידור דרך החיים – בסף של קיר שיש בחלקו העליון הרחבה [ציור ראשון] דחשוב הכל מזוזת סף אחד, עיין במקדש מעט (סי' רפו ס"ק לו שביאר כן. ויש סיוע לסברתו, מביאור האחרונים בדברי הרמב"ם דפתח שיש לו כיפה כמין קשת אם אין המזוזות עומדות ישר עשרה טפחים לפני כפיפת הקשת הרי זה פטור משום שאין לו משקוף. ותמהו כולם, מדוע "אין לו משקוף" לכאורה "אין לו מזוזות"? וביארו, דמאחר ששיעור המזוזה גבוה עשרה טפחים, אם אין שיעור במזוזה הישרה נצטרך לצרף לה מכיפת הקשת, ועל כן אין לה משקוף דוקא! הרי שקיר המתעקם חשוב מזוזה אחת).

אמנם בחובת הדר פרק ח [חלק ב סעיף ג, ובהערה ז שם] ביאר דיש להחשיב את מזוזה העומדת בגובה של הקיר למזוזת סף, ונחשב כאילו הרצפה מתחלת באויר שם [ציור שני למטה] אבל החלק התחתון אינו מהסף.

ונפקא מינה טובא בין ב' הסברות הנ"ל.

א. אם בכל אחד מחלקי הקיר אין עשרה טפחים, רק בצירוף, לסברת המקדש מעט מצטרפין והרי סף שיש בה שיעור גובה י' טפחים החייבת. אבל לסברת חובת הדר אינן מצטרפין להיחשב סף אחד, ופטור.

ב. היכן צריך למדוד את שליש העליון, כדי לקבוע שם את המזוזה. לסב' המקדש מעט היות שכל העיקום חשוב מזוזת הסף, יש למדוד כל הסף וממילא שליש העליון נמדד מהרצפה. אבל לסב' חובת הדר שאפשר להחשיב רק בחלק הישר הגבוה מהרצפה, כי רק הוא הסף וכאילו הרצפה סמוכה לה. א"כ צריך למדוד שליש העליון רק בחלק זה.

ראה בחובת הדר שם הביא קושית המקדש מעט דלכאורה הוי פיתחי שימאי דאבן נכנס ואבן יוצא [המבואר בטור סי' רפז] דפטור. ותירץ חובת הדר דדוקא כאשר האבן נכנס אינו צורת פתח, אבל כאשר מוכח שנעשה עיקום וכפיפה זו לשם צורת פתח, שפיר הוי פתח תקין ולא שימאי.

נמצא לפי סברות האחרונים ע"פ סידור דרך החיים ראוי להחמיר ולקבוע מזוזה בסף ימין של כניסה זו, דהוי מזוזה אחת מימין [לשיטת הרא"ש].

חלל [הפתח] בלי שום היכר [מזוזות שער]

בענין הנושא של שתי קירות המייצרות קרן זוית, רציתי לשאול על עוד שני מקרים:

התמונה הראשונה - מראה חלל הכניסה של כניסת הבית לפני שנכנס לסלון. קירות הכניסה ישרות ואין להם בליטה לא לצד ימין ולא לצד שמאל, אלא המשך הקירות פונות לצדדים.

התמונה השניה - פתח יציאה מהסלון לפרוזדור

ראה תרשים למטה

מה נקרא היכר מזוזה?

תמונה ושאלה ראשונה:

הנני מביא בזה תמונה יותר ברורה, וגם תרשים להמחיש הדברים

בתמונה הראשונה מופיעה חדר קטן שפתוח לסלון גדול, ומשמאל תרשים של חדרים הללו.

ברור שהסלון יותר חשוב, גם מצד שהוא החדר הפנימי, וגם יותר חשוב, וגם יותר משומש, והחדר הקטן הוא רק כעין פרוזדור קטן שמחבר את כניסת הבית אליו.

אמנם מצד שמאל יש מזוזה, וגם משקוף, אבל מצד ימין הוא רק קרן של 90 מעלות שנוצר ע"י חיבור שתי קירות, בלי שום היכר של מזוזה שנמשך משום אחד מהקירות.

ונראה לעניות דעתי שחיבור שתי קירות לא הוי היכר סף (אם לא עובר ובולט משהוא לאיזה צד), [ולכן אין חיוב לקבוע מזוזה שם].

******************************************

תמונה ושאלה שניה:

הסלון הגדול הוא ברור יותר חשוב, כי גם אוכלים שם בשבתות ואפי' בחול, וא"כ אם ישימו שם מזוזה צריכים לשים לימין הנכנס אליו.

אמנם מי שנמצא בחדר הקטן, הוא רואה רק קיר, בלי שום בליטה, ורק מי שנמצא בצד הסלון הוא רואה היכר כ"ש של בליטת קיר.


התמונה הראשונה כאן - הכניסה לסלון מהחדר הקטן

התמונה השניה יציאה מהסלון [שים לב לבליטת הקיר שנראה בתמונה כאן מצד שמאל של הפתח] לחדר קטן

לפי הנראה לעניו"ד, היא אותה השאלה של המקרה הראשון (קרן שנוצר ע"י חיבור שתי קירות) או שמא מכיון שהוא מדאי קטן, אי אפשר לדון אותו כהיכר מזוזה כלל?


הספק שלי, א. האם יש להחשיב בליטה קטנה זו כקרן של 90 מעלות בדיוק כמו המקרה הראשון, ואם כן לא הוי היכר סף.
ב. ואפילו נאמר במקרה הראשון שקרן זוית של 90 מעלות הוא סף לענין חיוב, אבל כאן הוא קטן מדאי, כל בליטתו הוא פחות משיעור טפח.
אולי לא דנים אותו כלל כשתי קירות שמתחברות בקרן, אלא הכל קיר אחד לבד.

תרשים של החדר הקטן והסלון הנ"ל

דרך אגב אפשר לצרף מה שמבואר בהלכה וברמב"ם בדין "לחי" ששמים במבוי כהיכר, שאם הלחי נראה [רואים אותם] מבפנים (למרות שלא רואים מבחוץ) או נראה מבחוץ (למרות שלא רואים מבפנים) הוא כשר כלחי, דהוי היכר.

למטה מצורף תמונה של לחי הנראה מצד אחד ולא מצד שני, העומד בפתח המבוי

כך גם לעניות דעתי בשביל להחשב כמזוזה צריך הקיר לעבור אחד משני הצדדים