כ"ף משוכה הרבה

הכ"ף משוכה, אין בה פסול בדיעבד, היות שצורתה ניכרת היטב. כמבואר בשו"ע רבינו (סימן לב סעיף לו) "אם המשיך יותר מדאי .. [ו]יש להסתפק אם כשר אם לאו, ויש להראות לתינוק וכו".

הרי שכל זמן שתינוק מכירו הוא כשר.

כ"ף משוכה

הסופר משך את הכ' - כנראה בגלל תיבה או אותיות יתירות שהיה צריך למחוק.

כאשר מושכים כ"ף [וכל אות דומה שיש בה גג ומושב] יש למשכה מעט מעט, ולא ימשוך כל המושב או כל הגג בבת אחת, כי אז היתה משתנית צורתה ונפסלת, וכאשר יחזור וימשוך הקו המקביל - הרי זה שלא כסדרן.

הכ"ף המשוכה כשרה בדיעבד, כל זמן שתינוק מכירה.

משיכת פ"א פשוטה

האם מותר למשוך הפ"א פשוטה לכתחילה?

לא! מבואר באחרונים שאין למשכה.

לענין בדיעבד במקרה שלפנינו נראה שהוא כשר, אבל יתכן באריכות יתר, שאף יגיע למצב של פסול ואיבוד צורת האות.

כ"ף משוכה

הכ"ף משוכה ואין מושבה משוך לגמרי כנגד הגג.

נראה שבדיעבד זה כשר. אך לכתחילה צ"ל אריכות המושב עד כנגד סוף הגג.

קו"ף משוך

אין למשוך קו"ף כלל, כי זה מקלקל צורתו. בדיעבד אי אפשר לפסול [כל זמן שתינוק מכירו], וראוי לתקן דהיינו למשוך מעט את המושב (אבל לא הרבה) להיטיב צורת הקו"ף.

אותיות משוכות

הבי"ת משוכה מאוד - דבר זה מצוי וכשר בדיעבד. כלומר, בדיעבד לאחר שנעשה כי לכתחלה אין למשוך שום אות, אך לאחר שנעשה הוא כשר.

הלמ"ד משוכה וגם צוארה קצרה כיו"ד. על פי הדין היא כשרה, כי כל בעיה לעצמה אינו פוסל. מ"מ נראה שיש לשאול תינוק שמא בצירוף שתי הבעיות נשתנה מעט ואינו ניכר [אע"פ שאני מאמין שכל תינוק יקראנו למ"ד, ראוי לשאול].

 

דרך אגב [מעל הלמ"ד] בבי"ת [לעבדו] יש קוץ שיורד ומתחיל לסגור את החלל - צריך מאוד ליזהר בקוצין הללו שעלולים לפסול את הבי"ת ולהפכו למ"ם. צריך למחוק קוצין הללו, ואם יש אפילו קצת ספק שמא נשתנה למ"ם לשאול תינוק.

משיכת אותיות

לכתחילה אין למשוך את האותיות. במזוזה זו הסופר משך את האותיות הרבה, והגם שהן כשרות, אך לא היה ראוי לעשות כן לכתחילה. [אלא היה על הסופר לתכנן מלכתחילה פיזור האותיות והמלים בצורה כזו שכל הכתב יהא שוה].