זיי"ן - אין הראש עובר לשמאל

הזיי"ן [בשורה ב'] נדבקה ראשו מצד שמאל לקו הירך, כך שאין ראשו עובר ימינה ושמאלה על קו הירך.

דבר זה מעכב בצורתו, כי צורת הז' שיהא לו ראש עובר על קו הירך לימין ולשמאל, ועל כן פסול (וצ"ע אם תינוק יכירנו, האם מותר עכ"פ לתקן הדבר בתו"מ שלא כסדרן - בהוספת דיו לתקן צורתו).

שאלות על צורות אות

 

הד' [והגדת] פסול, הוא עגול כעין רי"ש.

התווי"ן אינם כתובים כדין לכתחילה, יש עיקום ברגל ימין שאינו צריך. הגג עובר לשמאל, ואין להיות כן לכתחילה, אלא הגג יהא שוה לבליטת רגל שמאל.

הז' [הזה] הראש עובר רק לצד ימין ואינו עובר לצד שמאל כלל, רק קוץ התחתון בולט. זה פסול, כי מעצם צורת הז' שראשה עובר לב' הצדדים [וצ"ע האם מועיל לתקנו בתו"מ שלא כסדרן].

הב' [שבעת] חללו נוטה להיסגר מחמת הקוצים הבולטים לכיוון החלל, ושמא מתדמה למ"ם סתומה. צריך שאלת תינוק, ואם יקראנו ב' יש לגרר העוקצים הללו.

שאלות על וי"ו זיי"ן ודלי"ת

הו' כשרה, כי אין הגג עובר ימינה כלל. עיגול הוי"ו אינו מעכב.

הזיי"ן - ראשה אינה עוברת לצד ימין. נראה לי שהיא פסולה, כי אין בה צורת ז'.

הדלי"ת - עגולה אע"פ שבולטת גגה מהירך - שאלת תינוק אם זו רי"ש או ד'. כמובן אם יקראנה ד' מצוה לתקנה, לרבעה היטב.

לזיי"ן יש קצת בליטת מושב הפוך [כעין נו"ן הפוכה] - דינה שאלת תינוק.

שאלות על כ"ף פשוטה, זיי"ן ובי"ת

 

הכ"ף פשוטה רחבה ונדמית מעט לרי"ש גדולה - שאלת תינוק. (בגלל שהגג אינו ארוך יותר מאורך הרגל מועיל שאלת תינוק, אבל אם גגה היה רחב יותר מאורך הרגל היה פסול [שהיה נעשה רי"ש גדולה], ולא היה מועיל שאלת תינוק כלל).

הכ"ף פשוטה קטנה וצריכה שאלת תינוק. השפיץ הקטן שיורד מסוף הירך - אינו נכלל בשיעור האות.

בזיי"ן יש שפיץ קטן שיורד וגם הוא אינו נכלל בשיעור, ולכן אינו נפסל בודאי כנו"ן פשוטה, אלא מועיל שאלת תינוק על הז' הזה. ואם תינוק קוראו ז', הרי זה ז' כשרה, ויש למחוק השפיץ הקטן.

בבי"ת [השני של בעבור] אין לו עקב אמיתי, אלא שפיץ קטן יוצא, שבאמת אינו מחובר לגוף האות. - דינו שאלת תינוק, ואם תינוק קוראו ב' הרי זה כשר, ויש לחבר השפיץ כדי לתקן העקב של הבי"ת, ולרבע היטב את העקב.

זיי"ן נפסקה לשתים

 

נראה לי שלכל הדיעות אי אפשר לתקן פסול זה בתפלין או במזוזה שלא כסדרן. ההפסק כל כך ניכר, עד שנחצה האות לשתי חתיכות (ואין זה כלל בגדר תיקון מועט "וכתיבה מועטת" אלא תיקון עיקר גוף האות).

זיי"ן ארוכה נהפכה לנו"ן פשוטה

הז' - ארוכה מדי ונהפכה לנו"ן - פסולה.

הב' - מושבה קצרה וצורתה לא ברורה דיה, היה צריך לשאול תינוק ואם יקראנה לתקנה.

שאלות על זיי"ן ודלי"ת

שתי הדלתי"ן המסומנות - כמעט שאין הגג [עקב] עובר ואין בו זוית ברורה - נראה לי שצריכים שאלות תינוק, ואחר שיקראם ד' כדין, יש לתקן ריבוע העקב.

הזיי"ן הראשונה פסולה. אין זו זיי"ן כלל, אלא מין וי"ו.

הזיי"ן - רוב ראשה עובר רק ימינה, אבל מעט עובר שמאלה, ולכן כשרה, ומותר [וראוי לתקנה].

אם הראש לא היה עובר כלל שמאלה - היה פסול.

שאלות על ירך הזיי"ן

ירך הז' קצר מעט, ונטוי מעט לימין עם כפיפת מה - מ"מ כשרה.

אני הייתי שואל תינוק ואחר שיקראנה - מתקנה, כדי ליישר הירך ולהאריכה כשיעור לכתחילה [שהוא פחות מעט מג' קולמוסים בגובה].

הז' [בשורה ראשונה] כפופה מעט ונטויה לצד ימין, כשרה. אלא שלכתחילה ראוי ליישרה יותר.

ספק זיי"ן - ספק דלי"ת

הז' הראשונה - ראשה רחב ויש להסתפק אם היא דלי"ת ??

צריך שאלת תינוק.

יש נוהגים לכסות את התגין. ואפשר להקל לשאול התינוק בלי לכסות התגין.

שאלות על ט', ז'

הט' פסולה בגלל בליטת המושב היא נהפכה למין עיי"ן.

הב' חללה צר, מועיל קריאת התינוק להכשירה.

גג הז' רחב - יש להסתפק שמא נשתנה למין ד' וצריך שאלת תינוק.

זיי"ן ללא היכר ראש

לדעתי הז' הזו פסולה, אין לה ראש בולט כדין לב' הצדדים.

זיי"ן משונה - שאלת תינוק

לז' הראשונה יש בליטה יוצאת מהירך, ויש  חשש שמא נשתנה צורתה (כעין גימ"ל הפוכה) - שאלת תינוק.

כ"ף וזיי"ן - שינויי צורה

הכ"ף פסולה - היא דומה לבי"ת.

הזיי"ן השניה פסולה - ראשה ראש ו', ולא ראש ז'.
ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2014/12/blog-post_12.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2014/09/blog-post_6.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2013/11/blog-post_6967.html

זיי"ן ראשה עבה - ואין בירכה שיעור מלוא אות קטנה

בתיבה "מזה" הז' ראשה עבה, ואין בירכה שיעור מלוא אות קטנה ביחס לראשה.

לדעת הרמ"א ושו"ע רבינו בסימן לב, הז' הזו פסולה כמו שהיא. אמנם מאחר שתינוק מכירה מותר לתקנה גם בתו"מ שלא כסדרה, אלא שיש ליזהר שאם יאריך רגלה יהא נראית כלפי שאר האותיות כמין נו"ן פשוטה. לכן צריך להאריך [להעבות מעט] גם מושבותיהם, שלא תבלוט הז' הרבה מתחת לשיטה.

כזה: 

יש להעיר כאן ב' דברים:

א. לא ניתן לגרר מעובי הראש ולהעמידה על השיעור - משום פסול חק תוכות, כי הרי מכשיר את שיעור האות בחקיקה.

ב. לדעת שו"ע רבינו צריך להיות עובי [גובה] הירך מעט יותר ממלוא אות קטנה, [כשיעור ירך האות ו'] שצריכה להיות דוקא יותר עבה במשהו הניכר - מעובי הראש.

זיי"ן פסולה

הז' השניה [ב'מזוזות'] נראה לי שהיא פסולה, כי אין ראשה עובר כלל [מעבר לירך] לצד שמאל.

הזיי"ן צריך שראשה יעבור על יריכה לשתי הצדדים, ודבר זה עיכוב בעיקר צורתה.

ראה https://hebrewstam.blogspot.com/2016/02/blog-post_22.html

זה הדבר - אותיות סמוכות יותר מדי

גג הה"א נסמכה יותר מדי לגג הז' וכעת נראה הכל כה"א. האם הז' נפסלה, ומה דין גג הה"א?

יש אומרים שכל שלא נוגע ממש, לא חשיב שינוי צורתה. ולענ"ד אין ראוי לסמוך על זה כלל, כי כל שנשתנה לעינינו אות לצורה אחרת, נחשב שינוי בצורת האות. ולכן אם יסיים רגלי הה"א, לדעת קסת הסופר יחשב חק תוכות לאות ז', כי נשתנית צורתה לדלי"ת, וכעת חזרה מאליה [שלא ע"י כתיבת האות עצמה, אלא בכתיבה של אות אחרת] להיות ז' - וזה חק תוכות.

ולכן בספר תורה שאין הפסד לבטל צורת הז' ולחזור לכתבה כדין, ראוי לעשות כן. וימחוק גג הז', ויחזור ויכתוב הז' כדין.

גג הה"א בעצם כשר (אבל כדאי למחוק חלק ממנו, כדי להניח ריוח ראוי בין האותיות שיוכל לתקן גג הז').

זיי"ן - יריכה עקומה וכפופה לאחור

הז' השניה כפופה ועקומה לאחור - אני חושש שזה שינוי צורת האות והיא פסולה.

ראה דוגמאות נוספות:

https://hebrewstam.blogspot.com/2016/05/blog-post_81.html

http://hebrewstam.blogspot.com/2015/09/blog-post_6.html

זיי"ן ומ"ם פסולות

הז' הזאת [השניה ב'מזוזות'] פסולה, אין ראשה עובר כלל על ירך (ובליטת קרן - אינו נקרא שהראש עובר על הירך). ודבר זה מעכב בצורתה.

המ"ם נדבק החרטום למושב, אלא שהדביקות הוא בגובה החרטום, ולא במקום סתימת המ"ם סתומה - מ"מ פסולה, שהרי כל שנסתמה מ"ם פתוחה היא פסולה, כי אינה "פתוחה" אלא "סתומה".

זיי"ן משונה קצת

הזיי"ן השני משונה מעט, חיבור ירכה לצד ימין מדי ולא באמצע הראש, וגם יריכה ארוכה מעט מהמדה.

תינוק נשאל - וקראה ד' !!

שאלה על ז'

ז' ראשונה בתיבת 'מזזות' - שאלת תינוק שמא יטעה בה כד' או כו'. (נא לקחת בחשבון שזה רק צילום)