בי"ת - ספק כ"ף

הבי"ת הראשונה עגולה ממש, אבל בקו שיורד ובולט ממנה קו, עושה כעין תג וריבוע - לכן לדעתי אפשר להכשיר ע"י שאלת תינוק שיקראנה ב', ואחר כן לרבעה היטב [גם בתפלין או מזוזה שלכס"ד].

אילולא קוץ זה היורד - היה פסול, והיה דינה ככ"ף.

בי"ת ללא עקב וללא זוית

הב' של ודברת פסולה - אין לה עקב (אלא גב שלם ועגול) ואינה מרובעת למטה.

זוית או עקב ברור בבי"ת מעכב בה לפסול, כמבואר בפוסקים. (והגם אף אם לא תדמה לכ"ף, ובודאי תינוק לא יכירה ככ"ף, מ"מ כבר נפסלה - כי אין בה עיקר צורת הב' שקבעו חז"ל שהיא ריבועה שלמטה דוקא).

הב' של ובקומך שאלת תינוק, שיש בה בליטה וכעין עקב, ואינה עגולה בבירור למטה.

בי"ת עגולה - פסולה

הבי"ת הראשונה פסולה - היא עגולה לגמרי ככ"ף. לגב שלה אין צורת עקב כלל, אלא רק עיגול. נמצא צידה התחתון ממש כ"ף, ולכן פסולה.

הבי"ת השניה - יש לה צורת עקב, כשרה.

כ"ף ונו"ן עם עקב

הכ"ף יש מגבה בליטה - שאלת תינוק, אם יטעה בה כבי"ת. 

הנוני"ן יש להן עקב - שאלות תינוק אם לא יטעה בהם כבי"ת.

בי"ת פסולה

הבי"ת פסולה, כי אין לה זוית או עקב כלל למטה, היא ממש עגולה למטה ככ"ף.
זוית וריבוע העליון של הגג מטעה, אבל מה שמעכב וקובע בבי"ת היא פינתה הימנית למטה ולא למעלה.
תמונה הבא הגדלה של הב':

צריך ליזהר מאד לעשות את העקב רק בחצי התחתון של גובה האות, ושלא יעלה העקב למעלה עד הגג, כי אז אינו עקב כלל, אלא גב האות.

מבית עכדים

הבי"ת הזו פסולה, היא ממש כ"ף.

בי"ת - ספק כ"ף

הבי"ת הזה אינה מרובעת דיה למטה ואינה עגולה לגמרי - ולכן היא ספק בי"ת ספק כ"ף, וחייבים לשאול תינוק.

רק אם תינוק יקראנה היא כשרה, ואז פשוט שיש לתקן ריבוע העקב.

זו דוגמא קלאסית - למה התכוונו הפוסקים "בי"ת שדומה לכ"ף מעט צריכה שאלת תינוק".

שאלות על בי"ת

כדאי לראות הגדלה

הפסק במושב הב' והיא נפסלה כי נעשית ה"א.

ריבוע הב' לא ברור - צריך שאלת תינוק, אם לא יטעה בה ככ"ף.

בי"ת עגולה

הבי"ת הזו עגולה לגמרי, אין בה זוית למטה ולא עקב כלל. בליטת הגב [החוצה] היא שוה מהגג ומטה, ואין בה שבירה של עקב, אלא כולה גב עגול.

אינני רואה שום אופן איך להכשירה כבי"ת !!

בי"ת [מבכר] לא ניכר בה כ"כ שבירת העקב. קשה להכשירה, אולי ע"י קריאת התינוק אפשר לתקנה.

צורת בי"ת - לפי החתם סופר

בשו"ת החתם סופר (יורה דעה סי' רסה):

בי"ת בלי עקב אין לפסול בשביל זה כיון שאינה עגולה מאחריה כעין כ"ף רק כעין דל"ת.

א. במשנת אברהם (סימן כג אות יג) פי' דברי החת"ס, דאין לפסול משום שחסרה עקב [והוא הדין חסרה ריבוע וזית למטה] משום שאינה עגולה למעלה מאחריה כעין כ"ף, אלא מרובעת בזוית כדלי"ת שם. כי העיקר בבי"ת הוא תג וזוית שלמעלה [כעין דלי"ת], ולא זוית שלמטה.

והנה מלבד שפירושו דחוק בלשון החת"ס, דלמה לו לבאר שהעיקר שלמעלה אינה כעין כ"ף וכו', ולא קיצר ופסק דעיקר ציור הבי"ת תלוי בזוית שלמעלה, ולמה לו לצייר "כעין דל"ת". ובפרט תיבה "מאחריה" אינה ברורה כלל, דהיה לו לתלות בעיקר ולכתוב "למעלה".

אבל העיקר שפירושו לא יאמן בדברי החת"ס, נגד סברת רבו [של החת"ס] רבי נתן אדלר שהביא החת"ס בתשובה רסא, שכתב "הביתי"ן לא עשה עוקץ למעלה בגגה מאחריה לצד אל"ף, ולא עקב עב למטה" (פי' שעשה תמונת בי"ת ספרדית 'כתב ועליש' שהעקב יוצא למטה אך אינה עבה מעל גובה המושב כבכתב אשכנז, ועשה הב' עגולה מעט בסוף גגה ללא עוקץ). ולא כתב רבי נתן שהיא פסולה, והוא דקדק שם בדבריו אם חושש בשינויים שהזכיר לפסול, או רק שאינם לכתחילה. ברור בדבריו שב' עגולה מעל [כתב ועליש] אינה פסולה, א"כ אין העיקר תלוי בזוית שלמעלה. ואין להניח מן הסתם שהחת"ס תלמידו, סובר הפוך.

ב.  בשער הציון של משנת סופרים אות ב' נראה שמפרש דברי החת"ס, כיון שאינה עגולה מאחריה למטה כעין כ"ף רק מרובעת בזוית פשוטה כעין דל"ת. כלומר, העיקר הוא זוית שלמטה, ורק בא החת"ס לומר דחסרון עקב אינו מעכב, כי היא אינה עגולה למטה ככ"ף אלא בעלת זוית. ומכנה זוית ישרה למטה בשם המושאל "כעין דל"ת" – הגם שריבוע הד' בגגו.

גם בפי' זה דוחק קצת הלשון "רק כעין דל"ת" – כי העיקר שאינה עגולה ככ"ף. ובודאי דוחק הלשון "מאחריה" - מה בא לומר.

ג.  לכן נראה הפי' הנכון בדברי החת"ס כפי שפירשם המקדש מעט (אות ב' ס"ק ז, ובגד"ה כלל טו).

בי"ת בלי עקב אין לפסול בשביל זה – כלומר משום חסרון העקב, כיון שאינה עגולה בכללות מאחריה כעין כ"ף, רק מרובעת בזויות כעין דל"ת.

דעת החת"ס דאין זוית מסויים לבד שמעכב בבי"ת, אלא צ"ל מרובעת בכללות ציורה, ולא עגולה מאחריה ככ"ף. ולכן מה שאין בה עקב למטה אינו מקלקל צורתה, כי היא מרובעת בזויות מלמטה ולמעלה.

ואם יש בה עקב טוב למטה כשרה אע"פ שהיא עגולה מעט למעלה ככתב ועליש, כנתבאר בדברי רבו, משום שבכללות ציורה אינה עגולה מאחריה ככ"ף.

וזה גם סברת המקדש מעט (ותשו' בית שלמה שמביא המקדש מעט שם) להלכה. ואין הפירוש שיש לבי"ת שתי תמונות, אלא שעיקר צורת הבי"ת מה שהיא מרובעת בכללותה ואינה עגולה ככ"ף, וזה יתכן בב' אופנים הנ"ל, שהיא יותר מרובעת ממה שהיא עגולה.

ד.  ונראה פשוט שמקור סברא זו מדברי הב"י באות מ"ם [ובאות פ"א], שמבאר דצורת המ"ם היא עם זוית למטה ועגולה למעלה, והזוית שלמטה אינו מקלקל צורת הכ"ף שבה, כי אין לה עקב ולמעלה היא עגולה, א"כ היא יותר דומה לכ"ף מלבי"ת. ובאות פ"א מבאר שמה שיש לפ"א זוית למעלה ועיגול למטה היא תמונת כ"ף. שמע מינה כנ"ל, שהאות כ"ף שעגולה מאחריה או למעלה לבד [עם זוית ישרה למטה] או עגולה למטה [עם זוית ישרה מעל] היא יותר כ"ף מבי"ת. וממילא הוא הדין להיפך, שאם יש בה עקב למטה אע"פ שהיא עגולה למעלה, היא יותר בי"ת מכ"ף, וכל שכן אם מרובעת בזויות למעלה ולמטה אע"פ שאין בה עקב, היא תמונת בי"ת.

פסול משום שאינה כתיבה תמה

יש בכלל הפסול בצורת האות משום שאינה "כתיבה תמה" [על פי הברייתא שבת קג] גם אות שאינה נדמית לגמרי לאות אחרת ונתחלפה בה, אלא רק שנשתנית צורתה מעט עד שדומה לאחרת, וגם זה פסול. בתנאי שהשינוי הוא בדבר עיקרי בצורת האות הזו.

א)  כגון "שלא יעשה ביתי"ן כפי"ן וכפי"ן ביתי"ן" הנזכר בברייתא, אין הפירוש רק אם כתב כ"ף כשרה במקום בי"ת, אלא גם אפילו שינה מעט הבי"ת עד שדומה לכ"ף, אע"פ שעיקרה נראית כבי"ת, מכל מקום פסולה משום שאינה כתיבה תמה.

כגון בי"ת שהיא עגולה למטה במקום שצ"ל בה זוית וריבוע, והעיגול ברור [כלומר, אין בה עקב, זוית או ריבוע למטה, אלא עגולה ממש], אע"פ שכללות ציורה מחמת גגה נראית בי"ת, פסולה.

ובמקרה כזה לא מועיל קריאת התינוק, כי לא מועיל קריאת התינוק אלא במקרה של ספק שמא נראית ככ"ף, אבל במקרה שודאי נפסלה משום שדומה לכ"ף אין קריאת התינוק מועיל [כמבואר בשו"ע רבינו סימן לב סעיף כא, שאין קריאת התינוק מועיל אלא בספקות].

ב)  וזהו דקדוק לשון שו"ע רבינו [סימן לו] באות בי"ת (מלשון הרא"ש וטור): צריך ליזהר בתג שלאחריה לרבעה שלא תהא נראית ככ"ף ואם נראית ככ"ף פסולה ואם ספק אזי מראין לתינוק.
"שלא תהא נראית ככ"ף" פירוש, שאם נראית כעין כ"ף [ולא שנעשית כ"ף ממש] כבר נפסלה בודאי, ורק "אם ספק אזי מראין לתינוק".
וכן כתב רבינו לענין שינוי בצורת הכ"ף: ואם עשה לה זוית באחוריה מלמעלה כשרה אם היא עגולה למטה, אבל אם עשה [זויות] מלמטה ומלמעלה הרי זו דומה לב' ופסולה.
כ"ף שיש בה ריבוע וזוית למטה דומה לב' ופסולה, אבל אינה בי"ת ממש. ולא מהני כאן קריאת התינוק.

ג)  הרי למדנו שבכלל הפסול שלא יעשה ביתי"ן כפי"ן, גם עשיית מעשה עיקרי של הכ"ף [עיגול שלמטה] בבי"ת פוסלה, אע"פ שגם כ"ף כשרה אינה. [אבל אם עשה בבי"ת שינוי קטן שאינו עיקרי, כגון שהיא עגולה למעלה, אינו פוסלה, משום שאין זה דבר עיקרי באות הזו].
נמצא שיש תמונה שאינה בי"ת כשרה, ולא כ"ף כשרה, ולא מועיל קריאת התינוק, כי ברור לעינינו שנשתנה דבר מהותי בצורת האות, ואין זה כתיבה תמה.

ד)  "שלא יעשה מימי"ן סתומין פתוחין, פתוחין סתומין". כתב הביאור הלכה [סימן לב סעיף יח] מ"ם פתוחה שנדבקה ונסתמה פתיחתה אפילו בדיבוק דק כחוט השערה, הרי זו פסולה, משום שנעשה בה מעשה סתומה.
כלומר, אע"פ שברור לעינינו ולעיני התינוק שהיא מ"ם פתוחה מכללות ציורה, וגם במקום שנסתמה נראית יותר פתוחה מסתומה, מ"מ היות שנעשה בה סתימה [הניכרת לעין] הרי זו פסולה ולא מועיל כאן קריאת התינוק.
נמצא שיש תמונה שאינה כשרה לא למ"ם פתוחה ולא למ"ם סתומה, ולא מועיל קריאת התינוק.

ה)  דעת המקדש מעט [אות מ"ם סתומה ס"ק ב] על פי תשובות דרכי נועם, דמ"ם סתומה שצדה אחד למטה עגולה וצדה האחר מרובעת בזוית, פסולה הן למ"ם והן לסמ"ך.
כלומר, דשינוי פרט זה ב"מימי"ן סמכי"ן" הוא לעיכובא, ולא מהני מה שכללות צורתה נראית כמ"ם סתומה או כסמ"ך. והגם דברור ששו"ע רבינו חולק בפרט זה על שיטת המקדש מעט ודרכ"נ, אין זה סותר לכלל הנלמד, כי המחלוקת היא האם זוית ועיגול בפינותיהן של מ"ם סתומה וסמ"ך הוא פרט עיקרי בתמונתיהן או לא. אבל שיתכן פרט עיקרי באיזה אות המעכב, אע"פ שלא נדמית בכך לגמרי לאות אחרת, זהו פסול מוסכם שלא ראיתי מי שיחלוק על הכלל עצמו.

ו)  ולעניות דעתי זהו ביאור הפסול [מנחות כט] אפילו קוצו של יו"ד שחסרה, פסולה משום אינה כתיבה תמה. כלומר, פרט עיקרי המעכב בצורת האות אע"פ שאינה נדמית בכך לאות אחרת [או שאינה דומה לאחרת כלל כחסרון קוצו של יו"ד, או שדומה מעט לאחרת אבל עיקר צורתה קיימת, כגון חסר זוית שלמטה לבי"ת שדומה לכ"ף כנ"ל, או חסר זוית במ"ם סתומה כנ"ל לפי שיטת המקדש מעט].

ז)  ומכאן אני דן לפסולים נוספים. כגון ראש הזיי"ן צ"ל עוברת על הירך מב' צידיה, וזה עיקר תמונתה, וגם כדי להבדילה מצורת הוי"ו. ולכן אם אין ראשה עוברת על ב' צידי הירך היא פסולה, ולא מועיל כאן קריאת התינוק.

ח)  במאמר הבא פסול משום שאינה כתיבה תמה #2 אבאר בעזרת השם יתברך, האם הכלל הזה [שיש פסול כתיבה תמה, אע"פ שכללות צורתה ניכרת לכל וגם לתינוק] נכון גם בשינוי שיעור אורך האות, כגון יודי"ן ווי"ן, זייני"ן נוני"ן פשוטין, שהחילוק ביניהם בשיעור אורך.

מעשה בשאלת תינוקות

 

הבי"ת [השניה של 'לבבכם'] עגול מעט למטה. נוסף לכך אין שבירה ברורה של העקב, והגב עגול. ראה הגדלה

התינוק הראשון קראה כ"ף. אח"כ שאלנו עוד שני תינוקות. אחד קראה בי"ת, ואחד נו"ן!!

יש כאן בעיה!! התינוק שקוראה נו"ן בודאי טועה. אבל לכאורה מוכח שהוא אינו יכול להכירו כבי"ת. ותינוק שאומר "איני מכיר את האות" שוה לתינוק שקוראה בטעות לאות אחרת, וא"כ רוב תינוקות לא יכלו לקראה.

נראה לי להחמיר ולפסול (ולא כל כך מעצם שאלת צורת הבי"ת. אלא מזה שרוב תינוקות לא יכלו לקראה - יש דברים בגו).

הטי"ת צד שמאל עקומה - שאלת תינוק.

שאלות חמורות בצורות האות

"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" במציאות הנראית לעינים שלו.

לעינים שלי הבי"ת הזו היא צורת כ"ף, ולא בי"ת.

הה"א שאלה קשה, כי עיקר נקודתה יורדת מהגוף, ודומה לקו"ף. מכל מקום נראה לי שמועיל שאלת תינוק, ואם יקראנה ה"א מותר לתקנה [בדיעבד].

ביתי"ן

 הבי"ת השניה כשרה, אע"פ שהיא עגולה מבפנים. העיקר הוא ציור גבולותיה החיצוניים.

 הבי"ת הזו פסולה, היא הרבה יותר כ"ף מבי"ת.

 

הבי"ת השניה של "לבבך" אין לה עקב כלל. פעם היו מכשירים זה משום שהיא מרובעת למעלה ולמטה. ולענ"ד אין להורות קולא בדבר זה, אלא רק עם קריאת התינוק שיקראנה בי"ת, וחייבים לתקן לה עקב כלשהו.

בי"ת עגולה ככ"ף

אי אפשר להכשיר. אין כאן עקב כלל, אלא עיגול מושלם בגב [מתחת לגג] כמו כ"ף.

ספק בי"ת ספק כ"ף

 

הגדל

הבי"ת הזו אינה ברורה ועיקר גופה צורת כ"ף

בי"ת פסולה

סליחה על איכות הצילום

הבי"ת פסולה היא ממש נראית כ"ף.

ראה עוד פורום לנושאי סת"ם: שאלת תינוק באות בי"ת הדומה מעט לכ"ף
פורום לנושאי סת"ם: בי"ת וכ"ף - מתי הן שאלות תינוק

עוד ביתי"ן עם בעיות

 

הבי"ת יורד ממנה "אף" - צריכה שאלת תינוק אם לא יטעו בה כפ"א או כמ"ם.

הריבוע בבי"ת הזו לא ברורה - צריכה שאלת תינוק [ותיקון].

 גם זו אין ריבועה ברור - צריכה שאלת תינוק.

 הבי"ת השניה פסולה - היא ממש כ"ף.

על הבי"ת הזו יש להסתפק, אך נראה שמועיל בה שאל"ת

ביתי"ן פסולות

צורת הגוף כ"ף ממש, אלא שהיא כ"ף פסולה משום שמחמת העוקץ מתדמית מעט לבי"ת. אבל היא לא בי"ת כלל.

בי"ת - כ"ף

לענ"ד הבי"ת הזו פסולה, היא נדמית יותר לכ"ף.