מזוזה גלולה לא נכון - והאותיות שוכבות על צידן

המזוזה צריכה להיות גלולה [לרוחב] מאחד כלפי שמע, כאשר המזוזה קבועה בעמידה, והכתב עומד כמו עמוד בס"ת [אלא שהוא גלול].

כאן גללו את המזוזה לארכה, מלמעלה למטה, וקבעו את הקלף בעמידה, ונמצא הכתב בשכיבה.

הקביעה הזו פסולה [כלומר אינו מקיים מצוה כך] כי נפסק בשו"ע [יו"ד סי' רפט] שהמזוזה צריכה להיות עומדת ולא שוכבת, ואם שוכבת פסולה. פי' בין שהקלף בשכיבה, בין שהכתב בשכיבה, פסול.

פשוט שאין הקלף עצמו נפסל, ואם המזוזה נמצאת כשרה בהגהה, יש רשות לחזור ולקבעה בעמידה כדין, ותהא כשרה.

מזוזה שתלויה בהיפוך

מזוזה שהיתה קבועה במסמרים והמסמר העליון נפל, והמזוזה נתהפכה, והיא תלויה ראשה למטה, האם כשחוזר וקובעה צריך לברך?

נראה פשוט שצריך לברך משום דכאשר נתהפכה היתה פסולה (כמו שכתב רבינו בשו"ע סי' לב סעיף ע בקונטרס אחרון) וא"כ בטלה קביעותה הראשונה.

וה"ה אם רק נפלה מקביעותה בעמידה ונשכבה על צדה, דקיי"ל כרש"י (עיין בטוש"ע יו"ד סי' רפט) דמזוזה שכובה פסולה, וא"כ גם באופן כזה בטלה קביעותה וכאשר חוזר וקובעה בעמידה צריך לברך.

תודה רבה לרב דוד שהעיר לי שהדברים כתובים בשו"ת באר משה חלק ו סי' ו, ושם שאם נתהפכה צריך לברך. אך בנשכבה אין צריך לברך [הגם שאיני מבין דבריו, דלכאורה הלכה כרש"י שזה פסול].
ומצאתי בחובת הדר פרק ט הערה כג (דף עג) שכתב דאם קבעה בשכיבה כר"ת יחזור ויקבענה בעמידה [או באלכסון] אך לא יברך, דמאחר שרמ"א הביאו יש לחוש לדעתו שלא לברך. כנראה שזהו סברתו של הבאר משה.
על כן כיון שקיי"ל ספק ברכות להקל, לא יברך על מזוזה שהמסמר העליון נפל והמזוזה נשכבה, כאשר חוזר וקובעה.
דרך אגב: בחובת הדר (שם) כתב שאם גלל את המזוזה מעל הארץ כלפי שמע, או משמע כלפי על הארץ [כלומר במקום לגלול הכתב משמאל לימין גללה מלמטה למעלה, או מלמעלה כלפי מטה] הרי זה פסול.  והוא דבר שראיתי (לצערי) כמה פעמים.