שאלות בצורות האותיות

התי"ו בשורה הראשונה - הרגל אלכסונית, אבל אינה כפופה. אני חושש לפסלה (ומ"מ אם תינוק יכירה כתי"ו, ודאי שיש לתקנה [לתקן צורת רגל שמאל כדין] אף בתפלין ומזוזה).

הכ"ף פשוטה - ראשה עבה והיא צרה, ודומה לוי"ו גדולה - צריך שאלת תינוק.

גם כאן התי"ו - אין לרגל שמאל שלה צורה, והיא מין חי"ת - ופסולה.

הכ"ף כפופה - מושבה קצר מדי, אבל כשרה בדיעבד.

שאלות על כ"ף פשוטה, זיי"ן ובי"ת

 

הכ"ף פשוטה רחבה ונדמית מעט לרי"ש גדולה - שאלת תינוק. (בגלל שהגג אינו ארוך יותר מאורך הרגל מועיל שאלת תינוק, אבל אם גגה היה רחב יותר מאורך הרגל היה פסול [שהיה נעשה רי"ש גדולה], ולא היה מועיל שאלת תינוק כלל).

הכ"ף פשוטה קטנה וצריכה שאלת תינוק. השפיץ הקטן שיורד מסוף הירך - אינו נכלל בשיעור האות.

בזיי"ן יש שפיץ קטן שיורד וגם הוא אינו נכלל בשיעור, ולכן אינו נפסל בודאי כנו"ן פשוטה, אלא מועיל שאלת תינוק על הז' הזה. ואם תינוק קוראו ז', הרי זה ז' כשרה, ויש למחוק השפיץ הקטן.

בבי"ת [השני של בעבור] אין לו עקב אמיתי, אלא שפיץ קטן יוצא, שבאמת אינו מחובר לגוף האות. - דינו שאלת תינוק, ואם תינוק קוראו ב' הרי זה כשר, ויש לחבר השפיץ כדי לתקן העקב של הבי"ת, ולרבע היטב את העקב.

כ"ף פשוטה

הכ"ף הראשונה [לך] היא ספק וי"ו או נו"ן (ודינה שאלת תינוק).

הכ"ף השניה [בנך] נראה לי שהיא פסולה, מצד שאין בה צורה נכונה של כ"ף פשוטה, אלא היא מין וי"ו.

כ"ף פשוטה מרובעת ותיקונה

ידועה שיטת חכמי אשכנז לפסול כ"ף פשוטה שיש בה זוית או ריבוע בסוף הגג. ומ"מ מהני תיקון בהוספת דיו לעגל הגג, אפילו אחר הכתיבה [ואין בזה פסול שלא כסדרן, כמבואר בפוסקים].

וזה מראה תיקונה בהוספת דיו:

הכתום מציין תוספת דיו [בעדינות] לגגה, כך שנעשית עגולה מאחורי גגה.

שאלות על כפי"ן פשוטות

הכ"ף [לבבך] רחבה - צריך שאלת תינוק אם זה כ"ף או רי"ש.

הכ"ף [מצוך] - גם רחבה, וכן אריכות רגלה (היורד מהשיטה) דקה, כי תחילתה עבה ומתדמית לרי"ש - גם זו דינה בשאלת תינוק.

כ"ף [בביתך] שאלת תינוק - כי היא רחבה מעט, וקצרה מעט.

כ"ף פשוטה רחבה - משוכה

מפורש בשו"ע רבינו ועוד פוסקים, שאסור למשוך הכ"ף פשוטה, כי משתנית עי"ז לרי"ש.

והדין בדיעבד אם משכה - אם משך הגג עד קרוב לאורך הרגל דינה שאלת תינוק. ואם משכה עד כדי שגגה רחב כמו אורך הרגל או יותר היא פסולה, ולא מהני קריאת התינוק (כלומר, גם אם תינוק יכירה, היא פסולה).

[בתמונה שלפנינו אין הגג רחב כמו אורך הרגל, ולכן בדיעבד מועיל קריאת התינוק להכשירה].

ראה דוגמא של כ"ף פשוטה שגגה רחבה מדי ונפסלה, כנ"ל:
https://hebrewstam.blogspot.co/2015/06/blog-post_88.html

כ"ף פשוטה מרובעת

הכ"ף יש בה עוקץ והיא מרובעת - ופסולה לדעת כמה פוסקים.

אמנם הסכימו האחרונים (צמח צדק, משנה ברורה בשם פמ"ג) שמותר לתקנה בהוספת דיו, אף בתפלין ומזוזות ואין בזה משום שלא כסדרן. כי צורת האות ניכרת לכל (ויש בה רק פיסול הלכתי לבד, ולא שינוי בצורה. וכל שיש בה פיסול הלכתי בלבד וצורתה ניכרת, אין בה משום שלא כסדרן [ע"פ דעת מהר"ם מרוטנבורג שהביאו הפוסקים והשו"ע, שמתיר תיקון בכתיבה מועטת לא כסדרן].

חטוטרת החי"ת בולטת לחלל כ"ף פשוטה

                                

דין כ"ף זו - כדין כ"ף שראש למ"ד נכנסת לחללה - שיש חשש שמא נשתנתה לה"א גבוהה. ולכן צריך לכסות תחת רגל הכ"ף, ולשאול תינוק מה צורה זו.

הדגמה של החלק שבשאלה, ומה שצריך לכסות הוא מחוץ [למטה] מהמסומן:

כ"ף פשוטה נפסקה

הכ"ף פשוטה נפסקה - צריך לשאול תינוק האם יטעה בה לקרותה נו"ן פשוטה ויו"ד - ואם כן, אי אפשר לתקנה משום כתיבה שלא כסדרן, והמזוזה פסולה.

ואם יקראנה כ"ף מותר לתקנה.

כ"ף פשוטה - גגה עבה מדי

לדעתי הכ"ף הזו פסולה, כי היא כמין וי"ו או רי"ש, ואינה ארוכה כשיעור כ"ף. (והרי זה דומה למה שפסלו הפוסקים כ"ף שהאריך גגה כשיעור אורך רגלה, שנעשית מין רי"ש ופסולה, ולא מהני מה שיורדת מהשיטה להוכיח שהיא כ"ף). 

ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2013/05/blog-post.html

כ"ף פשוטה נמחקה גגה

חצי מגג הכ"ף נמחקה, ונהפכה לנו"ן פשוטה - ופשוט שנפסל הפרשה.

הכתב הוא זול - אבל אי אפשר שלא להזכיר את בעיית היודי"ן - לפי פסקי הרמ"א ושו"ע רבינו בסימן לב, בדיני שיעורי ירכי האותיות - היו"ד בשורה הראשונה [ישראל] אינה יו"ד כשרה כלל. (אלא ממש שיעור וי"ו).

כ"ף פשוטה צרה

הכ"ף צרה מדי - צריך לשאול תינוק אם היא כ"ף או מין נו"ן. ואם יקראנה כ"ף, יש להוסיף לה מעט ראש.

שאלה על כ"ף וצד"י

סדק בגג הכ"ף - מותר לתקנה בתפלין, משום שלא נשתנה לצורת אותיות אחרות.

הצד"י כשרה - אע"פ שמושבה נתמלאה קצת, מ"מ אינה דומה כלל לעיי"ן.

כ"ף פשוטה מרובעת

נראה לי שכ"ף זו מרובעת ופסולה [לפי מנהג אשכנז].

פשוט שיש לתקנה [כפסק הפמ"ג] בהוספת דיו ואז תהא כשרה [ואינה תיקון שלא כסדרן, כי מעולם היתה לה צורת כ"ף, כמבואר בפמ"ג].

כ"ף פשוטה עגולה או מרובעת?

האם הכ"ף פשוטה מרובעת?

לדעתי היא אינה מרובעת וכשרה כמו שהיא. אמנם לרווחא דמילתא ראוי לתקנה בהוספת דיו שתהא עגולה יותר, ואם זה קשה אפשר לגרר את השפיץ הקטן הזה כדי להיטיב צורתה.

שאלות על צורות האותיות

הע' מושבה בקושי בולט - שאלת תינוק אם לא יקראנה ט'.

גג הכ"ף פשוטה רחבה - שאלת תינוק אם לא יקראנה ר'.

הת' בקושי ניכרת בליטת רגל שמאל - שאלת תינוק אם אינה חי"ת. 

דוגמאת נוספות של שאלה זו על העייני"ן.

שאלות על צורת האותיות

נפשך - הכ"ף פשוטה רחבה, צריך שאלת תינוק אם לא יטעה לקראה רי"ש.

ובקומך וקשרתם - הווי"ם יש בהם קצת שפיץ בולט - מועיל קריאת התינוק להכשירן.

מטר - גג שמאל של הטי"ת משוך מדי, אין זה לכתחילה.

הרי"ש סיום גגה נראית מרובעת - כשרה, כי אינה בזוית ועוקץ ואינה נראית כלל לתינוק כד'. אמנם אין זה לכתחילה, כי לכתחילה צ"ל עגולה מאוד דוקא ולא כעין ריבוע.

כ"ף פשוטה צרה

הכ"ף פשוטה קצרה ויש להסתפק שמא תינוק יטעה בה כוי"ו או נו"ן. היא צריכה שאלת תינוק.

הגהת מזוזה

אפשר לראות יותר טוב בהגדלה

יודי"ן ארוכין ביותר [בשם ה', ובשעריך] - הרגל ארוך וגם יורד ישר, נהפך ל[שיעור] וי"ו ופסול.

וי"ו [מצוה, ועוד תיבות] - הראש כפוף כלפי מטה - כשר [כל זמן שלא נהפך לפ"א פשוטה קטנה ממש].

פ"א פשוטה רחבה ואינה יורדת מהאל"ף שלידה [אף] - כשר.

ה"א ירך שמאל משוך מאוד [בשם, האדמה] - שורת הדין לפסול, וכ"כ במקדש מעט. וכן נראה שזה שינוי בצורת האות, משום שנשתנה מהיות ירך שמאל למושב, וק"ו הדבר ממה שפסל הברוך שאמר (מובא במג"א ושו"ע רבינו וכל האחרונים) עמידת ירך שמאל באמצע גגה משום שאינה מתדמה לחי"ת [כמבואר בברוך שאמר], כל שכן זה.

כ"ף פשוטה עם עקב [ובלכתך] - פסולה למנהג אשכנז.

ממי"ם מוזרין [ימיכם, וימי] - כשר בדיעבד.

כ"ף פשוטה שגגה קצר

הכ"ף גגה קצר [גם משום שהעבה את הרגל], יש להסתפק בקריאתה. וצריך שאלת תינוק, שמא יטעה בה כוי"ו או כנו"ן פשוטה.