גימ"ל דומה לנו"ן

היא ממש דומה לנו"ן - פסולה.

כ"ף עם עוקץ גבוה

שאלנו תינוק והוא קראה ל' - לכן המזוזה היא פסולה.

כמה חייב אדם לטרוח להדר במצות קביעת המזוזה

נשאלתי:  האם מזוזה שקבועה מאחרי הדלת או לפניה [פונה כלפי חוץ, ולא כלפי חלל הפתח], כי אי אפשר לקבעה בחלל הפתח כראוי לה לכתחילה, בגלל מבנה או צורת המשקוף. האם יש צורך לעשות מאמץ ולהוציא הוצאות יתר כדי לחפור לה מקום בחלל הפתח, או שהיות שאפשר לקבעה לפני או אחרי הדלת בדיעבד כדינה, אין צריך לטרוח יותר?

בהשקפה ראשונה נראה לי שהיות שבמצב ההוה אי אפשר לקבעה בחלל הפתח, אינו חייב לטרוח טירחא מיוחדת לעשות אופן שיוכל לקבעה שם ע"י חפירה וכיוצא בזה.
לא מצאתי מקור ברור לדבר זה לעת עתה, לא לחייב ולא לפטור.

וכן צ"ע האם יש במקרה כזה וכדומה - חיוב [חז"ל] להוציא עד כדי שליש יתר מכדי דמיו לקיים מצוה מהודרת? כלומר, האם מבחינה כספית חייב להוציא עד חצי מכדי דמי המזוזה, כדי לקבעה בסף בצורה יותר מהודרת, כשם שיש מצוה לקנות מזוזה כתובה מהודרת יותר, אם אפשר לו לקנותה עד חצי מדמי מזוזה זולה, כמבואר בשו"ע בנוגע לאתרוג.

אודה לכל מי שיש בידו להעיר בנושא.

מחיצות הבתים שבאמצען אינן מגיעות עד לתפר

מחיצות הבתים צריכות לירד עד התפר, גם באמצען, לכתחילה. אמנם בדיעבד אפילו אין המחיצות מגיעות עד למטה כשר, בתנאי שהפרשיות מונחות למעלה מסיום המחיצות, ואין שום חלק מהפרשה יורדת לאויר שבין המחיצות. (אבל אם הפרשיות רואות זו את זו דרך האויר שמתחת לסיום המחיצות, ואין צריך לומר אם הפרשיות יורדות לאויר התיתורא פסולה, כמבואר בשו"ע רבינו סימן לב סעיף סא).

בשו"ת הצמח צדק (או"ח סי' ח) מבואר, שאפשר למלאות בחתיכות עור את הרווחים הללו, להדביקם היטב למחיצות, כדי שתהיינה המחיצות שלימות עד למטה, ואע"פ שלא תהיינה מעור אחד, בדיעבד [תפלין או מחיצות] שלא מעור אחד כשרות, אם הן מדובקות היטב.

שמע מינה [מהצמח צדק הנ"ל] עדיף שהמחיצות תרדנה עד סוף הבתים, מחומרת תפלין שלא מעור אחד.

זיי"ן משונה - שאלת תינוק

לז' הראשונה יש בליטה יוצאת מהירך, ויש  חשש שמא נשתנה צורתה (כעין גימ"ל הפוכה) - שאלת תינוק.

תי"ו נפסקה רגלה השמאלית

הפסק בין הגג לרגל שמאלי של הת' - לכאורה נהפך לה"א. אמנם ברור שה"א כזה תינוק לא היה מכירו, ולכן אם תינוק מכירו כתי"ו, מותר לתקנו בתפלין ומזוזה [שלא כסדרן].

מזוזת שער עם בליטת חלון

אם גובה הקיר [לפני בליטת החלון] מצד ימין [מזוזת השער] עשרה טפחים מהרצפה, יש לקבוע עליה מזוזה, בלי ברכה.

ואם אינה גבוהה עשרה טפחים, פתח זה פטור ממזוזה. כי אין מזוזת הסף שמצד ימין מזוזת שער כלל.

ראה גם http://hebrewstam.blogspot.com/2014/12/blog-post_41.html

כתב גרוע, תי"ו פסולה, צד"י - היו"ד רחוקה מהגוף

כתב גרוע - התי"ו [ושננתם] פסולה, הנקודה הפוכה כלפי פנים. (למטה תמונת הגדלה של הת') 

הצ' של ויצהרך - יו"ד ימנית רחוקה מהגוף. צ"ע.

לענין הצ' ראה: https://hebrewstam.blogspot.com/2016/02/blog-post_16.html

הפסק ניכר וגדול באל"ף

הדיו קפץ או מחמת קיפול בקלף, או מסיבות אחרות.

הה"א של ואהבת פסולה כי נפסקה - אך מן הדין מותר לתקנה.

האל"ף של מאדך - יש בה הפסק גדול בקו האמצעי. אמנם בתשו' צמח צדק (או"ח סי' טז) התיר לתקן אל"ף שקפץ דיו בשיעור כחמישית מאורך גגה. מ"מ למעשה אין להקל כל כך [ובפרט כאן] מכמה טעמים.

א. יתכן שההפסק כאן יותר גדול וניכר ממה שדיבר הצ"צ.

ב. מטעמים טכניים - הרי ברור שגם לאחר תיקון הדיו יקפוץ שוב, ולא יחזיק הרבה זמן.

לכן אין להכשיר מזוזה זו.

ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2014/12/blog-post_33.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2017/01/blog-post_5.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2015/09/blog-post_49.html

כתב בית-יוסף ישן

כתב בית-יוסף מאירופה לפני המלחמה. הכתב שונה בצורה ניכרת מהכתב ב"י שכותבים היום.

שים לב לאותיות הבאות: אל"ף, למ"ד, פ"א, קו"ף, שי"ן.

השאלה היא על התגין הגבוהין של היו"דין. הם כשרים, כי אינם דומים כלל ללמ"ד, מחמת דקות התגין.

תי"ו - רגל שמאל כחי"ת

אמנם יש בליטה משהו שמאלה [ברגל שמאל] שמצייר אותו כתי"ו, אך עיקר הרגל [בגלל עביותו] פשוטה, והוא דומה לחי"ת.

נראה שאם תינוק יקראנו ת' - יש להוסיף דיו לעשות לו רגל שמאל כפופה כדינה (ע"ד ההיתר לתקן קו משוך בשוה כאשר תינוק מכירו).

השוה לבעיה דומה באות גימ"ל: https://hebrewstam.blogspot.com/2019/04/blog-post_4.html

דוגמאות נוספות לבעיית רגל שמאל של הת'.

רגל שמאל לא ברור - אני מסתפק האם יש לפסלו, או שמא על ידי תינוק אם יקראנו ת' - יש להתיר תיקונו.

רגל שמאל של הת' ממש קו משוך בשוה, רק שהיא משופעת כלפי חוץ. אין להכשיר כלל.
מ"מ למתירים תיקון קו משוך בהיכר תינוק, גם כאן יש להתיר לתקנו אחר קריאת התינוק. (אבל כמו שהוא עת, אינו כשר)

כ"ף - לא ברורה

הכ"ף מרובע למטה, אך חיבור המושב לקו היורד שבור מעט.

יש להקל לשאול תינוק ואם יקראנו כ"ף, יש לתקנו [בעדינות בהוספת דיו].

יש מכשירים כ"ף אפילו עם זוית למטה (כאשר עגולה בראשה), ע"י קריאת התינוק. וכאן יש להקל יותר.

שאלות על רי"ש ודלי"ת

קו דיו נמרח מהרי"ש כלפי מעלה - קשה להבחין בדיוק ע"פ הצילום. בכל אופן יש אפשרות שהרי"ש נשתנה ללמ"ד, ולכן צריך שאלת תינוק.

כתב פשוט. המ"ם מחובר למטה - כשר בדיעבד.

הר' יש בו עוקץ בולט ומתדמה לד' - מועיל קריאת התינוק [כלומר אין זה ד' מוחלט].

דלי"ת עם עקץ בולט - אך רגלו בולטת פנימה, ומשום מה מתדמה לר' - שאלת תינוק. 

שאלות על ה"א

הסופר עושה חלוקה בשם הוי' - אבל "זה א-לי ואנוהו" יש להקפיד ולהדר לכבוד השם, שיהא השם הק' נאה ויפה !!

הקו שבור - שאלה על שינוי צורתה. צריך שאלת תינוק האם הה"א כשרה.

שתי בעיות בההי"ן הללו. הנקודה קטנה משיעורה (אמנם לפי פסק השו"ע אין שיעור לנקודה - הרגל הפנימית, אך לרמ"א והפוסקים האשכנזים צ"ל בה שיעור מלוא יו"ד), ועוד שהיא תלויה בגובה. אמנם הפמ"ג מכשיר ה"א שהנקודה תלויה בגובה החלל, ואינה שוה למטה עם רגל ימין.

אך כאן יש שתי בעיות - נראה לי שצריך שאלות תינוק, ואם תינוק יקראם צריך לתקנם (לפי הפוסקים האשכנזים).