בית כנסת האם נעשה בית שער

האם בית הכנסת שפטור ממזוזה (וכן שאר מקומות פטורין, כגון אוצרות סתם לרמב"ם, משום שאין עליהם חיוב בעצמם) יכול להתחייב במזוזה כבית שער, אם דרכו עוברים למקום שני החייב במזוזה.

א.  ברמ"א [יו"ד סי' רפו סעיף ד] ואם בית דירה [כגון לחזן או לשמש] בעזרה שלפני ביהכ"נ, העזרה חייבת ובית הכנסת פטור. ומקורו רבינו ירוחם הובא בבית יוסף. פשטות דבריהם שהפטור של בית הכנסת הוא רק משום שאין דירת החזן לפנים הימנה, אלא רק מפתח העזרה דרכה נכנסים לדירת החזן, אבל אם היתה דירת החזן לפנים מבית הכנסת אף פתח ביהכ"נ היתה חייבת משום בית שער לדירת החזן.

וכן כתב במקדש מעט (ס"ק יז, יח) בשם תשובת רבינו חיים כהן (יו"ד סי' נו) דלעולם הבית כנסת מתחייב משום בית שער של החזן (ודלא כסברת השואל שם, שביכ"נ אינו בטל לגבי חדר אחר של החזן, ולא נאמר בית שער אלא על שער הטפל לאחרים), והסכים המק"מ עם רח"כ בפשט דברי הרמ"א ורי"ו. נמצא פשוט, דאפילו שער של רבים [כבית כנסת] מתחייב כבית שער, משום כניסת ומעבר יחיד.

ב.  אמנם בס' חובת הדר [פרק ה הלכה ז] ביאר דאין בית כנסת נידון כבית שער, משום שהקהל יכולין לעכב על ידי הנכנס. וכתב כן ע"פ לחם חמודות [הל' מזוזה סעיף מח], וכתב שכן משמעות ביאור הגר"א שציין [על רמ"א הנ"ל] עי' סע' י"ב.

והנה דברי ביאור הגר"א א"א להבינם כלל, וגם כפי שרצה חובת הדר להוכיח מסעיף יב סוכה לפנים מסוכה, אין ראיה כלל, ולא הארכתי. וצ"ע מה כוונת הגר"א, אי ליכא טעוה"ד.

אמנם מה שכ' להוכיח מדברי לחם חמודות, במחכ"ת דברי הלחם חמודות להיפך מדבריו, ואדרבה ברור כסב' רח"כ ומקדש מעט הנ"ל, דאם היתה דירה בבית כנסת עצמה היו כל החצרות הפתוחות לשם חייבות, כבית שער. ולא היו פטורות [במעשה של הלחם חמודות] אלא משום שאין דירה כלל בבית הכנסת או בחצר, ורק בני המבואות היו עושין מעבר דרך חצרות בית הכנסת. ועל זה קאמר הלחם חמודות הואיל ויש רשות לקהל למנוע את ההילוך שם דרך חצר הבית כנסת, לא נחשבו בית שער.

אבל מובן דאם הקהל הסכימו שיהא דירה בבית הכנסת, ודאי שהמעבר לדירה זו נחשב [על דעת הקהל] בית שער להתחייב.

ובזה ניחא, דלכאורה יש מקום לפטור בית כנסת משום בית שער [כסברת חובת הדר], משום דאסור לעשות ביכ"נ אקפנדריא כמבואר באו"ח סי' קנ"ג. אלא, דאיה"נ אם אין רשות לעשותו אקפנדריא באמת אינו בית שער וכסברת הלחם חמודות הנ"ל, אבל אם בני הקהל הסכימו ליתן לחזן דירה שם א"כ גם מחלו לו מעבר אקפנדריא, ושוב הוי בית שער לדירתו על דעתם.

ג.  וכן מפורש סברא זו [דמקום הפטור בעצם, מתחייב משום בית שער למקום אחר החייב] במשנה ברורה סוף סי' תרכ"ו (בשם הפמ"ג), דסוכה [הפטורה משום שאינה דירת קבע] אם היא פתוחה לבית, פתח הסוכה חייב משום בית שער, עיי"ש. הרי ברור דאין מקום פטור על עצמות המקום [כסוכה] פוטרת מחיוב אחר של בית שער. והוא הדין בבית כנסת וכל הדומה.

ד.  וכן יש להוכיח מהגמרא (יומא יא) כל השערים שבמקדש לא היו להן מזוזות משום קודש, פרט לשער ניקנור שלפנים ממנו לשכת כהן גדול. הרי דאע"פ שעיקרו של שער ניקנור הוא לבית המקדש שהוא מקום פטור, מ"מ היות שגם משמש כבית שער ללשכת כה"ג חייבוהו חכמים. (ודוחק לדחות, דכה"ג שלוחן של כל ישראל, ונחשב צורך כהן גדול בשבעת ימי הפרשה כצורך כל עם ישראל, והוי חצר העזרה צורך כה"ג לבד).

וכן משמע פשט קושית הגמרא (יומא שם) דאקרא דכובי גופיה תתחייב משום דירת השומר. משמע בפשטות דפתוח לבית השומר, והגמרא שם מדמה זה לדירת החזן בבית הכנסת, ומשום זה נתחייבו פתחי הבית כנסת ועד"ז פתחי העיר, ומן הסתם דירת השומר לפנים משער האקרא גופיה, עיי"ש. וכ"כ המהדיר (ר' אליהו ליכטנשטיין, הערה 560) לחידושי הריטב"א יומא שם, ע"פ פירש"י והריטב"א שם.

ה.  ברמב"ם [פ"ו ה"ז] בית התבן בית הבקר בית העצים בית אוצרות פטורין מן המזוזה .. לפיכך רפת הבקר שהנשים יושבות בה ומתקשטות בה חייבות במזוזה .. בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינם עשויין לדירה. אם היו בתים החייבין במזוזה פתוחין למקומות אלו חייבין במזוזה.

יש לדקדק מהו כוונת הרמב"ם, האם הכלל "אם היו בתים החייבין במזוזה פתוחין למקומות אלו חייבין" מתייחס רק ל[חלק השני] בית שער אכסדרה כו' או גם ל[חלק הראשון] בית התבן בית הבקר כו'. ובמקדש מעט (סי' רפ"ו ס"ק לו) מבואר מפורש דלרמב"ם חנות ואוצרות פשוט שמתחייב משום בית שער אם פתוח לבית. וכן מסתבר דומיא דשער ניקנור שבבית המקדש כנ"ל, שהעתיקו הרמב"ם קודם.

וכן מצאתי מפורש במאירי [יומא יא, ד"ה כל שער, וד"ה בית התבן] דהולך בשיטת הרמב"ם הנ"ל [בגדרי דיני אוצרות ובית שער], ומפורש בדבריו דגם בית הבקר והאוצרות אם פתוחים לבתים חייבים משום בית שער.

ו.  כל הנ"ל פשוט שהוא רק לפי סברת הרי"ף והרמב"ם וסייעתם [שיטה א' בשו"ע סעיף ז, והוא העיקר] דבית שער חיובו משום שדרכו נכנסים לבתים. אבל ע"פ שיטת ר"י [שיטה ב' בשו"ע שם] דחיוב בית שער אינו משום שנפתח לבתים, אלא חיוב הבית שער מצד עצמו [מדרבנן] שדומה לבית. א"כ כל בית יהא נידון לעצמו, ולא איכפת לן כלל מה שדרכו יש מעבר למקום אחר, ולכן פתח בית כנסת היות שהוא פטור בעצמותו, לא יתחייב משום שנכנסים דרכו למקום אחר, כי אינו נחשב עבור זה 'בית שער' לשיטת ר"י.

חיוב מזוזה בסוכה

הלכה ידועה [יו"ד סי' רפו סעיף יא] שסוכת החג פטורה ממזוזה, כי היא דירת ארעי.

אמנם האם כל סוכה פטורה ממזוזה?

כתב במשנה ברורה [סו"ס תרכו]:   "כתב הפמ"ג [משבצות זהב סו"ס תרמג] מזוזה בסוכה פטור, ומשמע חדר של כל השנה שדר בו תמיד ובסוכה מסיר הגג אפ"ה בסוכות פטורה דבשבעה ימים לאו קבע מיקרי.   ומי שיש לו שני חדרים זה לפנים מזה אם הולך מחדר לסוכה, פתח הסוכה צריך מזוזה משום חדרו. ואם הולך מסוכה לחדרו בענין שהפתח הוא מחדר הסוכה יש לומר חייב הוא במזוזה בפתח בסוכה הפתוח לרשות הרבים וכדומה דהוי בית שער".

אמנם אין דעת כל הפוסקים מסכמת לדברי הפמ"ג ומ"ב.

א.  דעת הפמ"ג ומ"ב הנ"ל דסוכה הבנויה בחדר קבוע שדר בו כל השנה פטור ממזוזה, משום שהסיר את התקרה כדי להניח את הסכך, ונמצא שאין כאן דיור קבע [דבית ללא תקרה פטור] משום הסכך. וכן דעת הפר"ח המובא בשערי תשובה שם סו"ס תרכו, ובפתחי תשובה יורה דעה סי' רפו (ס"ק יג), וכן דעת שו"ת בנין ציון סי' צט.

אמנם דעת שו"ת ארבעה טורי אבן סי' יד דמכיון שהוא דיור קבע של כל השנה חייב במזוזה, ולא נפטר הסוכה ממזוזה אלא כאשר מחיצותיה הן ארעי. וכדעה זו סוברים גם סידור דרך החיים (הלכות מזוזה סי' רלח סעיף ח), וערוך השלחן (סי' רפו סעיף כז). וכתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' קנג) דדעה זו נראה עיקר.

[ויש להעיר דלפי הרמב"ם חדר שמקצתו מקורה [ד' אמות ליד הפתח] חייב במזוזה. וא"כ יתכן לכאורה חדר גדול שד' אמות נשארו בקירוי לצד הפתח, וסיכך על ג' קירות הרחוקות מהפתח, וא"כ עדיין חייב במזוזה. ואפשר דגם לסברת הרמב"ם הנ"ל, היינו דוקא כאשר החלק שאינו קרוי טפל ומתחבר לחלק הבית הקרוי. אבל כאן הסכך מפרידו, ואם הוא עיקר החדר יש לומר דמודה הרמב"ם בכה"ג דפטור (אליבא דסברת הפוטרים)].

ב.  ויש לעיין לדברי הפוטרים, בסיכך על גבי החצר דמשתמש בו כל השנה וחייב במזוזה. ועתה ליכא משום הסרת התקרה, האם פטור ממזוזה, דחסרון תקרה כל השנה אינו פטור בחצר, וא"כ מה איכפת לי מה שיש עליו סכך בחג, הרי משתמש בחצר כל השנה ולא נשתנה מאומה בזה בחג.
השאלה היא לשיטת הרא"ש דחצר חייבת משום שמשתמש בה לעצמה ואינה פטורה משום חסרון תקרה, כי דרכה בכך. אך לשיטת הרמב"ם שחצר אינה חייבת מצד עצמה אלא משום שהיא מבוא ובית שער לבוא דרכה לבתים, א"כ ע"פ דברי הפמ"ג ומ"ב חייבת כמבואר בדבריהם.

ברם מעצם הסברא שכתבו הפמ"ג ומ"ב דסוכה שהיא בית שער כל השנה לא נפטרת בחג, יש ללמוד דגם לרא"ש מה שמשתמש בו כל השנה ונשאר בשימוש זה ולא נשתנה, חייבת במזוזה.

נמצא סוכה שבנויה על גבי קירות החצר [דאין בה משום הסרת תקרה] נשארה החצר בחיוב מזוזה שלה של כל השנה.

ג.   [לשון הפמ"ג ומ"ב הנ"ל עם קצת ביאור] "ומי שיש לו שני חדרים זה לפנים מזה אם הולך מחדר לסוכה [כלומר פתח שבין הסוכה לחדרו], פתח הסוכה [שהוא פתוח לחדרו] צריך מזוזה משום חדרו. [ואע"פ שכל השנה הולך בפתח זה מכיוון חדרו לחדר הפנימי שעתה הוא סוכה, היות שהסוכה פטורה כנ"ל משום הסרת התקרה. א"כ עתה צריך להפוך המזוזה ולקבוע לצד כניסה לחדרו משום חדרו]. ואם הולך מסוכה לחדרו [כלומר הילוכו הרגיל בכל השנה מהחדר שהוא עתה הסוכה לחדרו] בענין שהפתח הוא מחדר הסוכה [לחדר הפנימי] יש לומר חייב הוא במזוזה [גם] בפתח בסוכה הפתוח לרשות הרבים וכדומה דהוי בית שער" [והפתח הפתוח לחדרו המזוזה קבועה כבר כל השנה לימין כניסה לחדרו].

כל זה סברת הפמ"ג ומ"ב, אך לסברת החולקים הנ"ל חדרים הללו נשארו בחיובן בקביעותן של כל השנה.

מזוזה על ציון הקדוש של הבעש"ט

ראיתי סרטון ביוטוב על ציונו הקדוש של הבעל שם טוב, ויש שם מזוזה בכניסה לחדר הציון -

הגם שמסתמא הטעם שקבעו מזוזה שם כדי להראות סימן שהוא מקום יהודי, וחובה לדון את הכל לכף זכות.

מכל מקום על פי הדין ודאי שמקום זה פטור ממזוזה (וצ"ע אם מותר לקבוע מזוזה על חדר הציון משום לועג לרש. בהערה כותב רב דוד ברסמן, דיש לומר דליכא לועג לרש כאן, כי המזוזה גבוה י' טפחים מהרצפה וגם מכוסה, וכשם שמהני לענין צניעות כן מועיל לענין שלא יהא לועג לרש. ועדיין צ"ע בענין זה).

זה הסרטון

ואפשר לראות בערך 1:12 ברור את המזוזה על הפתח של הציון.