פתח בית הכנסת הנפתחת לפרוזדור

תמונה א: פתח לבית כנסת מפרוזדור, הדלת נפתחת לחוץ [היכר ציר לצד הפרוזדור].

תמונה ב: מבט מהבית כנסת החוצה דרך אותו הפתח, המזוזה קבועה ע"פ היכר ציר בימין צד היציאה מאולם התפילה לאותו פרוזדור. ברקע דלתות חיצוניות לרחוב.

כן מנהג כל בתי כנסיות של חב"ד שראיתי, שדלת שבין אולם המרכזי לחדר כניסה [פרוזדור] ובדרך כלל הדלתות נפתחות החוצה, שקובעין המזוזה בימין היוצא ע"פ היכר ציר.

אף על פי שאני יודע שפל ערכי, אבל זוהי טעות גמור. כי הפרוזדור הזה אינו חדר שיש בו חיוב כלל מצד עצמו, וכל מציאותו מבוא ופרוזדור לבית הכנסת עצמו. ולכן אין לילך בפרוזדור כזו אחר היכר ציר.

אמנם יש בבתי כנסת צד קל, שהרי מעיקר הדין [לרוב הפוסקים] הוא נחשב מקום פטור ממזוזה, שהרי אינו דירת חול כמבואר בגמרא ופוסקים, אעפ"כ אין שום צד חיוב על הפרוזדור בפני עצמו, אם כן אין שום טעם לקבוע המזוזה בימין היוצא לפרוזדור.

כל זה אם הפרוזדור אינו משמש כלום אלא מבוא ובית שער לאולם התפלה, כמו שהוא ברוב המקומות. אבל אם חדר זה משמש לעצמו בצורה קבועה צורך המתפללים לאכול שם, לשתות שם, או שיש שם מנינים קבועים, אזי יש לילך אחר היכר ציר. אבל מה שעיקרו פרוזדור בלבד, ורק במקרים ארעים משתמשים בו שימוש אינו נחשב כלל למקום חיוב בפני עצמו, שיהא לו חיוב לעצמו לקבוע בו על פי היכר ציר.

***

מצורפות שתי תמונות נוספות של מוסד דומה, שיש פרוזדור כניסה והמזוזה קבועה ע"פ היכר ציר, בניגוד לכלל האמור.

הדלת ברקע הוא כניסה לבית מדרש מפרוזדור חיצוני הנפתח מחוץ לבנין [דלת הכניסה כנראה מימין בקצה התמונה], ולמטה הדלתות מפנים בית המדרש.

המזוזה קבועה בימין היציאה ע"פ היכר ציר לכיוון הפרוזדור. אם פרוזדור זה אינו משמש שום ענין של דיור קבע, כגון מקום קבוע לאכילה תפילה לימוד וכו', אין שום טעם לקבוע המזוזה לכיוון היציאה. דלא נאמר הכלל "הלך אחר היכר ציר" אלא בין שני חדרים שיש בכל אחד מהם צד חיוב במצוה, אבל בית שער פרוזדור ומבוא אין להם שום חיוב מצד עצמם, ולא יתכן שיהא חיוב לתוכם מצד עצמם כנ"ל.

שוב שאלוני: הרי בבית רבינו ב770 דלת החדר שלפני חדרו של הרבי [דלת לחדר המכונה "גן עדן התחתון"] נפתח לפרוזדור הכניסה, והמזוזה קבועה ע"פ היכר ציר לצד היוצא לחוץ.
עניתי: שאני בית רבינו שבבל, שכל חדר יש בו חשיבות מיוחדת, מצד שימוש של הרבי בעל הבית על המקום, וכידוע ומפורסם כמה עבודות בקדושה עשה רבינו במקום זה.
ולבד כל זה, אין חדר הנ"ל ב770 דומה כלל לנידון שלנו, כי שם הפרוזדור אינו רק מעבר מן החוץ, אלא גם מעבר לבית כנסת הקטן שממול דלת זה. וממילא דלתות שנפתחות לפרוזדור המוביל לחדרים החייבים מצד עצמם, דינם כדלתות שנפתחות בין החדרים עצמם [כמבואר בשו"ע רפו סעיף יט, דו"ק היטב שם] ואזלינן בהו אחר היכר ציר.

תודתי נתונה לרב דוד ברסמן שיחי' שהעלה נושא זה לדיון, ושלח לי את התמונות.

פרוזדור וחדר מדרגות

למעלה פתח כניסה לאולם. הצילום מכיוון פנים האולם לעבר היציאה, המזוזה קבועה בימין היציאה [שימו לב לשלט יציאה בראש השער], בגלל כיוון פתיחת הדלתות [היכר ציר].
לענ"ד [כאשר ביארתי כמה פעמים] הכלל "הלך אחר היכר ציר" אינו נכון במקרה כזה, אלא חייבים לקבוע את המזוזה בימין הכניסה לאולם ולא ימין ליציאה, גם לפי מנהג חב"ד. השטח שמחוץ [ולפני] לאולם אינו חשוב חדר דירה כלל, אלא פרוזדור בלבד. וכבר ביארתי בכמה מאמרים [ע"פ הגמרא מנחות לג,ב ופירש"י שם] בפורום זה - אין בפרוזדור, במבוא, או בבית שער, דין הלכתי של היכר ציר כלל.

  

תמונה שניה היא כניסה לפרוזדור הנ"ל מחדר מדרגות, העולות ויורדות בין הקומות השונות שבבנין. גם כאן המזוזה קבועה בצד הלא נכון, לכיוון יציאה לצד חדר המדרגות [בגלל כיוון פתיחת הדלתות], כאשר היא צריכה להיות בימין כניסה לכיוון הפרוזדור הנ"ל, כי הוא דרך לבוא לאולם שהוא עיקר הדיור בקומה זו, וכל הפתחים המובילים אל האולם הן רק בגדר פרוזדור ובית שער, ומקום קביעת המזוזה הוא בימין ביאה לקראת האולם.

 

למטה תרשים של הקומה עם ביאור ופירוט.

 ניתן להגדיל



סיכום הלכות קביעת מזוזה בימין כניסה

סיכום הלכות קביעת מזוזה בימין כניסה (מנהג חב"ד, על פי הבנת הרב משה ויינר)

א.  דלת הפתוחה לרחוב, הכניסה הוא לצד הבית.

ב.  דלת הבית הפתוחה מהחצר או מהמבוא [בית שער] לבית, אם הדלת הזה הוא כניסה עיקרית לבית, קובעים בימין הכניסה לבית, ואפילו אם הדלת נפתחת לחצר או למבוא (לא הולכים אחר היכר ציר במקרה זה).
ואם הדלת אינו כניסה עיקרית, הולכים אחר היכר ציר בפתח שבין הבית לחצר או למבוא.

ג.  במה דברים אמורים, כאשר יש איזה שימוש בחצר או במבוא, אבל אם אין בו שום שימוש וכל ענינו רק מעבר וכניסה לבית, אזי [בבית שער ומבוא עצמן לעולם] אין הולכים אחר היכר ציר, אלא הם בטלים לגבי הבית. והקביעה הוא בימין של הפונה לצד הבית.

ד.  כל החדרים הפנימיים שבתוך הבית, כולל מרפסות הבית, שיש בהם דלתות, לפי מנהג חב"ד קובעים מזוזה בימין של הצד שיש בו היכר ציר. כלומר, לצד שהדלת קבועה בו שם הוא כיוון הכניסה, ולימין הכניסה לאותו חדר שם הקביעה. [ואפילו החדר סתום לגמרי שאין בו שום כניסה אחרת אליו, ולא חלון לקפוץ אליו, הולכים אחר היכר ציר].

ה.  פתח שיש בו דלת הזזה, נידון בדין היכר ציר. והחדר ששם שייך וקבוע דלת ההזזה, הוא הצד של היכר ציר. ובצד ימין של כניסה לאותו חדר קובעים המזוזה.

ו.  פתח שאין בו דלת קובעים בו מזוזה בלא ברכה. וקובעים בימין הכניסה לחדר היותר חשוב ועיקרי, אע"פ שעיקר ההליכה והרגל ההליכה הוא מצד הפוך. וזה דוקא כאשר ניתן לבוא לחדר זה שאינו חשוב מצד אחר, לא דרך פתח זה.

ז.  אבל חדר שהוא סתום [שאין לו פתח אחר] ואי אפשר לבוא בדרך אחר אליו, והפתח הזה הוא היחיד ליכנס לחדר. קובעים בימין הכניסה לתוך החדר. [אפילו מחדר חשוב לחדר לא חשוב, ואע"פ שיש לחדר זה חלון הפונה החוצה, אין החלון כלום].

ח.  פרוזדור (שהוא מקום הליכה בלבד) או חדר מדרגות שבתוך הבית, אם הוא בא מכיוון החוץ, כל דלתותיו נידונים כבית שער ואין הולכים בהם אחר היכר ציר, אלא אחר כיוון הכניסה לבית.
אבל אם הפרוזדור עומד בין שני חדרים, או חדר מדרגות בין שתי קומות שיש בהן חדרים, אזי הולכים אחר היכר ציר בכל דלתותיו. ואפילו אם שתי הדלתות בקצותיו, הציר שלהם הוא כלפי החדרים, או שתיהם כלפי פנים הפרוזדור, הולכים רק אחר היכר ציר.
ואם אין לפרוזדור [זו העומד בין החדרים] דלת [או דלתות] הקביעה הוא לצד החדרים, שהם חשובים.

ט.  בתי כנסת ואולמות גדולים שיש לפני האולם המרכזי חדר גדול ומרווח המשמש כניסה בלבד, ואין בו שום שימוש מעין שימוש האולם [למשל בבתי כנסת, אין בחדר זה תפלה או לימוד. ובאולמות, אין בחדר זה שום חלק מהסעודה] דין חדר זה כבית שער לבד, ולכן דלתות האולם המרכזי הגם שנפתחות החוצה לתוך חדר זה, אין הולכים בהם אחר היכר ציר [כדין בית שער כנ"ל] אלא קביעת המזוזה הוא בימין הכניסה לאולם.